"שישה ימים ביוני". כך נקרא אחד הספרים שפורסמו בעולם בעקבות הניצחון ההוא ביוני 1967. ניצחון שהתאפשר בזכות "מבצע מוקד" של חיל האוויר – השמדת חילות האוויר של מצרים, סוריה, וירדן על הקרקע – בשלוש השעות הראשונות של המלחמה.

חשבתי על כותרת הספר ההוא בעקבות ההישג המדהים של חיל האוויר בשלושת ימי התקיפה על איראן ביוני השתא, בביצוע טייסי הדור הנוכחי של צה"ל. ההשוואה עלתה בדעתי מפני שבמאמר הזה אטען בתוקף שעלינו לסיים את המלחמה הזו מול איראן עוד השבוע, ובמצטבר כשישה ימי לחימה, אחרת אנחנו מועדים לגלוש לאסון – מלחמת התשה, קריסת מגדלי מגורים על יושביהם, וסיום המלחמה אותה יזמנו בתבוסה ואובדן ההישגים שהושגו ללא הישג מדיני כלשהו.

אטען בתוקף שעלינו לסיים את המלחמה הזו מול איראן עוד השבוע, ובמצטבר כשישה ימי לחימה, אחרת אנחנו מועדים לגלוש לאסון – מלחמת התשה, קריסת מגדלי מגורים על יושביהם, וסיום המלחמה אותה יזמנו בתבוסה

ההתקפה המוצלחת של חיל האוויר וסוכני המוסד באיראן, תכנס להיסטוריה כפעולה על פי "דוקטרינת בגין", לפיה ישראל לא תאפשר למדינת אויב, השואפת להשמידה, לפתח, לייצר או לרכוש נשק גרעיני.

הפעם הראשונה שבה ישראל תקפה מן האוויר מתקני גרעין של מדינת אויב הייתה השמדת הכור העיראקי ביוני 1981, ומאוחר יותר את הכור הסורי בספטמבר 2007. אולם, ההתקפה הנוכחית באיראן מתנהלת בסביבה אסטרטגית אזורית ובינלאומית שונה לחלוטין מאז אותן תקיפות נקודתיות.

ההבדלים בין המקרה העיראקי והסורי לאתגר הגרעין האיראני הם רבים ותקצר היריעה מלמנות את כולם. במאמר זה אתייחס לכמה מהאתגרים העצומים שבפניהן ניצבה ישראל – ועדיין ניצבת – בסוגיית הגרעין האיראני והמלחמה הנוכחית.

איראן הפיקה לקחים מדוקטרינת בגין המקורית

בשנים הראשונות היטיבה איראן להסתיר את תכניתה הגרעינית, ומתקני הגרעין שלה הוקמו בשורה ארוכה של אתרים חשאיים, שלמערכות המודיעין של ישראל וארה"ב לקח שנים לאתרם ולמפות אותם. המתקנים ניבנו באתרים מבוצרים ומוגנים מפני תקיפה אווירית ביעף אחד או שניים.

על פי הערכות חוקרי הגרעין האיראני בישראל ובעולם, מתקני הגרעין שלה נבנו מראש במפעלים שהוקמו מתחת לקרקע או שנחפרו בצלע הר, על מנת למנוע פגיעה בהם במהלומה אווירית.

על פי הערכות חוקרי הגרעין האיראני בישראל ובעולם, מתקני הגרעין שלה נבנו מראש במפעלים שהוקמו מתחת לקרקע באתרים מבוצרים ומוגנים, או נחפרו בצלע הר, על מנת למנוע פגיעה בהם במהלומה אווירית

לחיל האוויר הישראלי יש יכולת לפגוע במספר מתקנים לתקופת זמן קצובה, שאחריה הם ישוקמו. למפציצים אמריקאים יש כושר השמדה גדול מזה של הישראלים, אולם גם במקרים של נזק גדול יותר, ניתן יהיה לחזור לבנות אותה.

מעבר לשאלת הנזק הפיזי והאפקטיביות של הפצצות מן האוויר, הידע שנרכש באיראן באשר למרכיביה השונים של התוכנית נותר בעינו והוא יאפשר לאיראנים לשקם את התוכנית.

מאבקה של ישראל בגרעין האיראני נמשך כבר יותר משני עשורים, עד כה ללא הצלחה יתרה. ערב התקיפה הישראלית, היה ברור למומחי הגרעין בעולם ולמומחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שהמשטר האיראני עבר את "נקודת האל חזור" בכל הקשור ליכולותיה הגרעיניות, והם הצליחו למרות כל הלחצים להגיע לישורת האחרונה.

איראן היא "מדינת סף" גרעינית ועד לתקיפה הנוכחית היא הייתה במרחק חודשים ספורים עד שנה, מהיכולת להרכיב את הפצצה הגרעינית הראשונה, בכפוף לקבלת החלטה של הדרג הפוליטי העליון.

הקמת "טבעת אש" מסביב ישראל להרתעה מפני תקיפה

במקביל להשקעה בתוכנית גרעינית, המשטר האסלאמי השיעי בטהראן הקים מסביב לישראל מערך של "ארגוני חסות" במדינות ערביות חלשות כמו לבנון, סוריה, עיראק ותימן, שצוידו על ידה בטילים לטווחים שונים, אשר היו אמורים "בעת פקודה" מטהראן לתקוף את ישראל מכל העברים.

לחיל האוויר הישראלי יש יכולת לפגוע במספר מתקנים לתקופת זמן קצובה, שאחריה הם ישוקמו. למפציצים אמריקאים כושר השמדה גדול משל הישראלים, אולם גם במקרים של נזק גדול יותר, ניתן יהיה לחזור לבנות אותה

באמצעות אסטרטגיה זו היא שינתה למעשה את מאזן הכוחות באזור לטובתה וניהלה מלחמות בעזרת צדדים שלישיים. אסטרטגיה זו עבדה מצוין מבחינת טהראן. ישראל הורתעה במשך שנים מתקיפת אתרי הגרעין, והיא גנזה תכניות תקיפה בשנים 2010 ו-2011, בעיקר בחשש מפני התקפת טילים מאסיבית מצד חזבאללה לעבר מרכזי הערים בישראל.

מלחמת ה-7 באוקטובר ואיראן

התקפת חמאס נגד ישראל ב-7 לאוקטובר, לא תואמה מראש עם האיראנים וחזבאללה, אולם הם נחלצו לעזרתו בתקיפות מדודות על ישראל בחודשים הראשונים.

במהלך המלחמה ניהלה ישראל חילופי מהלומות חסרי תקדים עם איראן, אולם ההישג יוצא דופן של ישראל במלחמה נגד חזבאללה שינה את המשוואה. חיסול הנהגת הארגון באמצעות פעולה מרהיבה של המוסד והשמדת חלק ניכר מארסנל הטילים שלו שסופק על ידי איראן, ריסק את טבעת ההגנה שבנה המשטר האיראני סביבו.

איראן איבדה את חגורות הביטחון שבנתה סביבה בדרך להפיכתה למעצמה גרעינית אזורית, והיא נותרה חשופה לתקיפות חיל האוויר הישראלי. בפני ישראל נפתח לפני מספר חודשים חלון הזדמנויות אסטרטגי נדיר לתקיפה צבאית של מתקני הגרעין באיראן.

איראן איבדה את חגורות הביטחון שבנתה בדרך להפיכתה למעצמה גרעינית אזורית ונותרה חשופה לתקיפות חיל האוויר הישראלי. בפני ישראל נפתח חודשים חלון הזדמנויות אסטרטגי נדיר לתקיפת מתקני הגרעין

טראמפ כשחקן ראשי

מאז כניסתו של דונלד טראמפ לתפקיד הנשיא האמריקאי החדש-ישן – איש בלתי צפוי –  הוא שומע מבנימין נתניהו שנפתחה בפני ישראל (וארה"ב) הזדמנות בלתי חוזרת לתקיפת משותפת של מתקני הגרעין באיראן והלה, לא משתכנע. מלחמות עולות כסף ולא טובות לעסקים.

יתרה מזו, לפני כחודשיים הפתיע טראמפ את נתניהו והודיע לו שהוא פותח במו"מ ישיר על הסכם גרעין חדש עם האיראנים. אולם, למרות ההפתעה והאכזבה, נתניהו לא ויתר, שהרי "הכול מוכן" לתקיפה. מאחר שטראמפ הקציב לאיראנים 60 ימים לחתימת ההסכם, ואלו חלפו ללא הסכמה, קיבלה ישראל בשבוע שעבר אור ירוק אמריקאי לתקיפה עצמאית באיראן.

מטרות המלחמה

מהפרסומים וההצהרות הישראליות וכן מניתוח יעדי התקיפה עולה שחיל האוויר והמוסד תקפו בראש ובראשונה מטרות צבאיות שיאפשרו "שמיים נקיים" להמשך הפעילות; חיסלו אנשי צבא בכירים; תקפו את מערך טילי הקרקע קרקע הכבדים המיועדים לשיגור לעבר ישראל (מספרם של אלו מוערך בכ-2,000 טילים ומספר לא ידוע של משגרים). מטרות נוספות היו מתקני גרעין; מתקני גז ונפט; ובנייני ממשל שונים.

הצהרות דוברים ישראלים בדברי יעדי המלחמה היו כלליות ומעורפלות, וחלקן אף מרחיקות לכת ולא ריאליות, ברוח הסיסמה בדבר "מיטוט שלטון חמאס": החלשת המשטר והפלתו (בתקיפת אוויריות?!); עצירת המרוץ האיראני לפצצה (מטרה לא ריאלית, בשל פיזור המתקנים והסתרתם במעבה האדמה); חשיפת חולשתו של המשטר (המוסד תוקף מבפנים); הפגנת כוח ועוצמה ישראלית (תמיד טוב).

הצהרות דוברים ישראלים בדברי יעדי המלחמה היו כלליות ומעורפלות, וחלקן אף מרחיקות לכת ולא ריאליות, ברוח הסיסמה בדבר "מיטוט שלטון חמאס": החלשת המשטר והפלתו, עצירת המרוץ האיראני לפצצה ועוד

שאלת הצטרפות ארה"ב למערכה ההתקפית

התקווה בישראל שהאמריקאים יצטרפו אליה במלחמה נגד איראן נשמעת מתחילת המערכה כמשאלת לב בלבד. דוברים אמריקאים שבים ומדגישים שהם עומדים לצידה של ישראל במישור ההגנתי בלבד.

בישראל מקווים שהאיראנים יתקפו כוחות צבא אמריקאים (למה שיעשו זאת?), ושהאחרונים יאלצו להגיב ולהצטרף למערכה. ההיפך. הדבר האחרון שטהראן רוצה היא שאמריקה ("השטן הגדול") תצטרף למלחמה נגדם.

ובחזרה לטראמפ. ישראל קיבלה ממנו אור ירוק לתקיפת האיראנים, והעובדה שהתקיפה הייתה מוצלחת עומדת לזכותה. אך מסתבר שזה עדיין לא מהווה סיבה לכך שארה"ב תצטרף למהלך המלחמתי של ישראל. העיקרון הצבאי של "ניצול הצלחה" רלוונטי ברמה הטקטית בשדה הקרב ולא ביחסים הבינלאומיים, שבהם לכל מדינה אינטרסים שונים.

המחיר

למרות המהלומות שספגה מישראל, איראן תוקפת מדי לילה את ערי ישראל בעשרות טילי קרקע קרקע בעלי ראשי נפץ במשקל של כ-500 ק"ג, ולעתים אף במהלך היום. ישראל נכנסה למצב חרום וחיי היום של האזרחים שובשו בכל רחבי הארץ. הישראלים נאלצו לשבות מעבודה, לימודים וחיי השגרה נעצרו לחלוטין, וכ- 150 אלף אזרחים ישראלים תקועים בחו"ל.

בישראל מקווים שהאיראנים יתקפו כוחות צבא אמריקאים (למה שיעשו זאת?), ושהאחרונים יאלצו להגיב ולהצטרף למערכה. ההיפך. הדבר האחרון שטהראן רוצה היא שאמריקה ("השטן הגדול") תצטרף למלחמה נגדם

האוכלוסייה בישראל ברובה ממוגנת ברמות אלו או אחרות, אולם המשך מלחמה מסוג זה מעבר לימים ספורים אינה מתקבלת על הדעת. ממשלה רציונלית אינה מנהלת המלחמה שמטרותיה אינן בנות השגה. יתרה מזו, מספר ההרוגים והפצועים בקרב האוכלוסייה הנמוך יחסית עד כה, אינו מבטיח שבהמשך לא יקרו אסונות כגון, התמוטטות מגדלי מגורים שלמים על יושביהם.

תמונת הסיום

בדומה למלחמה בעזה, גם במלחמה הנוכחית ממשלת ישראל נמנעת מלנסח לעצמה תמונת סיום או באנגלית – End Game. נכון לכתיבת שורות אלו האיראנים העבירו מסרים שהם מוכנים לסיים את המלחמה באופן מיידי, וכפי הנראה אף לחזור לשולחן הדיונים עם האמריקאים על הסכם לעצירת פיתוח נשק גרעיני.

גורמים בטהראן פנו לראש ממשלת קפריסין שיפעל להשגת הפסקת אש עם ישראל, ואף הנשיא ולדימיר פוטין – איש שלום ידוע – מציע עצמו כמתווך. המשך המלחמה באיראן ללא תכלית, תוך הפרחת סיסמאות כגון, "החלשת המשטר האיראני" או "המשך הפגיעה ביכולותיה הגרעיניות של איראן", מעבר לשבוע הנוכחי – פירושה כניסה למלחמת התשה מול איראן שתביא להרס וחורבן על מדינת ישראל ומחיקת ההישגים שהושגו בימים הראשונים שלה.

האוכלוסייה בישראל ברובה ממוגנת ברמות אלו או אחרות, אולם המשך מלחמה מסוג זה מעבר לימים ספורים אינה מתקבלת על הדעת. ממשלה רציונלית אינה מנהלת המלחמה שמטרותיה אינן בנות השגה

תזכורת לחובבי ההיסטוריה: עיראק, בהנהגתו של סדאם חוסיין, תקפה ב-1980 את איראן סמוך לעליית משטר האייתוללות לשלטון, ונקלעה למלחמת התשה בת 8 שנים מולם במחיר מאות אלפי הרוגים בשני הצדדים.

ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאור בהוצאת כרמל.