בית המשפט הגבוה לצדק צפוי לחדש בעוד כשבועיים את הדיון בעתירות נגד המשך כהונתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לאחר הפסקה בדיונים שנקבעה לבקשת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה.
העותרים טוענים כי השר מנסה להתערב במדיניות האכיפה של המשטרה, תוך כפיית שיקולים פוליטיים – בעיקר בנוגע למעצרים ואבטחת הפגנות, וכן במינויים ובקידום של מי שפעלו לפי מדיניות האכיפה הרצויה לו.
עתירות כאלה הוגשו כבר עם מינויו של בן גביר ב־2022, לאחר שהרחיב לעצמו בחוק שהוביל את סמכויותיו, ובעקבות אזהרות מצד קציני משטרה בדימוס, משפטנים ופעילי זכויות אזרח, שלפיהן יוביל לפוליטיזציה של המשטרה בשל עברו כעבריין אידיאולוגי וכפעיל בארגון טרור.
לפי המתווה, השר לא יתערב בחקירות ובשיקולים האופרטיביים והמקצועיים של המשטרה בנוגע למינויים, מעצרים ונושאים נוספים, אלא יסתפק בהתוויית מדיניות כללית
בתחילה, בג"ץ התנה את המינוי והרחבת הסמכויות בכך שבן גביר לא יתערב במדיניות. לאחר שהתפטר אשתקד ומונה מחדש במרץ השנה, הוגשו עתירות נגד חידוש המינוי, בטענה כי לא עמד בתנאי זה והתערב בעבודת המשטרה, באופן שגרם לאכיפה בררנית על בסיס פוליטי.
בעקבות העתירות ניהלה בהרב־מיארה משא ומתן עם בן גביר, וגיבשה עימו "מתווה עקרונות" שהוגש לבג"ץ בתחילת מאי. לפי המתווה, השר לא יתערב בחקירות ובשיקולים האופרטיביים והמקצועיים של המשטרה בנוגע למינויים, מעצרים ונושאים נוספים, אלא יסתפק בהתוויית מדיניות כללית.
היועצת המשפטית לממשלה הציעה כי בג"ץ יקבע תקופת מבחן לבחינת עמידתו של השר במתווה, ובג"ץ נענה להצעה והורה לקיים דיון בנושא באמצע יולי.
בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח במרץ השנה נגד מינויו מחדש של בן גביר נכתב:
"בן גביר מתעקש להפר את הדין, ומעורב בסוגיות הנוגעות להפגנות קונקרטיות… הזכות להפגין הפכה לבת ערובה של שר הנחוש לסרס אותה ומשטרה הסרה למרותו".
כדוגמה, ציינה האגודה מקרה מ־2023, שבו שוטרים תועדו מכים מפגינים נגד ההפיכה המשטרית וזומנו לחקירה במח"ש, ובן גביר אמר להם: "במשמרת שלי יש לכם גיבוי […] תודה". כמו כן הובא מקרה מאוגוסט אשתקד, שבו סגן־ניצב עמית פולק נחקר במח"ש על אלימות כלפי מפגינים בקיסריה, ובן גביר נפגש עימו, הצטלם איתו וגינה את מח"ש.
עוד ציינה האגודה מקרה שבו המשטרה סירבה לאשר הפגנה נגד המלחמה, אך חזרה בה לאחר שהמארגנים עתרו לבג"ץ. בעקבות זאת, הצהיר בן גביר: "בהתאם להנחייתי, משטרת ישראל מנעה עד כה קיום מפגני הזדהות עם חמאס, אך הפרקליטות כפתה עליה להסכים להפגנה הזו".
כמו כן הוזכר מקרה מאפריל 2024, שבו נעצרו שלושה פעילי ימין בעת שניסו להגיע להר הבית עם גדיים, אך לדבריהם שוחררו "בהתערבות השר".
בן גביר, מצדו, טען בעבר – בעת ששימש עורך דין לפעילי ימין – כי המשטרה מפעילה "אכיפה בררנית" כלפי פעילי ימין וחרדים בהשוואה לפעילים אחרים. לאחר מינויו לשר, התגאה בכך שחלה "ירידה באכיפה הבררנית", כלשונו; עם זאת, המשיך לטעון לקיומה בתקופת כהונתו של המפכ"ל הקודם קובי שבתאי, עד שהחליף אותו בדני לוי. גם כיום השר ממשיך להשמיע טענות דומות כלפי הפרקליטות, מח"ש, צה"ל ושב"כ.
האם המשטרה אכן אימצה קו סלקטיבי כלפי מחאות, בלחץ השר? האם פעילים נגד ההפיכה המשטרית, למען עסקת חטופים ונגד המלחמה נעצרים כיום יותר מפעילי ימין, בגין עבירות דומות? האם מופעלת כלפיהם יותר אלימות משטרתית? שאלות כאלה קשה למדוד ולתת להן תשובה חד־משמעית, ופעילים פוליטיים נוטים לרוב לחוש אפליה נגדם. אך במקרה זה, התשובה לשאלות הללו ברורה: כן.
בשנתיים האחרונות התקיימו אירועים רבים שבהם פעילים ומפגינים מהימין ביצעו מעשי אלימות פוליטית – מבלי להיעצר. בין הדוגמאות הבולטות והידועות ביותר: הפריצה לבסיס שדה תימן
פריצה לבסיס, פוגרום בבית כנסת – ואפס עצורים
בשנתיים האחרונות התקיימו אירועים רבים שבהם פעילים ומפגינים מהימין ביצעו מעשי אלימות פוליטית – מבלי להיעצר. בין הדוגמאות הבולטות והידועות ביותר: פריצת מפגיני ימין לבסיס שדה תימן, פגיעה בבית המשפט העליון במהלך הפגנה, וההתפרעות בבית הכנסת הרפורמי ברעננה.
בערב יום הזיכרון הקרינה תנועת "עומדים ביחד" את טקס הזיכרון הישראלי-פלסטיני בבית הכנסת, בנוכחות שורדי שבי, משפחות שכולות ומאות פעילי שמאל וחברים בקהילה הרפורמית המקומית. מטה הליכוד ברעננה וארגון "בצלמו" של שי גליק קראו למפגינים להגיע ו"לעצור" את האירוע.
מאות מפגינים צרו על בית הכנסת, השליכו לעברו חזיזים ואבנים, תקפו משתתפים בטקס בבעיטות ואגרופים, קיללו, ירקו וחסמו את דרכם החוצה. שוטר ולפחות שלושה ממשתתפי הטקס נפצעו באורח קל. המשטרה הגיעה למקום וסייעה למפגינים לצאת, אך עצרה רק שלושה מהמתפרעים – ששוחררו במהירות. זאת, אף שהמקום מרושת במצלמות אבטחה.
לדברי עו"ד גבי לסקי, המייצגת פעילים במחאות אופוזיציה וסייעה לחלק מהנפגעים באירוע: "זה היה פוגרום. פרצו לבית כנסת ותקפו אנשים, הכול מתועד בסרטונים, אנשים הגיעו לבית חולים מהאלימות. היו שם שוטרים, ולא עצרו אף אחד". עשרות נפגעים מהאלימות הגישו תלונות במשטרה – אך לא ידוע על אף תלונה שטופלה.
"זה היה פוגרום. פרצו לבית כנסת ותקפו אנשים, הכול מתועד בסרטונים, אנשים הגיעו לבית חולים מהאלימות. היו שם שוטרים, ולא עצרו אף אחד"
לאחר האירוע, יו"ר סניף הליכוד ברעננה, רחלי בן ארי סקעת, פרסמה איומים ברשתות החברתיות: "אני מודיעה לשמאל ברעננה – זאת הייתה רק יריית הפתיחה, אל תנסו אותנו". בעקבות זאת, אחדים ממשתתפי הטקס הגישו תלונות נגדה, אך לטענתם היא לא נעצרה ולא נחקרה. לסקי אמרה: "זה בפירוש שינוי לרעה במדיניות המשטרה. בעבר נעצרו פעילי ימין על אלימות פחותה מזו".
מנכ"ל בצלמו שי גליק מסר בתגובה: "אני מגנה בחריפות כל אלימות ומצר עליה. אני קורא למשטרת ישראל למצות את הדין עם העבריינים".
אירוע חמור נוסף התרחש ביולי אשתקד בבסיסי צה"ל בשדה תימן ובבית ליד. בשדה תימן, ששימש כמתקן מעצר למחבלים וחשודים בטרור מעזה, נפתחה חקירת מצ"ח נגד חיילים בחשד שהתעללו בעצירים. החקירה עוררה מחאה בימין, וחיילים שנחקרו הפיצו בתקשורת וברשתות החברתיות קריאות "לחלץ" אותם.
מאות פעילי ימין קיצוני, בהם שר המורשת אביחי אליהו וחברי הכנסת צבי סוכות ואלמוג כהן מעוצמה יהודית, הגיעו לבסיס ופרצו לתוכו. החיילים החשודים בהתעללות הועברו לבית ליד – והפעילים פרצו גם לשם. חיילי הבסיסים לא ניסו להדוף את הפורצים, ולמרות תיעוד האירוע, לא ידוע על אף אדם שנעצר.
ביוני התקיימה הפגנת ימין מול בניין בית המשפט העליון בירושלים. במהלך ההפגנה, אחד מחלונות הבניין התנפץ. הנהלת בתי המשפט בדקה את מצלמות האבטחה ומצאה כי החלון נפגע מנשק קר – אבן או רובה אוויר – במהלך ההפגנה. נפתחו חקירות של המשטרה ושב"כ, אך לא ידוע על אף חשוד שנעצר.
קשה להשוות את האירועים הללו להפגנות נגד הממשלה – שכן לא התרחשו בהן מעשי אלימות חמורים באותה מידה. האירועים הדומים ביותר טופלו באופן שונה מאוד
משטרת ישראל לא השיבה לשאלה האם מישהו מהמתפרעים בשלושת האירועים הללו נעצר, ולא הגיבה לטענה כי לא בוצע אף מעצר (למעט מעצר קצר של שלושה מתפרעים ברעננה) וכי המקרים אינם נחקרים.
קשה להשוות את האירועים הללו להפגנות נגד הממשלה – שכן לא התרחשו בהן מעשי אלימות חמורים באותה מידה. האירועים הדומים ביותר טופלו באופן שונה מאוד. אחד מהם התרחש בנובמבר אשתקד, כאשר פעילים נגד הממשלה הפגינו ליד ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה, ושלושה מהם ירו נורים סמוך לבית. הבית לא נפגע, ובני משפחת נתניהו לא שהו בו.
יומיים לאחר מכן נעצרו שלושת המפגינים שירו את הנורים: עופר דורון, אמיר שדה ואיתי יפה. הם הועברו לטיפול שב"כ ושהו כחודש וחצי במעצר, חלק מהזמן במעצר מנהלי, עד שהוגש נגדם כתב אישום. לאחר מכן נשלחו למעצר בית למשך חצי שנה. רק השבוע שוחררו, כפוף לאיסור לצאת מהארץ ולהשתתף במחאות. לטענתם, לא כיוונו את הנורים לעבר בית ראש הממשלה, אך לפי כתב האישום, השליכו אותם לעברו.
ב־29 במאי – היום ה־600 לטבח שבעה באוקטובר ולפרוץ המלחמה – נכנסו 61 פעילים נגד הממשלה למצודת זאב, המטה ההיסטורי של התנועה הרוויזיוניסטית וכיום בניין משרדים שחלקם קשורים לליכוד. הם קשרו את עצמם במקום וחסמו חלקית את הגישה לבניין. על המרפסת הם תלו שלט "שגרירות קטאר", והצהירו שלא יעזבו "עד שהחטופים ישוחררו".
"תמיד הייתה אלימות משטרתית נגד מפגינים ומעצרי שווא, עוד בבלפור. אבל התדירות עלתה. כיום יש בערך אותו מספר עצורים במוצאי שבת כמו בשיא המחאה ב־2023, למרות הירידה במספר המפגינים"
המשטרה פינתה את המפגינים ועצרה את כולם. לפי טענת המוחים, השוטרים הפעילו אלימות במהלך הפינוי; אחד המפגינים ושני שוטרים נפצעו. המפגינים הושארו לילה שלם במעצר, והמשטרה ביקשה להאריך את מעצרם, אך בית המשפט שחרר למוחרת 45 מהם, ואת היתר לאחר יומיים, בתנאי שלא יתקרבו שוב למצודה. בסופו של דבר, לא הוגש כתב אישום נגד איש מהם.
לדברי סמדר להב אבנשטיין, שהקימה ומנהלת, יחד עם לסקי ועם עורך הדין גונן בן יצחק, את עמותת "מערך עוטף עצורים" – המעניקה ליווי ותמיכה משפטית לעצורים בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית ולמען החטופים: "יש מדיניות לא־שוויונית במעצרי מפגינים ממחאות שונות, לרעת המפגינים נגד הממשלה, שהחמירה מאוד מאז שבן גביר בתפקיד.
"תמיד הייתה אלימות משטרתית נגד מפגינים ומעצרי שווא, עוד בבלפור. אבל התדירות עלתה. כיום יש בערך אותו מספר עצורים במוצאי שבת כמו בשיא המחאה ב־2023, למרות הירידה במספר המפגינים. ואם פעם עצרו מי שחסם את איילון, היום עוצרים מי שעומד על המדרכה. תשווה לטיפול בפוגרום ברעננה".
באיזה עילה עוצרים מפגין שעמד על המדרכה?
"עילות דביליות, כמו הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. ואכן, בית המשפט מגלגל אותם מכל המדרגות ומשחרר את הרוב המוחלט, ומתוך כ־2,200 עצורים בשנתיים וחצי מחאה הוגשו רק כמה עשרות כתבי אישום".
"איך לא הגיעו למי שירה או זרק אבן על בית המשפט, עם כל המצלמות והתיעוד? ולאף אחד ממאות המתפרעים בשדה תימן?"
גם ברעננה שחררו מהר את שלושת העצורים, מה ההבדל? אולי גם אלה שנעצרו שם לא עשו כלום?
"אני לא יודעת מה הסיפור עם השלושה הללו, אבל היו שם מלא מצלמות אבטחה, יש סרטונים, הכול מתועד – ולא עצרו אף אחד אחרי אלימות כזאת? וגם לא את אלה שהסיתו לאלימות, גם אחרי שכבר התחילה? ואיך לא הגיעו למי שירה או זרק אבן על בית המשפט, עם כל המצלמות והתיעוד? ולאף אחד ממאות המתפרעים בשדה תימן?"
גם את אלה שפרצו למצודת זאב שחררו אחרי יום–יומיים, מה ההבדל?
"פשוט מאוד – הם לא פעלו באלימות ולא עברו על שום חוק. מצודת זאב זה בניין ציבורי, מותר להיכנס לשם. זה לגמרי לא אותו דבר כמו לפרוץ לבסיס צבאי".
היו מאות מקרי אלימות של אזרחים כלפי מפגינים נגד ההפיכה המשטרית. איך המשטרה טיפלה בהם?
"נעצרו ונחקרו מעט מאוד. כולל נהגים דורסים. היו שניים–שלושה, כולל נהג שפצע מפגין קשה, שנעצרו".
מתן פלג, לשעבר מנכ"ל "אם תרצו" ואחד ממארגני ההפגנה מול בית המשפט העליון, מציג גרסה שונה. לדבריו: "לא הייתה בהפגנה בבית המשפט שום אלימות. אלימות יש כמעט רק בהפגנות השמאל. עובדה – המשטרה ושב"כ פתחו בחקירה, יש שם מצלמות, ולא עצרו אף אחד".
זה מוכיח שלא הייתה אלימות? הרי החלון נשבר כי מישהו פגע בו, אז אולי השאלה היא למה לא עצרו אותו?
"איך אתה יודע שמישהו פגע בו? אולי זאת ציפור? אם היה מישהו כזה הוא היה נעצר".
"היו תקופות שהייתה אפליה לרעתנו, בוודאי. אולי בזמן בן גביר נעשתה השוואת תנאים – אולי. יכול להיות שנעצרים יותר בהפגנות ימין כי זה לרוב קורה בירושלים, ושם יש יד יותר קלה על ההדק"
איש תקשורת הפעיל במספר ארגוני ימין מוסיף: "בוודאי שיש מעצרים של אנשי ימין. אדרבה, יותר משל אנשי שמאל. תראה כמה פעמים מפגיני שמאל חסמו את איילון, ואף אחד לא נעצר. אבל מפגיני ימין, ברגע שחוסמים כביש, חסימה הכי קטנה – הם נעצרים".
מפגינים רבים שחסמו את איילון נעצרו. אתה חושב שהמשטרה מפלה פעילי ימין לרעה – גם כיום, לאחר שנתיים וחצי שבהן בן גביר מכהן כשר, וטוען ש"הפסיק את האכיפה הסלקטיבית"?
"היו תקופות שהייתה אפליה לרעתנו, בוודאי. אולי בזמן בן גביר נעשתה השוואת תנאים – אולי. יכול להיות שנעצרים יותר בהפגנות ימין כי זה לרוב קורה בירושלים, ושם יש יד יותר קלה על ההדק, גם כלפי חרדים ומפגיני שמאל, אני לא יודע. אבל להגיד שאין מעצרי ימנים – זאת ממש שטות. או שקר".
לא מכיר טענה שלא עוצרים אנשי ימין אף פעם. הטענה היא שעוצרים אותם לעיתים רחוקות יחסית, תוך הפנייה לדוגמאות כמו הפריצה לבסיס שדה תימן – שבה לא נעצר איש.
"לא מאמין שלא היו מעצרים אחרי הפריצה – ובוא, הם פרצו לבסיס, זה לא חוקי, אבל הם לא פעלו באלימות. תשווה את זה להתפרעויות בקפלן, שמדליקים מדורות על כביש ראשי".
ומה עם ההתפרעויות של פעילי ימין קיצוני בגדה המערבית, שמבעירים שדות וכפרים שלמים, תוקפים ומתעללים? הם נעצרים בהיקף דומה להיקף האלימות?
"זה משהו אחר. אלה עבריינים. גם בתל אביב לא מוצאים כל עבריין".
"לא מאמין שלא היו מעצרים אחרי הפריצה – ובוא, הם פרצו לבסיס, זה לא חוקי, אבל הם לא פעלו באלימות. תשווה את זה להתפרעויות בקפלן, שמדליקים מדורות על כביש ראשי"
עו"ד גונן בן יצחק, ממייסדי ארגון "קריים מיניסטר" וממובילי המחאה נגד ההפיכה המשטרית, מגיב בגיחוך מר לטענות: "בקפלן וברחוב עזה עצרו 2,200 אנשים, ורובם אפילו לא חסמו כבישים. מעצרים אלימים, עם מכות. גם אני חטפתי מכות משוטרים, ומעולם לא תקפתי אף אחד.
"זה פשוט: חסימה של איילון עושה הרבה רעש, המעשים של 'נערי הגבעות' בקושי מסוקרים, אז קל להציג כאילו באיילון קורים דברים יותר גדולים. אבל האלימות האידיאולוגית בגדה המערבית מטורפת וכמעט לא מטפלים בה. יש קבוצות ווטסאפ וטלגרם של מתנחלים שמתכננים פוגרומים והם מזדהים שם בשמם המלא.
"גם כשהם זורקים אבנים על חיילי צה"ל – לא 'רק' על פלסטינים – בדרך כלל לא עוצרים אותם. וזה ברור למה: כי השר לביטחון לאומי בא מהם. הוא מסתובב בחברת אנשים כמו מרדכי דוד, בן אדם שהצית אוטובוס. אז למה אתה מצפה?
"יש היררכיה ברורה: הכי טוב להיות מפגין או מתפרע מהימין – כמעט לא יגעו בך. אחר כך – מפגין חרדי. אחר כך – מפגין בקפלן. אחר כך – פעיל שמאל (לא קפלן – שמאל, הפגנות נגד הכיבוש והמלחמה, זה לא אותו דבר). והכי גרוע – מפגין ערבי. בחיפה רואים מפגינים עומדים בכיכר עם שלטים נגד המלחמה. הם לא עושים כלום, אפילו לא צועקים – ובכל זאת חוטפים מכות ונעצרים.
"בשדרות הייתה צעדה שקטה של 'עומדים ביחד' במחאה על המלחמה. האנשים הכי לא־אלימים שיש. במשטרה טענו שחרגו בכמה מאות מטרים מהתוואי שנקבע. עצרו את כולם. תשווה את זה ליחס לפעילי 'צו 9'"
"בשדרות הייתה צעדה שקטה של 'עומדים ביחד' לכיוון עזה, במחאה על המלחמה. האנשים הכי לא־אלימים שיש. הם אפילו לא התקרבו לגדר, אבל במשטרה טענו שחרגו בכמה מאות מטרים מהתוואי שנקבע להם. עצרו את כולם, בית המשפט האריך את מעצרם ביומיים, ועוד יומיים של מעצר בית.
"תשווה את זה ליחס לפעילי 'צו 9' שנמצאים באותם מקומות – שורפים אספקה, הופכים משאיות סיוע, מכים נהגים – ובקושי נעצרים".
אתה רומז שגם בתי המשפט מפלים פעילי שמאל וערבים לרעה?
"עזוב אותי מהשאלה הזאת".
המשטרה מתנכלת גם לבני משפחות החטופים המשתתפים במחאות?
"כן, אבל מעט. בהתחלה לא נגעו בהם בכלל. כיום הם נעצרים לפעמים, אבל יש התחשבות, יש להם שיג ושיח עם המשטרה, יותר מלמפגינים רגילים".
מנכ"ל "עומדים ביחד", אלון לי־גרין, מאשר את דבריו של בן יצחק בנוגע להפגנות השמאל: "מאז הטבח ב־7 באוקטובר לא קיבלנו אפילו אישור אחד להפגין. בהתחלה, מאוקטובר 2023 ועד תחילת 2024, שאלו אותנו מראש מה המסר, ואם אמרנו שהוא נגד המלחמה – פיזרו אותנו באלימות ברגע שהתכנסנו.
"כששוטרים מזהים שלט כמו 'בעזה יש חפים מפשע' או תמונות של ילדים מעזה – הם מתפרצים פנימה, מעיפים את המפגין לרצפה ושוברים לו את השלט"
"אחר כך הוגשו עתירות לבתי המשפט, והמשטרה הפסיקה לומר בגלוי שאסור לנו להפגין. אבל בהרבה מקרים הם מפזרים באלימות די מסיבית הפגנות שקטות לגמרי של 20–30 אנשים, בגלל שלטים נגד המלחמה. בעיקר בירושלים, בחיפה, מחוץ לתל אביב. יש מעצרי שווא רבים, שוברים שלטים, מכים ודוחפים מפגינים.
"יותר מזה: במחאות להחזרת החטופים בירושלים, כששוטרים מזהים שלט כמו 'בעזה יש חפים מפשע' או תמונות של ילדים מעזה – הם מתפרצים פנימה, מעיפים את המפגין לרצפה ושוברים לו את השלט".
מארגון "צו 9" נמסר כי פעילי הארגון מעולם לא היכו נהגים, וכי במקרה – שלטענת הארגון הוא היחיד – שבו נהג שהוביל סיוע לעזה הותקף, התוקפים היו "נערי גבעות" שזהותם אינה מוכרת לארגון.
עוד נמסר: "פעילים רבים שלנו עוכבו לחקירה, והיו גם מקרים של מעצרים, למרות שהמחאה שלנו אינה אלימה. גם יו"רית הארגון, רעות בן חיים, נעצרה – בנוסף לרדיפה שלה באמצעות סנקציות של מדינות זרות. אין שום אכיפה בררנית לטובת פעילי ימין – זו פיקציה. אם כבר, ייתכן שיש אכיפה בררנית לרעתנו".
"אף פעם לא באמת הצלחנו למנוע מהסיוע להיכנס. בכל מקרה, זה סיוע שנשלח לחמאס, לא לרעבים. אנחנו בעד סיוע לאזרחים בעזה, אבל לא לחמאס"
לחסום מזון ומצרכים בסיסיים שנשלחים לאזרחים רעבים מטעם מדינות זרות – כחלק מהסכמים שלהן עם ישראל ובתיאום עם צה"ל – זו לא אלימות?
"אף פעם לא באמת הצלחנו למנוע מהסיוע להיכנס. בכל מקרה, זה סיוע שנשלח לחמאס, לא לרעבים. אנחנו בעד סיוע לאזרחים בעזה, אבל לא לחמאס. ואנחנו לא חוסמים את הכביש במקרי פיקוח נפש. כשמגיע רכב צבאי – אנחנו מפנים אותו".
השאלה העולה מטענות "צו 9" איננה מדוע המשטרה עצרה את פעילי הארגון שחסמו את הכביש בפני משאיות הסיוע – אלא כיצד ייתכן שלא טיפלה באותם "נערי גבעות" עלומים, שלפי החשד עשו דבר חמור יותר ותקפו את הנהגים שלהן.
זיו שטהל, מנכ"לית ארגון "יש דין", המסייע לפלסטינים שנפגעו מהתנכלויות של כוחות הביטחון ומתנחלים בגדה המערבית, מציינת כי המשטרה, משמר הגבול וצה"ל מטפלים בשנים האחרונות פחות ופחות באלימות האידיאולוגית של הימין הקיצוני בשטחים – ולעיתים אף משתפים עימה פעולה.
לדברי שטהל: "אתה מנסה להשוות את טיפול המשטרה במחאות שונות ובאלימות הנלווית אליהן. הבעיה היא שבקרב חלק מהמתנחלים, העבריינות האידיאולוגית מגיעה להשלטת טרור, וקשה להשוות אותה למחאות פוליטיות רגילות. הם נכנסים לכפרים עם נשק, מציתים בתים ורכבים, זורקים אבנים, מכים אזרחים, כורתים עצים – איך אפשר להשוות את זה להפגנות?
"בעידן הממשלה הנוכחית, כוחות הביטחון כמעט חדלו מלטפל באלימות המתנחלים. אם בעבר הם עמדו מנגד כשנעשו פרעות בפלסטינים – כיום, בהרבה מקרים, הם משתתפים בהן"
"מה גם שהטיפול באלימות בגדה שונה מאשר בישראל: הצבא אמור לשמור על הסדר, והמשטרה מגיעה לחקור, אם בכלל, רק בדיעבד, אם מוגשות תלונות. בכל מקרה, בעידן הממשלה הנוכחית, כוחות הביטחון כמעט חדלו מלטפל באלימות המתנחלים. אם בעבר הם עמדו מנגד כשנעשו פרעות בפלסטינים – כיום, בהרבה מקרים, הם משתתפים בהן. זה הפך להשלטת טרור בחסות המשטרה והצבא".
"מאות מעצרי שווא של ערבים שהביעו דעה"
גם פעילים פוליטיים חרדים מתלוננים על החמרה ביחס המשטרה אליהם מאז מינויו של בן גביר. לדברי הרב בועז נקי, פעיל בזרם חרדי קיצוני המשתתף בהפגנות נגד הגיוס: "אני לא יודע אם יש אכיפה בררנית, לא יודע מה קורה בהפגנות של אחרים ולא רוצה לדבר סתם. אבל אני יודע שיש אלימות משטרתית קשה כלפי מפגינים חרדים, ושזה נעשה גרוע יותר ויותר.
"אני לא יודע אם זה בגלל בן גביר, או בגלל המלחמה, או משהו אחר, אבל בשנתיים האחרונות המשטרה מגיעה מהר יותר לפזר הפגנות, מחלקת יותר מכות, ועוצרת יותר מפגינים שלא עשו כלום".
ההפגנות שלכם לא אלימות? מה לגבי שרפת פחי זבל והשלכת חפצים?
"אנחנו נגד זה. זה חילול השם. זה קיים, בשוליים, אבל לא אופייני. קורה הרבה מאוד פעמים ששוטרים מכים ועוצרים אנשים שפשוט עמדו על המדרכה ומעולם לא פעלו באלימות".
גורם משפטי באחד מארגוני השמאל העוסקים בייצוג עצירים פוליטיים ערבים מציין כי מאז 7 באוקטובר ביצעה המשטרה מאות מעצרי שווא של ערבים בגין התבטאויות הקשורות למלחמה
אתה מסכים עם הטענה שהיחס למפגינים ערבים יותר גרוע, והחמיר גם הוא?
"חד־משמעית, כן".
גורם משפטי באחד מארגוני השמאל העוסקים בייצוג עצירים פוליטיים ערבים מציין כי מאז 7 באוקטובר ביצעה המשטרה מאות מעצרי שווא של ערבים בגין התבטאויות הקשורות למלחמה – בעיקר ברשתות החברתיות – שלטענתו, ברובן הגדול לא הייתה כל הסתה.
לדבריו: "הרוב המוחלט של המעצרים – חלקם משפילים ובתנאים דרקוניים – היו על התבטאויות כמו 'יש גם נשים וילדים בעזה', 'שאללה ישמור על הילדים בעזה' או 'סיימו את המלחמה'. לכן גם כמעט לא הוגשו כתבי אישום, והעצורים שוחררו די מהר. אבל רבים מהם פוטרו מעבודתם בעקבות המעצרים, וזכו למבול של תגובות נאצה ואיומים.
"היו כ־15 מקרים שבהם אזרחים ותושבים פלסטינים בישראל נעצרו על התבטאויות מכוערות שהצדיקו או הפחיתו מחומרת פשעי חמאס וטבח 7 באוקטובר. לא סייענו לעצורים במקרים הללו – אבל זה לא אומר בהכרח שאלה התבטאויות לא חוקיות שמצדיקות מעצר.
"צריך גם לציין שההתבטאויות הללו מתגמדות לעומת ההסתה הפרועה לאלימות ולרצח עם, בהיקף אדיר, מצד יהודים – שלא טופלה כלל. והשר לביטחון לאומי עצמו השתתף בה".
"ההתבטאויות הללו מתגמדות לעומת ההסתה הפרועה לאלימות ולרצח עם, בהיקף אדיר, מצד יהודים – שלא טופלה כלל. והשר לביטחון לאומי עצמו השתתף בה"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "הניסיון לייחס למשטרה אכיפה בררנית חוטא לאמת, מטעה את הציבור ופוגע בעבודת השוטרים הפועלים לילות כימים למען ביטחונם של כלל אזרחי מדינת ישראל, ויש לדחותו על הסף.
"המשטרה פועלת למימוש הזכות הדמוקרטית לחופש הביטוי ולמחאה ונערכת לכל אירוע בכוחות מותאמים, תוך שמירה על שלום המפגינים, לצד פגיעה מינימלית בשגרת החיים. כאשר מבוצעות עבירות או הפרות סדר, המשטרה מחויבת להפסיקן תוך אכיפת החוק, ללא משוא פנים ובלא קשר לזהות המוחים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאז ומתמיד נהגו איפה ואיפה במפגינים. אולי עכשיו זה החמיר. אסל השוטרים? לא חושב שרבים מהם אנשי שמאל… הם תופסים את הפגנות השמאל כהפגנות נגד המדינה (שוטרים פטריוטים שכאלה) והפגנות הימין, גם פריצה למחנות והצקה לערבים, כהפגנות "בעד המדינה" (שוב, שוטרים כאלה פטריוטים).