ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, אישרה אתמול (ראשון) הצעת חוק שתפקידה להגדיל את הסחבת בבית המשפט העליון, ולמעשה לקבור אותו תחת נהלי עבודה בלתי אפשריים.

זוהי הצעת חוק שמלבד היותה נגועה בפגם של חקיקה פרסונלית, היא פשוט הרסנית – ובאופן מודע ומכוון לחלוטין: מטרתה להכפיל פי כמה וכמה את היקף התיקים שכל שופט בעליון יצטרך להתעמק בהם. כך ממש.

מדובר בהצעת חוק של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, שתאומו להפיכה המשטרית לוין שמח לאשר בוועדת השרים לחקיקה.

על פני הדברים, ההצעה מיועדת לכרסם בסמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון בשני אופנים: האחד, ביטול מוחלט של סמכותו לקבוע הרכבים ומותבים לדיון בתיקים בעליון; והשני, להעביר את הסמכות להחליט אם להתיר הליך של "דיון נוסף" בהרכב מורחב מנשיא העליון – אל כלל שופטי העליון.

צריך להתעכב רגע בעניין פרוצדורת ההליך "דיון נוסף" כדי להבין את עומק הזוועה, שחברי ועדת השרים לחקיקה מיהרו לאשר בעליצות, רק כדי לחבוט בנשיא בית המשפט העליון הנוכחי יצחק עמית, שלוין כלל אינו מכיר בו

צריך להתעכב רגע בעניין פרוצדורת ההליך "דיון נוסף" כדי להבין את עומק הזוועה, שחברי ועדת השרים לחקיקה מיהרו לאשר בעליצות, רק כדי לחבוט בנשיא בית המשפט העליון הנוכחי יצחק עמית, שלוין כלל אינו מכיר בו.

שר המשפטים יריב לוין לצד נשיא העליון השופט יצחק עמית בטקס השבעת השופטים בבית הנשיא בירושלים, 10 באפריל 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כל פסק דין שניתן בעליון בהרכב של שלושה – בין אם בהליך אזרחי, פלילי או בג"צי – רשאי הצד המפסיד להגיש בעניינו בקשה ל"דיון נוסף". אין מדובר בערעור, אלא שהמטרה היא שבמקרים של הלכה משפטית חדשה או בנושא שמעלה קושי משפטי, ראוי שהרכב מורחב ייתן את דעתו לשאלה, אם הוא לא נדון בהרכב מורחב מלכתחילה.

עתירות לדיון נוסף מוגשות לנשיא בית המשפט העליון, ותפקידו להחליט אם באותו מקרה אכן מדובר בשאלה משפטית ייחודית או חדשנית שראוי להעביר את הדיון בה להרכב מורחב.

לנשיא העליון סמכות להסמיך שופט אחר להחליט בשאלה המקדמית הזו בעתירה ספציפית, ובדרך כלל הנשיא מעביר חלק מהנושאים לטיפולו של המשנה לנשיא. כך היה מימים ימימה. מטבע הדברים, רק שבריר מהעתירות לדיון נוסף עוברות את השלב הראשוני ואכן מגיעות לדיון בהרכב מורחב, מספר חד-ספרתי בשנה.

בסמכותו של נשיא העליון לטפל בכל העתירות לדיון נוסף – או להעביר את הטיפול בחלק מהן לשופט אחר – ולהכריע האם הן ראויות להגיע לדיון בהרכב מורחב, או להידחות. את הסמכות הזו בדיוק מבקשת הצעת החוק של רוטמן לשלול ממנו, ולהעבירה לכלל שופטי העליון.

פירוש הדבר הוא שכל שופטי העליון ידונו ויחליטו בשאלה המקדמית, דהיינו האם העתירה ראויה להגיע לדיון בפני הרכב מורחב, ואף שאלה זו תוכרע בהרכב מורחב. הכי מורחב שיש. של כלל השופטים

פירוש הדבר הוא שכל שופטי העליון ידונו ויחליטו בשאלה המקדמית, דהיינו האם העתירה ראויה להגיע לדיון בפני הרכב מורחב, ואף שאלה זו תוכרע בהרכב מורחב. הכי מורחב שיש. של כלל השופטים.

הרכב של כל שופטי בית המשפט העליון דן בעתירות נגד חוק הסבירות. מימין: רות רונן, חאלד כבוב, אלכס שטיין, יעל וילנר, דוד מינץ, דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, אסתר חיות, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, ענת ברון, יוסף אלרון, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר, 12 בספטמבר 2023 (צילום: DEBBIE HILL / POOL / AFP)

התוצאה: כל אחד מהשופטים יצטרך לצלול לכל אחד מהתיקים בעליון שבהם הוגשה עתירה לדיון נוסף. בנוסף, ייווצר תמריץ לכל מי שקיבל פסק דין לרעתו בעליון, בכל נושא שהוא, להגיש עתירה כזו, ב"שיטת מצליח" – מי יודע, אולי יזכה לרוב מזדמן בין שופטי העליון שלא ישבו בערעור או בבג"ץ המקורי, ויחשבו שיש להם מה לתרום לנושא. הדבר צפוי להכפיל פי כמה וכמה את סך התיקים שבהם מטפל כל שופט בעליון.

התוצאה: כל אחד מהשופטים יצטרך לצלול לכל אחד מהתיקים בעליון שבהם הוגשה עתירה לדיון נוסף. בנוסף, ייווצר תמריץ לכל מי שקיבל פסק דין לרעתו בעליון, בכל נושא שהוא, להגיש עתירה כזו, ב"שיטת מצליח"

גם היום שופטי העליון עמוסים לעייפה. על פי כל מדד השוואתי, הם מטפלים במספר תיקים כפול ויותר מאשר עמיתיהם בבתי משפט עליונים בכל רחבי העולם המערבי. הצעת החוק החדשה, שהקואליציה ששה לאשר, תקריס סופית את יכולתו של כל שופט בעליון להתמודד עם שטף התיקים שעל שולחנו.

זה לא רק נזק בל ישוער למערכת המשפטית ויכולתה לאכוף דין בתחום האזרחי, הפלילי, המינהלי וכל היתר; זה נזק אדיר-ממדים לציבור, שבדרך זו או אחרת מסתמך על השירות המשפטי שהמדינה מספקת באמצעות בתי המשפט.

תאוות ההרס של קואליציית ההפיכה המשטרית כלפי מערכת המשפט, כך נראה, אינה יודעת שובע. גם הרכיב האחר בהצעה – שלילת סמכותו של נשיא העליון לקבוע הרכבים ומותבים, מסבה נזק בלבד, ללא גרם אחד של תועלת.

כפי שכתוב בחוות הדעת של משרד המשפטים ושל הנהלת בתי המשפט שהונחו על שולחן ועדת השרים, גם היום רוב מוחלט של התיקים בעליון עוברים להרכבים הנקבעים על ידי מחשב, ב"יחידת היומן" של העליון, בהתאם לפרמטרים שונים שעניינם יצירת שוויון בעומס בין השופטים, מניעויות נקודתיות וחופשות של שופטים.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, 3 במרץ 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

רק בתיקים בעלי רגישות מיוחדת, או במקרים שמצריכים מומחיות ספציפית, הנשיא מתערב אישית ומקצה שופטים להרכב. כך למשל, כאשר נקבע הרכב מורחב בעליון (ב"דיון נוסף" או כאשר התיק מגיע ב"גלגול ראשון" לעליון), בסמכות הנשיא לקבוע את זהות השופטים שישבו בתיק. בשנים האחרונות הנשיאים פשוט מאיישים את ההרכב בשופטים לפי הוותק, כך שהוותיקים ביותר יושבים בתיקים הרגישים והחשובים ביותר.

זה מה שח"כ רוטמן מכנה "משחק מכור". "מטרת הצעת החוק היא למנוע שליטה בתוצאת העתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי נשיא בית המשפט עוד בטרם החל הדיון", רוטמן מסר לאחר אישור הצעתו בוועדת השרים.

"אנו נמצאים במציאות שבה כל אדם יודע לנחש את תוצאת ההליך לפי קביעת ההרכב. קביעת הרכבים רנדומלית ללא מגע יד אדם תחזק את מעמדה המקצועי של מערכת המשפט".

דבריו של רוטמן הם מבישים ושקריים, ומקופל בהם זלזול עמוק במקצוע השיפוטי. נשיא העליון אינו יודע את התוצאה של הליך שהוא מאייש את הרכבו. השופטים אינם כה חד-ממדיים כפי שמנסים לצייר אותם בזדון.

דבריו של רוטמן הם מבישים ושקריים, ומקופל בהם זלזול עמוק במקצוע השיפוטי. נשיא העליון אינו יודע את התוצאה של הליך שהוא מאייש את הרכבו. השופטים אינם כה חד-ממדיים כפי שמנסים לצייר אותם בזדון

התוצאה ניתנת לחיזוי בסבירות גבוהה רק כאשר המצב המשפטי הוא ברור כשמש – למשל כשהממשלה מבצעת פעולות לא חוקיות במפגיע, שייפסלו בוודאות; או כאשר מוגשת עתירה מופרכת וחסרת סיכוי. קוראים לזה יציבות משפטית, רוטמן בחייו הקודמים כעורך דין בוודאי שמע על כך.

ח"כ שמחה רוטמן בבית המשפט העליון בדיון על ערעורו של יונתן אוריך על הארכת מעצרו בפרשת "קטאר-גייט", 9 במאי 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שר המשפטים לוין חשף בדיון פעם נוספת את אופיו הילדותי, ואת מוטיבציית הנקם המניעה אותו לתמוך בהצעת החוק.

"אני נדהם לראות איך אתם מתגייסים לשמור על הזכויות של נשיא בית המשפט העליון", הוא אמר לנציגי משרד המשפטים, "איפה הייתם שלקחו לי את הסמכויות כשר המשפטים? אם מותר לקחת סמכויות משר המשפטים, אז מותר לקחת סמכויות גם מנשיא בית המשפט העליון".

"אני נדהם לראות איך אתם מתגייסים לשמור על הזכויות של נשיא העליון. איפה הייתם שלקחו לי את הסמכויות כשר המשפטים? אם מותר לקחת סמכויות משר המשפטים, אז מותר לקחת סמכויות גם מנשיא העליון"

העברת הסמכות לקבוע הרכבים לידי מחשב היא גם הרסנית, גם מסוכנת וגם מטופשת להפליא.

הרסנית מאחר שהיא תבטל את ערך המומחיות בעליון. השופט יוסף אלרון, למשל, הוא מומחה בפלילים. לפיכך הוא משמש ראש הרכב ערעורים פליליים בעליון, ורבים מפסקי הדין הפליליים העקרוניים היוצאים תחת ידי בית המשפט מגיעים מהרכב בראשותו. האם סביר ליטול ממנו את האיוש הזה, ולהתחיל להעביר אליו ערעורים מנהליים בתחום התכנון והבנייה?

מסוכנת מאחר שמדובר בהצעת חוק ראשונה מסוגה, המעניקה שליטה מלאה לתוכנת מחשב על פני שיקול אנושי. בשום תחום אחר לא מסר האדם את השליטה באופן מוחלט לתוכנת מחשב.

שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון בדיון על הארכת מעצרו של אלי פלדשטיין, 16 בנובמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ומטופשת, כי בסופו של דבר מתן שליטה למחשב פירושה מתן שליטה לאנשים האחראים על ניהול התוכנה שבאמצעותה הוא פועל.

השליפות מן המותן של פרנסי ההפיכה המשטרית המשיכו גם במהלך הדיון אתמול בוועדת השרים, שם הוחלט לאמץ הצעה שהעלה השר זאב אלקין, ולצמצם את מסירת הסמכויות למחשב רק בתיקי בג"ץ.

השליפות מן המותן של פרנסי ההפיכה המשטרית המשיכו גם במהלך הדיון אתמול בוועדת השרים, שם הוחלט לאמץ הצעה שהעלה השר זאב אלקין, ולצמצם את מסירת הסמכויות למחשב רק בתיקי בג"ץ

רוטמן וחבר השרים, כך נראה, לא הקדישו יותר מדי מחשבה בטרם הוציאו את חקיקת הפיגולים הזו תחת ידם.