בהרצאת אורח שנשא בתחילת מאי בכינוס של The World Affairs Councils of America, חשף רוברט פורד, שגריר ארה"ב לשעבר בעיראק, פרטים מהפעילות שמנהלת ארה"ב מאחורי הקלעים מול נשיא סוריה הנוכחי, אחמד א־שרע.
פורד, שכיהן כשגריר בעיראק בין השנים 2003 ל־2010, סיפר כי נפגש עם א־שרע שלוש פעמים במהלך השנתיים האחרונות – שתיים מהן עוד כשהאחרון כונה אבו מוחמד אל־ג'ולאני.
הפגישה הראשונה בין השניים התקיימה ב־2023 בעיר אידליב שבצפון סוריה, בתיווך ארגון לא ממשלתי בריטי. פורד סיפר כי חשש להגיע למפגש, שכן א־שרע היה אז עדיין ברשימת הטרוריסטים המבוקשים של ארה"ב, כשפרס של 10 מיליון דולר הוצע על ראשו.
א־שרע היה במשך שנים בכיר בארגון אל־קאעדה בעיראק, ועמד מאחורי שורת מתקפות טרור נגד מטרות אמריקאיות בעיר מוסול. בפיגועים נהרגו אזרחים אמריקאים, ובעקבות זאת הפך למבוקש
א־שרע היה במשך שנים בכיר בארגון אל־קאעדה בעיראק, ועמד מאחורי שורת מתקפות טרור נגד מטרות אמריקאיות בעיר מוסול. בפיגועים נהרגו אזרחים אמריקאים, ובעקבות זאת הפך למבוקש.
הפגישה, כאמור, התקיימה באידליב, שהייתה באותם ימים טריטוריה עצמאית הנתמכת בידי טורקיה ונשלטת בידי היאת תחריר א־שאם (HTS) — הארגון שהקים א־שרע לאחר שפרש מאל־קאעדה והצטרף ללחימה במלחמת האזרחים בסוריה. מהדברים שתיאר פורד בהרצאתו עולה כי כבר בפגישה זו נרקמה ביניהם מעין ידידות שקטה שסללה את הדרך לקשר עתידי.
מרתק ביותר! רוברט פורד, שגריר ארה"ב לשעבר בסוריה, מתגאה בתפקידו במיתוג מחדש של הג'יהאדיסט נשיא סוריה כיום אל-ג'ולאני. לדבריו, עשה זאת לבקשת ארגון בריטי, ונפגש עמו פעמיים ב-2023 ובפעם השלישית ב-2024, בארמון הנשיאות. הדברים נאמרו בכנס של מכון וושינגטון, רק לפני כמה ימים pic.twitter.com/rJivXJWJ9t
— Lian Marai (@LianMarai) May 20, 2025
פורד סיפר שאמר לא־שרע: "מעולם לא דמיינתי שאשב לצידך", ולדבריו, א־שרע השיב בשקט: "גם אני לא". מטרת השיחה, הסביר פורד, הייתה לבחון את כוונותיו של א־שרע – מעברו ממעמד של טרוריסט נמלט למנהיג מקומי המחזיק בטריטוריה ונושא באחריות אזרחית.
פגישה נוספת נערכה במהלך 2024, ושלישית התקיימה בתחילת השנה הנוכחית, בארמון הנשיאות בדמשק, לאחר שא־שרע כבר תפס את השלטון בסוריה.
אנקדוטה מעניינת, שעליה התעכב פורד בהרצאה, אולי ממחישה את השינוי שחל בדמותו של א־שרע: "הוא מעולם לא התנצל בפניי על התקפות הטרור שגבו את חייהם של אזרחים אמריקאים", אמר פורד. "אבל, כשדיברנו על אידליב הוא אמר ששיטות שמתאימות לפעילות טרור לא ישימות כאשר אתה שולט על אוכלוסייה וצריך לנהל אותה אזרחית".
הדברים הללו עשויים להסביר את המהירות שבה נקבעה הפגישה המצולמת בין א־שרע לטראמפ במהלך ביקורו של הנשיא בערב הסעודית – ואת המחווה הצורמת (מאוד) לאוזן הישראלית: הסרת כל הסנקציות
הדברים הללו עשויים להסביר את המהירות שבה נקבעה הפגישה המצולמת בין א־שרע לנשיא דונלד טראמפ במהלך ביקורו של טראמפ בערב הסעודית – ואת המחווה הצורמת (מאוד) לאוזן הישראלית: הסרת כל הסנקציות האמריקאיות מעל סוריה.
מאחורי החיבוק הזה של הבית הלבן מסתתרת, כך נראה, דאגה אמיתית ליציבות שלטונו של הנשיא הסורי החדש. שלשום אמר זאת במפורש מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, שהזהיר כי שלטונו של א־שרע נמצא בסכנת קריסה מיידית.
האזהרה הזו לא נזרקה לחלל האוויר סתם: בשבועות האחרונים מתמודד א־שרע עם איום הולך ומתגבר מצד גורמי דאעש, שהחלו לזנב בחיילי המשטר החדש.
בשבוע שעבר הופעלה מכונית תופת בעיר מיאדין שבמזרח סוריה, וגרמה למותם של חמישה חיילים סורים. בתחילת השבוע פשטו כוחות הביטחון הסוריים על תשתית של המדינה האסלאמית בעיר חלב, ובמהלך חילופי האש הפעיל אחד המחבלים חגורת נפץ והרג שלושה מאנשיו של א־שרע.
