הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עיר מקלט

המערכה עם איראן החזירה את המקלטים הציבוריים למרכז העניינים, וחידדה עד כמה רוב העיריות מחמיצות את הפוטנציאל שלהם בימי שגרה ● שר האנרגיה חולם על היום שבו ישראל תחזור לקנות נפט מאיראן ● אחרי האירוע בבז"ן, דמיינו מה היה קורה אם מכל האמוניה במפרץ חיפה היה עדיין מלא ● וארטיק נהדר אחד שמצליח להמתיק ימים מרים של מלחמה

הכניסה למקלט ציבורי בקצרין שברמת הגולן, 19 ביוני 2025 (צילום: מיכאל גלעדי/פלאש90)
מיכאל גלעדי/פלאש90
הכניסה למקלט ציבורי בקצרין שברמת הגולן, 19 ביוני 2025

1

צעיר תל אביבי שבדירתו השכורה אין ממ"ד יצא לחפש עם פרוץ המערכה מול איראן את המקלט הציבורי הקרוב לביתו. הוא מצא אחד בקצה הרחוב, אבל חשש ממה שיגלה בפנים. מקלט ציבורי התקשר בתודעה שלו עם לכלוך, הזנחה וטיפוסים מפוקפקים.

להפתעתו המתין לו באזעקה הראשונה מקלט מואר, נקי, מסודר, עם כיסאות, מתקן מים ושירותים ראויים. "בירור קצר העלה שהמקלט משמש בימי שגרה למפגשי קבוצות של 'אלכוהוליסטים אנונימיים'", הוא מספר, "זה מעין בית שני עבורם אז הם מקפידים לתחזק אותו. אני חייב להם תודה".

להפתעתו המתין לו באזעקה הראשונה מקלט מואר, נקי, מסודר, עם כיסאות, מתקן מים ושירותים ראויים. "בירור קצר העלה שהמקלט משמש בימי שגרה למפגשי קבוצות של 'אלכוהוליסטים אנונימיים'"

גם המקלט הסמוך לביתה של צביה בשכונת רמת אליהו בראשון לציון משמש בין מלחמות למטרות אחרות, אבל שם החוויה שונה בתכלית.

"רמת אליהו היא שכונה מוזנחת עם בתים משנות ה-50 בלי ממ"דים", היא כותבת, "המקלט הוא מקום המפלט של התושבים שרובם קשישים, אבל המקלטים הפכו לכוללים ובתי כנסת, חלקם לא ראויים לשימוש עקב הזנחה, הצפות ותקרות מתפוררות.

ישראלים נכנסים למקלט ציבורי בירושלים המשמש בדרך כלל כסטודיו לאומנות, 13 ביוני 2025 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
ישראלים נכנסים למקלט ציבורי בירושלים המשמש בדרך כלל כסטודיו לאומנות, 13 ביוני 2025 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

"לפעמים התושבים מוצאים את עצמם נעולים מחוץ למקלט. באחד הימים השבוע הרב יצא ואסר על השכנים שיש להם בעלי חיים להיכנס איתם להיכל הקודש שהוא בעצם מקלט ציבורי שהם ניכסו לעצמם. מישהו חייב לעצור את הפלישה הזו".

"לפעמים התושבים מוצאים את עצמם נעולים מחוץ למקלט. באחד הימים השבוע הרב יצא ואסר על השכנים שיש להם בעלי חיים להיכנס איתם להיכל הקודש שהוא בעצם מקלט ציבורי שהם ניכסו לעצמם"

זה לא המקרה היחיד שבו המתח בין דתיים לחילוניים מתנקז למקלט השכונתי. תושבת ירושלים מספרת שהעירייה אפשרה לכולל להשתמש במקלט הסמוך לביתה, אבל התרחשה בו שרפה.

"הקירות מלאים פיח, החשמל לא פועל, העירייה מתנערת ואומרת שהכולל צריך לטפל בנזקים שהוא גרם אבל לכולל אין כסף. אני כאזרחית דורשת מהעירייה לדאוג להשמיש את המקלט. אם אחר כך הם רוצים להתחשבן עם הכולל, שיעשו את זה". השבוע עיריית ירושלים דאגה סוף סוף לתקן את החשמל ולנקות את הפיח, והשכנים יכולים להתמגן ולנשום.

המערכה מול איראן החזירה למרכז העניינים את המקלטים הציבוריים. בשלושת העשורים האחרונים תפיסת המיגון של ישראל התמקדה בממ"דים. למי שאין ממ"ד, פיקוד העורף המליץ לתפוס מחסה במיגון הטוב ביותר האפשרי – חדר מדרגות או חדר פנימי. רק שכל אלה לא רלוונטיים מול הטילים הבליסטיים של איראן.

תל אביבים במקלט ציבורי במהלך מלחמת ישראל-איראן, 20 ביוני 2025 (צילום: יהושע יוסף/פלאש90)
תל אביבים במקלט ציבורי במהלך מלחמת ישראל-איראן, 20 ביוני 2025 (צילום: יהושע יוסף/פלאש90)

ההכרח למצוא מיגון אמיתי וזמן ההיערכות הנדיב שמאפשרת ההתרעה הראשונית, מוציא ישראלים רבים מבתיהם ומריץ אותם אל המקלטים הציבוריים. מה שהם פוגשים שם נע בין טיפוח מלבב להזנחה פושעת.

המפגש המחודש עם המקלטים מחדד את הנטייה של הערים בישראל להחמיץ את הפוטנציאל של המרחב הציבורי. הערים הטובות בעולם המפותח הן גם הצפופות ביותר – מנהטן למשל. אבל כדי להיות עיר צפופה וטובה, חובה לנצל בתבונה כל פיסת שטח, כל משבצת נדל"ן.

הערים הטובות בעולם המפותח הן גם הצפופות ביותר – מנהטן למשל. אבל כדי להיות עיר צפופה וטובה, חובה לנצל בתבונה כל פיסת שטח, כל משבצת נדל"ן

בישראל, שבה רק נדמה לנו שהערים צפופות – במונחים של נפש לקמ"ר ערי המטרופולין במערב כמו ברצלונה או פריז צפופות פי-כמה מכל עיר בישראל – הבזבוז חוגג: רוב הגגות נטושים ולא מנוצלים, וברבים מהמקלטים ההזנחה חוגגת.

הזנחה, אגב, יכולה להתבטא בשני הקצוות: מצב שבו איש לא משתמש במקלט, ולחללים שוממים יש כידוע נטייה למשוך מזיקים, לכלוך ופולשים לא רצויים; או מצב שבו העירייה מאפשרת לגורמים פרטיים לעשות שימוש במקלט – אבל לא טורחת לפקח ומסירה כל אחריות. בשני הקצוות האלה, הציבור הרחב מפסיד.

ירושלמים במקלט ציבורי במהלך מלחמת ישראל-איראן, 20 ביוני 2025 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
ירושלמים במקלט ציבורי במהלך מלחמת ישראל-איראן, 20 ביוני 2025 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

כ-91% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בערים, והנתח הזה, כמו בכל העולם, רק ילך ויגדל. ניצול נכון של המרחב הציבורי ישפר מאוד את איכות החיים בערים, וניצול כזה עובר דרך המונח דו-שימוש:

גם מקלט וגם חלל עבודה לאמנים צעירים/בית כנסת/מקום מפגש לקבוצות בשיקום, גם מגרש ספורט של בית ספר בשעות הבוקר וגם מגרש ספורט שכונתי אחר הצהריים (משום מה רובם נעולים בפני הציבור אחרי שעות הלימודים). הנה מטלה ראויה לראשי הערים בשש אחרי המלחמה.

כ-91% מאוכלוסיית ישראל מתגוררת בערים, והנתח הזה, כמו בכל העולם, רק ילך ויגדל. ניצול נכון של המרחב הציבורי ישפר מאוד את איכות החיים בערים, וניצול כזה עובר דרך המונח דו-שימוש

2

בכל הנוגע לאנרגיה, אנחנו כבר בעיצומה של מלחמה אזורית לכל דבר. סבך הקשרים והאינטרסים משפיע ומושפע מכל מהלך במלחמה.

בשלבים הראשונים ישראל שיגרה את מטוסיה לתקוף את שדות הגז והנפט של איראן, אבל זה היה בעיקר מהלך הצהרתי. פגיעה משמעותית בייצור הנפט של איראן יהיה אירוע בעל השלכות גלובליות והשפעה דרמטית על מחירי הנפט בעולם. פגיעה בנפט האיראני היא פגיעה באינטרס של מדינות רבות, כולל מעצמות, ובינתיים ישראל נמנעת מזה.

עשן מיתמר ממזקקת נפט בדרום טהרן אחרי שנפגעה במתקפה של חיל האוויר, 15 ביוני 2025 (צילום: ATTA KENARE / AFP)
עשן מיתמר ממזקקת נפט בדרום טהרן אחרי שנפגעה במתקפה של חיל האוויר, 15 ביוני 2025 (צילום: ATTA KENARE / AFP)

איראן משתמשת במאגרי הגז שלה בעיקר לצרכי פנים, אבל אחד משדות הגז הגדולים שלה נמצא בבעלות משותפת עם קטאר. במילים אחרות, זה משחק שיש בו הרבה יותר משני שחקנים.

איראן, מצידה, גמלה על מתקפת התשתיות בהשבתת בז"ן. המשק הישראלי – נקווה שזו לא תתברר כהערכה אופטימית מדי – ישרוד את הפגיעה, אבל בדיוק כמו באיראן, גם ההשלכות של פגיעה בתשתיות בישראל לא נעצרות בגבולות הארץ.

ברגע שישראל השביתה שתיים מתוך שלוש אסדות הגז שלה – לוויתן וכריש – מחשש לפגיעת טילים איראניים, יצוא הגז מישראל למצרים וירדן הופסק לחלוטין. רק אסדת תמר ממשיכה לפעול, וכל הגז שהיא מייצרת מופנה למשק הישראלי.

ברגע שישראל השביתה שתיים מתוך שלוש אסדות הגז שלה מחשש לפגיעת טילים, יצוא הגז מישראל למצרים וירדן הופסק לחלוטין. רק אסדת תמר ממשיכה לפעול, וכל הגז שהיא מייצרת מופנה למשק הישראלי

מייד לאחר שהופסקה הזרמת הגז בצינור שמגיע מישראל, ממשלת מצרים – שכ-70% מיבוא הגז שלה מקורו בישראל – הורתה על שורה של צעדי חירום, שהתבטאו בעצירת קווי ייצור במפעלים, הפסקות חשמל שמגיעות לחצי יממה, החשכת רחובות בשעה מוקדמת ועוד. גם בירדן המחסור הורגש מייד.

אסדת הגז תמר, כ-24 ק"מ מחוף אשקלון (צילום: משה שי/פלאש90)
אסדת הגז תמר, כ-24 ק"מ מחוף אשקלון (צילום: משה שי/פלאש90)

ובמילים אחרות: כשאיראן פוגעת במשק האנרגיה הישראלי ומאיימת על אסדות הגז, היא מפעילה לחץ ישיר גם על מצרים וירדן, מדינות שממילא לא ידועות ביציבותן המשטרית.

ביום רביעי, אחרי שבמשרד האנרגיה הגיעו למסקנה שמשק האנרגיה הישראלי מיוצב דיו, התקיים דיון על חידוש יצוא הגז והשר אלי כהן חתם על צו שמאפשר לחדש את ההזרמה למצרים וירדן, "אבל רק אחרי שכל צרכי המשק הישראלי נענו ולפני שהשתמשנו בסולר כתחליף לגז", לדבריו.

השר אלי כהן חתם על צו שמאפשר לחדש את ההזרמה למצרים וירדן, "אבל רק אחרי שכל צרכי המשק הישראלי נענו ולפני שהשתמשנו בסולר כתחליף לגז", לדבריו

כלומר, ישראל לא תשתמש בסולר המזהם והיקר במקום הגז ובמקביל תייצא גז. יצוא הגז יאושר רק אם יישאר לנו עודף. כהן חזר והדגיש את הדברים, אולי מפחד הבייס: לתת גז לערבים בזמן שהיהודים מסתפקים בתחליפים ירודים? שומו שמים.

במישור העקרוני התיעדוף של צרכי המשק הישראלי מוצדק, אבל הפעם אולי מוטב לספוג כמה ימים של זיהום אוויר מסולר כדי לסייע לשכנים במצוקה, מה עוד שמדובר בשכנים שמיירטים שוב ושוב נחילים של כטב"מים בעבורנו. אנרגיה היא נכס גאופוליטי מהמעלה הראשונה, וייתכן שבמקרה הזה הגאופוליטיקה יותר חשובה מהסביבה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן לצד מנכ"ל קבוצת בז"ן אסף אלמגור ומנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר באתר הנפילה בבז"ן, 16 ביוני 2025 (צילום: משרד האנרגיה)
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן לצד מנכ"ל קבוצת בז"ן אסף אלמגור ומנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר באתר הנפילה בבז"ן, 16 ביוני 2025 (צילום: משרד האנרגיה)

בשולי הדברים, כהן הפליג בדמיונו לימים אחרים. "מי יודע", אמר, "אולי עוד נחזור יום אחד לקנות נפט מאיראן כמו בשנים שלפני המהפכה האסלאמית".

אכן חזון אחרית הימים, אבל שר האנרגיה לקח אותו, לפחות לטעמי, צעד אחד רחוק מדי: "וגם קצא"א (שהזרימה את הנפט האיראני לאירופה) תחזור להיות מה שהייתה".

יש דברים שמוטב להשאיר בעבר. בעתיד, שת"פ של אנרגיית שמש בין ישראל לאיראן נראה הרבה יותר מפתה.

3

לפגיעה של הטילים האיראניים בבז"ן יש שלושה רבדים: הטרגדיה האנושית (שלושה עובדים נהרגו); הפגיעה המשקית (זיקוק הדלקים הופסק); והנזק הסביבתי.

לפגיעה של הטילים האיראניים בבז"ן יש שלושה רבדים: הטרגדיה האנושית (שלושה עובדים נהרגו); הפגיעה המשקית (זיקוק הדלקים הופסק); והנזק הסביבתי

עשן מיתמר באזור מתקן בז"ן בחיפה, ב־16 ביוני 2025 (צילום: Ahmad GHARABLI / AFP)
עשן מיתמר באזור מתקן בז"ן בחיפה, ב־16 ביוני 2025 (צילום: Ahmad GHARABLI / AFP)

דווקא השלישי – שבתרחישי האימה שנוגעים למפרץ חיפה כיכב במקום הראשון – היה הפעם מינורי יחסית. שעות של פליטת עשן מהלפידים זה לא משהו שהחיפאים לא מכירים מתקלות בעבר.

אזור התעשייה במפרץ חיפה עדיין עתיר חומרים מסוכנים וכימיקלים נפיצים. בראשית המערכה עם חזבאללה המלאים במפעלים דוללו משמעותית בהוראת פיקוד העורף, אבל עם הזמן הם שבו והתמלאו.

כדי לא לעורר חשד ולשמור על אפקט ההפתעה מול איראן, לא ניתנה הוראת דילול בטרם ישראל יצאה להתקפה. בשעה 03:00 ב-13 ביוני, מכלי החומרים המסוכנים של המפעלים במפרץ היו מלאים לחלוטין. ברגע שהמערכה פרצה, כל הגופים הרלוונטיים נכנסו לפעילות מואצת של דילול והפחתת סיכונים.

כדי לא לעורר חשד ולשמור על אפקט ההפתעה מול איראן, לא ניתנה הוראת דילול בטרם ישראל יצאה להתקפה. בשעה 03:00 ב-13 ביוני, מכלי החומרים המסוכנים של המפעלים במפרץ היו מלאים לחלוטין

"מאז שהתחילה המערכה באיראן לא ישנתי יותר משעה וחצי ברציפות", אומר גורם שעוסק בתחום. "זה שכל המפעלים מצייתים להנחיות של פיקוד העורף ומפחיתים סיכונים, זה עדיין לא אומר שאין סיכון, וכמובן שהפגיעה בבז"ן רק הוכיחה את זה.

מיכל האמוניה במפרץ חיפה. 30 ביוני 2017 (צילום: פלאש90)
מיכל האמוניה במפרץ חיפה. 30 ביוני 2017 (צילום: פלאש90)

"אגב, היו כמה מפעלים שניסו למרוח את הזמן ולדחות למחר מה שאפשר לעשות היום, אבל ראש עיריית חיפה יונה יהב נכנס לתמונה, דפק על השולחן, התקשר אישית לכל מפעל וכולם התיישרו".

שאלתי את אותו גורם מודאג אם בתוך השעות הרבות של דאגה וחוסר שינה היו לו גם מחשבות חיוביות. "כן", הוא השיב, "המחשבה שמכל האמוניה התרוקן לפני 8 שנים. אני לא רוצה לדמיין איפה היינו אם מכל האמוניה היה מלא בזמן שטילים איראניים נוחתים במפרץ חיפה".

4

"במה להמתיק ימים אם לא בשירים", תהה נתן זך באחד משיריו הנפלאים, ובימים של מלחמה מרה השאלה רק מתחדדת. ובכן, הנה רעיון: בארטיקים של ilo.

המפעל הקטן והמצוין לגלידות טבעוניות, שממוקם באצבע הגליל, התחיל לייצר גם "שלגון" – ארטיק מחלב קוקוס שמצופה בשוקולד מריר ושקדים. הארטיק נימוח, הציפוי פריך והטעם נהדר. וכאמור, טבעוני לגמרי. אני מתקשה לחשוב על דרך יותר סבירה לסיים עוד יום של חדשות מאיימות (או איומות) במזרח התיכון.

המפעל הקטן והמצוין לגלידות טבעוניות, שממוקם באצבע הגליל, התחיל לייצר גם "שלגון" – ארטיק מחלב קוקוס שמצופה בשוקולד מריר ושקדים. הארטיק נימוח, הציפוי פריך והטעם נהדר. וטבעוני לגמרי

שלגוני קוקס-וניל של ilo (צילום: אביב לביא)
שלגוני קוקס-וניל של ilo (צילום: אביב לביא)
עוד 1,473 מילים
סגירה