עוד לא ברור אם באמת חמולת אבו שבאב תצליח להשתלט על עזה. אולי זה יקרה בעזרת חמולות אחרות – אך קרוב לוודאי שלא. בינתיים עצם ההישענות על החמולה הזאת מסכנת את החטופים. אולי לא בכוונת מכוון, אבל כתוצאה הכרחית של המדיניות הזאת.
מדוע? כי כל ההיגיון במדיניות החמולות הוא להחליף את חמאס, ואם רוצים להחליף את חמאס, הרי אין עניין לשתף אותו במשא ומתן על סיום המלחמה, כי משא ומתן עם חמאס על סיום המלחמה משאיר את חמאס כבעל הבית בעזה.
ההיגיון במדיניות ההישענות על החמולות הוא החלפת חמאס. אך אם רוצים להחליף את חמאס, הרי שאין עניין לשתפו במו"מ על סיום המלחמה, כי מו"מ כזה עם חמאס משאיר אותו בעל הבית בעזה
יקרה? לא יקרה? בינתיים מנסים למצוא חטופים בפעילות של צה"ל ברצועה, כאילו כדי להוכיח את הסיסמה שרק בלחץ צבאי אפשר לשחרר – בלי חמאס. עד כה מוצאים במהלך הזה גופות חללים בלבד.
חשוב להביא את חטופינו החללים למשפחות הדואבות, אבל בינתיים מסכנים את החטופים החיים – גם בכך שמשאירים אותם להינמק במנהרות, וגם משום שהתקרבות כוחות צה"ל אליהם מסכנת את חייהם. אני מציע לקחת במלוא הרצינות את האזהרה של מתן צנגאוקר משביו, לפיה כוחות צה"ל שהתקרבו אל שוביו, סיכנו את חייו.
יש בעיות נוספות במדיניות החמולות, העלולות לסבך את ישראל בעניינים שלא לצורך. בראש ובראשונה החרפת המתיחות עם מצרים.
התברר כי ישראל לא פעלה לבד בעניין החמולות, אלא בשיתוף פעולה עם הביטחון הפלסטיני של רמאללה. על פניו אין שום בעיה עם זה – אדרבא, התיאום הביטחוני של ישראל והרשות הפלסטינית הוא נכס ביטחוני חשוב – אבל במקרה קונקרטי זה – מתעוררת בעיה.
השיתוף הביטחוני הזה במרחב רפיח, על יד גבול מצרים, מסכל את מדיניותה של מצרים להקים בעזה ועדת מומחים מוסכמת שתנהל את עזה ביום שאחרי, בברכתם של רמאללה וחמאס. שהרי השתתפותה של רמאללה בפרויקט הישראלי נועדה להוציא את חמאס מתמונת היום שאחרי, כדי להביא לעזה את הרשות הפלסטינית לבדה.
חשוב להביא את חטופינו החללים למשפחות הדואבות, אבל בינתיים מסכנים את החטופים החיים – גם בכך שמשאירים אותם להינמק במנהרות, וגם משום שהתקרבות כוחות צה"ל אליהם מסכנת את חייהם
אף אחד בעולם הערבי לא סומך על הרשות הפלסטינית שתנהל את עזה. האם אחרי הסיסמאות של ראש הממשלה "בלי חמאס ובלי עבאס" – עבאס בכל זאת יקבל את המפתחות לעזה? קשה להאמין, ולא רק בגלל ההתנגדות בתוך הממשלה לתסריט מדהים כזה.
בינתיים הרשות ברמאללה מיהרה להכחיש את הקשר שלה למיליציה אבו שבאב. האם קיבלה שיחת נזיפה ממצרים? האם היא סתם נבהלת מהצל של עצמה? כל התשובות נכונות, מן הסתם.
יצאו מירושלים ידיעות לפיהן עוד מדינה ערבית שותפה לאימון חמולת אבו שבאב, עם רמזים לכיוון האמירויות. לי זה נראה כמו ספין בנוסח אלי פלדשטיין ויונתן אוריך. אני לא רואה מדינה ערבית כזאת באופק הקרוב והרחוק, והספין נועד להראות שלא מדובר בישראל לבדה עם הרשות הפלסטינית (בינתיים גם זה כבר לא), אלא שיש עוד מסגרת ערבית שתיתן לכך לגיטימציה. כזו שממילא איננה.
אבל אולי בכל זאת יש כוח ערבי שהוא שותף סמוי לפחות לחלק של "הסיוע" – והכוח הזה הוא קטאר.
מדוע קטאר? כי המהלך של החמולות מבטיח את מעבר רפיח סגור, וכל עוד מעבר רפיח סגור, אז קטאר היא המעצמה הערבית היחידה בעזה, המחדירה את השפעתה דרך כרם שלום, כאשר האמירויות הן גם שותפות מינימליות, כדי שלא להשאיר את קטאר לבדה.
המהלך של החמולות מבטיח את מעבר רפיח סגור, וכל עוד מעבר רפיח סגור – קטאר היא המעצמה הערבית היחידה בעזה המחדירה את השפעתה דרך כרם שלום, כשהאמירויות הן שותפות מינימליות
אז לא רק שישראל ואבו מאזן (כבר לא ביחד, כאמור) מסכלים את התוכנית המצרית ליום שאחרי, אלא שהם גם מנציחים את סגירת מעבר רפיח כדי לאפשר לקטאר להתבסס.
אני לא מאמין שיש קשר בין קטאר לחמולת אבו שבאב, אלא שקטאר צופה שכל המהלך יקרוס, ואז קטאר תביא את אנשי חמאס של קטאר כדי לנהל את עזה.
יש לציין כי חיסול הנהגת חמאס בעזה בידי ישראל משרת את האינטרסים של קטאר, מכיוון שהבכירות של הנהגת הפנים החמאסית בעזה, שבאה על חשבון הנהגת החוץ היושבת בקטאר – חסמה במידה רבה את הנהגת חמאס בקטאר מעמדות השפעה.
וזה, שוב, נגד האינטרסים של מצרים ושל מדינות המפרץ וסעודיה, הממתינות לתפקיד אסטרטגי בעזה ביום שאחרי. תפקיד שישראל וקטאר חוסמות בשלב הזה.
אביגדור ליברמן הוכיח כי חמולת אבו שבאב הייתה חלק מן המערך של דאעש במרחב רפיח ובסיני. ישאל השואל: איך זה מתיישב עם הטענה שהרשות הפלסטינית מעורבת בהקמת המיליציה הזאת? למרות ההכחשה – היא הייתה מעורבת.
אזי, במציאות המיוחדת של עזה אתה יכול להיות גם פת"ח וגם אל-קאעדה והכל בסדר.
כך למשל, חמולת דוגמוש של עזה הייתה גם חלק מן הביטחון המסכל של פת"ח, וגם חלק מאל-קאעדה של אבו מסעב א-זרקאווי בעיראק. גם ראשי המיליציה הידועה לשמצה של אל-מוג'הדון, של חמולת אבו שריעה רוצחי משפחת ביבס, שחוסלו בימים אלה, התחילו בגדודי אל-אקצה של פת"ח.
חיסול הנהגת חמאס בעזה בידי ישראל משרת אינטרסים קטאריים. הנהגת הפנים החמאסית הבכירה בעזה, שבאה על חשבון הנהגת החוץ היושבת בקטאר – חסמה במידה רבה את הנהגת חמאס בקטאר מעמדות השפעה
בכלל, מרחב רפיח שרץ בפעילי אל-קאעדה, וחמאס השקיע מאמץ רב לנכש את אל-קאעידה מן המרחב הזה, כולל הריסת המסגד שלהם ברפיח על כל מתפלליו ומנהיגיו.
פת"ח חבר לדאעש כדי ליצור חזית נגד חמאס. האם ישראל הולכת באותו כיוון?
אבל, ראשית כל ומעל לכל – כל המהלכים המפוקפקים האלה מסכנים את חיי חטופינו. זה העיקר.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם