איך ינון מגל משחק במוח שלכם

 (צילום: אלון קורנגרין)
אלון קורנגרין

כשהאדם הקדמון שמע רעש לא ברור בין השיחים, הוא לא שאל אם זה הרוח או נמר. הוא פשוט ברח. ככה שרדנו. היום, כשינון מגל אומר ברמיזה ש"הנסיבות בהן עידן אלכסנדר נחטף בעייתיות מאוד", הוא עושה בדיוק את אותו הדבר – רק שהוא הנמר. אבל לא כזה שטורף. נמר רכילותי.

מגל הוא נמר שמפזר טיפות דם באוויר ומחכה שהמוח שלנו, המאומן היטב לשרוד סכנות מדומיינות, יעשה את העבודה. הרמיזה היא הטריק הכי ישן בספר. לא אמרתי מה קרה, רק אמרתי שקרה משהו. עכשיו תתמודד עם זה לבד.

מגל הוא נמר רכילותי שמפזר טיפות דם באוויר ומחכה שהמוח שלנו, המאומן היטב לשרוד סכנות מדומיינות, יעשה את העבודה. הרמיזה היא הטריק הכי ישן בספר. לא אמרתי מה קרה, רק אמרתי שקרה משהו

זו לא הפעם הראשונה שמישהו בצמרת התקשורת משתמש בנשק הנוראי הזה שנקרא "רמיזה". זו לא המצאה של ינון מגל, רק ביצוע טיפוסי שלו: שגר רעל בלי לקחת אחריות. והוא יודע בדיוק מה הוא עושה. המילים שלו מדודות: הן לא יכניסו אותו לתביעת דיבה, אבל יאפשרו לכל מי שמאזין לדמיין את הזוועה שהוא בעצמו לא העז להגיד בקול.

העוקץ פה הוא כפול: גם פוגע, גם חמקמק. אבל הסכנה האמיתית היא לא באמירה עצמה – אלא במה שהיא מפעילה אצלנו. כי כשמשאירים אותנו עם חצי סיפור, המוח שלנו, הנאמן, החרד, ובעיקר הבדיוני, נכנס לפעולה. הוא שונא ואקום. הוא לא מסוגל לשאת עמימות. אז הוא בונה סיפור. הוא בונה סרט. וככל שהרמיזה עמומה יותר, כך הסרט שנריץ בראש יהיה קודר יותר, מעוות יותר, וגם אישי יותר. למה אישי? כי כל אחד משלים את החסר מהפחדים והדעות הקדומות שלו.

כאן נכנס לתמונה הקורטקס הפרה-פרונטאלי. הוא חלק מהמוח שאחראי על חשיבה מופשטת, על בניית נרטיבים, על פרשנות מוסרית. כשאנחנו שומעים "הנסיבות בעייתיות מאוד", אזור המוח הזה קופץ כמו עורך עיתון רכילותי: "מה בדיוק קרה שם? למה הוא לא מפרט? מה הוא באמת רומז?" – ואז הוא פונה אל האח הגדול הבא, הלא הוא הדמיון.

כשהמוח נותר בלי פרטים, נכנסת כפי הנראה לפעולה מערכת ברירת המחדל (Default mode network) – רשת עצבית שמופעלת כשאנחנו לא עושים כלום באופן פעיל, אלא שוקעים במחשבות, אסוציאציות, דמיונות. זו המערכת של הספקולציות, של התסריטים הדמיוניים. כשהיא פועלת, אנחנו לא בודקים עובדות אלא שואלים שאלות כמו: "מה אם…?" או גרוע מכך: "אולי…?" והרי ידוע ש"אולי" הוא השטן האמיתי. "אולי הוא בגד? אולי הוא שיתף פעולה? אולי קרה לו משהו נורא והוא מסתיר את זה? אולי הם יודעים משהו שאנחנו לא?"

הרמיזה של מגל היא שגר רעל בלי לקחת אחריות. והוא יודע בדיוק מה הוא עושה. המילים שלו מדודות: הן לא יכניסו אותו לתביעת דיבה, אך יאפשרו למאזיניו לדמיין את הזוועה שהוא עצמו לא העז להגיד בקול

ואז מצטרפת לחגיגה האמיגדלה. מרכז הרגש, הפחד, הסכנה. היא לא שואלת שאלות של אמת או שקר. היא מופעלת על פי אווירה. ואווירה זה בדיוק מה שרמיזה יוצרת. לא עובדה, אלא תחושת איום. האמיגדלה מזהה את האיום ומכניסה את הגוף למצב עוררות: דופק מהיר, תחושות כעס, פחד וחשדנות. לא צריך שום עובדה כדי להרגיש שקרה משהו נורא. מספיק שמישהו זרק משפט מעורפל.

