ההחלטה להגיש כתב אישום נגד בנימין נתניהו גררה תגובות כה מבישות מלהקת תומכיו, עד שקשה לדעת מאיפה להתחיל. אך ככל שהעננים מתפזרים, מתברר קו הגנה מוביל העולה ממעמקי הביצה: הטענה שהחוק קובע שראש הממשלה צריך להשאר בתפקידו עד פסק דין חלוט.

החוק המדובר הוא חוק יסוד: הממשלה, והוא אינו קובע שום דבר שכזה.

ככל שהעננים מתפזרים, מתברר קו הגנה מוביל העולה ממעמקי הביצה: הטענה שהחוק קובע כי רה"מ צריך להשאר בתפקידו עד פסק דין חלוט. החוק המדובר הוא חוק יסוד: הממשלה, והוא אינו קובע שום דבר שכזה

החוק אכן אינו מחייב ראש ממשלה להתפטר מיידית. הדבר הזה (שלא היה תמיד המצב) מהווה הנחה בעייתית מאוד לעומת מצבו של כל חבר אחר בקבינט – שכן היה נאלץ להתפטר. זו הסיבה שנתניהו כעת נדרש "למסור" (בין היתר) את תפקיד שר הבריאות ל"סגן השר" יעקב ליצמן (עם כל הדרמה שזה גורר בגלל שיקוליה האבסורדיים של מפלגתו האנטי-ציונית).

הקריאות לראש הממשלה להתפטר אינן קשורות לחוק יסוד: הממשלה. הן קשורות להגינות, אתיקה, כבוד עצמי, ממלכתיות, נראות, תקינות ויכולת לנהל ממשלה באופן סביר. כל אלה אינם דברים שהחוק מחייב במפורש.

כשנתניהו כראש אופוזיציה קרא לאהוד אולמרט להתפטר לפני עשור, לא היה אכפת לו שהחוק מאפשר את המשך כהונתו. הוא התייחס אז למוסר: "מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, ואין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים כל כך גורליים במדינת ישראל… קיים חשש … שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי". (כמובן, אותו נתניהו אמר לדן שילון בשנות התשעים, באותו בריטון משכנע וחיוך כל-יודע, שראש ממשלה צריך להסתפק בשתי קדנציות).

הקריאות לרה"מ להתפטר אינן קשורות לחוק יסוד: הממשלה. הן קשורות להגינות, אתיקה, כבוד עצמי, ממלכתיות, נראות, תקינות ויכולת לנהל ממשלה באופן סביר. כל אלה אינם דברים שהחוק מחייב במפורש

זו עדות להצלחתו של נתניהו לכופף את המדינה לנוחיותו, שלא מזכירים לו את מילותיו אלו השכם והערב, שלא מעמתים אותו איתן בכל הופעה וראיון, שהן לא מופיעות על שלטי חוצות לאורך ולרוחב המדינה.

הוא איננו בור וגס רוח כמו ידידו טראמפ. להבדיל מאצל הנשיא האמריקאי שיטת נתניהו אומרת שלא צריך ממש לשקר אם אפשר לטייח ולעוות. ולרוב, במערבולת בלבולי המוח, מאפשרים לו לשבש את דעת שומעיו כמעט ללא תגובה ראויה.

במהלך שתי מערכות הבחירות האחרונות עמדתו הבסיסית של נתניהו היתה כי יפריך בקלות את כתב החשדות כשיגיע יומו בשימוע. המסר למאזין היה שאמנם יש חשדות חסרי יסוד ומרושעים, אך בשימוע נתניהו יזכה סוף סוף לאפשרות להציג את טיעוניו.

המסר הזה הוא כמובן עיוות: נתניהו ועורכי דינו מזמן הציגו את גרסתם במהלך חקירות שהתארכו שנים. השימוע לרוב פורמלי, ואכן לבסוף הוא כמעט ולא שינה מאום. אבל בינתיים פתאים רבים שלשלו מח"ל בקלפי.

המסר הזה הוא כמובן עיוות: נתניהו ועורכי דינו מזמן הציגו את גרסתם במהלך חקירות שהתארכו שנים. השימוע לרוב פורמלי, ואכן לבסוף הוא כמעט ולא שינה מאום. אבל בינתיים פתאים רבים שלשלו מח"ל בקלפי

השיטה פעלה גם עם דברי ההבל בנוגע להסכם הגרעין עם אירן, שנתניהו תיאר כמאפשר לטהרן "לדהור לפצצה" עם פקיעתו בעוד שנים. מה זה מאפשר – ממש מעודד ומזמין, כמעט מחייב! צריך היה להסביר, כמו לילד קטן: הסכם תחום בזמן לא מתייחס ישירות לעתיד, כמו חוזה שכירות. הוא קונה לנו זמן.

ברור שהכוונה הייתה להאריך את ההסכם – אחרת יחודשו הסנקציות ביתר שאת. זה היה מובן מאליו, אבל כולם כבר הותשו, ונתניהו בנחישותו בלבל מיליוני ישראלים (ונשיא אמריקאי אחד שכמעט בוודאות לא קרא את ההסכם).

הוא ניסה לבלבלם שוב בנאומו המחפיר לאחר ההכרזה על כתב האישום. נתניהו  האשים את המערכת בנסיון הפיכה וניסה לערער את אמון הציבור במוסדות המדינה (וכמובן בתקשורת) בצורה ששום מנהיג ישראלי המסובך בבעיות משפטיות לפניו לא העז. לא אולמרט, לא קצב, אפילו לא דרעי.

נאמן לדרכו הוא העלה את הלהבות ודרש "לחקור את החוקרים." וזה באמת נשמע לא רע. כמה אנשים כבר אוהבים את המשטרה? היא באמת מפעילה לחץ פסיכולוגי לעיתים אכזרי על עדים מסוימים

נאמן לדרכו הוא העלה את הלהבות ודרש "לחקור את החוקרים." וזה באמת נשמע לא רע. כמה אנשים כבר אוהבים את המשטרה? היא באמת מפעילה לחץ פסיכולוגי לעיתים אכזרי על עדים מסוימים – ככה זה כאן וככה זה גם בכל העולם, ואני סבור שזה רע. אך לנתניהו היו המון הזדמנויות לתקן את המצב במהלך כהונתו שוברת השיאים. הוא "גילה" את הבעיה רק ​​עכשיו, בצר לו.

וכן, כמובן שיש "חליפה מיוחדת" לראש הממשלה. יש רק ראש ממשלה אחד.

ולא, לא כולם עושים את מה שהוא עשה. אף ראש ממשלה ישראלי לא היה חשוד בקבלת (ודרישת) מתנות בסכומים כאלה, ובצורה הזאת (עם כל הכבוד למעטפות טלנסקי). אף ראש ממשלה ישראלי אחר (ומשפחתו) לא היה מעורב בדרגה זו של סכסוכים הזויים עם עובדי המעון, עוזרים לשעבר, ושומרי סף. ביביטורס, נעליים, צוללות, רווחים מקריים ממניות מאוד מסוימות, מיטות מיוחדות המותקנות במטוסים, התקרבנות תמידית – הכל פשוט מטורף.

ולא, לא כולם עושים את מה שהוא עשה. אף ראש ממשלה ישראלי לא היה חשוד בקבלת (ודרישת) מתנות בסכומים כאלה, ובצורה הזאת (עם כל הכבוד למעטפות טלנסקי)

שתיקתם וכניעותם של בעלי בריתו של נתניהו בימין היא אות קלון. הנותר שם  אדם שיודע מוסר מהו? האם כל מי שמזהים דרך ארץ כבר ערקו למרכז, כמעשה דן מרידור?

הימין הוא גם ביתה הפוליטי של הדת בישראל – האם זה מה שהדתיים חושבים שמדינת היהודים צריכה להיות? ומה עם מצביעי הימין? אם תהיינה בחירות שלישיות, האם כך המוני הליכודניקים רוצים שישראל תיראה?

יכול להיות שכן. זה מתיישר עם משבר מוסרי ואינטלקטואלי גדול בימין ברחבי העולם. סקר חדש של סוכנות הידיעות AP שפורסם בשבוע שעבר הראה כי תומכי הרפובליקנים באמריקה נוטים הרבה פחות מהדמוקרטים לסמוך על מדענים ולהאמין לאקדמאים. הדמוקרטים גם נוטים יותר לסמוך על כלי התקשורת, לעומת רפובליקנים שרובם עונים ברצינות שהם מקבלים את המידע שלהם לרוב מנשיאם המפוקפק.

זה מתיישר עם משבר מוסרי ואינטלקטואלי גדול בימין ברחבי העולם. סקר חדש של סוכנות הידיעות AP הראה כי תומכי הרפובליקנים באמריקה נוטים הרבה פחות מהדמוקרטים לסמוך על מדענים ולהאמין לאקדמאים

החוק לא מחייב את טראמפ או את נתניהו לומר את האמת. החוק מאפשר לך לא להיות מענטש. החוק לא מחייב את ישראל להיות אור לגויים.

מצד שני, החוק גם לא מחייב בושה וחרפה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com