"המלחמה בעזה היא הגרועה ביותר שהייתה לעיתונאים בתולדות המלחמות", כך הכתיר כתב-העת המהימן Foreign Affairs מאמר שפרסם לקראת יום חופש העיתונות העולמי בשלושה במאי.

הכותרת הזו הייתה מאופקת, אבל הרבה אתרי תקשורת אחרים משתמשים בלשון חריפה יותר ומאשימים את ישראל בהרג, רצח, אפילו טבח מכוון של עיתונאים. ובארץ? יוק, התקשורת, במיוחד ערוצי הטלוויזיה, אינה מספרת את הסיפור האמיתי על מה שמתרחש בעזה, על אחת כמה וכמה בנושא זה.

הרבה אתרי תקשורת נוקטים לשון חריפה ומאשימים את ישראל בהרג, רצח, אפילו טבח מכוון של עיתונאים. ובארץ? יוק, התקשורת, במיוחד ערוצי הטלוויזיה, לא מספרת את הסיפור האמיתי על המתרחש בעזה

באשר למספרים המדויקים אין דעה אחת. מקורות פלסטינים בעזה מגזימים כמובן כלפי מעלה, ישראל מצמצמת כלפי מטה – נגיע לכך בהמשך. אבל מה לגבי מוסדות מחקריים לא מעורבים? פרויקט "מחיר המלחמות" באוניברסיטת בראון בארה"ב ובית הספר לעיתונאות באוניברסיטת קולומביה קבע במחקרו:

"המלחמה בעזה היא הגרועה ביותר בתולדות המלחמות. נהרגו בה יותר עיתונאים מאשר במלחמת האזרחים האמריקאית, בשתי מלחמות העולם, במלחמות בווייטנאם, יוגוסלביה ואפגניסטן גם יחד. בסך הכל 232 עיתונאים".

בשתי מלחמות העולם נהרגו רק 69.

ארגון בינלאומי "הוועד להגנת עיתונאים", בראשו עומדים אנשי מקצוע בעלי שם עולמי, קבע, כי עד סוף מרץ נהרגו בעזה 168 עיתונאים. ארגון בינלאומי אחר "עיתונאים ללא גבולות", טען שהמספר הוא 200 ואף קרא לקהילה הבינלאומי ללחוץ על ישראל "להפסיק את טבח העיתונאים".

הבעיה כמובן היא שבין המקורות השונים למספר ההרוגים והפצועים יש משקל רב למשרד הבריאות בעזה, המנוהל על ידי חמאס ולדובר הארגון, ולכן יש להניח שהמספר אינו כה גדול. אבל בעזה יש גם גופים ואנשים זרים, ואלה חוקרים, בודקים ומאמתים מקרים ספציפיים רבים. כך שהמספר אינו כה קטן כפי שטוענת ישראל.

אתר התקשורת אינטרספט, למשל, סיפר באחרונה על כך שבאחרונה צה"ל פוגע במתכוון בעיתונאים המפעילים רחפנים כדי לספק תמונות רוחב של מראה ההרס בעזה. בעבר נהגו עיתונאים ללבוש אפוד כחול עליו כתובת PESS בולטת. עתה הם אינם עושים עושים זאת, מכיוון שלטענתם הם מטווחים ביודעין על ידי הכטבמי"ם הישראליים, ולכן יותר בטוח לעבוד בלעדיו.

"המלחמה בעזה היא הגרועה בתולדות המלחמות. נהרגו בה יותר עיתונאים מאשר במלחמת האזרחים האמריקאית, בשתי מלחמות העולם, במלחמות ווייטנאם, יוגוסלביה ואפגניסטן גם יחד"

מספר עיתונים, כמו למשל הניו יורק טיימס או הגארדיאן הבריטי, השקיעו זמן, כוח אדם ותקציבים בביצוע תחקירי עומק לגבי מקרים ספציפיים, ואף הם קבעו במפורש, כי ישראל אינה דוברת אמת, וכי העיתונאי או העיתונאית המדוברים נהרגו ביודעין ואפילו במכוון על ידי חיילי צה"ל.

למכונת הרעל הישראלית יש תשובה על כל דבר ביקורת: כל הגופים האלה הם אנטי ישראליים ורבים מהם בכלל אנטישמיים. ההסברה הרשמית של צה"ל טוענת, כי לישראל אין מדיניות של פגיעה בעיתונאים, ואם זה קורה לעיתים רחוקות זה בגלל אופי המלחמה בארגוני הטרור, המשתמשים באזרחים, כולל ילדים, אנשי רפואה וגם עיתונאים, כד להגן על הלוחמים המנוולים. אבל ביותר מדי מקרים בזמן האחרון הופרכו טענות אלה באמצעות תיעוד מצולם.