וכאן קורה משהו יפה מדעית ומכוער תרבותית: המוח שלנו, במקום להירגע עם הזמן, רק מחמיר את המצב. כי ככל שהרמיזה נמשכת – כלומר לא מובהרת – ככה ההשלמה נעשית קיצונית יותר. כל שעת שתיקה מוסיפה עוד שכבת ספק, עוד הזיה, עוד שמועה. כמו במשחק "טלפון שבור", רק שבמקום לעוות מסר קיים, אנחנו ממציאים אותו מראש ואז מעוותים אותו עוד.

אגב, זו לא רק בעיה של בורות או רכילות זולה. זהו מנגנון ביולוגי לגמרי. מחקרים מראים שכאשר אנשים נחשפים למידע חסר, המוח מעדיף להשלים אותו בתסריטים שליליים – אפילו כשאין לכך הצדקה. פעולה זו נקראת הטיית השליליות וכפולני אני מאוד מחובר אליה. למה? כי אבולוציונית עדיף להיות חרד מדי מאשר שאנן מדי.

כמובן שהאדם הממוצע לא קורא מחקרים ולא לומד על המוח. הוא פשוט יושב מול ערוץ 14, שומע את ינון מגל אומר ש"הנסיבות בעייתיות מאוד", ושואל את עצמו: מה לעזאזל זה אומר? ובמקום לענות שאלו שטויות, הוא מחפש ביוטיוב, שואל חברים, קורא בפורומים. כל תגובה, כל חצי שמועה, כל תיאוריה – מתקבעת אצלו כעוד שכבת "מידע". גם אם מדובר בהבלים מוחלטים. ואם מישהו יגיד "רגע, זה לא הוגן לדבר על חטוף כך" – תמיד תהיה התשובה: "מה, הוא רק רמז. מה אתה קופץ?"

רמיזה יוצרת אווירה. לא עובדה, אלא תחושת איום. האמיגדלה מזהה את האיום ומכניסה את הגוף לעוררות: דופק מהיר, תחושות כעס, פחד וחשדנות. לא צריך שום עובדה כדי להרגיש שקרה משהו נורא. מספיק משפט מעורפל

אבל הנה הקפיצה האמיתית: רמיזה כזו היא לא רק פגיעה אישית בעידן אלכסנדר, אלא היא אקט חתרני נגד ערך מוסרי בסיסי – חמלה. היא לוקחת את הסיפור הקשה של אדם שחזר מהתופת, סיפור שהיה אמור לעורר סולידריות אנושית, ומסובבת אותו נגדו. מגל הופך את הניצול לחשוד. את הקורבן למי שצריך להתגונן. זה דפוס רטורי מסוכן שמוכר לנו מתקופות חשוכות של ההיסטוריה האנושית. המטרה היא לערער את הלגיטימציה של הקורבן מבלי לומר את זה ישירות. לתת לקהל לעשות את זה בעצמו.

ובואו לא נשכח את ההטיה החביבה עלינו: הטיית השליליות. המוח שלנו פשוט אוהב סיפורים רעים. כשיש סיפור טוב וסיפור רע – הרע תמיד נשמע לנו "יותר אמיתי". כשאנחנו נתקלים ברמיזה, אנחנו לא שואלים: "למה מגל אמר דבר כזה בלי לפרט?" אלא שואלים: "מה הוא יודע ואנחנו לא?" כי עצם הרמיזה נתפסת כגישה למידע פנימי. כאילו ינון מגל הוא איזה שומר סוד מהמודיעין. כשבפועל, הוא בעיקר שומר טינה ומפיץ רעל.

ואם נלך עוד שלב אחד קדימה, נבין שמדובר בטקטיקה פוליטית מושחזת: לא לתקוף ישירות אלא לגרום לציבור לתקוף במקומך. זו שיטה של שליטה תודעתית רכה, שמתאימה למי שלא רוצה לקחת אחריות אבל כן רוצה להזיק. היא מדיפה ניחוח של רמזים על נאמנות, של רמזים על אשמה. ככה הופכים לוחם ששרד שבי – לבעיה. ושוב, לא בגלל מה שהוא עשה, אלא בגלל מה שאתה מדמיין שהוא אולי עשה.

