כבר קרוב לשנה וחצי שהמשימה שהגדיר הדרג המדיני לצה"ל נשמרת בעוצמות משתנות – והיא להוריד את רף הטרור ביהודה ושומרון נמוך ככל הניתן. הפיגוע אמש בכביש 446 שבו נרצחה צאלה גז בת ה-30 כשהיא בדרכה לחדר הלידה, הוא תזכורת כואבת לפוטנציאל הנפיצות בזירה זו.
מתחת לרדאר התקשורתי, ובצל המערכה שאולי או-טו-טו תתחדש ברצועת עזה, ישראל מיישמת ביהודה ושומרון את מה שמכנים בצה"ל מודל רפיח: משולש הטרור – כך כונו מחנות הפליטים ג'נין, טולכרם ונור א-שאמס – התרוקנו בחודשים האחרונים מתושבים וצה"ל פועל בהם כמעט ללא התנגדות.
בשנתיים האחרונות, המחנות הללו הפכו למעין טריטוריות טרור עצמאיות, כשהרשות הפלסטינית חוששת להיכנס אליהם וצה"ל נלחם בתוכם בכל פעם שהיה צריך לבצע מעצרים או סריקות. "הגענו למציאות מאד בעייתית מבחינה ביטחונית", אומר לזמן ישראל קצין בכיר בפיקוד מרכז, "כל כניסה הפכה למבצע, עם לחימה בדרך אל היעד וממנו.
"הגענו למציאות מאד בעייתית מבחינה ביטחונית. כל כניסה הפכה למבצע, עם לחימה בדרך אל היעד וממנו. המצב הזה הלך והחמיר, כי בכל כניסה מחדש, הלחימה התעצמה מאוד והפכה למורכבת"
"המצב הזה הלך והחמיר, כי בכל כניסה מחדש, הלחימה התעצמה מאוד והפכה למורכבת. זה לא הותיר לנו ברירה אלא ללכת למודל של פינוי אוכלוסייה וטיהור מבית לבית".
ההערכה בצה"ל היא כי בשלושת מחנות הפליטים פונו או עזבו כמה אלפי אזרחים. בצה"ל החלו לראות נטישה מרצון – מגמה שהחלה בשנים האחרונות והתגברה בחודשים האחרונים – ככל שהמצב הביטחוני החריף.
אחד האיומים המשמעותיים על הכוחות היו המטענים רבי העוצמה שהורכבו במעבדות בתוך המחנות על בסיס ידע ומימון שהועבר מבחוץ ועל ידי שימוש בחומרים דו-שימושיים שמגיעים מישראל. רק אתמול (רביעי) נחשפה מעבדת ענק כזו בעיר טולכרם עם 200 מטענים מוכנים להפעלה ו-150תחמוצות וחומרי דשן חקלאים ששימשו כחומרי גלם.
התופעה הזו של התארגנויות מקומיות זכתה לשם "הגדודים" – או "קאטיבות" בערבית. הגדודים הללו התבססו על בני המקום שהכירו כל סמטה, ונהנו מכסף גדול שהוזרם להם מבחוץ.
התופעה של התארגנויות מקומיות זכתה לשם "הגדודים" – או "קאטיבות" בערבית. הגדודים הללו התבססו על בני המקום שהכירו כל סמטה, ונהנו מכסף גדול שהוזרם להם מבחוץ
הכסף שזרם ועדיין זורם, הוא בעיקר ממטבעות קריפטו דרך פלטפורמות דיגיטליות. "אפשר להעביר אלפי דולרים מאוהל בעזה או ממשרד בביירות", אומר קצין הבכיר. "אנחנו רואים העברות כספים כאלה מכל האזור: לבנון, איראן, ירדן סוריה וגם רצועת עזה".
מחנה הפליטים בג'נין נחשב כבר שנים לאחד המעוזים הקשים לפיצוח. בשנים האחרונות, צה"ל פשט על המחנה עשרות פעמים ובכל פעם תשתית הטרור שם הצליחה להתאושש.
מי שעמד בראש התשתית היה נור ביטאוי, מפקד גדוד ג'נין של הג'יהאד האסלאמי שהפך להיות דמות דומיננטית מאד גם מחוץ למחנה, עם השפעה רבה על צפון שומרון.
"ביטאוי היה דומיננטי מאד במחנה הפליטים", מספר הבכיר, "הייחוד שלו היה ביכולת שלו לחבר בין ארגונים. למרות שהיה מזוהה עם הג'יהאד האסלאמי, הוא הצליח לחבר אליו גם את הארגונים האחרים ובעיקר את חמאס. ההצלחה שלו הייתה מודל לגדודים האחרים באזור".
ביטאוי חוסל בשבוע שעבר בהיתקלות עם כוח צה"ל באזור שכם.
הכניסה של צה"ל למחנה הפליטים בג'נין, גרמה להתארגנות המקומית להתפזר ולחפש מחסות ביישובי הסביבה. באופן מעשי, גדודי ג'נין חדלו מלהתקיים והפכו לנרדפים. ביטאוי היה צריך להחליף מקומות מסתור כל כמה ימים וכך נחשף. כיום, רשימת המבוקשים הכבדים של מערכת הביטחון כוללת כעשרה שמות, כולם ממשולש מחנות הפליטים.
מי שעוקבת בשקט מהצד אחרי המצב הזה היא הרשות הפלסטינית. בשלב מסוים היא ביקשה להיכנס לפעול במחנה הפליטים בג'נין לאחר שההתארגנות המקומית של ביטאוי הסתערה על תחנת המשטרה בעיר, "לקחה" מספר ניידות משטרה והסתובבה איתם בראווה ברחבי המחנה.
ביטאוי היה צריך להחליף מקומות מסתור כל כמה ימים וכך נחשף. כיום, רשימת המבוקשים הכבדים של מערכת הביטחון כוללת כעשרה שמות, כולם ממשולש מחנות הפליטים
נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) השתולל מכעס כשנודע לו על כך ולכן הוא הורה לפעול מיידית במחנה הפליטים. זה היה איום ישיר ומסוכן על הרשות עצמה.
צה"ל נענה אז לבקשת הרשות, אלא שאחרי שלושה שבועות שבהם מנגנוני הביטחון של הרשות דשדשו במקום ולא הצליחו להתקדם בתוך המחנה, הם נאלצו לסגת – לא לפני שספגו אבדות. זה היה האות מבחינת צה"ל להוציא לפועל את מבצע "חומת ברזל" במשולש הטרור.
אלא שהמבצע הזה הוא פתרון חלקי, נקודתי, שללא תוכנית כוללת תוצאותיו צפויות להישחק. בצה"ל הציגו בפני הדרג המדיני שלוש בעיות יסוד שללא פתרון להן, ההצלחה הנוכחית להוריד את רף הטרור תהיה זמנית בלבד.
הבעיה הראשונה היא הגבול המזרחי עם ירדן. למרות ריכוז מאמץ של צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל, הגבול הזה עדיין פרוץ ודרכו זורמים כסף ואמצעי לחימה רבים לגדה המערבית. צה"ל נמצא בימים אלה בתהליך הקמה של האוגדה המזרחית שאמורה להחזיק את הקו הזה, אבל ללא מכשול פיזי כמו זה בגבול לבנון או בגבול מצרים, הקו לא ייאטם.
הבעיה השנייה היא המעברים ומכשול התפר. אמנם כאן יש עבודה מאומצת כבר שנים, אבל קו התפר עדיין פרוץ. בצה"ל מדגישים את בעייתיות המעברים והחומרים הדו-שימושיים.
"המעברים לישראל עובדים רק בכיוון אחד – כלומר, בודקים רכבים שנכנסים מיהודה ושומרון לישראל, לא הפוך. בלי בידוק כפול יהיה קשה מאד להתמודד עם זרם החומרים הדו שימושיים ואמצעי הלחימה שמגיע מישראל", אומר הבכיר.
"המעברים לישראל עובדים רק בכיוון אחד – כלומר, בודקים רכבים שנכנסים מהגדה לישראל, לא הפוך. בלי בידוק כפול יהיה קשה מאד להתמודד עם זרם החומרים הדו שימושיים ואמצעי הלחימה שמגיע מישראל"
מתברר שהמלחמה ברצועת עזה הציפה מחדש את השוק בישראל באמצעי לחימה. לפני ה-7 באוקטובר, מחירו של רימון יד בשטחים היה 3,000 שקל, כיום המחיר עומד על 400 שקל – מקרה קלאסי של ביקוש והיצע. בכדי לסתום את הפרצה הזו נדרש להכפיל את כוח האדם ואמצעי הבידוק במעברים, וזה פרויקט שיעלה מיליארדים.
השמדת מעבדת מטענים בטולכרם, 14 במאי 2025 (וידאו: דובר צה"ל)
הבעיה השלישית היא ההכוונה הדיגיטלית, בידע ובעיקר בכסף. העבודה הזו סיזיפית, מורכבת ומצריכה פתרון כולל בדומה למה שהייתה פעם יחידת צלצל במוסד שעסקה בנתיבי הכסף של הטרור.
הרמטכ"ל אייל זמיר אשרר מייד עם כניסתו לתפקיד את תכנית המבצע בצפון השומרון, והורה להוסיף עוד שני גדודים לאוגדת יהודה ושומרון בכדי לוודא "שהטרור לא יזלוג מצפון אל מעבר לכביש 5", כפי שמכנים את זה בצה"ל. אמש הוא כמעט הגיע לשם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
די! אין לזה פתרון ואין לזה סוף.
חייבים לפעול להפרדות מהפלסטינים כדי שיום אחד יהיו כאן שתי מדינות.
למחבלים,שרדפנו אחריהם לפני 50 שנה כבר יש נכדים וגם הם נלחמים בנו.
הכיע זמן היפרדות לשלום!!