הסערה המושלמת

תמונת הספינה "אנדריאה גייל" בסרט "הסערה המושלמת" (צילום: צילום מסך מתוך "הסערה המושלמת")
צילום מסך מתוך "הסערה המושלמת"
תמונת הספינה "אנדריאה גייל" בסרט "הסערה המושלמת"

מרקחה, הלא היא ערבוביה רותחת, הגיעה אלינו מספר איוב (מ"א, כ"ג):

"יַרְתִּ֣יחַ כַּסִּ֣יר מְצוּלָ֑ה, יָ֗֝ם יָשִׂ֥ים כַּמֶּרְקָחָֽה".

ומכאן "העולם כמרקחה". כל מי שנבהל מגל ענק או ממשיכה של זרם לא צפוי מבין מדוע ים משמש להמחשת חוסר יציבות, וכיצד צירוף שתי המילים הפך לקלישאה לתאר מצב תוסס, מתהפך, מאיים.

המחקר מוכיח שבעתות משבר, גובר השימוש בקלישאות. הן מבטאות בתמציתיות חוויה משותפת ומורכבת, ומאחר שהמשמיע והשומע מבינים במה מדובר, יש בביטויים נדושים כדי לבנות סולידריות. המרקחה שאנו שרויים בה מזכירה לי עוד קלישאה, הטיטניק.

המחקר מוכיח שבעתות משבר, גובר השימוש בקלישאות, המבטאות בתמציתיות חוויה משותפת ומורכבת. יש בביטויים נדושים כדי לבנות סולידריות. המרקחה שאנו שרויים בה מזכירה לי עוד קלישאה, הטיטניק

הטיטניק  הייתה פלא הנדסי שלא היה אמור לשקוע, אך לא עמד בהתנגשות בקרחון. מי לא שמע (או דיבר) לאחרונה על התזמורת שהמשיכה לנגן על הסיפון, כאילו הכול רגיל, בעוד מרבית הנוסעים נידונים למוות קר במצולות.

בהחלט היו תקלות בהתנהלות הטיטניק: אזהרות שלא הגיעו למחליטים, מהירות גבוהה באזור קרחונים, משקפות נעולות בארון, מחסור בסירות הצלה וניצול בעייתי שלהן אחרי ההתנגשות. התנהלות אחרת הייתה כנראה מקטינה את הפגיעה או מצילה יותר חיים.

בשנת 2000, שלוש שנים אחרי יציאת הסרט על שקיעת הטיטניק, יצא עוד סרט אמריקאי מצליח על אסון ימי, "הסערה המושלמת", גם הוא מבוסס על סיפור אמיתי (מ-1991), גם הוא הפך לקלישאה.

לאחרונה הוא שב ועולה בתודעתי, ואחרי שיטוט באינטרנט לצורך ריענון הזיכרון, הבנתי מדוע לטעמי הוא גובר על הטיטניק כמשל למצבנו. בעוד אוניית הפאר נתקלה, תרתי משמע, בבעיה אחת, קרחון – ספינת הדיג "אנדריאה גייל" פגשה צרה אחרי צרה, הכול על רקע שיקול דעת לקוי ועודף ביטחון של רב החובל. נוכח השילוב הזה, הסוף הקטלני היה בלתי נמנע.

לאחר מסע דיג לא מוצלח, "אנדריאה גייל" יצאה לעוד מסע. צוות בן שישה אנשים היה מותש אך חדור רצון, בעיקר של הקפטן, לפצות על מחסור הכיס וגם להוכיח שהוא יכול.

בעוד שהטיטניק נתקלה בבעיה אחת, קרחון – ספינת הדיג "אנדריאה גייל" פגשה צרה אחרי צרה, הכול על רקע שיקול דעת לקוי ועודף ביטחון של רב החובל. נוכח השילוב הזה, הסוף הקטלני היה בלתי נמנע

שיקולים אישיים הם שהכתיבו יציאה אל מחוץ לשטח הדיג הרגיל, אחרי עונת הדיג המקובלת, הרחק מספינות אחרות, כשהיא מותירה מאחוריה סופה טרופית מתפתחת. מנהיג הספינה בחר בפגיעות ובבידוד בדעה צלולה, תוך התעלמות מכללים ומאזהרות.

לכתחילה הציד היה דל. לכן הם הרחיקו עוד, הצליחו, ובטן האוניה התמלאה. אלא שמכונת הקרח התקלקלה ולא היה ניתן להקפיא את הסחורה. על אף הסערה הגוברת בינם לבין החוף, הוחלט למהר ולחזור אליו, והושתקו דעות שהסתייגו מנטילת סיכון על מנת להציל את הדגה.

חרף אזהרות מכלי שיט אחרים, הספינה המשיכה בדרכה. היו עוד בעיות, למשל אנטנת הרדיו נשברה והדייגים נותרו מנותקים, ללא תקשורת או הכוונה.

גלי ענק, רוחות והתנגשות בין חזיתות אקלים – אלו כוח עליון. נוכח ניסיונו הרב, אולי הקפטן היה יכול להתמודד בנפרד עם כל מרכיב. אבל אמביציה, עודף ביטחון וזלזול בנתונים עוד מראשית המסע הביאו אותו להחלטות שגויות. כל החלטה צמצמה עוד את טווח האפשרויות וחשפה את הספינה וצוותה לסיכונים חדשים. אלו הפכו סדרה של משברים נפרדים לאסון אחד גדול.

ספר ובעקבותיו סרט על האירוע, השאילו ביטוי מתחום המטאורולוגיה לתחומים אחרים. "סערה מושלמת", עוד קלישאה, הפכה לתיאור הצטברות נסיבות שהופכת מצבים לבלתי אפשריים. אכן, הסערה עצמה אמנם הייתה מושלמת כתופעת טבע, אך שיקול דעת וזהירות היו מונעים מהספינה להימצא בלבה, לבד.

"סערה מושלמת", עוד קלישאה, הפכה לתיאור הצטברות נסיבות שהופכת מצבים לבלתי אפשריים. אכן, הסערה עצמה הייתה מושלמת כתופעת טבע, אך שיקול דעת וזהירות היו מונעים מהספינה להימצא בלבה, לבד

לצופה בסרט לא נותר אלא לזעוק בליבו לעבר המסך: תפסיק! תעצרו! עדיין לא מאוחר! אך המסך אטום. הקריאה נופלת על אוזניים ערלות, כנאמר בירמיהו ו',י':

"הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב".

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
דּוּגִית נוֹסַעַת, מִפְרָשֶׂיהָ שְׁנַיִם וּמַלָּחֶיהָ נִרְדְּמוּ כֻּלָּם. רוּחַ נוֹשֶׁבֶת עַל-פְּנֵי הַמַּיִם, יֶלֶד פּוֹסֵעַ עַל הַחוֹף דּוּמָם. יֶלֶד פָּעוּט הוּא וַעֲגוּם-עֵינַיִם.... המשך קריאה

דּוּגִית נוֹסַעַת, מִפְרָשֶׂיהָ שְׁנַיִם
וּמַלָּחֶיהָ נִרְדְּמוּ כֻּלָּם.
רוּחַ נוֹשֶׁבֶת עַל-פְּנֵי הַמַּיִם,
יֶלֶד פּוֹסֵעַ עַל הַחוֹף דּוּמָם.

יֶלֶד פָּעוּט הוּא וַעֲגוּם-עֵינַיִם.
שׁוֹטְפִים הַמַּיִם לְמֶרְחַק אֵין-סוֹף…
אִם לֹא יֵעוֹרוּ כָּל מַלָּחֶיהָ –
אֵיכָה תַּגִּיעַ הַדּוּגִית לַחוֹף ?..

עוד 572 מילים ו-2 תגובות
סגירה