מאז 7 באוקטובר 2023 ועד היום לא נוספו תקנים של מנהלי תחום חירום בלשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. זאת, אף שבלשכות מתלוננים זה שנים על עומס, שהלך והחמיר בשרשרת מצבי החירום שעברה המדינה – ממגפת הקורונה, דרך המלחמה בעזה ועד למערכה הנוכחית.
מנהלי שעת חירום (שע"ח) אמונים על הובלת היערכות הקהילה למצבי חירום, ועל תיאום בין קופות החולים, מרכזים רפואיים וטיפוליים והרשויות המקומיות. נוסף על כך, הם מסייעים לרופאי המחוז במענה לבעיות המתעוררות בזמן חירום.
לכל מחוז יש מנהל שע"ח מחוזי, אך רק בחלק מהנפות – המרכיבות את המחוזות – יש מנהלי שע"ח נפתיים. בלשכות מדווחים על צורך במנהל שע"ח בכל נפה, וכן בצוות אדמיניסטרטיבי שיתמוך בהם – אך תקנים כאלה אינם קיימים.
"החבר'ה בלשכות הבריאות עושים עבודה מדהימה. בקורונה, בשבעה באוקטובר, ובכל האירועים הקשים שקרו בשנים האחרונות הם מתפקדים למופת. אבל יש לזה מחיר כבד. הם שחוקים עד דק"
עם זאת, בלשכות מדווחים כי בחלק מהמחוזות הרופאים המחוזיים מינו במהלך החודשים הראשונים של המלחמה מנהלי שעת חירום חדשים לפי שיקול דעתם. במקרים מסוימים אוישו תקנים שהיו קיימים אך לא מאוישים, ובאחרים המינוי נעשה על חשבון תפקידים אחרים – לרוב אדמיניסטרטיביים, ולעיתים על חשבון אחיות.
לדברי בכיר לשעבר במשרד הבריאות: "החבר'ה בלשכות הבריאות עושים עבודה מדהימה. בקורונה, בשבעה באוקטובר, ובכל האירועים הקשים שקרו בשנים האחרונות הם מתפקדים למופת. אבל יש לזה מחיר כבד. הם שחוקים עד דק. היו יוזמות במשרד להגדיל את התקנים שלהם, אבל הן לא יצאו לפועל".
"הממשלה מחזיקה את מערכת הבריאות בכוח אדם חסר ואז, כשמגיע מצב חירום, רואים שהאנשים הללו מתפקדים מעל ומעבר ליכולתם, ואומרים, 'אז מה הבעיה? הינה, הם הסתדרו' – וכך שוחקים אותם".
לדברי גורם בכיר אחר במערכת הבריאות: "המחסור באחראי שעת חירום פוגע בהיערכות למצבי חירום. הצוותים מתפקדים היטב אבל עמוסים מאוד, ובשרשרת של מצבי חירום שבה אנחנו נמצאים העומס הזה לא טוב בכלל, ולא ידוע לי שהוסיפו תקנים בכלל.
"זאת השקעה קטנה שתניב תועלת עצומה לבריאות הציבור ולהיערכות לשעת חירום. לאחראי שע"ח בנפה יש היכרות וקשר עם הרשות המקומית שאין לאחראי המחוזי. הם העיניים והידיים של המשרד בשטח"
"זה מצער, זאת השקעה קטנה שתניב תועלת עצומה לבריאות הציבור ולהיערכות לשעת חירום. לאחראי שע"ח בנפה יש היכרות וקשר עם הרשות המקומית שאין לאחראי המחוזי. הם העיניים והידיים של המשרד בשטח. ראו את החוסר גם בזמן מגפת הקורונה וגם במלחמה".
מה המחיר של זה, מבחינת בריאות הציבור ומצב החולים והפצועים בשטח במצבי החירום?
"זה פוגע יותר בחולים מאשר בפצועים. זה יוצר בלגן, חוסר יעילות וחוסר תיאום. אי הערכת הצרכים ואי התאמת המענים. זה מה שהיה בפועל בזמן הקורונה (ודווקא מבחינת הטיפול בחולים במחלות רגילות), בימים שאחרי 7 באוקטובר, וצפוי לקרות בהמשך, כשאנחנו כל הזמן בין מצבי חירום".
"הוסיפו תקנים רבים" (בתחומים אחרים)
ממשרד הבריאות לא נמסרה תשובה רשמית לשאלה האם נוספו תקנים בלשכות המחוזיות בכלל, ובקרב מנהלי שעת חירום בפרט. עם זאת, גורם בכיר במשרד אמר לזמן ישראל: "זה עניין של סדרי עדיפויות. משרד הבריאות עובד עם מחסור בכוח אדם, ומעוניין ודורש מזה זמן להוסיף תקנים רבים. אבל יש סדרי עדיפויות.
"בסוף זה תקציב מדינה מוגבל שממומן מכספי מיסים, יש צרכים רבים אחרים ובמלחמה נוצר צורך חיוני בתפקידים רבים. בזמן המלחמה נוספו במערכת הבריאות תקנים חיוניים אחרים. משרד הבריאות וקופות החולים הוסיפו תקנים במערך בריאות הנפש, שיפרו את תנאי ההעסקה למטפלים, פתחו מרכזים ויצרו תפקידים חדשים כדי לענות, חלקית, לצורך העצום שנוצר בבריאות הנפש.
"בסוף זה תקציב מדינה מוגבל שממומן מכספי מיסים, יש צרכים רבים אחרים ובמלחמה נוצר צורך חיוני בתפקידים רבים. בזמן המלחמה נוספו תקנים חיוניים אחרים"
"מאז הקורונה, הוגדלו מחזורי לימודי הרפואה והמקצועות הטיפוליים, ונוספו הכשרות לאנשי רפואה ומטפלים. בזמן המגפה נוספו מיטות אשפוז בבתי החולים, תוך קליטת רופאים ואחיות בהתאם, וב־2023 – לפני המלחמה – יצאה לדרך תוכנית חומש להוספת אלפי מיטות אשפוז חדשות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם