אומנם עיקר תשומת הלב בימים אלה נתונה לניסיונותיה של ישראל לגבש הסכם סחר חדש מול ארה"ב, בעקבות המכסים הגבוהים שהוטלו באפריל על ידי ממשל דונלד טראמפ – אך יש הסכם סחר חשוב לא פחות, ואולי אף יותר: הסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי.

האיחוד הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל – גדול אף יותר מארה"ב. ההסכם עם האיחוד מהווה את התשתית לכלל יחסי הסחר בין ישראל לבין הגוש הכלכלי הענק הזה: הוא מעניק לישראל גישה כמעט חופשית ממכסים לשוק האירופי, מקנה השתתפות בתוכניות מחקר מתקדמות, פותח דלתות לאקדמיה האירופית ומאפשר, בין היתר, ליהנות מטיסות זולות.

אלא שבין סעיפי ההסכם קיים גם סעיף 2 – המכונה "המרכיב החיוני" – שקובע את מחויבות הצדדים לכיבוד זכויות אדם. סעיף זה, שבעבר נתפס כמשפט הצהרתי, הופך כעת לסלע מחלוקת ולמנוף לחץ מרכזי בידי גורמים באירופה המבקשים לפעול נגד ישראל.

אלא שבין סעיפי ההסכם קיים גם סעיף 2 – המכונה "המרכיב החיוני" – שקובע את מחויבות הצדדים לכיבוד זכויות אדם. סעיף זה, שבעבר נתפס כמשפט הצהרתי, הופך כעת לסלע מחלוקת ולמנוף לחץ

האיום הופך לגלוי

מנהיגי צרפת, בריטניה וקנדה פרסמו אתמול הודעה משותפת הקוראת לישראל להפסיק את המלחמה בעזה – והפעם, בצירוף איום מפורש לנקוט צעדים ממשיים נגד ישראל.

שלוש המדינות מצטרפות בכך לשורת מדינות באיחוד האירופי, בהן אירלנד, ספרד והולנד, שמובילות את הקו הביקורתי כלפי ישראל. ספרד אף קוראת בגלוי לבחון את הסכם הסחר עם ישראל ואף להשעותו, בעקבות הלחימה בעזה.

פלסטינים עוזבים את העיר עזה, 16 במאי 2025 (צילום: Bashar TALEB / AFP)

הולנד, שבעבר נחשבה לידידה קרובה, שינתה כיוון ומובילה את הקריאה לבחינה מחודשת של ההסכם. במקביל, שר החוץ של צרפת הודיע היום (שלישי) כי מדינתו מצטרפת לתומכות בבחינה מחדש של ההסכם עם ישראל.

האיום הזה מהווה מנוף לחץ משמעותי – D9 כלכלי – שהאיחוד האירופי מפעיל נגד ישראל. במסגרת הסכם האסוציאציה, נהנית ישראל מגישה חופשית לשוק של למעלה מ־440 מיליון צרכנים. האיחוד אחראי על נתח עצום מהסחר הישראלי: בשנת 2024, 34% מהייבוא ו־29% מהייצוא של ישראל היו מול מדינות האיחוד.

האיחוד אחראי על נתח עצום מהסחר הישראלי: בשנת 2024, 34% מהייבוא ו־29% מהייצוא של ישראל היו מול מדינות האיחוד

פגיעה בסחר, בתעופה ובמחקר

במקרה של ביטול הסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי, ישראל עלולה לעמוד בפני הטלת מכסים על מוצרים המיוצאים לאירופה – מהייטק וציוד רפואי ועד תוצרת חקלאית. המשמעות: פגיעה חמורה בכושר התחרות של הייצוא הישראלי בשוק האירופי, וירידה ניכרת בהיקף הייצוא.

מנגד, גם הייבוא עלול להיפגע: מוצרים אירופיים שאנו מייבאים – ממכוניות ועד תרופות – יתייקרו. על רקע יוקר המחיה הקיים, תוספת כזו עלולה להכביד עוד יותר על הציבור. חשוב להדגיש: הפגיעה בישראל צפויה להיות משמעותית בהרבה מהפגיעה באירופה, שכן התלות הכלכלית שלנו באיחוד גבוהה בהרבה מתלותו בנו.

נמל התעופה בן גוריון, 6 ביוני 2022 (צילום: Gili Yaari/Flash90)

מעבר לפגיעה בסחר, גם תחומים נוספים צפויים להיפגע. הסכם "שמיים פתוחים" חולל מהפכה בתחום התעופה והוזיל משמעותית את מחירי הטיסות עבור הציבור הישראלי. ביטולו עלול לצמצם את מספר הטיסות, לייקר אותן ולפגוע בענף התיירות הנכנסת.

גם תחום המחקר והפיתוח עלול לספוג מכה קשה: ישראל היא שחקן מרכזי בתוכניות המחקר של האיחוד. בין השנים 2021 ל־2024 קיבלו גופים ישראליים יותר מ־1.1 מיליארד אירו מתכנית "הורייזון". אובדן הגישה למימון ולשיתופי פעולה מדעיים עלול לעכב את החדשנות הישראלית.

יציבות ביחסים עם אירופה היא תנאי מרכזי עבור משקיעים, במיוחד בענף ההייטק. התערערות ביחסים עלולה להבריח משקיעים ולצמצם את היקף ההשקעות הזרות בישראל

כמו כן, הקפאת תוכנית "ארסמוס", המאפשרת חילופי סטודנטים ומרצים, עלולה לפגוע בקשרים אקדמיים חשובים. ולצד כל אלה – אולי האיום המטריד ביותר הוא זה שקשור להשקעות: יציבות ביחסים עם אירופה היא תנאי מרכזי עבור משקיעים, במיוחד בענף ההייטק. התערערות ביחסים עלולה להבריח משקיעים ולצמצם את היקף ההשקעות הזרות בישראל.

חומת המגן האירופית

אם יש נקודת אור בתוך האיום הגובר על הסכם האסוציאציה, הרי שהיא נעוצה בעובדה שביטול ההסכם מחייב הסכמה של כל 27 מדינות האיחוד האירופי. למרבה המזל, לישראל יש עדיין שותפות נאמנות בגוש – בהן גרמניה, אוסטריה והונגריה – שמתנגדות נחרצות להטלת סנקציות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ של גרמניה יוהאן ודפול בלשכת ראש הממשלה בירושלים, 11 במאי 2025 (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

גרמניה מדגישה שוב ושוב את אחריותה ההיסטורית לביטחונה של ישראל, ואילו ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן נחשב לידיד קרוב של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואף מהבודדים שעדיין מוכנים לארח אותו בימים אלה. עמדתן של מדינות אלה – ובפרט גרמניה – עשויה להיות מכרעת, ולכן בשלב זה ביטול כולל של ההסכם נראה תרחיש בלתי סביר.

עם זאת, עצם העובדה שמנהיגים אירופיים מדברים בפומבי על האפשרות לבטל את ההסכם מהווה שינוי מדאיג – שהופך את האיום לכלי לחץ ממשי. יתרה מכך, ישנם צעדים חלקיים שמדינות האיחוד יכולות לנקוט גם ללא הסכמה פה אחד, אלא ברוב מיוחס. בין השאר, מדובר בהשעיית סעיפים מסוימים בהסכם או בהקפאת השתתפות ישראלית בתוכניות שונות.

ישנם צעדים חלקיים שמדינות האיחוד יכולות לנקוט גם ללא הסכמה פה אחד, אלא ברוב מיוחס. בין השאר, מדובר בהשעיית סעיפים מסוימים בהסכם או בהקפאת השתתפות ישראלית בתוכניות שונות

יוזמות כמו זו שמובילה הולנד – הקוראת לבחינה מחודשת של ההסכם – עשויות בהחלט להוביל לצעדים כאלה, גם אם לא יגיעו לכדי ביטול מלא.

ההתבטאות הלא חכמה של סמוטריץ'

כאמור, ביטול מלא של הסכם האסוציאציה עם האיחוד האירופי אינו נראה סביר בשלב זה – בעיקר בשל הפילוג בין מדינות האיחוד ואינטרסים כלכליים מובהקים. עם זאת, הלחץ הפוליטי על ישראל הולך וגובר, והאיום הופך מוחשי יותר ככל שמעמיק המבצע הצבאי בעזה והביקורת הבינלאומית מתעצמת.

בתרחיש של סנקציות, הסבירות גבוהה יותר לצעדים חלקיים: השעיה או חרם על מוצרים מהשטחים, הקפאת משלוחי נשק, אזהרות מסע מחמירות או עצירת שיתופי פעולה בתחומי המחקר, הכלכלה והאקדמיה. כל פגיעה כזו, גם אם אינה כוללת, עלולה להיות עבור ישראל בגדר רעידת אדמה – עם השלכות ישירות על הסחר, התיירות, המחקר וההשקעות, ולבסוף על יוקר המחיה ועל הכיס של כולנו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת סיעת הציונות הדתית, 17 במרץ 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במקום לנסות לרכך את המהלכים בזירה הבינלאומית, בחר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתקוף את מנהיגי בריטניה, צרפת וקנדה וכינה אותם "צבועים", "אנטישמים" ו"תומכי טרור".

זו לא תגובה שקולה או חכמה, בוודאי לא משר בממשלת ישראל האמון על הכלכלה. סמוטריץ' אולי מנסה להצטייר כאיש חזק ונחוש, אך בפועל פועל בניגוד לאינטרס הציבורי – ומסכן את יציבות הכלכלה הישראלית בשם רווח פוליטי רגעי.

במקום הסלמה פומבית, ראוי היה שיבחר במסלול דיפלומטי מאחורי הקלעים – כפי שנוהגים בדרגים בכירים – במטרה לשמור על יחסים תקינים ככל האפשר עם גוש הסחר המרכזי של ישראל

במקום הסלמה פומבית, ראוי היה שיבחר במסלול דיפלומטי מאחורי הקלעים – כפי שנוהגים בדרגים בכירים – במטרה לשמור על יחסים תקינים ככל האפשר עם גוש הסחר המרכזי של ישראל. אחרת, כפי שכבר קורה מול ארה"ב, עלולה ישראל למצוא את עצמה שולחת משלחות גם לאירופה, בניסיון לשכנע את מנהיגי היבשת להסיר מעליה סנקציות ומכסים שעלולים לעלות לכולנו ביוקר.