הגיע הזמן לשחרר את החיסכון הפנסיוני מהקרטל המוסדי

פנסיה, אילוסטרציה (צילום: iStock / macgyverhh)
iStock / macgyverhh
פנסיה, אילוסטרציה

אחד המהלכים הדרמטיים שביצעה מדינת ישראל בעשורים האחרונים הוא הפרטת קרנות הפנסיה – מעבר מניהול ממשלתי של כספי החיסכון הפנסיוני לניהול בידי גופים מוסדיים פרטיים.

הכוונה המקורית הייתה לייצר שוק תחרותי, שבו החוסכים יוכלו לבחור בין מסלולי השקעה שונים בהתאם לפרופיל הסיכון האישי. אלא שבפועל, המציאות רחוקה מהחזון: התחרות מוגבלת, השקיפות דלה, והשליטה של החוסכים על עתידם הכלכלי – כמעט אפסית.

הכוונה הייתה שוק תחרותי, בו החוסכים יבחרו בין מסלולי השקעה לפי פרופיל הסיכון האישי. בפועל, המציאות רחוקה מהחזון: התחרות מוגבלת, השקיפות דלה, ושליטת החוסכים על עתידם הכלכלי כמעט אפסית

מראית עין של בחירה, בפועל – שליטה ריכוזית

החיסכון הפנסיוני של אזרחי ישראל – ההון הגדול ביותר שכל אחד מאיתנו צובר לאורך חייו – מנוהל כיום על ידי מספר מצומצם של גופים מוסדיים. מדובר במאות מיליארדי שקלים, המוזרמים מדי חודש דרך מערכת סבוכה של דמי ניהול, מסלולים ומנגנונים, שלעיתים נדמה כי פועלים בחסות מונופוליסטית, כמעט חסינה להשוואה אמיתית.

למרות ההבטחה לבחירה, בפועל לרוב הציבור אין כלים להבין כיצד מנוהלים כספיו, מה מרכיבי ההשקעה האמיתיים בכל מסלול, וכיצד מתקבלות ההחלטות. הדוחות התקופתיים עמוסים בפרטים טכניים – "תשואה יומית", "סטיית תקן", "מדד ייחוס" – אך לעיתים חסרים את המידע הפשוט והנגיש שבאמת נוגע לכיס: מה עשו עם הכסף, למה, והאם ניתן היה לעשות יותר.

כאן נכנסת החוויה האישית שלי:

לאחרונה ניסיתי לבדוק לעומק כיצד מנוהלים כספי קרן ההשתלמות שלי – לא כתחביב, אלא מתוך רצון אמיתי להבין היכן מושקעים כספי העתיד שלי. פניתי לחברת הביטוח שמנהלת את הקרן בבקשה לקבל מידע מפורט על הרכב ההשקעות. לתדהמתי, לא הייתה להם כל תשובה קונקרטית. במקום זאת, הפנו אותי לאתר האינטרנט של החברה, שם – כך נטען – "כל המידע קיים וזמין".

נכנסתי לאתר, קיוויתי להבין לאן זורם הכסף שלי, אבל גיליתי דבר אחד בלבד: שהקרן מושקעת במסלול מנייתי. זהו. לא צוינו שמות של מניות, לא הופיעו פרטים על סוגי אג"חים או אופציות, ולא ניתן היה להבין באילו חברות או סקטורים מושקעים כספיי.

חרף ההבטחה לבחירה, לרוב הציבור אין כלים להבין כיצד מנוהלים כספיו, מה מרכיבי ההשקעה האמיתיים בכל מסלול, וכיצד מתקבלות ההחלטות. הדוחות מוסים בפרטים טכניים, לעיתים ללא המידע הפשוט והנגיש

לא ויתרתי. חיפשתי שוב, ניסיתי להעמיק, עברתי דוחות רבעוניים ואפילו אתרים נוספים, אך כל מה שמופיע הוא טבלה כללית שמציינת אחוז חשיפה כללי למניות, אג"ח ואופציות – מבלי לפרט מהן אותן מניות, אילו אג"חים, ואילו סוגי אופציות. בפועל, לא הייתה לי שום דרך לדעת באילו נכסים ממשיים מושקע הכסף שלי.

כמשקיע, זה רגע מתסכל – לא רק ברמה האישית, אלא כחלק מהבנה רחבה יותר: המערכת הנוכחית פשוט אינה מתייחסת אל החוסך כאדם בוגר וריבוני שמגיע לו לדעת, להבין, ולבחור. לא מדובר רק בהיעדר מידע – אלא בהיעדר שקיפות שיטתי, שמונע מהציבור לקחת אחריות אמיתית על עתידו הכלכלי.

רפורמת IRA – חצי דרך בלבד

בשנת 2012 יושמה בישראל רפורמת IRA (Individual Retirement Account), אך רק בקרנות השתלמות ובקופות גמל. קרנות הפנסיה – שם נמצא עיקר החיסכון ארוך הטווח – נותרו מחוץ לרפורמה. המדינה נימקה זאת בשתי סיבות עיקריות: חוסר אוריינות פיננסית בציבור, והצורך לשמר את רכיבי הביטוח המשולבים בפנסיה (כמו ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה).

אולם טענות אלו מעוררות שאלה מהותית: האם במדינה המובילה חדשנות טכנולוגית ויוזמות דיגיטליות וממתגת את עצמה כ"מדינת הסטארט-אפ" באמת אין אמון באזרחים שינהלו את כספם באחריות?

המערכת הנוכחית פשוט אינה מתייחסת אל החוסך כאדם בוגר וריבוני שמגיע לו לדעת, להבין, ולבחור. לא מדובר רק בהיעדר מידע – אלא בהיעדר שקיפות שיטתי, שמונע מהציבור לקחת אחריות אמיתית על עתידו הכלכלי

ומה לגבי גמישות הביטוח – האם לא ניתן להפריד את כיסויי הביטוח מהחיסכון, ולאפשר התאמה אישית של הכיסויים, ממש כפי שעושים בבחירת ביטוחי בריאות או רכב? האם הגיוני שרכיב ביטוחי בעלות של כמה מאות שקלים בחודש ישמש כתירוץ לשעבוד כל החיסכון הפנסיוני של הציבור לגופים המוסדיים? האם לא עדיף להפריד את הביטוח מהחיסכון – ולפתוח בפני החוסכים אפשרות אמיתית לשלוט בעתידם הכלכלי?

הציבור משלם – המערכת שומרת על עצמה

השליטה המלאה של הגופים המוסדיים על כספי הציבור מלווה לעיתים בתשואות שלא משקפות את פוטנציאל השוק. בעשור של עליות בשוקי ההון, רבים מהחוסכים לא נהנו מהתשואות הגבוהות שיכלו להיות מושגות במסלולים עצמאיים או ניהול אישי. יותר מכך, קשה לדעת האם דמי הניהול המצטברים לאורך שנים משרתים את טובת החוסך – או את שורת הרווח של המוסדות.

ומה עם הפיקוח? פרשת "סלייס גמל" כמשל

פרשות כמו "סלייס גמל" ממחישות כיצד חוסר פיקוח אפקטיבי עלול לפגוע בחוסכים. בעוד שהעולם הכלכלי עובר לדיגיטציה, בינה מלאכותית וניהול מידע שקוף ונגיש – הפיקוח בישראל נותר לעיתים מאחור. התוצאה היא מערכת שקשה להבין אותה, קשה לבקר אותה – ולעיתים קשה לסמוך עליה.

שליטת הגופים המוסדיים על כספי הציבור מלווה בתשואות שלא משקפות את פוטנציאל השוק. בעשור של עליות בשוקי ההון, חוסכים רבים לא נהנו מהתשואות הגבוהות שניתן היה להשיג במסלולים עצמאיים או ניהול אישי

כך עושים את זה בעולם

במדינות כמו ארה"ב, קנדה ואוסטרליה, קיימת זה מכבר אפשרות לניהול עצמאי של החיסכון הפנסיוני – באמצעות מנגנונים כמו IRA או 401(k). גם בישראל, נוכח ההתקדמות הטכנולוגית והנגישות למידע וכלים פיננסיים, אין עוד סיבה למנוע מהחוסכים את האפשרות לבחור, להבין ולהשפיע על עתידם הכלכלי.

צעדים בדרך לשוק חיסכון פתוח, הוגן ותחרותי

  • ניהול עצמאי – לאפשר לחוסכים לנהל חלק מכספי הפנסיה בעצמם, בדומה לקרנות השתלמות.
  • הפרדת רכיבי הביטוח – לאפשר רכישת ביטוחים באופן עצמאי, ללא תלות בגוף המנהל את החיסכון.
  • חינוך פיננסי – לקדם אוריינות פיננסית כחלק מתכנית הלימודים בבתי הספר.
  • שקיפות מלאה – לפרסם נתונים ברורים ונגישים לציבור: הרכב השקעות, ביצועים, דמי ניהול אמיתיים ועוד.

