ישראל היא גן עדן לנאשמים בעבירות מין. יהיו שיאמרו שהקביעה הזו מעט מוגזמת, אך מבט על הכרעות הדין בפרשיות האחרונות בתחום, מחזק ומאמת את החשש.

יוסי שוורץ, הבעלים לשעבר של מועדון הפורום בבאר שבע, שהואשם בתחילה באונס של מבלה במועדון וביצוע מעשה מגונה בצעירה אחרת (בתחילת הפרשה, יוחסו לו גם מעשה מגונה בכוח, הטרדה מינית ואספקת סמים) חתם על הסדר טיעון. במסגרת ההסדר, שוורץ הודה בשתי עבירות של מעשים מגונים. הוא ירצה תשעה חודשי עבודות שירות ויפצה את שתי המתלוננות בסך כולל של 130 אלף שקל.

מי שהואשם בתחילה באונס של מבלה במועדון וביצוע מעשה מגונה בצעירה אחרת (תחילה יוחסו לו גם מעשה מגונה בכוח, הטרדה מינית ואספקת סמים) חתם על הסדר טיעון, במסגרתו הודה בשני מעשים מגונים

במקרה של שוורץ, החקירה החלה לאחר שתחקיר "הצינור" חשף חשדות חמורים נגד האיש.

שופט בית המשפט המחוזי באר שבע, בני שגיא, פירט את השיקולים שהובילו להסדר הטיעון: "הצדדים נימקו את הסדר הטיעון בקשיים ראייתיים שונים שהיו מנת חלקו של תיק החקירה לצד החשש שהביעה הפרקליטות שמא הליכים משפטיים שונים בהם נקטה ההגנה לקבלת חומרי חקירה נוספים, יובילו לפגיעה לא מבוטלת בצנעת הפרט של נפגעות העבירה".

"המעשים אינם קלים", ציין השופט, והוסיף: "יש לזכור כי הרשעת הנאשם, על פי עובדות כתב האישום המקורי, לא הייתה וודאית כלל ועיקר… הסדר הטיעון מכיר בעבירות המין שבוצעו כלפי נפגעות העבירה, על כל המשתמע מכך".

מן הראוי לתהות – אם "המעשים אינם קלים", כפי שכותב השופט, מדוע העונש קל? בתיקים רבים – בטח בתחום זה – יש קשיים משפטיים שהופכים אותם למורכבים בהיבט ההגעה להרשעה. האם האתגר המשפטי, שאיני מזלזל בו, מצדיק הגעה להסדר בו אדם שהודה במעשים מגונים – בשתי נשים – לא ירצה יום אחד בכלא?

גם אם הוחלט להגיע להסדר טיעון, וגם אם הנשים שנפגעו נתנו הסכמתן להסדר, לא היה ראוי להטיל על הנאשם עונש יותר כבד המשקף את חומרת המעשים שבהם הוא הודה בעצמו?

ברור לי שיש פער בין "האמת האמיתית" לבין האמת המשפטית, ויש מקרים שבהם הסדר טיעון הוא רע הכרחי או בגדר הרע במיעוטו. עם זאת, נראה שהפרקטיקה של הסדרי טיעון הפכה פופולרית בקרב שופטי ישראל ונעשית רווחת מדי. על אחת כמה וכמה בתחום עבירות המין, צדק צריך לא רק להיעשות, אלא גם להיראות.

יוסי שוורץ הוא לא היחיד ש"יצא בזול" מול עדויות, חשדות או אישומים חמורים בתחום עבירות המין. כ-26 תלונות בגין עבירות מין הוגשו נגד סוכן הדוגמניות שי אביטל, לאחר תחקירים בתקשורת שהציגו עדויות לפיהן לכאורה הטריד מינית מספר דוגמניות באירועים שונים. המשפט נפתח ביולי בשנה שעברה, כאשר רק שתי מתלוננות היו אמורות להעיד נגד אביטל. למה רק שתיים?

המשפט נפתח ביולי שנה שעברה כשרק שתי מתלוננות היו אמורות להעיד נגד אביטל. למה רק שתיים? מרבית המקרים נגנזו כי לפי החוק היבש חלה עליהם התיישנות. על מקרים כגון אלה כתב הזמר והיוצר יהלי סובול "החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה".

מתוך 26 התלונות שהוגשו – מרבית המקרים נגנזו מראש, כי לפי החוק היבש חלה עליהם התיישנות. על מקרים כאלה כתב הזמר והיוצר יהלי סובול את השורות: "החוק היבש לא נרטב אף פעם, אפילו לא מדמעה של ילדה"

הסאגה הסתיימה לאחרונה כשבית משפט השלום בתל אביב אישר את עסקת הטיעון בין הפרקליטות לאביטל. במסגרת עסקת הטיעון, הוא הודה בעבירות של אספקת סם ובתקיפת אחת הנפגעות, אך לא בעבירת מין.

העונש המגוחך שהוטל על הסוכן, כחלק מאותו הסדר, הוא חצי שנת מאסר בפועל – שאותה כבר ריצה למעשה. בנוסף, אביטל יידרש לפצות את שתי המתלוננות בכ-40 אלף שקלים "כאקט של רחמים", כפי שניסח זאת סנגורו של אביטל, עו"ד ששי גז. כמו כן, יעמוד נגדו עונש מאסר על תנאי, אם ישוב ויבצע את אחת העבירות שבהן הואשם. בתום הדיון אביטל יצא מחויך ופיזר נשיקות לאוויר. פלא שהאיש מבסוט? גם הוא יודע שבמדינה מתוקנת היה מושת עליו עונש חמור בהרבה.

גורמים בפרקליטות הסבירו כי ההחלטה ללכת על עסקת טיעון נבעה מהעובדה שאחת משתי המתלוננות לא יכולה הייתה להעיד נגדו בבית המשפט. לדבריהם, עובדה זו החלישה את האישום, שכן בתיקים שכאלה אישום אחד מסייע להוכיח את השני. מהפרקליטות נמסר כי "אביטל נטל אחריות, הודה והורשע בדין, וכן ישלם לשתי המתלוננות פיצוי משמעותי".

סלחו לי על שאיני מתרגש מ"נטילת האחריות". גם לא מההודאה באישומים שמחווירים בהשוואה לעדויות שהובאו גם הן בתוכנית "הצינור" – על ידי העיתונאי אמיר שואן – ובתוכנית "חשיפה" של חיים אתגר. סנגורו של אביטל, עו"ד ששי גז, ממשיך לטעון שהלקוח שלו "לא עשה כלום מהבחינה המינית", גם לאחר הסדר הטיעון המקל. אכן "הודאה" מרגשת.

"פיצוי משמעותי"? נראה לי שפיצוי כספי, גבוה ככל שיהיה, לא ימחק – או אפילו יקטין – את הצלקות הנפשיות שיוסיפו ללוות את הנשים שנפגעו בפרשה.

סלחו לי על שאיני מתרגש מ"נטילת האחריות". או מההודאה באישומים שמחווירים בהשוואה לעדויות שפורסמו – סנגורו עדיין טוען שהוא "לא עשה כלום מהבחינה המינית", גם לאחר הסדר הטיעון המקל. אכן "הודאה" מרגשת

איני משפטן, אך נדמה לי שהגיע הזמן להפחית את הסדרי הטיעון בתיקי עבירות מין (שלא פעם הם בבחינת מעשה מגונה בעובדות ובצדק הטבעי) ולדון ברצינות בסעיף ההתיישנות הפרובלמטי. אולי גם לשקול קביעת עונשי מינימום למי שהודו בעצמם בביצוע עבירות מין. הכרה בעבירות, שלא נלווה אליה עונש משמעותי ומרתיע, לא שווה הרבה. לא מתקבל על הדעת כי מי שפגע מינית, ויותר מפעם אחת, ממשיך בחייו כרגיל בעוד הנפגעת חשה חשופה ומאוימת.

חברי הקואליציה הרעה, ההרסנית והכושלת ממשיכים לקדם הפיכה משטרית מסוכנת, לה הם מצמידים את ההגדרה המכובסת "רפורמה משפטית". אילו היו באמת מעוניינים לשפר את מערכת המשפט (ולא עסוקים בעיקר בלדאוג לעצמם ולראש הממשלה), הם היו מציעים רפורמה משפטית אמיתית, מוסרית ונדרשת – כזו שתפסיק את מתן ההנחות המבישות לנאשמים בעבירות מין.

תומר פלג, עוסק בייעוץ תקשורת ויחסי ציבור. שירת בדובר צה"ל. בוגר ביה"ס לעיתונאות "כותרת" ובעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. עבד 7 שנים ב"ידיעות תל אביב". שימש כדובר של ח"כ לשעבר איל בן ראובן (המחנה הציוני) ושל חברת הכנסת אמילי מואטי (עבודה).