שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בדרכו לישיבת הוועדה לבחירת שופטים בירושלים, 26 בינואר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

סולברג כמעט הפך עתירה חסרת תשתית לנורמה מחייבת

היועמ"שית עשתה נכון כשדחתה את הצעת הפשרה שהגיש המשנה לנשיא העליון, אשר הייתה מביאה הלכה למעשה לקבלת העתירה נגדה וליצירת נורמה חדשה ומחמירה בתחום ניגודי העניינים ● עצם הנכונות של סולברג להציע הצעה כזו, במסגרת עתירה קלושה וחסרת תשתית, מעוררת דאגה באשר למידת הענייניות שבהתנהלותו ● פרשנות

החלטתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לסרב לעסקת הפשרה שהציע לה השופט נעם סולברג, במסגרת העתירה הטוענת שהיא מצויה בניגוד עניינים מול ראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן, היא החלטה נכונה.

אף שלפי נימוקיה מדובר בהחלטה מתבקשת וכמעט מובנת מאליה, זה בוודאי לא פשוט מבחינת היועצת – בתקופה שבה היא מצויה בעימותים תמידיים מול כלל גורמי הממשלה – לפתוח עוד חזית, הפעם מול המשנה לנשיא העליון.

עם זאת, החלטתה של היועצת מאירה באור מדאיג את עצם החלטתו של המשנה לנשיא העליון, להניח בפניה הצעת פשרה כזו, שאם הייתה מתקבלת הייתה מביאה לקבלת העתירה בעניינה, וליצירת נורמה חדשה בתחום הגבלת ניגודי העניינים, שלא קיימת בעניינו של אף נושא משרה אחר ברשויות השלטון.

העתירה מתמקדת בניסיון למנוע מהיועצת לעסוק בעתירה אחרת התלויה ועומדת בבג"ץ, נגד ועדת הבדיקה הממשלתית לבחינת השימוש ברוגלות ע"י המשטרה ושב"כ

הנכונות של סולברג להפגין קו קשוח נגד בהרב־מיארה מעוררת דאגה, בשל סימני השאלה נוכח מידת הענייניות שבעמדתו.

העתירה בעניין זה הוגשה על ידי ארגון הימין "לביא", בדרישה שהסדר ניגוד העניינים שעליו חתומה בהרב־מיארה יעודכן, כך שיכלול גם את ראשי שב"כ הקודמים רונן בר ונדב ארגמן, כמי שהיועצת מנועה מלעסוק באופן אישי בעניינם.

ראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן (צילום: משה שי/פלאש90)
ראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן (צילום: משה שי/פלאש90)

העתירה הוגשה בשעה שהעתירות בעניין הדחת בר מתפקידו כראש שב"כ היו תלויות ועומדות בבג"ץ, וביקשו למנוע מהיועצת לעסוק בעתירות באופן אישי. זה לא צלח.

כעת, העתירה מתמקדת בניסיון למנוע מהיועצת לעסוק בעתירה אחרת התלויה ועומדת בבג"ץ – עתירה מאוגוסט 2023 נגד ועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט בדימוס משה דרורי, לבדיקת השימוש באמצעי מעקב קיברנטיים, לרבות רוגלות, על ידי המשטרה ושב"כ. היועצת קבעה כי החלטת הממשלה להקים את ועדת הבדיקה הממשלתית אינה כדין, ובעקבות זאת הוגשה העתירה.

הפשרה של סולברג היא הצעה מסמרת שיער, באשר יש בה הלכה למעשה קבלה של טענות העותרת והצעה שהיועצת תעניק להם את מבוקשם אף בלא שניתן פסק דין

מדובר בעתירה ציבורית, שעליה חתומים קצינים בכירים בדימוס ועורכי דין בכירים, ובראשם ארגמן ומפקד חיל האוויר לשעבר אלוף במילואים אמיר אשל. העותרים הצליחו עד עתה לעכב את עבודת הוועדה, והם טוענים כי זו מאיימת להתערב בחקירות רגישות המתנהלות ברשויות האכיפה, ואפילו במשפט האלפים שבו נאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו כבר התעוררה טענת הגנה בדבר שימוש בלתי חוקי ברוגלות מצד המשטרה.

