ליום אחד בשבוע שעבר, משהו זז בזירה הפיננסית הישראלית – לא בשווקים עצמם, אלא מאחורי הקלעים. במהלך יום רביעי, השקל התחזק ב-0.5% ביחס לדולר. לכאורה, עוד יום מסחר רגיל של השקל על רקע מגמה עולמית זהה שלא ייחודית רק לישראל.
אלא שאז בהמשך אותו יום, בשלב המסחר הרציף, כמעט בבת אחת השקל התחזק ביותר מאחוז – תנועה חדה מהרגיל גם ביחס למגמה העולמית.
הדרמה הייתה אף גדולה מזו, כי התנועה גרמה לשבירת מחסום פסיכולוגי ולצניחת הדולר אל מתחת לרף של 3.5 שקלים. מחסום ה-3.5 היה בלתי ניתן לפיצוח מאז החלה המהפכה המשפטית בתחילת 2023.
התנועה גרמה לשבירת מחסום פסיכולוגי ולצניחת הדולר אל מתחת לרף של 3.5 שקלים. מחסום ה-3.5 היה בלתי ניתן לפיצוח מאז החלה המהפכה המשפטית בתחילת 2023
הסבר קצר: כשיש אמון מצד המשקיעים בכלכלת ישראל וממשלת ישראל, הם מזרימים יותר כסף לישראל כדי להשקיע – מה שמעלה את הביקוש לשקל, מחזק אותו ומחליש את הדולר ביחס אליו.
לעומת זאת, כשאין אמון, המשקיעים בורחים מהשקל למטבעות אחרים – מה שמחליש את השקל ודוחף את הדולר ומטבעות זרים נוספים למעלה.
ביום רביעי, התחזקות השקל לא הייתה סתם תגובה לשער דולר שנחלש בכל העולם – זו הייתה תנועה חריגה וחריפה, כזו שמופיעה כשתקווה חדשה נדלקת בשוק.
ומה הייתה התקווה באותן שעות? משקיעי המט"ח, בניגוד לסוחרי מניות, הם בדרך כלל סמן די מיידי שמאפשר לאמוד את הסנטימנט של אמון המשקיעים כלפי מדינה. ברגע שהחלו לצוף הדיווחים כי יהדות התורה החליטה לתמוך בפיזור הכנסת וכי וש"ס שוקלת להצטרף אליה – השוק הגיב מיידית. הדולר נפל, והשקל פרץ כלפי מעלה.
המשקיעים, כך נראה, איבדו את סבלנותם כלפי הקואליציה הנוכחית – לא רק בשוק המט"ח, אלא גם בשוק האג"ח.
מה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' רואה כ"חוסן כלכלי" או "צמיחה גבוהה", הם רואים כממשלה שמקדמת רפורמות משפטיות שפוגעות בשלטון החוק, ביציבות המוסדות בישראל, ומבריחה השקעות
מה ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' רואה כ"חוסן כלכלי" או "צמיחה גבוהה", הם רואים כממשלה שמקדמת רפורמות משפטיות שפוגעות בשלטון החוק, ביציבות המוסדות בישראל, ומבריחה השקעות.
הם מזהים תקציב שאין בו חזון, אין בו מנועי צמיחה – רק רשימת מכולת קואליציונית למגזרים לא יצרניים על חשבון העתיד הכלכלי של המדינה.
המשקיעים מזהים גם מלחמת נצח שאיש בממשלה לא יכול להגיד מה נקודת הסיום שלה. וזו משפיעה על גירעון שהולך ותופח, מבלי שכלל הוצגה תוכנית ריאלית איך מתמודדים איתו, חוץ מפלסטרים שנמתחים על התקציב כל כמה חודשים.
דירוג האשראי של ישראל, כפי שדווח על ידי S&P ביוני 2025, נותר שלילי, בין היתר בשל מדיניות ממשלתית שמגבירה את אי הוודאות. החלטת בנק ישראל לשמור על ריבית של 4.5% במאי 2025, משקפת ניסיון נואש לייצב את הכלכלה לנוכח מדיניות ממשלתית רופפת ולא אחראית.
התחזקות השקל בשבוע שעבר היא רמז לכך שהמשקיעים רואים באפשרות של הליכה לבחירות בשורה טובה. וזה לא עניין פוליטי. הם פשוט משוועים להנהגה שאפשר לעבוד איתה. כזו שיודעת לייצר ודאות ויציבות במקום מהפכות ומלחמות.
הפרספקטיבה ההיסטורית רק מחזקת זאת: מאז כניסת הממשלה הנוכחית לכהונתה בסוף דצמבר 2022, השקל היה תמיד מעל 3.5 שקלים לדולר. אפילו מעל 4 שקלים בשיא, מייד אחרי פרוץ מלחמת השבעה באוקטובר
הפרספקטיבה ההיסטורית רק מחזקת זאת: מאז כניסת הממשלה הנוכחית לכהונתה בסוף דצמבר 2022, השקל היה תמיד מעל 3.5 שקלים לדולר. אפילו מעל 4 שקלים בשיא, מייד אחרי פרוץ מלחמת השבעה באוקטובר. זו הייתה רמת הסיכון הפוליטי שתומחרה בשוק במשך שנתיים וחצי. רק השבוע, עם הבלחות של סדקים בקואליציה, נפתח הסדק למעבר מתחת לזה.
חשוב להבין: לשוק אין סנטימנטים – יש לו ציפיות. וכששוק המט"ח מאותת, כדאי להקשיב. האם זה סימן לממשלה חדשה בקרוב בישראל? אי אפשר לדעת.
מה שבטוח – בשבוע שעבר השקל אמר את דברו. ומה שהוא אמר לממשלה הזו, בקול רם וברור, הוא שעדיף לכלכלת ישראל שתפנה את מקומה לממשלה אחרת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם