הם יגיעו בעיצומה של מלחמה, שנמשכת כבר שנה ושמונה חודשים. הם יגיעו בסוף השבוע הזה (12 עד 16 ביוני) כדי לזעוק די להרג, די לכאב, די לשכול, די למלחמה.
ראשי ארגונים אזרחיים, ישראלים ופלסטינים – מהגדה המערבית, ממצרים, מירדן, מארה"ב ומישראל יגיעו לפריז לכינוס שיוזם נשיא צרפת עמנואל מקרון, בניסיון ליצור קבוצת לחץ שתעשה את השינוי.
ראשי ארגונים אזרחיים, ישראלים ופלסטינים – מהגדה המערבית, ממצרים, מירדן, מארה"ב ומישראל יגיעו לפריז לכינוס שיוזם נשיא צרפת עמנואל מקרון, בניסיון ליצור קבוצת לחץ שתעשה את השינוי
"לא אחת, ההשפעה של ארגונים אזרחיים על המנהיגים גדולה יותר מזו של מנהיגי המדינות עצמם", אומר דובי שורץ, מנהל קשרי ארגונים ב"אולמפ", הגוף המארגן בפועל בתאום עם ממשלת צרפת. כדוגמה הוא מביא את סכסוך הדמים באירלנד שהוכרע בסופו של דבר על ידי הציבור, אשר פעל באמצעות הארגונים האזרחיים. בסכסוך ההוא שנמשך 30 שנה היו 530 הרוגים, מתוכם 1,841 אזרחים לא-מעורבים וכ-47,500 פצועים.
הסכסוך באזורנו, שנמשך כבר מאה שנים, גבה מחיר דמים יקר עשרות מונים.
השינוי יהיה לא מקביעות והחלטות של דרגים מדיניים, אלא מתוכניות עבודה שעוסקות בחיי היום יום: חינוך, בריאות, איכות סביבה, תיירות ועוד, שיגובשו על ידי צוותי עבודה משותפים. אלה ייראו לנגד עיניהם את הצרכים של כל המעורבים. היעד הוא שלום שייבנה מלמטה למעלה, מסבירים המארגנים.
הצהרתו של נשיא צרפת מקרון, כי מדובר בכינוס שמטרתו להכיר בצורך בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, עוררה כבר ביקורת לא מסויגת. במצב שבו ב-20 ביוני, ימים אחרי הכינוס בפריז, מתכנסים ראשי מדינות בניו יורק, בחסות האו"ם, כדי לנסות להגיע להצעה מוסכמת באשר ליום שאחרי – הצהרת נשיא צרפת יצרה תחושה לא נוחה, לפיה הוא מבקש להכתיב מראש מה יהיה הכיוון.
הלחצים על צרפת לחזור בה מכוונתה מעלים הילוך, כשיש להוסיף לזה את העובדה שלכינוס בניו יורק יגיע גם מוחמד בן סלמן, מנהיג ערב הסעודית. הניסיון לקבוע מראש את האג'נדה יקשה על המתדיינים שאמורים לחבר בין קצוות, באחת התקופות היותר מסובכות ומסוכנות לאזור כולו.
הסכסוך באזורנו, שנמשך כבר מאה שנים, גבה מחיר דמים יקר עשרות מונים מהסכסוך באירלנד. השינוי לא יגיע מקביעות והחלטות של דרגים מדיניים, אלא מתוכניות עבודה שעוסקות בחיי היום יום
האם החלטה על הכרה במדינה פלסטינית תתפרש כפרס לחמאס שביצע את הטבח הנורא של השבעה באוקטובר, או שזה הפתרון היחיד בטווח הארוך? נזכיר שגם תכנית ביידן, שהייתה בעצם תכנית ישראלית, דיברה על הפסקת המלחמה, החזרת החטופים, שיקום עזה על ידי גופים מקצועיים פלסטינים ובינלאומיים, כשבסופו של התהליך בעוד שנים תקום מדינה פלסטינית.
דונלד טראמפ אומנם מזגזג בין גירוש תושבי עזה לבין הפיכתה לריביירה של המזרח התיכון, אבל ברקע ההבהרה חד משמעית של בית המלוכה הסעודי כי הדרישה לשתי מדינות היא חד משמעית.
כך או כך, יתכנסו ראשי הארגונים האזרחיים במסגרת קריאת פריז להסדר בין שתי מדינות, עם 300 נציגות ונציגים ישראלים ופלסטינים, כדי לומר בקול חד וברור – אנחנו כאן כדי להשפיע, אנחנו כאן כדי לחולל שינוי.
בין ההצעות שיעלו לדיון – תכניתם של אהוד אולמרט ונאסר אל־קידווה, אחיינו של יאסר ערפאת ומי שהיה שר חוץ ברשות הפלסטינית וביקש גם להתמודד מול אבו מאזן. התוכנית שאולמרט הגה וניסה לממש כשהיה ראש ממשלה – העברת שכונות ערביות במזרח ירושלים לרשות הפלסטינית.
במרכז ההצעה עומדת הקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל, על בסיס גבולות 1967 עם חילופי שטחים. ישראל תספח כ-4.4% משטחי הגדה המערבית, ובתמורה תעביר שטח דומה למדינה הפלסטינית, כולל מסדרון שיחבר בין עזה לגדה המערבית.
טראמפ אומנם מזגזג בין גירוש תושבי עזה לבין הפיכתה לריביירה של המזרח התיכון, אבל ברקע ההבהרה חד משמעית של בית המלוכה הסעודי כי הדרישה לשתי מדינות היא חד משמעית
ההצעה מתווה מסלול להקמת ממשל פלסטיני חדש לאחר נסיגת צה"ל. "מועצת נציבים" טכנוקרטית תנהל את הרצועה באופן זמני, בקשר עם הרשות הפלסטינית, ותכין את הקרקע לבחירות כלליות בתוך שלוש שנים. במקביל, תוצב "נוכחות ביטחונית ערבית זמנית" ברצועה למניעת התקפות על ישראל.
אין ספק שמפגש בין ראשי הארגונים הפלסטיניים מעורר סקרנות רבה, על רקע המאבק הצפוי על השליטה ברשות הפלסטינית במסגרת קרבות הירושה.
בתשובה לשאלה האם זה הזמן הנכון לקיים אירוע מסוג זה אומר דובי שורץ מאולמפ: "אין זמן טוב מזה. לדבר שלום זה תמיד הזמן הנכון. היו ניסיונות הידברות, ניסיונות לפתור את הסכסוך על ידי גורמים בין לאומיים ואחרים, רק שילוב הארגונים האזרחיים יאפשר דו שיח בונה ויצירת אמון.
"למשל, הוקמה קבוצת כדורגל לילדים יהודים ופלסטינים. באימונים ובמשחקים נוצרת הכרות, נבנים יחסים לא רק בין הילדים אלא גם ההורים, וליחסים הבינאישיים האלה אין תחליף.
"אנחנו מנסים לייצר מצב בו בבתי ספר ישראלים יהודים יילמדו מורים ערבים, לא רק ערבית אלא גם פיזיקה ומתמטיקה. אנחנו רוצים שבבתי ספר ערבים ילמדו מורים ישראלים יהודים, ושישראלים ילמדו לדבר ערבית וערבים ילמדו עברית. השפה זה הגשר. באולמפ חברים 170 ארגונים וזו התשתית להקמת חברה אחרת, שונה, עם סולידריות".
אבל הסקרים מורים שהמילה "שלום" הפכה ללא רצויה ומנודה מהשפה שלנו, אני מקשה. דובי שורץ מוחה: "הסקרים מצביעים על כך שרוב הציבור אינו רוצה במלחמה. רוב הציבור רוצה הסדר מדיני, גם בחברה הפלסטינית. זו חברה שבורה. ארבעים שנה לא נערכו שם בחירות. הם צמאים למנהיגות חדשה. פגשתי אנשים בני שלושים וארבעים שאומרים בתגובה על מערכות הבחירות התכופות שהיו: אתם קיימתם חמש מערכות בחירות בשלוש וחצי שנים, אנחנו ברשות לא בחרנו אפילו פעם אחת".
"הסקרים מצביעים על כך שרוב הציבור אינו רוצה במלחמה. רוב הציבור רוצה הסדר מדיני, גם בחברה הפלסטינית. זו חברה שבורה. ארבעים שנה לא נערכו שם בחירות. הם צמאים למנהיגות חדשה"
הישג של הכינוס, הוא אומר, יהיה ביצירת ניירות עבודה משותפים. עבודות משותפות שיגיעו לכינוס בניו יורק, ויהוו נדבך מרכזי בדרך למציאות חדשה. לו יהי.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ברגע שהערבים יוותרו על הזיית "פלסטלינה" יקבלו את זהותם כערבים מוסלמים ישראלים ותו לא יהיה שלום.
ברגע שהערבים ירצו לחיות יותר משהם רוצים להרוג ולגרש אותנו יהיה שלום
זה מה שהתחיל את הסכסוך
זה מה שיסיים אותו