כך עשו לכל החטופים, על ידי רמיזות והפעלת האזורים המתאימים במוח שלכם הפכו אותם מקורבנות לאשמים. ואם הם אשמים, אפשר להפקיר אותם. נכון? העובדה שכל זה נעשה מול מצלמות, בפורום ציבורי, מול עם ישראל, מראה לנו עד כמה התרבות התקשורתית שלנו הידרדרה.

רמיזה לוקחת את הסיפור הקשה של אדם שחזר מהתופת, סיפור שהיה אמור לעורר סולידריות אנושית, ומסובבת אותו נגדו. מגל הופך את הניצול לחשוד. את הקורבן למי שצריך להתגונן

פעם חשבנו שהפייק ניוז הוא המגפה – היום זו הרמיזה. פייק ניוז לפחות אפשר להפריך. רמיזה? היא נמרצת, עמידה, מתעתעת. היא לא צריכה להיות נכונה – רק להישמע כאילו היא יודעת משהו שאתה לא. וככה היא תמשיך לכרסם כתולעת במוח שלך – באמון, בחמלה, באנשים.

אז כן, ינון מגל אולי לא אמר דבר מפורש. אבל הוא אמר המון. והשקט שאחריו רועש מהכול.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
26
זה נכון. לא צריך הרבה מלל בשביל לומר שתיאוריות קונספירציה תופסות. כך התיאוריה שהשבכ היה מעורב בתכנון וביצוע השביעי לאוקטובר וכך התיאוריה שביבי מאריך את המלחמה לצרכים פוליטיים. שני הצדדי... המשך קריאה

זה נכון. לא צריך הרבה מלל בשביל לומר שתיאוריות קונספירציה תופסות. כך התיאוריה שהשבכ היה מעורב בתכנון וביצוע השביעי לאוקטובר וכך התיאוריה שביבי מאריך את המלחמה לצרכים פוליטיים. שני הצדדים בויכוח בארץ הזויים באותה מידה בדיוק.

מדהים איך איש מדע מפריח אמירות אנטי מדעיות. "שומע את ינון מגל אומר ש"הנסיבות בעייתיות מאוד", ושואל את עצמו: מה לעזאזל זה אומר? ובמקום לענות שאלו שטויות, הוא מחפש ביוטיוב, שואל חברים, קו... המשך קריאה

מדהים איך איש מדע מפריח אמירות אנטי מדעיות. "שומע את ינון מגל אומר ש"הנסיבות בעייתיות מאוד", ושואל את עצמו: מה לעזאזל זה אומר? ובמקום לענות שאלו שטויות, הוא מחפש ביוטיוב, שואל חברים, קורא בפורומים"…האם אין זה מעשה רצוי של איש מדע? ללכת ולחפש מידע בעקבות אמירה מרמזת?! אבל עבור הפרופסור אכול השנאה כאן אין כל אתיקה מדעית אנונאמורים ללכת עם העדר המוסת מקפלן ולדחוצ על הסף בלי בדיקה כל אמירה בגנות שמאלנים…עיוות מחשבתי ומוסרי כזה הוא נחלת השמאל בימינו…פשוט נורא.

איך פרופ' אלון קורנגרין משחק במוח שלכם פרופ' אלון קורנגרין כתב מאמר יפה ומנומק בו הוא מסביר איך ינון מגל משחק לנו במוח וכנראה שהוא גם צודק בחלק גדול מדבריו. אבל... קורנגרין לא שם לב (... המשך קריאה

איך פרופ' אלון קורנגרין משחק במוח שלכם

פרופ' אלון קורנגרין כתב מאמר יפה ומנומק בו הוא מסביר איך ינון מגל משחק לנו במוח וכנראה שהוא גם צודק בחלק גדול מדבריו.
אבל… קורנגרין לא שם לב (או שאולי כן) שהוא משתמש באותה הטכניקה שבה הוא מאשים את מגל ומשתמש בטריק הכי ישן בספר – רמיזה.

"רמיזה יוצרת אווירה. לא עובדה, אלא תחושת איום". הוא מסביר לנו, וזה בדיוק מה שהפרופסור הערמומי עושה לאורך כל הכתבה. "כי כשמשאירים אותנו עם חצי סיפור, המוח שלנו, הנאמן, החרד, ובעיקר הבדיוני, נכנס לפעולה. הוא שונא ואקום. הוא לא מסוגל לשאת עמימות. אז הוא בונה סיפור. הוא בונה סרט".
אז איזה סרט הוא רוצה שהמוח שלנו יבנה? סרט שבו יש את ינון מגל וערוץ 14 שמשחקים לנו במוח, מפיצים פייק ניוז ולא מתייחסים לעובדות, ובוואקום שנוצר המוח שנו משלים את "המובן מאליו" – שאר הערוצים ואנשי התקשורת (מהצד הנכון כמובן) מספרים לנו את האמת, מתבססים על עובדות ולא עושים עלינו מניפולציות.
או במילים של הפרופסור עצמו:
אז כן, אלון קורנגרין אולי לא אמר דבר מפורש. אבל הוא אמר המון. והשקט שאחריו רועש מהכול.

75 שנה יש כאן תועמלנים במיליארדים שמהנדסים את התודעה של עם ישראל וטובחים במי שמעז להביע דעה קצת שונה והפכו את רוב העם הימני והמאמין למשיחיסט, מסוכן,קטצוני,פרימיטיבי, אויבי השלום,אוכלי ... המשך קריאה

75 שנה יש כאן תועמלנים במיליארדים שמהנדסים את התודעה של עם ישראל וטובחים במי שמעז להביע דעה קצת שונה והפכו את רוב העם הימני והמאמין למשיחיסט, מסוכן,קטצוני,פרימיטיבי, אויבי השלום,אוכלי המוות,נלעג,כת,לאחרונה גם נאצים ע"י הפרפסורית עם תווי הפנים של קצינת אסאס (וגם הדעות) ועוד אינספור סופרלטיבים מבית מדרשו של מורם ורבם יוזף גבלס אבל עכשיו כשיש ערוץ אחד קטנטן שמעז לחשוף את מעללי צאצאי גבלס בערוצי הרעל והאנטישמיות גרידא ובפרט כשהמחנה הנאור והחכם מפסיד בקלפי שוב ושוב ושוב ושוב למרות המיליארדים והקמפיינים ועשרות ערוצי רעל אז עכשיו הפרופסור הדביל נזכר שזה מסוכן שמגיש ימני יביע את דעתו.
רק לאילנה זיין ושאר צאצאי יוזף גבלס מותר להעליל עלילות אנטישמיות בלי סוף כי רק השמדת היהדות היא דעה מותרת.
תודה שבשנים האחרונות הוכחתם לנו את מה שידענו כבר: השכלה רחבה ככל שתהיה לא מסתירה טישות ורשעות, אלא להיפך היאנרק מאדירה אותן

שלום מר פרופסור תתרץ בחומר אקדמי תתלה באילנות גבוהים השורה התחתונה נשארת כשהיתה - החתרנות להפלת ממשלה נבחרת באופן דמוקרטי. לא תצליחו להקים פה מדינה פלסטינית, הגיע הזמן שתכוון מחדש ... המשך קריאה

שלום מר פרופסור

תתרץ בחומר אקדמי
תתלה באילנות גבוהים
השורה התחתונה נשארת כשהיתה – החתרנות להפלת ממשלה נבחרת באופן דמוקרטי.

לא תצליחו להקים פה מדינה פלסטינית, הגיע הזמן שתכוון מחדש את המצפן, הגיע הזמן שתבנה חזון חדש.

הימין ורוב השמאל מבקש לנקות את עזה ויו"ש מערבים וליצור כאן אוטופיה

תחשוב מה יש לך להציע כאלטרנטיבה, ומה שפרסמת עכשיו זה סתם קוריוז. מה האמת שלך?

יינון מגל זוכה''לחיקוי מושלם בארץ נהדרת נלעג והיסטרי ומתאימה מאוד לאישיות שלו לייצר רייטינג תחרותי בכל מחיר כמה שיותר צהוב יותר רייטינג ובמדינה רדופת אירועים וכותרות למגל יש קורבנות מיד... המשך קריאה

יינון מגל זוכה"לחיקוי מושלם בארץ נהדרת נלעג והיסטרי ומתאימה מאוד לאישיות שלו לייצר רייטינג תחרותי בכל מחיר כמה שיותר צהוב יותר רייטינג ובמדינה רדופת אירועים וכותרות למגל יש קורבנות מידי יום כאיש תקשורת צהוב עם צופים הנוהים אחרי כל מה שצהוב כדי להרגיש בבית וזה קורה למישהו אחר , חמלה סולידריות חברתית, אמפטייה, לעולם לא תביא לא רייטינג כי הוא לא כזה מתוחכם כמו הקולגות בארהב שעשו קריירה עם רייטינג גבוה בשם החמלה על חשבון קורבנות אומללים ששיתפו פעולה עבור תהילה מדומיינת ל עשר דקות , ליינון מגל אין את זה , הרייטינג בנוי על פחד , שנאה כלפי הקורבן התורן בכותרות. הצופים משתפים פעולה בשמחה ונותנים דרור לדמיון לייצר הפחד המדומיין כי לא למדו מעולם על פחד דרוך של השורדים החזקים בטבע כולל כותב מאמר זה , מעולם לא צפיתי בערוץ 14 ארץ נהדרת מספקת הצצה מדוייקת במי מדובר וזה מספיק . לא הייתי טורחת לצפות בו לא שווה השקעת זמן יש את המורה שלו המקורי שרץ בהיסטריה לספר ולרמוז בתקשורת על דיפ סטייט וקלטות אז באמת שאין צורך בדיפשיט של מגל לעומת דיפמיינד של אני ואני על הצלחות מדומיינות ודיפסטייט על כל הכישלונות , עם ערוץ תקשורת פרטי מוקלט משנאת ופחד מתקשורת ששואלת שאלות מבריחת מצביעים מדומיינת. בקיצור ינון יכול לשחק במוח הביביסטים כמו שביבי משחק במוח של בוחריו יותר מעשור והמשותף לשנייהם שהם חסרי עמוד שידרה וחסרי אמינות בסיסית כלשהי שההיסטוריה תדפדף אותם כמו את דודו טופז מלך הרייטינג שלא עמד בזה כשאיבד את זה , לא שאני מאחלת להם את אותו סוף חלילה אבל קרמה איזה ביצ' כשאתה משסה ציבור נגד כל מי שלא בעדו/ם

וואלא כשינון מגל זרק את החצי הרמז שלו - זה אפילו לא גרם לי להתחיל לחשוב מדי על מה. אבל עכשיו, אחרי שכתבתם פוסט/כתבה שלמה על 'הרמיזה המסוכנת', פתאום אתם אלה שגורמים לי לחשוב על כל התסריט... המשך קריאה

וואלא כשינון מגל זרק את החצי הרמז שלו – זה אפילו לא גרם לי להתחיל לחשוב מדי על מה. אבל עכשיו, אחרי שכתבתם פוסט/כתבה שלמה על 'הרמיזה המסוכנת', פתאום אתם אלה שגורמים לי לחשוב על כל התסריטים הכי גרועים. אולי במקום לצעוק על הרמז – תבדקו למה הוא נאמר מלכתחילה.

המפסידים בבחירות מנסים להפיל ממשלה נבחרת ונעזרים בשלושה ערותי טלוויזיה , ביועצת ובג"צ לצורך זה .יש ערוץ אחד שלא משתף פעולה , אז הוא נתקף כפי שתוקפים את נתניהו . הצלחות נתניהו מטרפות דע... המשך קריאה

המפסידים בבחירות מנסים להפיל ממשלה נבחרת ונעזרים בשלושה ערותי טלוויזיה , ביועצת ובג"צ לצורך זה .יש ערוץ אחד שלא משתף פעולה , אז הוא נתקף כפי שתוקפים את נתניהו . הצלחות נתניהו מטרפות דעת שונאיו .

אתה בונה מגדל שלם על ההנחה שינון מגל הוא אדם מניפולטיבי שמחפש לעשות רק רע, וזה בעייתי- כי אתה לא יודע את זה בוודאות. מה שיותר קרוב לוודאי כאן הוא שאתה עושה השלכה מלוכלכת ומתאר את עצמך ב... המשך קריאה

אתה בונה מגדל שלם על ההנחה שינון מגל הוא אדם מניפולטיבי שמחפש לעשות רק רע, וזה בעייתי- כי אתה לא יודע את זה בוודאות. מה שיותר קרוב לוודאי כאן הוא שאתה עושה השלכה מלוכלכת ומתאר את עצמך בעצם. אני מניחה שאתה איש שמאל ואם כך – רגש החמלה אצלכם מאוד סלקטיבי ומופנה לעיתים לכיוונים לא ראויים..

עוד 1,041 מילים ו-26 תגובות
סגירה