מובן שלארגמן אין עניין אישי בעתירה וכי מדובר בעתירה ציבורית. נוסף על כך, טיעוני העותרים, המסתמכים על פרסומים עיתונאיים בדבר קשרים בין ארגמן ובכירים נוספים לשעבר בשב"כ עם בעלה של היועצת, השרוי במחלה קשה ואינו מתפקד כלל זה שנים רבות, היו צריכים להידחות מזמן על ידי בג"ץ. כלל יסודי בבג"ץ הוא שטענות המתפרסמות בתקשורת אינן עובדות שניתן להסתמך עליהן.

שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בטקס השבעת שופטים חדשים, 18 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בטקס השבעת שופטים חדשים, 18 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ובכל זאת, העתירה הקלושה הזו הובילה את סולברג להניח לפני שבועיים את הצעת הפשרה, ולפיה "מתוך גישה מעשית וניסיון להביא לפתרון המחלוקת בדרכי שלום […] העותרת תודיע כי היא אינה עומדת עוד על עתירתה; והיועצת תודיע כי מבלי שיהא בכך משום הסכמה לטענות המועלות בעתירה, ולמען ניקיון הדעת בלבד, היא מאצילה, מכאן ולהבא, את סמכותה לעסוק בכל עניין הנוגע לארגמן לגורם אחר שייבחר על ידה".

זוהי הצעה מסמרת שיער, באשר יש בה הלכה למעשה קבלה של טענות העותרת והצעה שהיועצת תעניק להם את מבוקשם אף בלא שניתן פסק דין. מובן שהיועצת לא יכלה לקבל את ההצעה הזו. בהרב־מיארה הודיעה לבית המשפט כי אין בינה לבין בר או ארגמן קשר חברי או קשר אחר, המעמיד אותה במצב של ניגוד עניינים.

הצעתו של סולברג איימה להחמיר, כלאחר יד, את המבחנים הנוהגים ביחס לטענות על ניגוד עניינים, וכל זאת ללא שניתן פסק דין בבג"ץ, ובמסגרת עתירה שהתשתית העובדתית בה לא הייתה אמורה לקבל משקל כלשהו

כמו כן, "בשים לב למבחנים ולאמות המידה שנקבעו בפסיקה ובהנחיות הנהוגות בשירות הציבורי. מבחנים ואמות מידה אלה אינם מתקיימים במקרה דנן ולו בקירוב". ובמילים אחרות – בהרב־מיארה מודיעה לסולברג שהוא בכלל לא בכיוון.

המשנה לנשיא העליון אמור לזכור שלהכרעות המשפטיות של בית המשפט יש השלכות רוחב תקדימיות המשפיעות הרחק מעבר למקרה הקונקרטי שלפניו. באותה מידה, להחלטות של היועצת המשפטית לממשלה, גם ביחס לניגוד העניינים שבו היא מצויה או אינה מצויה, יש השלכות רוחב ביחס לכלל השירות הציבורי.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הצעתו של סולברג איימה להחמיר, כלאחר יד, את המבחנים הנוהגים ביחס לטענות על ניגוד עניינים, וכל זאת ללא שניתן פסק דין בבג"ץ, ובמסגרת עתירה שהתשתית העובדתית בה לא הייתה אמורה לקבל משקל כלשהו על ידי בית המשפט.

תשובתה של היועצת להצעה הבלתי ראויה שהונחה לפניה היא, אם כך, רק חלק מהאירוע. לצד זאת, נראה שהשופט סולברג יצטרך להסביר, בהמשך גלגולי העתירה, את המניע להתנהלותו בעניין זה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מעתה אמור שהיועמשית יכולה לעשות ככל העולה על רוחה , לשקר בבית משפט העליון , להכחיש דברים , לטשטש ראיות , להתעלם מעבירות על החוק , לתפוס צד בתפקידה נגד הממשלה עליה אמורה להגן והכל עבור מ... המשך קריאה

מעתה אמור שהיועמשית יכולה לעשות ככל העולה על רוחה , לשקר בבית משפט העליון , להכחיש דברים , לטשטש ראיות , להתעלם מעבירות על החוק , לתפוס צד בתפקידה נגד הממשלה עליה אמורה להגן והכל עבור מטרתה שהיא להגן על מקורביה ואוכלי שולחנה .
הרי ברור שכל המאמר הזה נגוע ומשוחד .

עוד 685 מילים ו-2 תגובות
סגירה