לישראל אין את הפריבילגיה למלחמה ארוכה

בן־גוריון קבע עקרונות ברורים לביטחון הלאומי – והם קרסו בזה אחר זה מאז 7 באוקטובר ● המהלך היזום מול איראן הוא חידוש גם לנתניהו ● הטענה ש"לא ניתן לו רוב" בעבר כדי לתקוף – שקרית ● אם לא תקף את איראן עד כה, זו הייתה החלטה שלו ● כעת, כשהלחימה נמשכת והעורף תחת אש, הממשלה חייבת למקד את יעדיה – ולוותר על חלומות של שינוי משטר ● פרשנות

כוחות הביטחון וההצלה בזירה ברחובות לאחר פגיעת טיל בליסטי איראני, 15 ביוני 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
כוחות הביטחון וההצלה בזירה ברחובות לאחר פגיעת טיל בליסטי איראני, 15 ביוני 2025

למדינת ישראל בת ה־77 יש ניסיון עשיר – למרבה הצער – במלחמות מול מדינות אויב וארגוני טרור. בעשורים הראשונים להשגת העצמאות, ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון השפיע באופן עמוק על עיצוב תפיסת הביטחון הלאומית.

בין העקרונות שהנחיל היו חתירה להכרעה מהירה ועוצמתית, הגנה על העורף, ניהול הלחימה בשטח האויב, ריכוז מאמץ באויב אחד בכל זמן נתון, והגעה לשדה הקרב תוך גיבוי מצד מעצמה בינלאומית.

במלחמה בעזה קרסו כל העקרונות הללו. הלחימה החלה בכיבוש שטח ישראל ובהיעדר מוחלט של הגנה על העורף האזרחי. הכרעת האויב – ארגון הטרור חמאס – רחוקה מלהיות מהירה; להיפך, המאמץ הצבאי איטי וממושך. אומנם ישראל יצאה למערכה הזו בגיבוי אמריקאי ברור, אך 20 חודשי לחימה וחילופי שלטון בארה"ב שחקו את הגיבוי הזה – והדבר נעשה ללא כל תבונה מדינית.

זו הפעם הראשונה מאז 1973 שישראל נלחמת במדינה ריבונית. ישראל אינה מתורגלת בעימות מדינה־מול־מדינה – והמציאות הזו מחייבת הערכה שונה של המצב

באשר לעיקרון ריכוז המאמץ באויב אחד, זה היה אולי הכלל היחיד שממשלת ישראל דבקה בו, עם ההחלטה שלא לפתוח את החזית הלבנונית במלואה ב־11 באוקטובר.

השבוע, 20 חודשים לאחר תחילת הלחימה בעזה, ריכוז המאמץ פונה לראשונה מזרחה – לעבר טהרן. זו הפעם הראשונה מאז 1973 שישראל נלחמת במדינה ריבונית. כל המלחמות מאז שנות ה־80 התנהלו מול ארגוני טרור ולא מול ישות מדינתית. ישראל אינה מתורגלת בעימות מדינה־מול־מדינה – והמציאות הזו מחייבת הערכה שונה של המצב. זה לא יכול להימשך לעד.

טילים ששוגרו מאיראן נראים בשמיים מעל נתניה, 13 ביוני 2025 (צילום: JACK GUEZ / AFP)
טילים ששוגרו מאיראן נראים בשמיים מעל נתניה, 13 ביוני 2025 (צילום: JACK GUEZ / AFP)

אחרי יומיים וחצי של לחימה אווירית אינטנסיבית והגנה מפני טילים בליסטיים, עולה שאלה בלתי נמנעת: איך בכוונת הממשלה לסיים את האירוע? מבט על העקרונות שהתווה בן־גוריון מעלה כי כולם עדיין רלוונטיים – אך בשל אפקט ההפתעה שבו נקטו הקבינט וצה"ל, לא נערך דיון ציבורי אמיתי בנושאים הללו.

