"משילות", בהגדרתה המילונית המקובלת, היא "היכולת לנהל את ענייני המדינה". לכאורה, מדד ניטרלי ליכולתה של הממשלה למלא את תפקידה לטובת אזרחיה.

אך שיח המשילות המתגלגל על לשונה של ממשלת ישראל, רחוק מניטרליות ומכוון לדבר אחר לגמרי, משילות במובן של למשול באזרחים הערבים, או בלשון ברורה יותר: אפרטהייד.

שיח המשילות המתגלגל על לשונה של ממשלת ישראל, רחוק מניטרליות ומכוון לדבר אחר לגמרי, משילות במובן של למשול באזרחים הערבים, או בלשון ברורה יותר: אפרטהייד

את רעיון העליונות היהודית מובילים שרי עצמה יהודית, ובפרט השר הממונה על הביטחון הלאומי (לשעבר המשרד לביטחון פנים), איתמר בן גביר, דרך מהלכים משולבים של הפקרה ביטחונם של האזרחים הערבים, הדרה שלהם משותפות ביצירת ביטחון, ודיכוי המבקש להביא לעימות בינם לבין המדינה, שייתן את ההצדקה לדיכוי ועליונות יהודית.

תחת ממשלת ישראל הנוכחית האלימות בחברה הערבית שוברת שיאים שליליים. מתחילת השנה נרצחו מעל מאה אזרחים ערבים, בתקופה המקבילה בשנה שעברה נרצחו 86, ולפני כן 84 אזרחים ערבים – כולם תחת השר הנוכחי.

לעומת זאת, בשנה לפני שנכנס לתפקידו, תחת השר עמר בר-לב, נרצחו רק 23 אזרחים ערבים. ממשלה שחיי אזרחיה הערבים חשובים לה, הייתה מקצה משאבים לנושא, מקימה צוות רב משרדי ומגייסת לצידה את ההנהגה הערבית, כפי שעשתה הממשלה הקודמת. אבל עבור השר הנוכחי והממשלה, משילות איננה כוללת מחויבות לביטחונם של אזרחים שאינם יהודים.

בשבוע שעבר מנע השר בן גביר את השתתפותו של מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין, בוועדת המלחמה לפשיעה בחברה הערבית. גם במשטרה יודעים שללא שיתוף המנהיגות הערבית אין סיכוי לטפל בפשיעה ובאלימות.

מחקרים, כולל כאלו שהזמין המשרד לביטחון פנים לפני מספר שנים, קושרים בין אמון הציבור במשטרה לבין יכולת להעניק ביטחון לציבור. האמון הנמוך של הציבור הערבי במשטרת ישראל נובע לא רק מביטחונם המופקר אלא גם מהתחושה שלמדינה ולמשטרה יש עניין מועט להגן עליהם. בהיעדר אמון, ותכניות של ממש, לא יהיה פתרון לאלימות בחברה הערבית. והמציאות המדממת של החברה הערבית לא רק עלולה ל"זלוג" גם אל החברה היהודית, אלא סותרת כל מחויבות לדמוקרטיה ולשוויון.

למרבה הצער, לממונה על המשטרה ולממשלת ישראל אין עניין בכך. השר, שבמהלך כהונתו שוברת האלימות בחברה הערבית שיאים, אינו מעוניין לפתור את הפשיעה. הוא אינו מעוניין באמת שהמדינה תנהל את העניינים ותאכוף את החוק. הוא אינו מגלה עניין בכך שהתושבים, יהודים וערבים, יוכלו לחיות בשלום ובביטחון.

בשבוע שעבר מנע השר בן גביר את השתתפותו של מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין, בוועדת המלחמה לפשיעה בחברה הערבית. גם במשטרה יודעים שללא שיתוף המנהיגות הערבית אין סיכוי לטפל בפשיעה ובאלימות

מה שאיתמר בן גביר מבקש לעשות הוא לא רק למרר לערבים את החיים, אלא להביא לעימות בינם לבין המדינה. עימות כזה ייתן לדעתו הצדקה נוספת לדיכוי ועליונות יהודית, וייתן לו, כך הוא כנראה מעריך, עוד קולות ומנדטים בכנסת.

בכל הקשור לחברה הערבית, משילות באה לידי ביטוי בדיכוי פוליטי והריסת בתים. השר בן גביר, אוהב להצטלם ליד הרס מדינתי ומבנים הרוסים, בין אם מדובר במסגד של הכפר ההרוס באום אל-חיראן או בביקור בעיר רהט.

המסר לבדואים ברור, אני כאן לא כדי להביע דאגה ומחויבות לביטחונכם, כמתבקש, אלא כדי לסמן לכם את מעמדכם ואת סדר העדיפויות של הממשלה בה אני חבר. או, כמו שאמרה אחת מסיסמאות הבחירות של מפלגתו: אנחנו בעלי הבית.

משילות היא אפוא מילה מכובסת להתעמרות והתעללות, והשר לביטחון לאומי הוא השר שמכונן כאן פחד, כאוס ושיסוי לצרכים פוליטיים. על רקע כל זאת יש לברך את איי המצוינות של המשטרה, הן במרחב הנגב, הן בחיפה והן במקומות נוספים המאפשרים מחאה. יש לשוב ולחזק את ידיו של הציבור הערבי לא להתפתות לפרובוקציות של השר, ולא לוותר על המחאה.

מה שבן גביר מבקש לעשות זה לא רק למרר לערבים את החיים, אלא להביא לעימות בינם לבין המדינה, שייתן לדעתו הצדקה נוספת לדיכוי ועליונות יהודית, וייתן לו, להערכתו, עוד קולות ומנדטים בכנסת

ולציבור היהודי, הנאבק על הדמוקרטיה, יש להזכיר שדמוקרטיה כוללת שוויון וכי אי אפשר להישאר אדישים להפקרה והדיכוי של החברה הערבית. ובעיקר, שהרווח הפוליטי של השר הוא האסון של הציבור הישראלי, יהודי וערבי.

ד"ר דורון נבות הוא מרצה בכיר בבית הספר למדעי המדינה, וראש המרכז היהודי-ערבי, אוניברסיטת חיפה.

גיא בן-פורת הוא פרופסור למדע המדינה, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון. הוא כותב על תהליכי שלום, משטרה ומיעוטים, ועל יחסי דת-מדינה. חילוני, אבל מאמין בהפועל באר שבע