כריכת כפות הרגליים ונקודת המפנה בגיוס חרדים לצבא

רגלי אישה סינית שמראות את השפעת כריכת הרגליים, בבית חולים במאוריציוס, תחילת המאה ה-20 (צילום: ויקיפדיה)
ויקיפדיה
רגלי אישה סינית שמראות את השפעת כריכת הרגליים, בבית חולים במאוריציוס, תחילת המאה ה-20

בספרו החדש, "נקודת מפנה: חשיבותם הגדולה של הדברים הקטנים", מתאר העיתונאי מלקולם גלדוול כיצד שינויים חברתיים נרחבים נובעים לעיתים ממסות קריטיות שמביאות לרגע של התפשטות מהירה – כמו מגפה. לעיתים מדובר בהופעת מגמות חדשות, ולעיתים בריסון של מגמות קיימות. גם טרנדים מזיקים יכולים להיבלם ברגע שמספיק אנשים נוהגים אחרת, ומשדרים בכך לגיטימציה לאחרים להצטרף.

כך, למשל, התמשכה בסין במשך כאלף שנה תופעה כואבת וקטלנית: כריכת כפות רגלי ילדות על מנת לעצב אותן למודל אידיאלי של רגל קטנה. כריכה זו גרמה לסבל עצום ואף למותן של כ-10% מהילדות.

רגל של אשה סינית בנעלי לוטוס, 1900, מהספר "סין ויפן" של ארנסט וו.הסה. (צילום: ויקיפדיה)
רגל של אשה סינית בנעלי לוטוס, 1900, מהספר "סין ויפן" של ארנסט וו.הסה. (צילום: ויקיפדיה)

במשך כאלף שנה נמשכה בסין תופעה כואבת וקטלנית: כריכת כפות רגלי ילדות על מנת לעצב אותן למודל אידיאלי של רגל קטנה. כריכה זו גרמה לסבל עצום ואף למותן של כ-10% מהילדות

הורים המשיכו לנהוג כך לא משום שהאמינו בתועלת – אלא כי פחדו שאם בנותיהם לא תתאמנה למוסכמות, הן לא תוכלנה להינשא. השינוי התרחש רק כאשר משפחות התחייבו בפומבי לא לכרוך את רגלי בנותיהן – וגם לא לשאת נשים בעלות רגליים כרוכות. לא טיעונים מוסריים עצרו את המנהג, אלא תיאום חברתי: כל התחייבות הפכה להחצנה חיובית שעודדה את הבאות אחריה.

תופעה זו מדגימה את עקרונות ההחצנה ואפקט הרשת – מונחים כלכליים המתארים כיצד פעולה של יחיד משפיעה על ערכו של מוצר או רעיון בעיני אחרים. ככל שיותר משתמשים בטלפון, לדוגמה, כך ערכו של המכשיר עבור כל אחד מהם עולה. באופן דומה, ככל שיותר אנשים נוטשים נורמה שלילית, כך קל לאחרים להצטרף אליהם. במילים אחרות, פעמים רבות החלטה אישית אינה מנותקת מהסביבה.

תומאס שלינג, חתן פרס נובל, הדגים בספרו מ-1978,Micromotives and Macrobehavior כיצד החלטות אינדיבידואליות מצטברות לעיתים לתוצאה קולקטיבית שונה ואף הפוכה מהכוונה המקורית.

כך לדוגמה, גם אדם שאין לו התנגדות לגור בשכונה מעורבת, עלול לעזוב אותה אם יותר משליש מהשכנים שלו בה שונים ממנו – פשוט כי הוא חושש להיות החריג. תהליך זה, שנובע מהעדפות הדדיות, מוביל בהדרגה להיווצרות מובלעות והפרדה חברתית, גם כשאיש לא התכוון לכך.

השינוי קרה רק כשמשפחות התחייבו בפומבי לא לכרוך את רגלי בנותיהן או לשאת נשים עם רגליים כרוכות. לא טיעונים מוסריים עצרו את המנהג, אלא תיאום חברתי: כל התחייבות הפכה להחצנה חיובית שעודדה אחרות

שלינג טען שאי אפשר להסיק על התנהגות פרט מתוך הסתכלות על קבוצות, ולהפך. הוא הציע לראות תהליכים חברתיים ככאלו הפועלים כמו מעברי פאזה – בדומה לחומרים שמשנים מצב בפתאומיות. כשמבינים את הדינמיקה הזו, ניתן לעצב תמריצים חברתיים מתאימים – כמו הצעת "ביטוח חברתי" מפני ירידת ערך הדירות בשכונה הטרוגנית – שדי בעצם ההכרזה עליו כדי לעודד את הרצוי ולמנוע את הלא רצוי.

המשמעות החברתית ברורה: שינוי התנהגותי אינו תלוי רק בשכנוע אלא במבנה ההקשרים החברתיים. תופעות רבות – מהפרדות חברתיות ועד לנורמות מזיקות – הן תוצר של מחזור-משוב חיובי, שבו כל פעולה של אחד מחזקת את הפעולה של האחרים. לא תמיד הדינמיקה הזו מאזנת, כפי שמתרחש בשוק החופשי, אלא להפך – היא מזינה את עצמה ומחריפה. דוגמת הסגרגציה מדגימה כיצד רצף תגובות פרטים יוצר תוצאה קולקטיבית הרסנית, גם ללא כוונה זדונית.

ובכל זאת, הבנה מדויקת של דפוסים אלה מאפשרת לתכנן פתרונות ישימים. לדוגמה, הבטחה ממשלתית לפיצוי במקרה של ירידת ערך הדירות בשכונה מעורבת עשויה למנוע נטישת תושבים, גם מבלי שיהיה צורך לממש אותה בפועל. עצם ההצהרה יוצר ביטחון, שובר את מעגל הפחד – ומונע את נקודת האל-חזור.

כפי שכתב הסוציולוג גיאורג זימל: "החברה אינה אלא שם ליחידים הנמצאים באינטראקציה". שינוי חברתי מתרחש לא רק כאשר היחיד משתכנע, אלא כאשר הוא חש שהוא לא לבד בהחלטתו – וכשמספיק חשים כך, נולדת נקודת המפנה.

על פי זימל: "החברה אינה אלא שם ליחידים הנמצאים באינטראקציה". שינוי חברתי מתרחש לא רק כשהיחיד משתכנע, אלא כשהוא חש שאינו לבד בהחלטתו. וכשמספיק חשים כך, נולדת נקודת המפנה

היוזמה: הקמת ישיבות הסדר חרדיות בגבולות המדינה

הבנה מעמיקה של דינמיקת נקודות מפנה מאפשרת תכנון יזום של שינוי חברתי. ובהקשר זה, ניתן להציע יוזמה ממשית ליצירת שינוי בתפיסת השירות בציבור החרדי, שאינה נשענת על כפייה אלא על עקרונות התיאום החברתי עצמו.

המודל המוצע ישלב בין זהות תורנית עמוקה ובין אחריות לאומית וביטחונית, תוך שמירה מלאה על אורח החיים החרדי. בוגרי המסלול לא יתויגו כ"חרדים לשעבר", אלא כשליחי ציבור – בני תורה המוסיפים לימוד ומסירות נפש גם מחוץ לכותלי בית המדרש. השירות יתבצע באזורים הזקוקים לנוכחות אזרחית וביטחונית, ויהפוך תוך זמן קצר למסלול נחשק וראוי.

השינוי הזה אינו דורש הסכמה גורפת, אלא מסה קריטית ראשונית: קבוצת משפחות ורבנים שתביע תמיכה גלויה ביוזמה; הקמה של מסגרות חינוכיות איכותיות; והחלת מנגנון הצהרה פומבית, בדומה לזה שפירק את נורמת כריכת הרגליים – התחייבות לא רק לשלוח את הבנים למסלול, אלא גם לראות בבוגריו שידוך ראוי לבנות המשפחה. כל הצטרפות תוסיף לגיטימציה – וכל משתתף יהפוך למכפיל כוח חברתי.

וכאן מגיע המפנה. כיום, ההתנגדות לשירות בצה"ל בקרב חרדים נובעת לא רק מאידאולוגיה, אלא מחשש חברתי: השירות נתפס כחריגה מהנורמה, וכאובדן הזהות החרדית. גם משפחות שתומכות בשירות חוששות "לצאת מהשורה". אך אם רק די משפחות "כמוהן" יבחרו בגלוי במסלול שירות תורני־ביטחוני – הן יהפכו את הכף. ההצטרפות תהפוך לנורמה, וההימנעות – לחריג.

כיום, ההתנגדות לשירות בצה"ל בקרב חרדים נובעת לא רק מאידאולוגיה, אלא מחשש חברתי: זה נתפס כחריגה מהנורמה וכאובדן הזהות החרדית. אך אם די משפחות "כמוהן" יבחרו בגלוי לשרת, זה יהפוך לנורמה

השינוי לא יתרחש בכפייה, אלא על ידי הזזת שיווי המשקל החברתי. ביום שבו השירות בישיבת הסדר חרדית ייתפס כלגיטימי ומוערך, תתרחש נקודת המפנה: לא כי כולם השתכנעו, אלא כי כולם רואים ש"אחרים כמוהם" כבר שם.

כך ניתן, הלכה למעשה, לחולל שינוי, לטפח חברה חדשה – ולהוביל אל נקודת המפנה.

חוקר ומרצה למשפט פלילי. חבר סגל בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי, ומנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי. מחבר הספר הקבצן השביעי – רשימות מבית המעצר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
8
זה יעבוד אולי בישובים בדרום הארץ כמו אפקים ושדרות (ככל שיותר רחוק יש לז יותר סיכוי) ואולי בצפון איפשהו לקראת סוף טבריה וכדומה ....במרכז הארץ בני ברק ירושלים בית שמש אשדוד מודיעין וכל מק... המשך קריאה

זה יעבוד אולי בישובים בדרום הארץ כמו אפקים ושדרות (ככל שיותר רחוק יש לז יותר סיכוי) ואולי בצפון איפשהו לקראת סוף טבריה וכדומה ….במרכז הארץ בני ברק ירושלים בית שמש אשדוד מודיעין וכל מקום חרדי בין גבולות חיפה ורחובות ….אין לזה שום סיכוי…שם נמצאת עיקר ההקשבה לגדולי ישראל

אשליות!! משום מה השתרש בציבור, ששהחרדים נשלטים כביכול ע''י רבנים ועסקנים. כביכול הציבור החרדי אין לו דעה משל עצמו. אז יש לי חידוש בשבילכם!!! אנחנו נוהגים כפי שאנחנו נוהגים, כי אנו מאמי... המשך קריאה

אשליות!!
משום מה השתרש בציבור, ששהחרדים נשלטים כביכול ע"י רבנים ועסקנים.
כביכול הציבור החרדי אין לו דעה משל עצמו.

אז יש לי חידוש בשבילכם!!!
אנחנו נוהגים כפי שאנחנו נוהגים, כי אנו מאמינים שדרכינו היא דרך התורה, הרבנים נותנים לדרך הזאת גושפנקה הילכתית.
אם אתה מאמין שדרך התורה ולימודה, היא הבסיס לקיום העולם.
הרי נאמר: " לולי בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי"
כל הסיבה לבריאת העולם היא, לימוד התורה.
ואם אין לימוד תורה אין טעם בבריאתו.
זה הסוד שאנו מתעקשים כ"כ ללמוד תורה.

Wow חותם על כל מילה… העניין בחברה החרדית לטעמי זה שמשתיקים כל קול חרדי אחר ולכן אני עושה מאמץ להשמיע קול שאומר איך כן אגב יש כבר 4 ישיבות הסדר חרדיות ו3 מכינות צריך לצבור מסה קריטית כפי... המשך קריאה

Wow
חותם על כל מילה…
העניין בחברה החרדית לטעמי זה שמשתיקים כל קול חרדי אחר ולכן אני עושה מאמץ להשמיע קול שאומר איך כן אגב יש כבר 4 ישיבות הסדר חרדיות ו3 מכינות צריך לצבור מסה קריטית כפי שכתבתה ואז נראה שינוי
בנוסף חייב תוכנית עבודה בעניין כמו שעושים מדניות ציבורית לצערי מהידע שלי עד הרגע הזה אין תוכנית

יאיר לפיד ושותפיו מהשמאל. הם אלו שבכל מאודם לא רוצים שיהיה פיתרון לגיוס חרדים. ברגע שהבעיה תיפתר כבר לא יהיה להם סוס של שנאה לרכב עליו לבחירות. ולא תהיה להם שום מצע לבוחריהם. הם אלו שממ... המשך קריאה

יאיר לפיד ושותפיו מהשמאל. הם אלו שבכל מאודם לא רוצים שיהיה פיתרון לגיוס חרדים.
ברגע שהבעיה תיפתר כבר לא יהיה להם סוס של שנאה לרכב עליו לבחירות. ולא תהיה להם שום מצע לבוחריהם. הם אלו שממש הכי לא מעונינים לראות חרדים בצבא. וכל פיתרון שאולי יהיה הם ידאגו להסית נגדו ולהוסיף שנאה על שנאה בין אחים יהודים.

עוד 844 מילים ו-8 תגובות
סגירה