העיקרון הראשון: גיבוי של מעצמת־על. ארה"ב תומכת בישראל בשלב הזה, אך ברקע עומדים חודשים של מתיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא דונלד טראמפ סביב אופן הפעולה מול איראן. בהצהרת וידאו שפרסם ביום שישי האחרון, אמר נתניהו כי ביקש לתקוף כבר בסוף אפריל ונאלץ לדחות – על רקע משא ומתן ישיר שהתנהל אז בין וושינגטון לטהרן, שהפתיע את ישראל.

במבט לאחור, ובצל הדיווחים מהשבועות האחרונים על מתיחות בין ירושלים לוושינגטון, קשה לדעת עד כמה חילופי הדברים בין הצדדים היו אותנטיים – ועד כמה נועדו לייצר מראית עין כדי להפתיע את האיראנים

במבט לאחור, ובצל הדיווחים מהשבועות האחרונים על מתיחות בין ירושלים לוושינגטון, קשה לדעת עד כמה חילופי הדברים בין הצדדים היו אותנטיים – ועד כמה נועדו לייצר מראית עין כדי להפתיע את האיראנים. ניסיון העבר מלמד שגם כאשר קיימת תמיכה גלובלית בימים הראשונים של מערכה, היא דועכת במהירות – בדיוק כפי שחזה בן־גוריון.

כבר אתמול בערב, פחות מ־48 שעות לאחר פתיחת המבצע, הודיע הנשיא טראמפ כי יש לשים קץ למלחמה. הדברים נאמרו במסגרת שיחת טלפון עם ולדימיר פוטין, שבירך אותו ליום הולדתו, ובמהלכה הוסיף טראמפ כי גם רוסיה צריכה להביא לסיום המלחמה באוקראינה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך מתקפות ישראל על איראן, 14 ביוני 2025 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך מתקפות ישראל על איראן, 14 ביוני 2025 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

על רקע זה, קשה להתעלם מהדיבורים שנשמעו אתמול באולפני הטלוויזיה, על אפשרות שארצות הברית תצטרף ללחימה לצד ישראל. אלא שכבר בשעות שלפני הצהרתו של טראמפ, חלק מהדברים נשמעו יותר כמשאלת לב של הדרג המדיני בישראל ופחות כתוצאה של תיאום מדיני ממשי.

שנית, עיקרון ההכרעה המהירה. על פניו, זה בדיוק מה שמנסים לבצע חיל האוויר והמוסד – אך מומחים לפרויקט הגרעין האיראני מטילים ספק ביכולת לחסל לחלוטין את מתקן העשרת האורניום בפורדו, ובמידת הפגיעה האמיתית שנגרמה למתקן השני בנתנז. יש לקוות כי חיל האוויר הצליח בימים הקצובים שעמדו לרשותו לפגוע במספר מרבי של מתקני ייצור ושיגור של טילים בליסטיים.

סגירת המרחב האווירי של ישראל מוסיפה קושי נוסף, כשהיא מותירה אזרחים ישראלים וזרים מאחורי שערים סגורים, ללא יכולת לעזוב את הארץ. סיר הלחץ הזה אינו יכול להחזיק לאורך זמן

שלישית, סוגיית ההגנה על העורף. כבר ביום הראשון של המבצע התברר עד כמה המצב מורכב. כפי שראינו גם במלחמת 7 באוקטובר, במערכה מול חזבאללה לאורך 2024 ואפילו בלחימה מול תימן – הפער שבין החזית לעורף נמחק כמעט לחלוטין. ישראל כולה הפכה לחזית אחת, והאזרחים סופגים הרס, אובדן ושכול בהיקפים שטרם נראו במדינה.

סגירת המרחב האווירי של ישראל מוסיפה קושי נוסף, כשהיא מותירה אזרחים ישראלים וזרים מאחורי שערים סגורים, ללא יכולת לעזוב את הארץ. סיר הלחץ הזה אינו יכול להחזיק לאורך זמן – ולפיכך, הממשלה הישראלית תהיה חייבת לגדר את המלחמה הזו במהרה.

עשן מיתמר מאזור בטהרן שהותקף על ידי חיל האוויר, 13 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)
עשן מיתמר מאזור בטהרן שהותקף על ידי חיל האוויר, 13 ביוני 2025 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

באשר לניהול התקיפה בשטח האויב, אין ספק שהפעם ישראל אינה ממתינה למכה איראנית – אלא מובילה את סדר היום של המבצע הצבאי. נטילת היוזמה ב־13 ביוני 2025 מהווה חידוש גם עבור ראש הממשלה נתניהו. לאחר 15 שנות שלטון שבמהלכן ניהל מהלכים צבאיים בעיקר באופן תגובתי ופסיבי, הציבור הישראלי כמעט לא האמין שנתניהו יעז לפתוח במהלך יזום.

האופוריה ניכרה על פניו בימים האחרונים, והוא לא החמיץ הזדמנות לשוב ולטעון ש"לא ניתן לו רוב" בעבר לצאת למבצעים נגד איראן – טענה שקרית, המעוררת תרעומת.

האופוריה ניכרה על פני נתניהו בימים האחרונים, והוא לא החמיץ הזדמנות לשוב ולטעון ש"לא ניתן לו רוב" בעבר. אם נמנע מלתקוף את איראן בשנים האחרונות, זו הייתה בחירה שלו בלבד

הנרטיב הזה הוא בדיה שראש הממשלה שב ומשמיע בדיעבד. בפועל, נתניהו הוא פוליטיקאי עתיר עוצמה ובעל יכולת מניפולציה גבוהה על הציבור הישראלי. לאורך השנים הוא שלט במידע הרגיש והמודיעיני שנאסף על איראן – או על זירות אחרות – וידע להשתמש בו לצרכים פוליטיים, להשפיע על דעת הקהל ועל פוליטיקאים המקורבים אליו כדי לקדם את יעדיו.

אם נמנע מלתקוף את איראן בשנים האחרונות, זו הייתה בחירה שלו – ולא תוצאה של "רוב" דמיוני שחסם אותו.

נקודה אחרונה נוגעת ליעדי המלחמה הנוכחית מול איראן. ככל הידוע, אין בשלב זה מטרה מוצהרת להפיל את משטר האייתוללות. עם זאת, כלי תקשורת רבים בעולם שואלים אם כוונה כזו קיימת – ולפחות לפי הדיון הציבורי ופרשנויות באולפנים, הנושא נמצא על השולחן כאופציה תיאורטית.

מפגינים מתאספים במרכז טהרן במחאה על גל התקיפות של ישראל באיראן, 13 ביוני 2025 (צילום: ATTA KENARE / AFP)
מפגינים מתאספים במרכז טהרן במחאה על גל התקיפות של ישראל, 13 ביוני 2025 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

אם זו אכן תהיה הכוונה, ראוי שמנהיגי ישראל ירסנו את עצמם ויניחו לעם האיראני להוביל מהלך כזה בעצמו. על ממשלת ישראל למקד את מאמציה בפגיעה קשה בפרויקט הגרעין – ולא בשאיפות קיצוניות של שינוי משטר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
המלחמה רק החלה. ספק רב אם ניתן לעצור את הגרעין האירני. אירן החלה במלחמת התשה כנגד העורף הישראלי, ולכן מספרים לנו שהצפי היה למטחים כבדים יותר. לשלטון אייתוללות יש יכולת ספיגה כמו לכל שלט... המשך קריאה

המלחמה רק החלה. ספק רב אם ניתן לעצור את הגרעין האירני. אירן החלה במלחמת התשה כנגד העורף הישראלי, ולכן מספרים לנו שהצפי היה למטחים כבדים יותר. לשלטון אייתוללות יש יכולת ספיגה כמו לכל שלטון דתי, ויש לו גם קבלות.
לעומת זאת לישראל אין אינטרס לפגוע בעם האירני מתוך מחשבה שהעם האירני יפיל את שלטון האייתוללות. מכאן שחיל האוויר פוגע רק במתקנים צבאיים ושלטוניים. אירני חירש יכול לחיות באירן וכלל לא לדעת שיש מלחמה. לעומת זאת אצלנו הכל משותק.
מעולם לא היה דיון רציני מה המשמעות להיות תחת איום של מדינת סף גרעינית. כלל לא ברור אם ניתן לחסל את הגרעין האירני.
מקווה שעוד שבועיים אתבדה.

עוד 916 מילים ו-3 תגובות
סגירה