תיירים מתבוננים בתצלום אווירי של העיר העתיקה בירושלים, במסגרת תערוכה על הר הבית במוזיאון מגדל דוד, 30 ביולי 2019 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90

מהדרכת תיירים לשכר מינימום: מורי הדרך שוב נשארו מאחור

מיכל הלכה ללמד במכללה, טל התחילה לעבוד בבית אבות, ויאנה מלמדת מרחוק – רוב מורי הדרך לתיירים מחו"ל לא חזרו למקצוע ● רק עשרות מתוך כ־2,000 חזרו להדריך בהיקף משמעותי, בעוד רבים אחרים מתקיימים משכר מינימום או מדמי אבטלה ● הארגונים המייצגים אותם הגישו לממשלה הצעות להסבות מקצועיות וליצירת תעסוקה ייעודית – אך רובן נגנזו או לא קודמו כלל

מיכל גרנות, מורת דרך מירושלים, עבדה במקצוע מ־2004 ועד לפרוץ מגפת הקורונה. בתחילה הדריכה קבוצות של ישראלים בחו"ל, ובהמשך עברה להדרכת קבוצות תיירים מחו"ל בישראל. היא אם יחידנית, ומאז לידת בנה הבכור ב־2017 הפסיקה לטוס לחו"ל והתמקדה בהדרכת סיורים לתיירים זרים בירושלים.

"עבדתי המון – עם קבוצות של יהודים, נוצרים, אנשי עסקים, אקדמאים וגם תיירים מטורקיה ומדינות ערב," היא מספרת. "בתקופת הקורונה עשיתי קצת הדרכות לישראלים, שממש לא הספיקו לי לפרנסה, ועברתי הכשרה להדרכת טיולים במערכת החינוך ולהוראת עברית. בשנים 2021–2022 לימדתי עברית לערבים בקריה האקדמית אונו.

"בין הקורונה למלחמה חזרתי להדריך תיירים פול־טיים, ובינתיים נכנסתי להיריון. חסכתי לחופשת הלידה, תכננתי לחזור לעבוד אחריה בגדול, וקניתי 'רכב אשכול' (רכב גדול להסעת תיירים, שהנהיגה בו מצריכה רישיון כמו למונית, ת"ג). ואז פרצה המלחמה. חשבתי שהיא תיגמר עד סוף חופשת הלידה שלי.

"בשנים רגילות, יוני הוא החודש הכי חזק לתיירות בשנה, בגלל חופשת הקיץ בארה"ב. השנה התחלנו לקבל הזמנות בטפטוף לקראת יוני, אבל הכול בוטל"

"אבל החופשה הסתיימה והמלחמה נמשכה, כמובן. בינתיים הציעו לי לחזור ללמד באונו. חזרתי לסמסטר הקודם, ובסמסטר הנוכחי החלטתי להפסיק ללמד שם, כדי לתת צ'אנס לאפשרות שהתיירים יחזרו. הם התחילו לחזור, עד שהגיע הטיל החות'י על נתב"ג, וכמעט כולם ביטלו.

"בשנים רגילות, יוני הוא החודש הכי חזק לתיירות בשנה, בגלל חופשת הקיץ בארה"ב. השנה התחלנו לקבל הזמנות בטפטוף לקראת יוני, אבל הכול בוטל. גם לפני הטיל, הגעתי לשליש מהיקף העבודה שלי מלפני הקורונה והמלחמה. אני מג'נגלת בין עבודות ואוכלת חסכונות. מצבי סביר ביחס למורי דרך אחרים – המון מהם לא עובדים".

מיכל שפירא, מורת דרך, וביתה, גוני אור, בסיור לתיירים ישראלים בירושלים בנושא חג המולד (צילום: באדיבות המצולמת)
מיכל גרנות, מורת דרך, ובתה גוני אור, בסיור לתיירים ישראלים בירושלים בנושא חג המולד (צילום: באדיבות המצולמת)

את שוקלת להחליף מקצוע?
"אני רוצה להישאר במקצוע שלי. אני מתגעגעת להדרכה. בשנים האחרונות הדרכתי פה ושם קבוצות של ישראלים, לפעמים רק שעה אחת, וזה הספיק כדי להשאיר את החיוך מרוח על הפנים שלי לכל היום".

"בקורונה פתחתי חסכונות, במלחמה גמרתי את כולם"

לפני המגפה והמלחמה היו רשומים במשרד התיירות כ־8,600 מורי דרך; כיום רשומים כ־7,000. במשרד התיירות ובשני הארגונים המייצגים את מורי הדרך – אגודת מורי הדרך ו"מורשת דרך" – לא יודעים כמה מהם עובדים בפועל במקצוע. בארגונים טוענים כי ביקשו מהמשרד לקיים סקר שיבחן את מצבם של מורי הדרך, אך נענו בשלילה.

ההערכה הרווחת בענף היא שכ־2,000 ממורי הדרך הרשומים עסקו עד 2019 בהדרכת תיירים מחו"ל והתפרנסו מכך, וכי רובם הגדול אינם עוסקים בכך כיום

ההערכה הרווחת בענף היא שכ־2,000 ממורי הדרך הרשומים עסקו עד 2019 בהדרכת תיירים מחו"ל והתפרנסו מכך, וכי רובם הגדול אינם עוסקים בכך כיום. לפי ההערכות, רק מאות בודדות מדריכים כיום תיירים מחו"ל, רובם בהיקף קטן, ורק כמה עשרות מהם מתקרבים להיקף הפעילות שהיה לפני המגפה והמלחמה.

אבטלת מורי הדרך נובעת ישירות מקריסת ענף התיירות. מספר התיירים בישראל עלה בעקביות מאז קום המדינה ועד 2019, אך צנח שוב ושוב – זמנית – בזמן מלחמות וגלי פיגועים.

מדריכת תיירים בהר הזיתים ב-2006. אילוסטרציה (צילום: משה שי/פלאש90)
מדריכת תיירים בהר הזיתים, 2006 (צילום: משה שי/פלאש90)

ב־2015 נכנסו לישראל כ־2.8 מיליון תיירים; ב־2017 – שיא של כ־3.6 מיליון; ב־2018 הגיע מספרם לכ־4.1 מיליון, וב־2019 נרשם שיא נוסף – כ־4.5 מיליון תיירים. בשנת 2020 נכנסו 831 אלף בלבד, רובם לפני פרוץ המגפה; ב־2021 נכנסו כ־400 אלף. בשנת 2022 נרשמה התאוששות עם כ־2.7 מיליון תיירים, וב־2023 הגיע המספר לכשלושה מיליון.

לפני טבח אוקטובר התיירות כמעט שבה להיקפה משנת 2019, אך עם פרוץ המלחמה עזבו כמעט כל התיירים ששהו בארץ, והגעת תיירים חדשים נעצרה כמעט לחלוטין. ב־2024 נכנסו לישראל 974 אלף תיירים בלבד – כ־22% ממספרם ב־2019.

לפני טבח אוקטובר התיירות כמעט שבה להיקפה משנת 2019, אך עם פרוץ המלחמה עזבו כמעט כל התיירים ששהו בארץ, והגעת תיירים חדשים נעצרה כמעט לחלוטין

מאז הפסקות האש בעזה ובלבנון החלה התאוששות בענף התיירות, ובמשרד התיירות קיוו כי בשנת 2024 יגיעו כשלושה מיליון תיירים. אלא שחידוש הלחימה בעזה וירי הרקטות מתימן בחודש מרץ פגעו בתהליך, והירי על נתב"ג עצר אותו.

לפי ההערכות, כ־2,500 מורי דרך מדריכים תיירים ישראלים. גם הם חדלו לעבוד עם פרוץ המלחמה, ורובם אומנם חזרו לעבודה מאז – אך בהיקף נמוך משהיה לפני כן. בשל כך, גם מורי הדרך לתיירים מחו"ל מתקשים למצוא תעסוקה בתחום הפנימי – השוק כולו הצטמצם.

מדריכת תיירים בהר הזיתים. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
מדריכת תיירים בהר הזיתים. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

לדברי יוני שפירא, יו"ר ארגון "מורשת דרך" המייצג מורי דרך לתיירים מחו"ל: "אלה שעבדו עם תיירים מחו"ל ומנסים לעבוד עם ישראלים נכנסים לשוק רווי. מה גם שרבים מהם דוברי שפות זרות – וזה יתרון בעבודה עם זרים – אבל יש להם מבטאים זרים שישראלים לא אוהבים לשמוע כשהם מטיילים בארץ".

גנית פלג, ששימשה עד לאחרונה יו"רית אגודת מורי הדרך, מוסיפה: "אנחנו נמצאים ברצף של קטסטרופות. מספר התיירים ירד בכ־90% ממה שהיה ב־2019. לאחרונה התחילו לחזור סנוניות ראשונות, אבל הטיל על נתב"ג הבריח אותן. המצוקה קשה ורבה. חלק ניכר מאיתנו בעבודות דחק.

"להרבה מורי דרך יש 'רישיון אשכול', והם עובדים כנהגי מוניות ואוטובוסים. חלק ממורות הדרך משמשות סייעות בבתי ספר ובגנים. אחרים עובדים כמאבטחים וכעובדי ניקיון בשמורות טבע ובגנים הלאומיים"

"להרבה מורי דרך יש 'רישיון אשכול', והם עובדים כנהגי מוניות ואוטובוסים. חלק ממורות הדרך משמשות סייעות בבתי ספר ובגנים. אחרים עובדים כמאבטחים וכעובדי ניקיון בשמורות טבע ובגנים הלאומיים. רבים במילואים, ורבים מובטלים".

רוב מורי הדרך הם עצמאים, ולפני המגפה רק חלקם היו זכאים לדמי אבטלה אם איבדו את מקור פרנסתם. בעקבות מאבק של הארגונים המייצגים אותם, חתם שר העבודה והרווחה דאז, איציק שמולי, על תקנות שהרחיבו את הזכאות לדמי אבטלה לכלל מורי הדרך.

מיכל גרנות, מורת דרך, מדריכה סיור ליד כנסיית נוטרדם דה ז'רוזלם בירושלים (צילום: באדיבות המצולמת)
מיכל גרנות, מורת דרך, מדריכה סיור ליד נוטרדאם דה ז'רוזלם בירושלים (צילום: באדיבות המצולמת)

במהלך המלחמה נוצרה בעיה חדשה: מורי דרך רבים שגויסו למילואים איבדו את זכאותם לדמי אבטלה, משום שהזכאות נקבעת לפי תקופות עבודה בפועל – בניגוד לשכירים, שזכאותם נשמרת גם לאחר שירות מילואים. לדברי ווי לאם צ'אן, מזכ"לית ארגון "מורשת דרך": "מורי הדרך המילואימניקים תרמו זמן והקריבו למען ביטחון המדינה, ואין להם דמי אבטלה".

ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "פנינו לביטוח הלאומי שיכיר בייחודיות העיסוק של מורי הדרך, אך עד כה אין היענות מצדו". מהביטוח הלאומי נמסר: "אנחנו מחשבים למורי הדרך המוכרים ב'צו סיווג מבוטחים' (רק חלק ממורי הדרך, ת"ג) את תקופת המילואים שלהם כתקופת אכשרה לאבטלה. מי שאינו מוכר בצו – לא נוכל להכיר לו בתקופת המילואים כתקופת אכשרה".

במהלך המלחמה נוצרה בעיה חדשה: מורי דרך רבים שגויסו למילואים איבדו את זכאותם לדמי אבטלה, משום שהזכאות נקבעת לפי תקופות עבודה בפועל – בניגוד לשכירים, שזכאותם נשמרת גם לאחר שירות מילואים

גורם בביטוח הלאומי אומר כי המוסד תמך בדרישה להרחבה מקסימלית של הזכאות לדמי אבטלה, אך משרד האוצר התנגד – ובדרג הפוליטי בחרו להתעלם.

טל, מורת דרך בת 60 מירושלים, עוסקת במקצוע מאז 2011. עד 2019 הדריכה בעיקר תיירים מחו"ל, שהיוו, לדבריה, כשני שלישים מהיקף עבודתה. עם פרוץ המגפה הפסיקה לעבוד, ובמשך תקופה מסוימת התקיימה מהתמיכה הממשלתית

חיילים מחטיבת גולני בתרגיל ברמת הגולן. 22 במאי 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
חיילים מחטיבת גולני בתרגיל ברמת הגולן. 22 במאי 2024 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)

לאחר מכן החלה, בהדרגה, להדריך קבוצות של ישראלים בטיולים יומיים. לדבריה: "זה היה נהדר ומדהים, אבל רחוק מלהיות פרנסה, והייתי צריכה להצטמצם ולשבור חסכונות". עם תום המגפה חזרה לעבודה בהדרגה, אך לא בהיקף שבו עבדה בשנת 2019.

"ב־7 באוקטובר הבנתי, עוד באותו יום, שאני הולכת לא לעבוד תקופה ארוכה", היא מספרת. "ראיתי שיש צורך במתנדבים, והתנדבתי בבית אבות סיעודי בירושלים. היינו המון מתנדבים, החלפנו עובדים רבים שיצאו למילואים או לא הגיעו לעבודה בגלל המלחמה, ואותי מינו למנהלת ההתנדבות. בהתחלה כמתנדבת, ואחר כך – כעובדת בשכר מינימום.

"יהודים מגיעים, אבל עד כמה שאני יודעת, לא הרבה ולא כל כך כתיירים. הם מבקרים משפחה ומגיעים מתוך סולידריות, כחלק משגרה שבה הם כבר לא מטיילים"

"עבדתי שם כמעט שנה וחצי, עד פברואר השנה. שמחתי שהייתה לי סיבה לקום בבוקר, והיה לי נוח להיות שכירה אחרי המון שנים כעצמאית – להיות שייכת למקום קבוע אחד, אתה יודע, לשבת עם כולם בחדר האוכל. למרות שהתגעגעתי לטיולים ולהדרכה, והייתי צריכה לשבור את כל החסכונות שעוד נשארו לי.

"זה זעזע אותי לתפוס שכל כך הרבה אנשים עובדים כל היום בשביל 7,000–8,000 שקל בחודש. בשנה האחרונה התחלתי, בהדרגה, לחזור להדריך – בעיקר ישראלים, בארץ וגם בחו"ל, וקצת זרים".

בית אבות בירושלים. אילוסטרציה (צילום: אנה קפלן/פלאש90)
אילוסטרציה: בית אבות בירושלים (צילום: אנה קפלן/פלאש90)

התיירים מחו"ל לא התחילו לחזור? גם לא יהודים ונוצרים אוונגליסטים?
"יהודים מגיעים, אבל עד כמה שאני יודעת, לא הרבה ולא כל כך כתיירים. הם מבקרים משפחה ומגיעים מתוך סולידריות, כחלק משגרה שבה הם באים פעם בשנתיים וכבר לא מטיילים. קבוצות התיירים, כולל האוונגלים, שגם לפני המלחמה לא היו השוק העיקרי שלי, מגיעות מעט מאוד.

"התיירים מפחדים, מחירי הטיסות לארץ מטורפים, טיסות מתבטלות כל שני וחמישי וקשה להשיג ביטוח מתאים. אז היו לי קבוצות מעטות של אוונגלים. ועם כל זאת, בזמן האחרון יש לי יותר הדרכה של ישראלים בארץ ובחו"ל ולכן החלטתי להתפטר מבית האבות".

"בגילי לא אלמד ואתחיל משהו חדש לגמרי. הייתי שמחה ללמד, אבל אין לי תואר מתאים להוראה, והסבה להוראה לוקחת זמן. לכן שמרתי על רישיון מורה הדרך שלי"

שקלת לעשות הסבה מקצועית ולהחליף תחום?
"לא. קודם כל, אני אוהבת מאוד את העבודה שלי ורוצה להמשיך בה. שנית, בגילי לא אלמד ואתחיל משהו חדש לגמרי. הייתי שמחה ללמד, אבל אין לי תואר מתאים להוראה, והסבה להוראה לוקחת זמן. לכן שמרתי על רישיון מורה הדרך שלי".

"לוקחת כל עבודה ומחכה לזמנים טובים יותר"

לדברי שפירא: "מעט מאוד מאלה שהדריכו תיירים מחו"ל חזרו לעבוד בכך, ומעט מאוד מאלה שנאלצו להפסיק לעבוד הצליחו לעשות הסבה מקצועית. שר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, הציע לנו 'להחליף מקצוע'. זו אמירה שלא רק מעליבה, אלא גם מנותקת מהמציאות – כי המדינה לא נותנת כלים מעשיים לכך.

יוני שפירא, מורה דרך ויו"ר ארגון "מורשת דרך" (צילום: באדיבות המצולם)
יוני שפירא, מורה דרך ויו"ר ארגון "מורשת דרך" (צילום: באדיבות המצולם)

"לשכות התעסוקה מציעות מאות קורסים, שרובם המוחלט לא מתאימים לנו. מורה דרך בן 45 יתקשה מאוד להפוך לטכנאי אלקטרוניקה או מתקן מזגנים. התחום המבוקש שכן מתאים למורי דרך הוא חינוך, וחלקנו רוצים לעבוד בהוראה.

"אבל הבעיה, מעבר לעלות הכספית של הוצאת תעודת הוראה, היא שכדי להיכנס להוראה צריך לחתום על התחייבות ללמד שנתיים. מורי דרך חוששים לחתום עליה – כי מה יקרה כשהתיירות תחזור? אז רק מעטים עשו זאת".

משרד התיירות: "לפני כשנה ערכנו סקר בקרב מורי הדרך לבדיקת התעניינות בהוצאת תעודת הוראה. פחות מ־30 הביעו נכונות, ולכן הוחלט להניח לכך"

במשרד התיירות מאשרים: "לפני כשנה ערכנו סקר בקרב מורי הדרך לבדיקת התעניינות בהוצאת תעודת הוראה. פחות מ־30 הביעו נכונות, ולכן הוחלט להניח לכך. בזמן מגפת הקורונה הוצע מסלול ייעודי לתעודת הוראה למורי דרך, אך רק 25 השלימו אותו".

בתשובה לשאלה האם ניתן לפטור את מורי הדרך מהתחייבות ללמד שנתיים, הפנה משרד התיירות למשרד החינוך. ממשרד החינוך נמסר: "המשרד שילב ומשלב מורי דרך בהוראת מקצועות רלוונטיים, במסגרת הכשרות ייעודיות ותוך שמירה על הסטנדרטים המקצועיים. המשרד ממשיך לפעול לשילובם בהתאם לצורכי המערכת, ובוחן התאמות נדרשות להרחבת המהלך".

כיתה בבית הספר כרמים בירושלים, 1 בספטמבר 2021; תצלום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
כיתה בבית הספר כרמים בירושלים, 1 בספטמבר 2021; תצלום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

ארגוני מורי הדרך הציעו לממשלה בשנים האחרונות פרויקטים לקידום תעסוקה חלופית – חלקם בתחום ההדרכה, ואחרים בהסבות מקצועיות. חלק מהמיזמים נדחו או התמסמסו, ואילו אחרים יצאו לפועל אך סיפקו פתרונות רק למעטים.

בין היתר הציעו הארגונים להסב מורי דרך במהירות להוראת עברית באולפנים, וכן להעסיקם במשרד החוץ כשליחי הסברה בתשלום – שירצו בווידאו לקבוצות תיירים שאותן הדריכו בעבר. "אלה דברים שאנחנו יכולים לעשות מצוין", אומרת פלג. ממשרד התיירות נמסר כי התחומים הללו מצויים באחריות משרדי הקליטה והחוץ. במשרד הקליטה אומרים כי היוזמה לא מוכרת להם וממשרד החוץ טרם התקבלה תשובה.

"נבחנה האפשרות לקיים סיורים בחינם לציבור בידי מורי דרך, כפי שנעשה בקורונה, אך בבדיקה כלכלית שנעשתה עלה כי הסכום שכל אחד מהם יקבל יהיה זעום – כאלף שקל בחודש – ולא יענה על צרכי הפרנסה"

אחת היוזמות שזכו להצלחה יחסית בזמן המגפה הייתה קיום סיורים מאורגנים בטבע לישראלים, בליווי מורי דרך. מדובר בפרויקט משותף של משרד התיירות, הארגונים המייצגים את מורי הדרך ורשות הטבע והגנים, שקיבל תקצוב של 25 מיליון שקל.

בפרויקט השתתפו כ־1,300 מורי דרך, אם כי מספר הסיורים שכל אחד מהם העביר היה זעום. במשרד ובארגונים ביקשו לחדש את היוזמה במהלך המלחמה, אך בשל קיצוצי תקציב כלליים, צומצם התקציב לעידוד תיירות הפנים ל־10 מיליון שקל בלבד.

שמורת טבע נחל עיון (צילום: פלאש90)
שמורת טבע נחל עיון (צילום: פלאש90)

ממשרד התיירות נמסר: "נבחנה האפשרות לקיים סיורים בחינם לציבור בידי מורי דרך, כפי שנעשה בקורונה, אך בבדיקה כלכלית שנעשתה עלה כי הסכום שכל אחד מהם יקבל יהיה זעום – כאלף שקל בחודש – ולא יענה על צרכי הפרנסה. לפיכך נבחר מתווה אחר שמטרתו ליצור ביקוש לתיירות הפנים – 'חודש התיירות' – הכולל אירועי תיירות, לרבות סיורים לציבור בידי מורי דרך".

אחד הפרויקטים שכן יצאו לפועל היה הסמכת מורי דרך להדרכת טיולים במסגרת מערכת החינוך ("תו תקן"). כ־250 מורי דרך השתתפו בקורסים מטעם מכללת וינגייט, בית הספר לתיירות בחיפה ואגודת מורי הדרך, ומאות נוספים עברו הסבה דומה במסגרות אחרות.

פרויקט נוסף שיזמו "מורשת דרך" ועמותת "לקט ישראל" היה הסבת מורי דרך לארגון והדרכת קבוצות של ישראלים המתנדבים בחקלאות במסגרת "לקט ישראל"

לדברי פלג: "עשינו גם פרויקט עם הסמינר לחינוך דוד ילין, שבו הצענו למורי דרך להיכנס למערכת החינוך כמורי עזר לאנגלית – ללא תעודת הוראה. 57 מאיתנו נכנסו לזה. הצענו למשרד החוץ להעסיק מורי דרך כמתורגמנים. זה עבד, אבל נורא מעט – צריך מתורגמנים, אבל לא הרבה".

כמה עשרות מורי דרך נוספים עברו קורס סוכני נסיעות דיגיטליים ביוזמת "מורשת דרך", וחלקם עובדים כיום בתחום.

פרויקט נוסף שיזמו "מורשת דרך" ועמותת "לקט ישראל" היה הסבת מורי דרך לארגון והדרכת קבוצות של ישראלים המתנדבים בחקלאות במסגרת "לקט ישראל". לדברי שפירא: "הצענו ל'לקט' שייקחו מורי דרך, שירכזו את ההסעות לשדות ויהפכו אותן לטיולים חווייתיים. כ־150 מורי דרך שעובדים בזה משתכרים אלפי שקלים בחודש – וזה גם סיפוק אדיר".

מתנדבת בקטיף פלפלים במושב חמרה, 9 בנובמבר 2023 (צילום: דור פזואלו/פלאש90)
מתנדבת בקטיף פלפלים במושב חמרה, 9 בנובמבר 2023 (צילום: דור פזואלו/פלאש90)

שני ארגוני מורי הדרך ניסו גם לקדם רגולציה שתאסור על כמרים, מיסיונרים ורבנים מחו"ל להדריך בעצמם תיירים המגיעים לישראל במסגרות דתיות. לדברי שפירא: "פנינו למשרד התיירות ואמרנו – מגיעים צליינים, גם בזמן המלחמה, אבל חלקם משתמשים במדריכים משלהם, חלקם עם נרטיבים אנטי־ישראליים. צריך לחייב כל קבוצה כזאת לקבל ליווי ממורה דרך מקומי מוסמך".

זה לא עלול להבריח חלק מהקבוצות ולפגוע בתיירות עוד יותר?
"זאת חובה שקיימת באזורים תיירותיים במדינות רבות, כולל מדינות מפותחות ועתירות תיירים כמו בריטניה, צרפת ואיטליה, וגם באזור שלנו – יוון, טורקיה וירדן. למה שזה לא יהיה גם בארץ ויספק לנו עבודה? אבל במשרד התיירות לא עזרו לנו בזה בכלל".

"לרועים רוחניים המנהיגים קהילות דתיות מחו"ל יש הגדרה מוסדרת בהתאם להסכם שנחתם בשנות ה־90 עם הוותיקן, לפיו רועה רוחני יכול להוביל את קהילתו בישראל אם אינו מקבל תמורה על ההדרכה"

ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "מתוקף חוק, רק מורי דרך ישראלים רשאים להדריך בישראל. (עם זאת), תיירים לא חייבים להשתמש במורי דרך וכל אדם יכול לטייל עצמאית בישראל. לרועים רוחניים המנהיגים קהילות דתיות מחו"ל יש הגדרה מוסדרת בהתאם להסכם שנחתם בשנות ה־90 עם הוותיקן, לפיו רועה רוחני יכול להוביל את קהילתו בישראל אם אינו מקבל תמורה על ההדרכה".

אלדד ברין, מורה דרך ירושלמי וחוקר ההיסטוריה של הבירה, היה עמוס בעבודה בהדרכת תיירים מ־2006 ועד 2019. "עבדתי בעיקר עם תיירים ממדינות מערביות – בודדים, משפחות, קבוצות", הוא מספר. "קהל מגוון: יהודים, נוצרים, חילונים. ואז הכול קרס. היה לי קשה, אבל לא ויתרתי על המקצוע, כי ידעתי שהתיירות תחזור. קיבלתי מענקים ממשלתיים שמאוד עזרו לי.

אלדד ברין, מורה דרך, בסיור לתיירים בירושלים (צילום: אודליה ארושס)
מורה הדרך אלדד ברין בסיור לתיירים בירושלים (צילום: אודליה ארושס)

"אחר כך חזרתי לעבוד, אבל לא בהיקף שלפני הקורונה. לפני המגפה היו לי כמה קבוצות גדולות של תיירים מחו"ל מדי שנה; בין המגפה למלחמה הייתה רק אחת. ועד שהתחלתי להתאושש – פרצה המלחמה. מאז כמעט אין כלום".

במהלך תקופת המגפה והמלחמה השלים ברין את עבודת הדוקטורט שלו, העוסקת בהיסטוריה המודרנית של ירושלים. במקביל החל להרצות על היסטוריה ירושלמית במכון שכטר למדעי היהדות כמרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית, וכן לעסוק בכתיבה. ספרו החדש, "דירה בבירה", העוסק בירושלים בשנים שלאחר הקמת המדינה, צפוי להתפרסם בקרוב.

"מצבי פחות גרוע מזה של מורי דרך רבים שאין להם עבודה בכלל, מה גם שאין לי משפחה לפרנס. ועדיין, אני מתגעגע לטיולים ולהדרכה, לתחושת הייעוד, המשמעות והסיפוק"

"אז אני מרצה, וכותב, ועושה סיורים יומיים לישראלים – בעיקר דרך יד יצחק בן צבי ועיריית ירושלים", הוא מספר. "זה שומר על מתח מקצועי. אני לא מקבל דמי אבטלה. הייתי יכול לקבל מזה כמה שקלים, אבל הביורוקרטיה מסובכת, וזה קצת משפיל, ואני לא רוצה לגלות פתאום שידרשו את זה חזרה.

"מצבי פחות גרוע מזה של מורי דרך רבים שאין להם עבודה בכלל, מה גם שאין לי משפחה לפרנס. ועדיין, אני מתגעגע לטיולים ולהדרכה, לתחושת הייעוד, המשמעות והסיפוק. לכן אני שומר על הרישיון שלי ומנצל כל הזדמנות להדריך טיולים – בתקווה שהתיירים יחזרו".