אז מה באמת קורה? אינני יודע בדיוק מה קרה במלחמה בעזה, אבל במשך שלושים שנה חקרתי מה קרה בשטחים, כולל עזה, ואלה היו מסקנותיי. העיתונאים שנהרגו נחלקים לשלוש קבוצות. הראשונה אכן כוללת חברים פעילים בארגונים הפלסטיניים, המשתמשים בתואר הזה ככיסוי מגן. השנייה הם עיתונאים שנמצאו במקום שהופצץ על ידי צה"ל וצריך להתייחס אליהם כאל קורבנות אגביים (collateral damage). במלחמות של ישראל נגד הארגונים הפלסטיניים מספרם גבוה ובמלחמה הנוכחית בעזה הוא גדל באופן משמעותי בעקבות התרה של הרג אזרחים שאינם מאיימים על כוחותינו.

אבל יש גם קבוצה שלישית, של עיתונאים שאינם מבצעים פעילות מלחמתית כלשהי וישראל, בכל זאת, הורגת. זה נעשה ביודעין, מתוך חוסר משמעת מבצעית; מתוך כוונה תחילה, על ידי חיילים חמומי מוח שרואים בכל פלסטיני אויב בן מוות; על ידי מפקדים שמאמינים בניצחון מוחלט, פועלים בשליחות המשיח, מתעלמים מן חוק הבינלאומי ומפקודות מטכ"ל.

יש עיתונאים שאינם מבצעים פעילות מלחמתית כלשהי וישראל, בכל זאת, הורגת. ביודעין, מתוך חוסר משמעת מבצעית, מתוך כוונה תחילה, על ידי חיילים חמומי מוח שרואים בכל פלסטיני אויב בן מוות

מה שמשחק לרעתה של ישראל היא העובדה, שמאז אוקטובר 2023 היא מונעת מעיתונאים זרים להיכנס לעזה. ראשית, אם הצדק והחוק עמנו – מה יש לנו להסתיר? שנית, בהיעדר מידע ישראלי אמין, מערכת השמועות והדיסאינפורמציה של האויב פורחת ללא הגבלה.

צה"ל נקט בהתנהלות דומה כמה פעמים בעבר, למשל בימים הראשונים של האינתיפאדה הראשונה, או בשבוע הראשון של מלחמת לבנון הראשונה. בשני המקרים ישראל שינתה את המדיניות כשנוכחה בטעותה.

כדאי להזכיר את המקרה בו צה"ל פוצץ בניין רב קומות "אל-ג'לאא" במבצע שומר חומות בעזה במאי 2022 וצילום הקריסה של הבניין נעשה ויראלי בעולם. הטענה הייתה שבבניין זה שכנו משרדים של החמאס,  ואכן כך היה. אבל היו שם גם משרדים של סוכנויות חדשות בינלאומיות, כולל האסושיאייטד פרס. מכיוון שכך, הצילום קיבל תהודה עולמית וישראל הואשמה במלחמה מכוונת נגד התקשורת הבינלאומית.

הנזק היה כה רב, שתחקיר פנימי בצה"ל שערך האלוף במילואים ניצן אלון, קבע כי הפצצת הבניין הייתה "פיגוע עצמי תודעתי". האלוף הדגיש, כי ההפצצה הייתה מיותרת, וכי ההישג המבצעי לא היה פרופורציונלי לנזק הדיפלומטי והתודעתי שנגרם. הוא היה פשוט "גול עצמי".

הנזק בהפצצת בניין אל-ג'לאא היה כה רב, שתחקיר פנימי בצה"ל קבע כי מדובר ב"פיגוע עצמי תודעתי". הודגש כי ההפצצה הייתה מיותרת, וכי ההישג המבצעי לא היה פרופורציונלי לנזק הדיפלומטי והתודעתי

המלחמה בעזה היא הנוראה ביותר בתולדות מלחמות ישראל. תוצאותיה, יהיו מה שיהיו, ילוו אותנו זמן רב ומעמד ישראל בקהילת העמים לא יחזור למה שהיה קודם לכן. את זה כבר מבין חלק גדול מן הציבור הישראלי. מה שהציבור הישראלי עדיין לא יודע, אבל בניו ונכדיו יעמדו בפניו – זו העובדה ששנים רבות ייאמר עלינו, ובצדק: ישראל הורגת גם עיתונאים.

פרופ' יורם פרי הוא סוציולוג פוליטי שפרסם ששה ספרים ועשרות מאמרים בעיקר על יחסי חברה-צבא ותקשורת בישראל ובעולם. הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב וכיום פרופ' אמריטוס מאוניברסיטת UMD.