סיכום: אחריות משותפת – חירות פיננסית

החיסכון הפנסיוני הוא לא רק מספר בדו"ח שנתי – הוא העתיד שלנו. הציבור בישראל ראוי למערכת שנותנת אמון באזרחים, מספקת כלים להבין, ומאפשרת בחירה אמיתית. לא מדובר רק ברפורמה טכנית, אלא בשאלה עקרונית של אחריות, חירות ואמון בין המדינה לאזרח.

החיסכון הפנסיוני הוא לא רק מספר בדו"ח שנתי – הוא עתידנו. אנו ראויים למערכת שנותנת אמון באזרחים, מספקת כלים להבין, ומאפשרת בחירה אמיתית. זו לא רק ברפורמה טכנית, אלא שאלה עקרונית

הגיע הזמן לעדכן את המודל – ולהתאים את החיסכון הפנסיוני לעידן של נגישות, שקיפות והעצמה  אישית.

עמיד זאהר הוא תושב עוספיה, בוגר תואר ראשון בלימודי מזרח אסיה ותואר שני במדע המדינה ובמדעי הנתונים מאוניברסיטת חיפה, כתב עצמאי בנושאים חברתיים כלכליים ופוליטיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
7
כתבה מעולה וחשובה. יש פה סוכן או יועץ פיננסי שהגיב וכתב שאין צורך להשמיץ את כל התעשיה.. אז אני אומר לך שהכתבה הטיבה עם הסקטור הזה של הפושעים.. 25 שנה אני במסלולים בטוחים בגלל הבורות שלי... המשך קריאה

כתבה מעולה וחשובה. יש פה סוכן או יועץ פיננסי שהגיב וכתב שאין צורך להשמיץ את כל התעשיה.. אז אני אומר לך שהכתבה הטיבה עם הסקטור הזה של הפושעים.. 25 שנה אני במסלולים בטוחים בגלל הבורות שלי ואל תטעה הייתי בור בכוונה תחילה כוונתו של הסוכן ביטוח שלי שהשתמש במילים "סיכון" ו"קריסת שוק". לעומת חברי לעבודה שאמר שזה חרטה והצמיד את הקרנות של למדד הספ 500 והתוצאה לאחר 20 שנה היא כזאת על המליון שצברתי בקופת הפנסיה הוא צבר 2.6 מליון. והבדיחה היא שהוא שילם פחות דמי ניהול כי אין ניהול אקטיבי.
כמוני יש מליונים ומהבורות שלנו אתם עושים כסף.. חלאות.

יש דו"ח שנקרא רש"י ת נכסים שבו מופיעים כל הניירות כולל פירוט של דירוג וכו. קרנות הפנסיה יחד עם המנגנון האקטוארי שבהם חשובים מאוד לצורך שמירה על כספי הציבור. לחברה המנהלת אין שום תועלת מ... המשך קריאה

יש דו"ח שנקרא רש"י ת נכסים שבו מופיעים כל הניירות כולל פירוט של דירוג וכו.
קרנות הפנסיה יחד עם המנגנון האקטוארי שבהם חשובים מאוד לצורך שמירה על כספי הציבור.
לחברה המנהלת אין שום תועלת מדמי הביטוח שמשולמים עבור הפנסיה.
לעניין ira פרשת סלייס רק הוכיחה כמה הציבור לא מבין מספיק כדי לתת לו כלים להשקיע לבד.

זה שטתה לא הצלחת להוריד דוח אחזקות של המסלול בו מושקעת קרן ההשתלמות שלך, לא אומר שאין דרך להוציא את המידע. בתור סוכן ביטוח פנסיוני ומתכנן פיננסי בפמילי אופיס מוכר בפתח תקווה, אני יכול ל... המשך קריאה

זה שטתה לא הצלחת להוריד דוח אחזקות של המסלול בו מושקעת קרן ההשתלמות שלך, לא אומר שאין דרך להוציא את המידע.
בתור סוכן ביטוח פנסיוני ומתכנן פיננסי בפמילי אופיס מוכר בפתח תקווה, אני יכול להגיד לך בוודאות מוחלטת שיש אפשרות להוריד את הדוח והכל שקוף לחוסכים, רק צריך לדעת לחפש או לעבוד עם סוכן שיודע להשיג עבורך את המידע.
אין צורך להשמיץ את כל התחום בכתבה כל כך ארוכה ומיותרת, מוזמן ליצור קשר – 0538220894

עוד 931 מילים ו-7 תגובות
סגירה