ישראל נכנסה למערכה מאסיבית מול איראן. התקיפות הראשוניות של חיל האוויר נראות כהצלחה מרשימה, עם פגיעה קשה גם במערכות הגרעין, הטילים, וההגנה האווירית וגם בבכירי משמרות המהפכה והצבא.

אבל אין מה להשלות את עצמנו – זו תהיה מלחמה ארוכה וקשה. האיום – גם על העורף הישראלי – הוא רציני, ומצריך מדיניות מפוכחת וחכמה. מדיניות כזו מחייבת ריכוז המאמץ, וריכוז המאמץ מחייב הסכם שיסיים את המלחמה בעזה, יחזיר את כל החטופים, וייבצר משטר אלטרנטיבי לחמאס בעזה.

אין מה להשלות את עצמנו – זו תהיה מלחמה ארוכה וקשה. האיום – גם על העורף הישראלי – הוא רציני, ומצריך מדיניות מפוכחת וחכמה. מדיניות המחייבת ריכוז המאמץ, שמחייב הסכם אשר יסיים את המלחמה בעזה

עיקרון מרכזי בניהול מערכה הוא עיקרון ריכוז המאמץ. הוגים אסטרטגים חשובים כקרל פון קלאוזביץ' הגרמני ואנטואן-אנרי ז'ומיני השוויצרי (ששירת בצבא צרפת) דנו ארוכות באפקט הקריטי של התמקדות בחזית אחת ומזעור המשאבים המושקעים בחזיתות משניות עד להכרעה בחזית המרכזית.

גם ישראל יישמה עיקרון זה היטב במלחמות ששת הימים ויום כיפור – וכך היא צריכה לעשות גם עתה. הממשלה והצבא חייבים לעשות הכל בכדי לפנות כמה שיותר כוחות למטרה העיקרית – ריכוז המאמץ מול איראן. "הכל" פירושו הסכם כולל בעזה – הסכם שיחזיר את כל החטופים ויבסס משטר אלטרנטיבי לחמאס.

הסכם כזה מונח על השולחן כבר חודשים רבים. הוא הסכם נכון מוסרית וביטחונית והיה צריך לאמץ אותו כבר מזמן, אך מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אין שום סיבה אסטרטגית וביטחונית להמשך המלחמה בעזה ויש את כל הסיבות בעולם לסיים אותה – עכשיו.

הסכם חטופים וסיום המלחמה בעזה עכשיו נושא בחובו ארבעה יתרונות קריטיים:

1

ראשית, סיום המלחמה בעזה יאפשר להסיט כוחות לצפון ולהגנת העורף, ולהכין ולאמן את הגייסות לקראת המערכה הארוכה המצפה לנו. צה"ל מותש ומתוח עד דק אחרי עשרים חודשי לחימה. כוחות המילואים – כבר רחוק מרוב העם שהיו פעם – נקראים פעם ועוד פעם לשירות, ומחסני התחמושת מתרוקנים. הצבא – ביבשה, באוויר ובים, זקוק לזמן ומרחב כדי להשלים באופן מיטבי את המשימה יוצאת הדופן שניצבת בפניו. כל משימה חסרת תוחלת – כמו כיבוש עזה – חייבת להידחק הצידה.

ישראל יישמה היטב את עקרון ריכוז המאמץ במלחמות ששת הימים ויום כיפור – וכך עליה לעשות גם עתה. הממשלה והצבא חייבים לעשות הכל בכדי לפנות כמה שיותר כוחות למטרה העיקרית – ריכוז המאמץ מול איראן

2

שנית, הסכם עזה יסלול את הדרך מחדש לשיתוף פעולה עם המדינות הערביות המתונות סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים וירדן. הן אמנם גינו את התקיפה באיראן (כי הן חייבות) אך הן מעדיפות שיתוף פעולה אסטרטגי עם ישראל – אם רק תסטה מנתיב הקיצוניות.

מדינות אלו תרמו למתווה שסעודיה (ומצרים לפניה) הציעה, הכולל החזרת כל החטופים, נסיגה ישראלית מן הרצועה וכינון ממשל פלסטיני בחסות ובסיוע מדינות ערב. זהו מתווה שבנימין נתניהו דחה, אבל מתווה שעליו לשקול שנית בהינתן השינוי האסטרטגי – אנחנו צריכים את הסיוע שלהן כשאיראן תתקוף, ולטווח ארוך יותר – כדי ליצור מציאות יציבה באזור. ברית כזו תיצור מצב ביטחוני טוב בהרבה מן התוכנית של בצלאל סמוטריץ'- כיבוש עזה ומלחמת נצח.

3

שלישית, עכשיו, מול האתגר האיראני, אנחנו צריכים תמיכה בינלאומית יותר מתמיד. ותמיכה זו, גם אצל ידידי ישראל כמו גרמניה, צרפת ובריטניה – נגרעת ונשחקת מול התמונות היום-יומיות של רעב כבד והפצצות חסרות רסן על האוכלוסייה האזרחית בעזה. סיום המלחמה יאפשר תחילת הדרך הארוכה לשיקום עיי החורבות שנקראים עזה, ואולי לשיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל. אנחנו צריכים את זה לא רק דיפלומטית אלא גם כלכלית, ואי אפשר להצליח במלחמה ארוכה ללא כלכלה חזקה.

סוף המלחמה יאפשר את תחילת שיקום עיי החורבות של עזה ואולי את שיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל. אנו צריכים זאת לא רק דיפלומטית אלא גם כלכלית, ואי אפשר להצליח במלחמה ארוכה ללא כלכלה חזקה

4

ורביעית, כמובן, החוסן המוסרי שיוכל להתחיל להשתקם בעקבות החזרת כל החטופים בהסכם. ללא הסכם כזה, חיילי צה"ל שעלולים ליפול בשבי לא יוכלו לדעת שהמדינה תדאג לשחרורם, ואזרחים שנדרשים עוד פעם להקרבה למען האינטרס הלאומי – לא יוכלו להאמין לקלישאות על טובת הכלל. חוסננו המוסרי נפגע קשות גם עקב ההרס האדיר, הפגיעה המאסיבית בבלתי-מעורבים, וההרעבה המכוונת של עזה. הנזק שכבר נעשה בתחום זה הוא גדול, אבל אולי עדיין בר תיקון, לפחות חלקית.

*  *  *

אבל, אתם שואלים, מה עם חמאס? הרי הם לא מסכימים. אז חמאס דווקא מסכימים, כל עוד ההסכם כולל הבטחה לסיום המלחמה. יותר מכך: הסכמה פומבית כזו של ישראל תיצור לחץ אדיר ברצועה על חמאס לוותר על השלטון ואולי אפילו על נשקו. חמאס אמנם ארגון טרור אכזר, אך הוא ניצב מול אופוזיציה גוברת ברצועה ולא יוכל להסביר לאוכלוסייה סירוב לסיים את המלחמה רק בכדי להחזיק בכוחו הפוליטי ובנשקו. אם נתניהו רק ירצה, כמו בכל רגע בשנה האחרונה, הוא יכול לסיים את המלחמה וליצור מציאות טובה יותר ברצועה.

סיום המלחמה בעזה בעת הזו אינו מחיר אלא אינטרס ישראלי ביטחוני עליון. היעד המרובע של ריכוז המאמץ מול איראן, השתלבות של ישראל בברית אזורית, שיקום המעמד הבינלאומי, וחזרת החטופים הביתה, הוא בהישג יד.

סיום המלחמה בעזה כעת אינו מחיר אלא אינטרס ישראלי ביטחוני עליון. היעד המרובע של ריכוז המאמץ מול איראן, השתלבות ישראל בברית אזורית, שיקום המעמד הבינלאומי וחזרת החטופים הביתה – בהישג יד

צריך רק לרצות לסיים את המלחמה. צריך גם לחשוב מעבר לאופוריה.

בועז אצילי הוא פרופסור למדע המדינה ויחסים בינלאומיים באמריקן יוניברסיטי בוושינגטון, מתמחה בלימודי ביטחון וסכסוכי גבולות. בין הספרים שפרסם: Triadic Coercion: Israel’s Targeting of States that Host Non-State Actors (עם ונדי פרלמן) ו-Good Fences, Bad Neighbors: Border Fixity and International Conflict.