בת אל נוצני, מורת דרך עם קבוצת תיירים מפולין (צילום: באדיבות המצולמת)
מורת הדרך בת אל נוצני עם קבוצת תיירים מפולין (צילום: באדיבות המצולמת)

מה שמחריף את מצוקת מורי הדרך הוא הפיצול הייצוגי: הם מיוצגים בידי שני ארגונים מסוכסכים. במהלך המלחמה ניסו הארגונים להתאחד וניהלו משא ומתן על כך. באגודת מורי הדרך ביקשו להקים גוף אחד שייצג את כלל מורי הדרך, ואילו בארגון "מורשת דרך" התעקשו כי במסגרת האיחוד תוקם מחלקה נפרדת שתטפל באופן ממוקד בבעיותיהם של מורי הדרך שהדריכו תיירים מחו"ל.

שני הארגונים עמדו לחתום על הסכם איחוד, אך המשא ומתן התפוצץ בגלל חוסר אמון בין ראשיהם. "מורשת דרך" הגיש עתירה לבית הדין לעבודה בבקשה להכיר בו כארגון יציג נפרד.

פלג טוענת כי העתירה הוגשה בעיצומו של המשא ומתן ופוצצה אותו; שפירא טוען מנגד שהעתירה הוגשה משום שפלג המשיכה לפעול מול משרדי הממשלה ללא תיאום עימו, גם לאחר שהושג סיכום – ובניגוד לו. כך או כך, בשני הארגונים מודים כי הפיצול והסכסוך פוגעים בהם.

"עשיתי הכשרה כמדריכת תיירים במערכת החינוך, ואני מדריכה המון ילדים. אני מרוויחה בארבעה ימי עבודה במערכת החינוך כמו ביום עבודה אחד עם תיירים. אבל זה מה שיש"

יאנה וילנסקי עלתה לישראל בשנות ה־90 והחלה לעבוד כמורת דרך שנה לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה. בהמשך חזרה לגרמניה ועבדה שם במשך שני עשורים כמורה בבית ספר יהודי. בסוף 2019 עלתה שוב, הפעם עם שני ילדיה שנולדו בגרמניה, והחלה להדריך תיירים בישראל – ממש לפני פרוץ המגפה.

יאנה וילנסקי, מורת דרך, בסיור במנהרות הכותל (צילום: באדיבות המצולמת)
מורת הדרך יאנה וילנסקי, בסיור במנהרות הכותל (צילום: באדיבות המצולמת)

וילנסקי הוציאה תעודת הוראה והחלה לעבוד כמורה להיסטוריה, אך כמפרנסת יחידה התקשתה להתקיים ממשכורת של כ־5,000 שקל בחודש. היא עזבה את ההוראה והחלה לעבוד בבקרים כמורה מקוונת לפליטים בגרמניה, ואחר־הצוהריים כמדריכה במוזיאון מגדל דוד. לפני כחודשיים התפטרה וחזרה לעבוד כמורת דרך.

לדבריה: "עשיתי הכשרה כמדריכת תיירים במערכת החינוך, ואני מדריכה המון ילדים. אני מרוויחה בארבעה ימי עבודה במערכת החינוך כמו ביום עבודה אחד עם תיירים. אבל זה מה שיש. אני רוצה להמשיך במקצוע. אני לוקחת כל עבודה שיש, ומקווה שיגיעו זמנים טובים יותר. הם חייבים להגיע, מתישהו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
הפתרון היחיד שהמדינה יכולה לעשות מלבד הפסקת המלחמה המיותרת הזו הוא פרויקט סיורים חינם או מסובסד לישראלים. בזמן הקורונה הדרכנו באתרי רשות הטבע, כמות ההדרכות ככמות המימון. יפה למדינה לשפו... המשך קריאה

הפתרון היחיד שהמדינה יכולה לעשות מלבד הפסקת המלחמה המיותרת הזו הוא פרויקט סיורים חינם או מסובסד לישראלים. בזמן הקורונה הדרכנו באתרי רשות הטבע, כמות ההדרכות ככמות המימון. יפה למדינה לשפוך כסף על מגזרים אחרים, אנחנו נזרקנו להסתדר לבד. אני מורה דרך שמדריך עכשיו במערכת החינוך, מלמד במסגרות לא פורמליות ועובד בתחנת מידע, אין מה לסמוך על עזרה מהמדינה.

עוד 2,694 מילים ו-4 תגובות
סגירה