נוסף על כך, פרסמה המדינה האסלאמית קריאה בעיתונה "אל־נבעה" לפעילי HTS שאינם מרוצים מהקו הפרגמטי שמוביל א־שרע – לערוק ולפעול נגדו. במקביל יצאה דאעש בקריאה ל"גיוס המונים" מרחבי העולם להצטרף ללחימה נגד המשטר החדש בסוריה.
אחת ממשענות היציבות שארה"ב מנסה לעצב ולחזק היא חיבור הדוק יותר בין א־שרע לכוחות הכורדים (SDF) בצפון־מערב המדינה. ארה"ב העניקה לכוחות אלה לאורך השנים אימון, מימון וסיוע צבאי
לכך מצטרפת גם פעילותם של גורמים סוררים מתוך HTS, שמנהלים לאחרונה מבצעים עצמאיים – כולל פוגרומים נגד בני המיעוט העלווי בצפון־מערב סוריה, וניסיונות השתלטות על בסיסים שבהם נותרה נוכחות רוסית. פעולות אלה עומדות בסתירה לקו שמציג א־שרע, הרואה עצמו נשיא של כל העדות.
אחת ממשענות היציבות שארה"ב מנסה לעצב ולחזק היא חיבור הדוק יותר בין א־שרע לכוחות הכורדים (SDF) בצפון־מערב המדינה. ארה"ב העניקה לכוחות אלה לאורך השנים אימון, מימון וסיוע צבאי. אולם, עבור א־שרע מדובר בחיבור בעייתי, בשל העוינות המתמשכת בין הכורדים לטורקיה, והחשש של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מפני פגיעה בכוחו הגובר באזור.
ד"ר אהרון זלין, חוקר במכון וושינגטון, טוען בנייר עמדה שפרסם השבוע כי הברית בין א־שרע לבין הכוחות הכורדים חיונית בעיקר לייצוב מחוז דיר א־זור שבדרום סוריה. לדבריו, המחוז מצוי כיום בכאוס שלטוני, מה שמאפשר פעילות מוגברת של המדינה האסלאמית.
זלין מוסיף כי על ארה"ב לשקול מחדש את קצב צמצום כוחותיה בשטח, לנוכח הקושי של א־שרע להשיג שליטה מלאה ברחבי המדינה. "שליטה של המשטר הסורי במחוז דיר א־זור תיצור רצף שלטוני עם המובלעת הכורדית ותמנע ואקום מסוכן", כתב.
בשורה התחתונה, מצבו של נשיא סוריה החדש מורכב מאוד – ולא במקרה הוא פונה למערב בניסיון לבסס את שלטונו. השאלה שנותרת פתוחה היא מה ישראל יכולה וצריכה לעשות על רקע ההתפתחויות
אחת הפעולות הראשונות של המדינה האסלאמית בניסיון לערער את שלטונו של א־שרע הייתה ניסיון הפיגוע במסגד השיעי החשוב א־סיידה זיינב בדרום דמשק בפברואר האחרון. מידע מודיעיני – ככל הנראה ממקור מערבי – שהועבר לידי א־שרע, הוביל למעצר חברי התשתית שתכננה את המתקפה, שנועדה ללבות מתיחות מול גורמים שיעים, ובהם אנשי דת ותשתיות ביטחוניות איראניות ולבנוניות ברחבי האזור.
נקודה נוספת שמעלה ד"ר זלין בנייר העמדה שלו נוגעת ל־9,000 אסירים של המדינה האסלאמית המוחזקים כיום במובלעת הכורדית, לצד כמה אלפי בני משפחותיהם. העובדה שמדינות המוצא של רבים מהמחבלים הללו מסרבות לקלוט אותם חזרה לשטחן יוצרת פתח מסוכן: גורמים בדאעש עלולים לנסות לשחרר את העצורים ולהזרים אלפי לוחמים חדשים אל תוך סוריה.
בשורה התחתונה, מצבו של נשיא סוריה החדש מורכב מאוד – ולא במקרה הוא פונה למערב בניסיון לבסס את שלטונו. השאלה שנותרת פתוחה היא מה ישראל יכולה וצריכה לעשות על רקע ההתפתחויות, כדי לא להיקלע פעם נוספת למצב של מדינה סורית מפורקת, רוויית מיליציות בעלות אג'נדות מנוגדות, כפי שהיה בשנים 2011–2016.
כפי שפרסם הפרשן המדיני של עיתון "הארץ", חיים לוינסון, ישראל מנהלת מגעים שקטים עם המשטר החדש בדמשק – וזו בהחלט בשורה מעודדת. נוסף על כך, התיאום הישראלי עם טורקיה נמשך כל העת.
כעת, כאשר ארה"ב מביעה דאגה גלויה מקריסת שלטונו של א־שרע, מדובר בשעת כושר ישראלית: זמן נכון לקדם סידורי ביטחון ותיאום אזוריים שיבטיחו את האינטרסים הביטחוניים של ישראל
כעת, כאשר ארה"ב מביעה דאגה גלויה מקריסת שלטונו של א־שרע, מדובר בשעת כושר ישראלית: זמן נכון לקדם סידורי ביטחון ותיאום אזוריים שיבטיחו את האינטרסים הביטחוניים של ישראל – ואולי אף יובילו להישגים מדיניים, ובהם הפחתת המתח מול אנקרה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם