הפורנוגרפיה של הפוליטיקה

בכל יממה שחולפת משחרר טראמפ בממוצע כ-13 הצהרות מפוקפקות ● המספר הזה מהדהד את עומק תרומתו לאגביות שבה נתפס השקר בעולם החדש, ולשעבוד של הצרכן לעולמות פנטסטיים שבהם מככבים מין, אלימות ומשחקי-שליטה מגדריים ● סוגרים עשור: כתבה ראשונה בסדרה

דונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Brynn Anderson)
AP Photo/Brynn Anderson

בכל יממה שחולפת משחרר טראמפ בממוצע כ-13 הצהרות מפוקפקות ● המספר הזה מהדהד את עומק תרומתו לאגביות שבה נתפס השקר בעולם החדש, ולשעבוד של הצרכן לעולמות פנטסטיים שבהם מככבים מין, אלימות ומשחקי-שליטה מגדריים ● סוגרים עשור: כתבה ראשונה בסדרה

באופן סימבולי, עידן הטראמפיזם התחיל עם מותה של הילארי קלינטון.
אמנם היא לא מתה באמת, אבל לרגע קט במהלך קמפיין 2016, בתאריך האמריקאי הקדוש 11 בספטמבר, המתינה אומה שלמה, ועמה חלקים נכבדים מהעולם, לבשורה קשה על מצבה הבריאותי העגום.

"מעידה חורצת גורלות – צפו ברגעים הדרמטיים", התבשרו הקוראים בעמוד הבית של וואלה בסיקור מיוחד, השמור לגדולים שבאסונות, שנמשך גם שעות ארוכות אחרי שקלינטון יצאה אל הקהל בריאה ושלמה, נופפה לשלום, חיבקה ילד, ועדכנה שבסך הכל לקתה בדלקת ריאות, ושבמקום לטפל בעצמה עמדה בשמש הקופחת שעות ארוכות, עד שהתייבשה.

העמוד הראשי של וואלה, מבשר על ההתמוטטות של הילרי קלינטון
העמוד הראשי של וואלה, מבשר על התמוטטות קלינטון

"התמוטטותה" הדרמטית-טראגית של קלינטון אל מול מצלמות הטלוויזיה שודרה במשך יממה שלמה בלופים אינסופיים, בתוספת פרשנויות מחמירות, צילומי תקריב הכרחיים, סלואו-מושנים, וסימון בעיגול של צילומי המעידה, רגע לפני שנבלעה בתוך הוואן.

לאלה הצטרפו סרטוני פייק-ניוז, שקבעו כי קלינטון סובלת מהפרעה רפואית-נירולוגית כלשהי, אשר רצו ביוטיוב במשך שבועות ארוכים וצברו נתוני צפייה גדולים מתחת לרדאר.

הפנטזיה ש"משהו נורא" קורה להילארי (שבץ? סרטן? אבדן-שפיות?) לא באה לספק רק עולמות אפלים של אנשים רעים, שכן חלק מהצופים ודאי היו מודאגים באמת. אבל במשוואה בין קלינטון לדונלד טראמפ, ואת זה התקשינו לזהות בזמן אמת, היו כל האלמנטים של פורנוגרפיה פוליטית, כזו שמשעבדת את הצרכן לעולמות פנטסטיים שבהם מין, אלימות ומשחקי-שליטה מגדריים משמשים בערבוביה מסוכנת.

קחו, למשל, את רגעי האימה הזכורים משלושת העימותים בין קלינטון לטראמפ: טראמפ גוהר מעל קלינטון, מטיל עליה צל עצום ומאיים; טראמפ טובע את הפראזה הזכורה "lock her up" ("כילאו אותה") ההופכת במהרה להמנון של המון משולהב בעצרות הענק שלו, טראמפ מכנה את הילארי nasty woman (אישה נבזית).

בכלל, יחסו המשועשע-מזלזל-מתנשא-תוקפני של טראמפ למין הנשי נחזה בטעות בזמן אמת כ"תקלה" המתגלה באורח מקרי. כך, למשל ההקלטה שבה טראמפ מתועד בימיו כמנחה ריאליטי, כשהוא מתרברב באוזני המגיש בילי בוש (אחיינו של ג'ורג' בוש), כיצד הוא נוהג לתקוף מינית נשים. אמריקה סערה במשך ימים ארוכים, בדיוק כפי שהורים פוריטנים סוערים כשהם מגלים מה הילד שלהם מחביא מתחת למזרן.

היה רק אחד שלא באמת התרגש מקלטת הפורנו הזאת. קוראים לו דונלד טראמפ. הוא מעולם לא הסתיר את האופן שבו הוא מחפצן נשים, כולל את בתו שלו איוונקה. ב-97' כשהייתה בת 16 כינה אותה "חושנית" ו"piece of ass". ב- 2006, כשאיוונקה ישובה לצידו, הבהיר לקול צחוקן של מגישות הטלוויזיה בתוכנית פמיניסטית, כי אלמלא הייתה בתו, "קרוב לוודאי" שהיה מקיים עמה קשר רומנטי.

הדבר היחיד שהשתנה בעשור שחלף מאז אותה הקלטה הוא שטראמפ היה אז בדרן, וב-2016 הוא כבר המתמודד לתפקיד הבכיר והחזק ביותר בעולם המערבי. ובכל זאת במשך קרוב לשנתיים איש לא לקח ברצינות את דבריו, כי כולם חשבו שפורנוגרפיה ופוליטיקה הם שני עולמות נפרדים.

12,000 שקרים

באוגוסט האחרון בדק הוושינגטון פוסט ומצא כי טראמפ שחרר (בכתיבה או באומר) 12,019 הצהרות שקריות או מטעות במשך 928 ימים שבהם כיהן בתפקיד מנהיג העולם החופשי.

זהו ממוצע בלתי נתפס של כ-13 הצהרות מפוקפקות בכל יממה מאז שנבחר לנשיא, ובחצי השנה האחרונה גילה הוושינגטון פוסט שהממוצע עלה ל-20 הצהרות כאלה ביום.

אם פעם בפוליטיקה שקר יכול היה לחרב קמפיינים מצליחים (גארי הארט), לשלוח נשיאים הביתה (ריצ'ארד ניקסון), או לפחות לדרוש מהמנהיג להסביר את מניעי השקר שלו ("מותר לשקר למען ארץ ישראל", אמר יצחק שמיר), הרי שעתה מדובר בפעולה שלטונית המתקבלת בשוויוןנפש מוחלט, אולי אפילו בציפייה.

אם פעם בפוליטיקה שקר יכול היה לחרב קמפיינים (גארי הארט), לשלוח נשיאים הביתה (ריצ'ארד ניקסון), או לחייב את המנהיג להסביר את מניעי השקר, הרי שעתה מדובר בפעולה שלטונית המתקבלת בשוויון נפש מוחלט

הסיפורים העיתונאיים שזכו לחשיפה המרובה ביותר במערכת הבחירות האמריקאית של 2016 היו אלה שנפוצו באמצעות פייק-אתרי-חדשות ברשתות החברתיות. הם עקפו את הסיפורים הבולטים בעיתונות המיינסטרים, זאת שהציבור אמור לסמוך עליה שתפעיל מערכות סינון-אמת, בדיקת עובדות, הישענות על מקורות ועוד.

כך קרה שהמצאות מגוחכות של עיתונות-מתחזה כמו "האפיפיור תומך בטראמפ" או "הילארי מכרה נשק לדאע"ש" זכו לחשיפה עצומה בפייסבוק, בעוד שהמאמרים הוויראליים ביותר של כלי תקשורת רציניים כמו וושינגטון פוסט זכו לחשיפה נמוכה יותר ב-10%-20%.

אבל בדיקה של חמשת הסיפורים המבוססים על עובדות-אמת ושהיו באותה התקופה הכי פופולריים, מעלה שגם לשם זוחלת הפורנוגרפיה ודוחקת את מקומן של החדשות ה"מכובדות" יותר. במקום השני, למשל, מופיע מאמר על השנאה להילארי, ובמקום השלישי חשיפה של תמונות 'בחורה-על-בחורה' של מלניה טראמפ.

הילארי הייתה הראשונה שהשתמשה במונח "פייק ניוז", כדי לתאר את פעולותיו של טראמפ. אבל זמן קצר אחר כך טראמפ ניכס לעצמו את המותג והפך אותו למטבע לשון שגור, כדי לתאר דווקא את פעולותיה של התקשורת הממוסדת, זאת שה"פייק" שלה הוא בעצם ביקורת על השלטון.

כך נוצר אפקט בומרנג שבו כולם מאשימים את כולם בזיוף העובדות. לא עבר זמן רב ונכנס לעולמנו הביטוי "עובדות אלטרנטיביות", שמאפיין את העידן הטראמפי: אין "אמת" ו"שקר", יש "עובדות" ו"עובדות אלטרנטיביות", והציבור אמור לבחור למי להאמין.

הצגת הוכחה ממשית, כמו מסמך, ציטוט, הקלטה או חקירה, כבר אינם מספיקים כדי לשכנע. תמיד יצוצו "עובדות אלטרנטיביות" המטילות ספק בממצאים, ותמיד תבוא אחריהן תגובת אזרח טיפוסית, שנשמעת פחות או יותר כך: "אני לא שופט, איני יודע מספיק".

הצגת הוכחה ממשית, כמו מסמך, ציטוט, הקלטה או חקירה, כבר לא מספיקים כדי לשכנע. תמיד יצוצו "עובדות אלטרנטיביות" שמפקפקות בממצאים, ואחריהן תבוא תגובה טיפוסית: "אני לא שופט, איני יודע מספיק"

אחרי שטראמפ ניצח, גילה העולם כולו את מנעמי הפייק ניוז, והוא הפך לחלק מהשיח המרכזי בכל מערכת בחירות, מקומית או לאומית. יועצים אסטרטגיים החלו להתמחות בהפצה ויראלית של שקרים (או חצאי-אמיתות), יריבים פוליטיים התמקדו בהפצת שמועות (חלקן איומות, אחרות פשוט דביליות להחריד) באמצעות קבוצות הוואטסאפ, ומפלגות פוליטיות השקיעו הרבה כסף בהפעלת בוטים.

"הוויראליות היא הדלק של הפייק ניוז"

הפייק ניוז היה פה הרבה לפני עידן טראמפ, אבל קראו לו בשמות אחרים: "פרופגנדה", "ספין", "מניפולציה" וכדומה. החידוש המרכזי של העשור האחרון הוא בתחום התעבורה: אם פעם היה צריך נשא כדי שיוביל את הווירוס וידביק את הציבור, הרי שהיום אין כבר צורך בבן אדם. הרשתות החברתיות מאפשרות לשמועות שווא להגיע אל קהל היעד במהירות מטורפת, ומבלי לחשוף את מקור ההשמצה.

"הוויראליות היא הדלק של הפייק ניוז", מסבירה פרופ׳ קרין נהון, מהמרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט. "אנו יודעים כיום שפייק ניוז הופך ליותר ויראלי מזרימות מידע אחרות. זה קורה למרות שפייסבוק יחסית מגביל ויראליות, כי ממנה הוא אינו מרוויח כסף, ומוריד את החשיפה לשיתופים שמגיעים מגורמי תוכן. השקר הופך לוויראלי כי בדרך כלל הוא יותר צהוב, בוטה וקיצוני, אבל גם כשקבוצות בעלות אינטרס משקיעות הרבה מאוד כסף בהפצתו, ולכאן כבר נכנסת הסוגיה של קשרי הון-שלטון עם טכנולוגיה״.

"למשל בתקופת הבחירות, למשל, צצו פתאום חשבונות מזויפים שמנהלים את השיח. בספין יכולנו לפחות לזהות מי היוצר, ולהגיד 'זהו ספין שהגיע מכיוונו של פוליטיקאי זה או אחר׳. אבל ברגע שמשחקים עם סדר היום הציבורי באמצעים טכנולוגיים, הבעיה גדולה הרבה יותר, כי המניפולציות שאפשר לעשות על הבוחר באמצעים טכנולוגיים הן אין-סופיות.

"ראינו בבחירות בארה"ב שטראמפ השתמש בחשבונות מזויפים ובוטים 'שחורים', לכאורה, כלומר אישיות מזויפת שמציגה עצמה כשחורה ומדברת איתך כאילו היא מבינה את האינטרסים שלך, אבל בפועל עומדים מאחוריה אנשי הקמפיין של טראמפ".

אבל האם בחירתו של טראמפ היא יותר תוצר של קמפיין מתלהם ורדוד או של פייק ניוז? האם אפשר לטעון שפוליטיקה פורנוגרפית (כלומר שטחית, בהמית, סקסיסטית, גזענית ואגרסיבית) מחויבת להתבסס במישרין על פייק ניוז?
"הקשר בין השניים ברור, וממש אפשר לראות כיצד הרשתות החברתיות מעודדות את המעגל שבתוכו הפייק ניוז פורח. טראמפ במובן הזה מסמל עידן שבו כוחם של המוסדות המתווכים, כמו המפלגות והעיתונים, נמצא בירידה תלולה, והפוליטיקה הופכת להיות אישית לחלוטין.

"הפוליטיקאים עוקפים את התקשורת ונמצאים בקשר ישיר עם הבוחרים דרך הרשתות החברתיות. קשר ישיר ללא מתווכים הוא ברכה, אך יש לו גם מחיר. כדי להשיג תשומת לב, הם חייבים להיות צהובים ובוטים יותר, ולהציג תכנים פולשניים וסנסציוניים. זאת התנהגות שמובילה גם ליותר שקרים, בין אם בטעות ובין אם במכוון״.

"כל הקונספציה של 'בדיקת עובדות', שנתפסה כאחד מתפקידיה המסורתיים של העיתונות, מתבטלת בעידן שבו המסרים מועברים ישירות ברשת. היום הפוליטיקאים מייצרים את החדשות בעצמם בטוויטר, בפייסבוק, בוואטסאפ או באינסטגרם, והתקשורת בסך הכל מהדהדת אותם הלאה.

"מבחינת הפוליטיקאים זה מצב של win-win, כי כך הם גם יכולים לומר מה שהם רוצים בלי שום סינון, וגם יכולים להדהד ולהעצים את דבריהם ולתת להם חותמת עובדתית-כביכול".

אמצעי להפצת גזענות

מדובר במעגל שכמעט בלתי אפשרי לקטוע, ולפעמים חבל גם על הזמן המוקדש לניסיון לעשות זאת.

בני גנץ תבע את "ישראל היום" על פרסום פרשת תקיפה מינית, לכאורה, מלפני 40 שנה. אנשיו אמרו שמדובר בפייק ניוז מוחלט. ב"ישראל היום" הציגו תלונה של ישראלית מאמריקה. גנץ תבע דיבה, ובכך דווקא הגדיל את סיקור הפרשה בחדשות המסורתיות, כולל פולו-אפים. שתי מערכות בחירות אחרי, "ישראל היום" הסכים לתרום 50,000 שקל כחלק מפשרה בתביעה, כלומר להודות דה-פקטו ששגה או הוטעה בפרסום. אבל למי באמת אכפת כעת?

פעמים רבות הפייק מופנה כלפי הזר או האחר, ומסייע לגזענות להרים ראש. כך היה בתנועת ה-birther שהפיצה במשך שנים את הטענה השקרית שברק אובמה לא נולד בארה"ב, ולכן אינו זכאי לשמש כנשיא על פי החוקה. הפטרון המוכר ביותר של התנועה היה לא אחר מאשר טראמפ עצמו.

בבחירות 2015, כשנתניהו שחרר בשעה ארבע אחר הצהריים את הצהרת "הערבים נעים לקלפיות" שלו, ניסו יריביו הפוליטיים לפעול באמצעות ועדת הבחירות. אבל כמובן שזה היה מאוחר מדי, וחסר תוחלת. אותו נתניהו שיתף דיווח מסולף ולפיו אוהדי קבוצת סכנין שרקו בבוז בעת דקת דומיה לזכרם של קרבנות אסון השיטפון בנחל צפית. ארבעה ימים נותר הפרסום על דף הבית שלו עד שהוסר. בינתיים הנזק כבר נגרם.

העתיד: האם הטמטום ישלוט?

קומדיית המדע הבדיוני "אידיוקרטיה: הטמטום שולט" שיצאה לאקרנים ב- 2006 ניבאה במידה רבה את העידן הטראמפי, בהבדל אחד: בסרט מעריכים שהוא יגיע רק בעוד 500 שנה.

הנשיא דוויין קמצ'ו, גיבור הסרט, הוא שחקן פורנו לשעבר שמקלל, יורה ומסית את הקהל. כאשר מצמידים קטעים מנאומו המופרע בסרט להופעותיו של טראמפ, מגלים, למרבה הגיחוך, דמיון לא קטן.

כשהיא מתבוננת לעבר העתיד של הדמוקרטיות בעידן הטראמפיסטי-פייק-ניוזי, קרין נאהון נעה תדיר בין אופטימיות לפסימיות: "בכל העולם, וגם בישראל, הדמוקרטיות-הליברליות עומדות בפני אתגרים קשים בעידן הפייק ניוז, וברור לכולנו שהמציאות השתנתה באופן דרמטי.

"אנחנו כרגע בקצה המאתגר של המטוטלת, לא הרבה לפני שהדמוקרטיה תקרוס כמו מגדל של טרמיטים, שבבת אחת מתמוטט עליה, ושבמקומה יקום משטר אחר לגמרי, שלמרות שאיננו יודעים עדיין מהו, ברור לנו כבר עתה שהוא לא יספק את אותם ערכים של חירות ושוויון לאדם שהיינו רוצים בהם.

"אז או שנקרוס או שהמטוטלת תחזור אחורה. אני רואה סימנים ראשונים למאמצים כאלה, למשל על ידי גורמי חברה אזרחית, להשיב את האמון בכללי המשחק, ואני רואה שגם מדינות מנסות לבנות הגנות וכלי-אמון חדשים, מתוך הבנה שללא כללי משחק אין משחק. אז אלו שתי האפשרויות: או שהדמוקרטיה תקרוס או שהיא תתעשת בזמן ותמצא דרכים לחסן את עצמה".

עוד 1,606 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 22 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: אם יוגש נגדי כתב אישום בעת כהונה - אתפטר מתפקידי

עוד הוסיף גנץ: "אני רגוע לחלוטין וסומך על המערכת" ● מ"מ פרקליט המדינה אלדד: "היועמ"ש ואני פועלים תוך אמון והערכה זה לזה" ● יועץ המשפטי לממשלה מצדד בעמדת העותרים ותומך בהוצאה של צווי ביניים, שימנעו את המשך יישום החלטת הממשלה עד להכרעה בעתירות

עוד 23 עדכונים

כלוא וחנוק בעולם מוכמן

גדלתי בירושלים למשפחה מיוחסת. מצד אבא, הרב סולימן אוחנה, שהיה מגורי הארי ז״ל וסופר סת״ם ועד היום קוראים מספר התורה שכתב לפני כ-400 שנה. מצד אמא, הרב דניאל טולדנו, שהיה רבה הראשי של קסטיליה עד גירוש ספרד.

יצחק הראל כילד חרדי
יצחק הראל כילד חרדי

הסבים שלי היו יצחק אוחנה ממקנס, מרוקו, רבה הראשי של קרית שמונה, וד"ר שמואל טולדנו מג׳יברלטר, שכתב ל״ט ספרי קבלה עיונית ותמיד היה אומר לי כי הכתיבה היא ״תיקון הברית״: אותן אצבעות שמקלקלות את הברית (ובעברית: מאוננות), מחזיקות את העט (פאלי) ששופך את הדיו על הכתב ויוצר עולמות חדשים. אז הנה, אני כותב, במקלדת, לא יודע אם ליצור עולמות חדשים, בוודאי לתקן עולמות כאובים.

הורי התחנכו בעולם הליטאי בבני ברק ושפת הסתרים שלהם היתה יידיש, אבא שלי עוסק מבוקר עד ערב רק בלימוד תורה והוא בוגר ישיבת פוניבז׳ והיום יש לו תלמידים רבים (לעיתים כשאני פוגש מי מהם, התגובה למראה בנו היא: ״אוי, רחמונס״).

סבא היה אומר לי שהכתיבה היא "תיקון הברית". האצבעות שמקלקלות את הברית (ובעברית: מאוננות), מחזיקות בעט (פאלי) ששופך את הדיו על הכתב ויוצר עולמות חדשים. אז הנה, אני כותב, לא יודע אם ליצור עולמות חדשים, בוודאי לתקן עולמות כאובים

יצחק הראל כנער חרדי
יצחק הראל כנער חרדי

גדלתי על ברכי הרב שך תרתי משמע, כשהייתי קטן ומגיע לבקרו היה מושיב אותי על ברכיו, פותח את המגרה ונותן לי סוכריות ואז בוחן אותי מה למדתי. הכרתי והסתובבתי בחצרות ובבתיהם של רבנים, אדמורי״ם ובאבות, למדתי בישיבות עילית של החברה הליטאית.

בבית נעדר כל סממן מזרחי ספרדי. דברתי יידיש, התפללתי במבטאם, ואם חלילה היינו שרים בבית זמירות עם סלסולי המזרח, סבא טולדנו שהיה, בנוסף לרב מקובל, מתמטיקאי וכנר, בוגר מכללת סורבון, היה צועק עלינו ומבקש שלא נשיר ברבעי טון כי זה ממש צורם.

אצל הליטאים למדתי ללמוד, לרדת לעומקם של הדברים השכלתניים, להבין את הפשט ולהבין כי הפשט הוא פשט ולעיתים פשט מלשון טפש.

גדלתי על ברכי הרב שך, תרתי משמע. כשהייתי קטן ומגיע לבקרו היה מושיב אותי על ברכיו, פותח את המגרה ונותן לי סוכריות ואז בוחן אותי מה למדתי. הכרתי והסתובבתי בחצרות ובבתיהם של רבנים, אדמורי״ם ובאבות, למדתי בישיבות עילית של החברה הליטאית

להתפלפל בגיל 15 האם ״ביאה שלא כדרכה הוי ביאה אם לאו״ (האם מין אנאלי נחשב מין, לענייני נידה או גילוי עריות) מבלי להבין מהו האקט בכלל. ללמוד לשם למידה, בחשיבה קרה ושכלתנית, בלי לשאול איך מרגישה אותה אחת שבאים עליה שלא כדרכה או מה היא אמורה להרגיש.

ואף על פי כן, כשאני רואה את ילדיי במערכת החינוך שמקדשת את המבחנים וההכתבה, אני מנסה ככל יכולתי להנחיל להם את תפיסת ״ללמוד איך ללמוד״. כשלמדתי משפטים וקראתי את פסקיו של גאון הדור ה״ה כב׳ השופט אהרון ברק שהיה ליטאי בתפיסתו, חזרתי באחת לפלפול הישיבתי ולבניית בניינים שעומדים על קצה של הנחה אישית ורעיונית. אקטיביזם משפטי בדיוק כמו ההלכה כיום, שאינה דומה ולו במעט לימי בית המקדש וליהדות בכלל.

בישיבות בהן למדתי הייתי ה״זר״ והשונה. שם משפחתי אוחנה, הסגיר אותי, פרענק קראו לי השכם והערב, ואף בישיבה בה למדתי, היו רק עוד 3 פרענקים כמוני מתוך 130 בחורים, פרענק איז א קרענק.

להתפלפל בגיל 15 אם ״ביאה שלא כדרכה הוי ביאה אם לאו״ (האם מין אנאלי נחשב מין, לענייני נידה או גילוי עריות) מבלי להבין מהו האקט. ללמוד לשם למידה, בחשיבה קרה ושכלתנית, בלי לשאול איך מרגישה האחת שבאים עליה שלא כדרכה

הזרות לא עזבה אותי שנים רבות, גם כשעזבתי את החברה החרדית. כשגרושתי היתה בהריון עם בנותינו התאומות, שינינו את שם משפחתי ל״הראל״. וכי למה שיסבלו מסטיגמות ודעות קדומות.

לפני כשנה הייתי במרוקו, לשם נסעתי בכלל לפסטיבל מוזיקה אלקטרונית. המסע טלטל אותי בעצמותי ובנפשי. הדבר הראשון שעשיתי היה להחזיר לעצמי את שם משפחתי – אוחנה. אז הנה אני, איציק הראל אוחנה. נעים מאוד.

נפשי השתוקקה לחופש מילדות. רציתי לדבר את עצמי, על רגשות, אבל לא ידעתי איך. גדלתי בעולם רציונאלי, שכלתני ולוגי. עולם של ביטול עצמי רדיקלי, כששיננתי כל יום שאני צריך ״לבטל רצוני מפני רצונו״.

נפשי השתוקקה לחופש מילדות, רציתי לדבר את עצמי, על רגשות, אבל לא ידעתי איך. גדלתי בעולם רציונאלי, שכלתני ולוגי. עולם של ביטול עצמי רדיקלי, כששיננתי כל יום שאני צריך ״לבטל רצוני מפני רצונו״

עברתי מהעולם הליטאי הקר והקפוא לעולם החם והשמח של החסידות, שם במקום ללמוד ולהתפלפל שרים, רוקדים ושותים לחיים, ועדיין הרגשתי כלוא וחנוק מבלי יכולת לבטא עצמי.

יצחק הראל (שני מימין) עם משפחתו
יצחק הראל (שני מימין) עם משפחתו

שלא לדבר על העולם המיני שעבר תלאות ומסעות, מילדותי הקטנה, דרך הישיבות ולאחריהן. עולם מוכמן, מנותק ולא מדובר, אפוף במשולש ה״אשמה, בושה ופחד״, דבר שגרם לי להיות בעולם של ריצוי וסבל פנימי מתמשך.

עברתי מסע מייסר בעולם הנפש, מנותק רגשית, וחייתי ממש תחת שני איציקים. איציק השכלי כלפי חוץ – הכל רציונאלי עם אפס יכולת הכלה, ואיציק הרגשי שבער אך מוסתר תחת הררי הגנות.

לא אהבתי את עצמי, כך שלא ידעתי אהבה התלויה בדבר מהי (להבדיל מילדיי שבפעם הראשונה שנפגשנו, הבנתי מהי אהבה שאינה תלויה בדבר), העולם המיני בתוכי סער וצרח ללא קול וללא כתובת, המיניות היתה מנותקת. לא ידעתי מה זו מיניות מחוברת. עולם ללא מילים. רק מעשים.

ועדיין הרגשתי כלוא וחנוק בתוך עצמי. העולם המיני עבר תלאות ומסעות, מילדותי הקטנה, דרך הישיבות ולאחריהן. עולם מוכמן, מנותק ולא מדובר, אפוף במשולש ה״אשמה, בושה ופחד״, שגרמו לי להיות בעולם של ריצוי וסבל פנימי מתמשך

הציונות בילדותי היתה הרוע בהתגלמותו. הנה שיר שהיה שגור בפינו: ״בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים, בדרך התורה נלך באש ובמים, בדרך התורה נלך לקדש שם שמים״, ואז היינו מסיימים במילים ״נשבור לציונים את השיניים״!! שיר שכולו התרסה לשלטון החילוני הציוני.

הייתי יוצא להפגנות שהיו אז. הנושאים היו חילולי שבת, חילולי בית קברות, או ניתוחי מתים. מאידך, מכיוון שגדלתי בשכונת בית וגן הצמודה להר הרצל, אותו הר הרצל שהיה משמש לנו מוקד לבילוי משפחתי. היינו עושים שם פיקניק ומתגלגלים על הדשא, ולא היה נתפס בעינינו כבית קברות כלל, למרות הקבר של הרצל שתמיד אמרו לנו שהוא שחור כי הוא נשרף בגיהנם.

אחת לשנה סוגרים את ההר מפסח עד לאחר יום העצמאות, והיו עורכים חזרות לטקס הממלכתי. כמה נהניתי להתפלח להר הרצל ולהביט בחיילים צועדים בסך, לשמוע שירים עבריים שמעולם לא הכרתי, את שיר התקווה. זה הקסים אותי. רציתי להיות כמותם, הרגשתי גאווה בהיותי ישראלי, זה ממש היה מבלבל.

הר הרצל היה משמש לנו מוקד לבילוי משפחתי. היינו עושים שם פיקניק ומתגלגלים על הדשא, ולא היה נתפס בעיננו כבית קברות כלל, למרות הקבר של הרצל שתמיד אמרו לנו שהוא שחור כי הוא נשרף בגיהנם

לא היה פשוט להכנס להר הרצל, החיילים שמרו שאף אחד לא יוכל להסתנן, והייתי עושה ממש מבצע צבאי שכלל זחילות ביער ירושלים, מעבר בין קוצים ומה לא. לא מזמן פגשתי ידיד שהוא אחד המפיקים של הטקס בהר הרצל, הלה מספר לי על הילדים הדוסים מבית וגן שמשגעים אותם ורוצים להכנס, ואני אומר לו, ״תכניס אותם, זו שליחות״ אם אתה רוצה להראות לילדים חרדיים מהו העולם ה״אחר״ – זה המקום, כאן אפשר לפקוח להם את העינים וגרום להם להבין שלא הכל שחור לבן.

האיום הגדול על בחור ישיבה הוא, שחלילה לא ״יתקלקל״ וילך לצבא. שנה חיכיתי עד שאחותי תתארס כדי לא להרוס לה את השידוך, בזמן הזה נבחנתי והוסמכתי לרבנות. ביום שהתארסה פניתי ללשכת גיוס.

התגייסתי לצה״ל בגיל 22 כי רציתי לתרום ולהרגיש שייך. לא היה אז נח״ל חרדי ולישיבת ההסדר לא רציתי ללכת, כי אצלנו כיפה סרוגה נחשבה גרועה מחילוני. הייתי בהלם תרבות, שירתתי 3 שנים מלאות כשריונר בחטיבה 7 וזמן מה, כמש״ק דת. במלחמת לבנון השניה בשירות מילואים, הטנק שלי נקלע ל״כרוניקה של מארב ידוע מראש״, חטף כמה טילים ועלה בלהבות. יצאתי חי, ומצולק נפשית, אך לא חבר שהיה בטנק לידי.

האיום הגדול על בחור ישיבה הוא, שחלילה לא ״יתקלקל״ וילך לצבא. שנה חיכיתי עד שאחותי תתארס כדי לא להרוס לה את השידוך, בזמן הזה נבחנתי והוסמכתי לרבנות. ביום שהתארסה פניתי ללשכת גיוס

את הכיפה הורדתי מראשי בגיל 25, אולם רק בגיל 44 התחברתי לעולם הפנימי המוכמן ולאחר מסע עמוק בנבכי נפשי באמצעות פסיכואנליזה, הצלחתי להתחבר לחופש העמוק ביותר – להיות מאוחד עם הנפש. ועל כך בפוסט הבא.

יהודי, בוגר החינוך החרדי ליטאי / חסידי, תלמיד חכם בהווה, עורך דין ויועץ לחיים, חופר עמוק, תשוקה לחיים, מוזיקה, אוכל טעים, לאלוהים ולמורכבות האנושית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,219 מילים

עד לאחרונה התמקדה פעולת המשטרה הגרמנית בטיפול בקיצונים אסלאמיים ● אבל כמה מאירועי הטרור האחרונים, שהמניע להם היה אידיאולוגיה ימנית קיצונית ואנטישמית, גרמו לה לאמץ אסטרטגיה חדשה

עוד 938 מילים

טיול לשבת הדרום לובש אדום

נוסעים דרומה לטייל בזול, ליהנות מניחוח הפרחים ולגלות הנאות נוספות ● נצלו את סוף השבוע כדי לבקר בפסטיבל "דרום אדום", לספוג קצת שמש וליהנות מעוד כמה פעילויות (כמעט) ללא תשלום

עוד 853 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
וִירוּס

אם מתנגדי החיסונים הרפואיים נמצאים בשולי החברה ונתפסים כתמהונים, הרי שמתנגדי החיסונים התרבותיים, הכלכליים, המשפטיים והפוליטיים נמצאים בעמדות מפתח ושולטים במוקדי הכוח ● בשנים האחרונות, נדמה לא פעם שידם על העליונה ושהקרב הוכרע

עוד 1,013 מילים

למקרה שפיספסת

מעגל של שבי, כאב ותקווה

כשהמשטרה הרחיקה את בעלי מהבית אחרי שהיה אלים, העזתי לבקש גט. כשהוא סירב, מצאתי תמיכה

מעגל של אושר

אני זוכרת שעמדתי על הבמה בשנה שעברה ב'אשת המדבר', טיול בן יומיים במדבר שאורגן על ידי מרכז הסיוע המשפטי לנשים 'יד לאישה', התומך בנשים עגונות שבעליהן מסרבים לתת להן גט. ביקשתי את המיקרופון וקראתי בקול 'ברוך מתיר אסורות'. זה היה יום אחרי שסוף סוף קיבלתי את הגט שלי, והייתי מאושרת עד הגג!

עמדתי על הבמה ב'אשת המדבר', טיול בן יומיים במדבר, שאורגן על ידי מרכז הסיוע המשפטי לנשים 'יד לאישה', התומך בנשים עגונות שבעליהן מסרבים לתת להן גט. ביקשתי את המיקרופון וקראתי בקול 'ברוך מתיר אסורות'

הרגשתי ששוחררתי מכלא והייתי עכשיו חופשיה כמו ציפור דרור. הרגשתי מוקפת במעגלים של אושר. צעדנו 18 קילומטרים דרך מדבר הערבה באותו יום, כשבמהלך הטיול הרגשתי בבירור את התמיכה הפיזית והרוחנית של הנשים האחרות שיצאו למסלול. היה לי כל כך הרבה כוח. רקדנו באושר והיה קשה להאמין שבדיוק עזבתי סוג שונה לחלוטין של מעגל.

מעגל של כאב ופחד

הייתי כלואה במעגל אכזרי ללא דרך מוצא. מעגל של אלימות, איומים, 'הרצאות', על צדקת הדרך, והשפלה. היה לי רצון עז לתקן דברים, להחיות את האהבה שפעם חלקנו.

היינו נשואים במשך 21 שנים. בהתחלה לא היתה אלימות. היא הזדחלה לחיים שלנו כל-כך באיטיות – באופן נדיר בהתחלה, ובסופו של דבר על בסיס יומי. עכשיו אני יודעת שהיו סימני אזהרה, אבל לא ראיתי אותם מהבהבים.

היינו נשואים במשך 21 שנים. בהתחלה לא היתה אלימות. היא הזדחלה לחיים שלנו כל-כך באיטיות – באופן נדיר בהתחלה, ובסופו של דבר על בסיס יומי. עכשיו אני יודעת שהיו סימני אזהרה, אבל לא ראיתי אותם מהבהבים

הייתי במעגל של כאב, כאב פיזי, אובדן שליטה או כעס שלא היה קשור אליי אבל כוון אליי. שריפה בגרון שלי על אובדן מערכת יחסים, הכאב והסימנים שלו נותרו והזכירו לי את הכאב גם מספר ימים לאחר מכן. ושוב הסתרתי ו'שכחתי', משום שצריך להמשיך.

לפני שקיבלתי את הגט שלי כתבתי את הדברים הבאים:
"אני כלואה במעגל של פחד. אני מפחדת להרגיש כך שלא אפול, מפחדת להרגיש משום שזה כואב. אני מפחדת לדמיין משום שזה מאיים, ואם אעז… אם אנסה… לא! האם יכולה להיות תקווה למרות הכל?"

אני רוצה לחבק את האישה שכתבה את המילים האלו, אישה שהיתה לה מעט מאוד תקווה, ואני רוצה להגיד לה שבקרוב היא תהיה חופשיה; יש תקווה. התקווה החלה ביום בו המעגל נשבר. הוא היה אלים שוב והורחק מהבית שלנו. אני הייתי שבורה. ועדיין, הצלחתי לגעת בפצעים, להקשיב, לכאוב. קמתי והעזתי להתחיל בהליכי הגירושין.

הייתי במעגל של כאב, כאב פיזי, אובדן שליטה או כעס שלא היה קשור אליי אבל כוון אליי. שריפה בגרון שלי על אובדן מערכת יחסים, הכאב והסימנים שלו נותרו והזכירו לי את הכאב גם מספר ימים לאחר מכן. ושוב הסתרתי ו'שכחתי'

מעגל של שבי

הוא לא רצה לתת לי גט. "את שלי; את לא עוזבת, אני לא אתן לך לעזוב". נלחמתי כדי לשרוד. הייתי צריכה לכלכל חמישה ילדים עם משכורת של גננת. עד היום, הוא לא משלם מזונות.

תוך כדי הבלגן הבנתי פתאום שהוא מיוצג על ידי עורך דין ממולח שמונה על ידי המדינה, בעוד שאני עומדת מול המערכת בעצמי, מייצגת את עצמי. המדינה לא סיפקה לי ייצוג משום שלא אני נעצרתי על אלימות; הייתי רק גננת שמקבלת משכורת 'מדהימה' ולכן הייתי יכולה להרשות לעצמי את הייצוג.

רעדתי מפחד לפני ההופעה בבית המשפט, משום שהרגשתי שאין לי את עוצמה לעמוד מול המערכת לבד.

תוך כדי הבלגן הבנתי שהוא מיוצג על ידי עו"ד ממולח שמונה ע"י המדינה, בעוד שאני עומדת מול המערכת בעצמי. המדינה לא סיפקה לי ייצוג משום שלא אני נעצרתי על אלימות; הייתי רק גננת שמקבלת משכורת 'מדהימה' ולכן הייתי יכולה להרשות לעצמי את הייצוג

מעגל של תקווה

שוב הרגשתי כלואה במעגל. הפעם מעגל של עגינות, כבולה לנישואים בלתי קיימים. שוב הרגשתי פצועה וכואבת כשעמדתי מול המערכת המשפטית. כל הפחדים שלי מומשו והכבוד שלי נרמס. אני זו שצריכה להצדיק את עצמה?

שמעתי שמועה על מעגל נוסף, מעגל של תקווה – ארגון התומך בנשים בכאב, המכותרות על ידי פחדים וחרדה, כפי שאני הייתי. ארגון המספק ייצוג משפטי, תמיכה רגשית וחברות. בעזרת הארגון הזה, הצלחתי סוף סוף לשבור את מעגל העגינות; יד לאישה היה מעגל התקווה עבורי ועבור קרוב לאלף נשים אחרות אותן עזר לשחרר.

והשנה, כשאני ממשיכה לטיול המדברי 'אשת המדבר', אני אהיה לאה שונה מאותה לאה שהייתי כשהשתתפתי בשנה שעברה.

שוב הרגשתי כלואה במעגל. הפעם מעגל עגינות, כבולה לנישואים בלתי קיימים. שוב הרגשתי פצועה וכואבת כשעמדתי מול המערכת המשפטית. כל פחדיי מומשו וכבודי נרמס. אני זו שצריכה להצדיק את עצמה?

טיול אשת המדבר, המופק על ידי מרתון ישראל, מתרחש במדבר הערבה ב-20-21 בפברואר, 2020. הוא כולל מסלול מאתגר בן 24 ק"מ הכולל נקודות התרעננות, לינה בחוות האנטילופות, ארוחות מפוארות, הופעה של הזמרת רונית שחר, מעגלי שיח בערבים, אחווה ועוד.

כל ההכנסות האירוע מועברות ל'יד לאישה' של אור תורה סטון להמשך העבודה שלהן לקראת שחרור והעצמה של עגונות. הרישום סגור, אבל אתם יכולים עדיין לעזור להם להגיע ליעד שלהם.

משתתפת במרתון אשת המדבר שמתקיים בערבה בפברואר 20-21.,2020, יכלול 24 ק"מ הליכה במדבר מטעם 'יד לאשה' למען נשים עגונות ומסורבות גט.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 760 מילים

תגובות אחרונות

עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ההחלטה לפתוח בחקירה נגד יונתן פולק היא לא פחות משערורייה

החלטת משרד המשפטים לפתוח בחקירה פלילית נגד פעיל השמאל יונתן פולק בגין מאמר דעה שפרסם ב"הארץ", היא החלטה בלתי סבירה וכה קיצונית בחומרתה, עד שהיא נראית כנגועה בשיקולים זרים ● פרשנות

עוד 905 מילים

הספין החמישי נתניהו חוגג על החקירה הפלילית אבל לכחול-לבן יש דילמה גדולה יותר

הודעת מ״מ פרקליט המדינה אמש, בפריים טיים, על פתיחה בחקירה פלילית בנושא הממד החמישי, שבראשה עמד בני גנץ, נפלה כמו ספין משמיים לידי נתניהו ● לא משנה שגנץ עצמו כלל לא חשוד בפרשה, זה יהיה הקמפיין עד ל-2 במרץ ● אלא שהמרוויחים העיקריים מהספין הזה לא יהיו הליכוד ● ובינתיים, בכחול-לבן, מחשבים מסלול מחדש ועומדים בפני דילמה חשובה בהרבה מענייני הממד החמישי ● פרשנות

ממלא מקום פרקליט המדינה, דן אלדד, הודיע אתמול כי החליט לפתוח בחקירה פלילית בנושא הממד החמישי, החברה של בני גנץ ורם בן-ברק מכחול-לבן, שפשטה מזמן את הרגל. ההחלטה שודרה בפריים טיים, בחדשות של ערוץ 12. בליכוד שמחו וצהלו, ויש כבר מי שמציע, ברוח ימי החקירות הללו, להקים ועדה שתחקור למה עיכבו את החקירה הזו עד היום, ולמה רצו לדחות אותה עד לאחר הבחירות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין שיש לו כאן ספין מהשמיים. הוא לקח את הודעת הפרקליטות וניפח אותה. לא משנה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כבר הבהיר כי גנץ כלל עצמו לא חשוד בפרשה, זה יהיה הקמפיין מעכשיו ועד הבחירות ב-2 במרץ: הממד החמישי, האכיפה הבררנית, ההדלפות הסלקטיביות, התיקים שתפרו בפרקליטות רק לימין, עד שאמיר אוחנה תפס שם פיקוד.

זה יהיה הקמפיין מעכשיו ועד הבחירות: הממד החמישי, האכיפה הבררנית, ההדלפות הסלקטיביות, התיקים שתפרו בפרקליטות רק לימין, עד שאמיר אוחנה תפס שם פיקוד

נתניהו ינצל את חוסר ההתמצאות וחוסר האבחנה של הציבור וינסה כמובן להחמיר עם התיק של גנץ, ולהקל עם התיקים שלו במקביל. אתמול כבר ניסה נתניהו להדביק לגנץ רמזים על פגיעה בביטחון המדינה.

"בפרשת הממד החמישי", הודיע אשף התעמולה נתניהו בכינוס באשקלון, "נפתחה הערב חקירה פלילית ובחקירה פלילית הכול פתוח: 50 מיליון שקל מכספי הציבור – ארבעה מיליון שקל מתוכם לא חזרו לציבור – וגנץ קיבל משכורת עתק. עד היום זה לא נחקר ולא חקרו את המשמעות הביטחונית של המידע שהממד החמישי הוציאה לחו"ל".

הפרס האלקטורלי שקיבל נתניהו יסייע לו להסיט את סדר היום מצרותיו הפליליות ומהמשפט שעומד להיפתח נגדו, זה ברור. האם האירוע החדש יפגע בגנץ ובכחול-לבן? ייתכן, אבל נתניהו והליכוד לא ייצאו נשכרים ברמת המנדטים. אנשים שחושבים שגנץ וגבי אשכנזי (עוד פרויקט חיסול של נתניהו והליכוד בימים האלה) מושחתים, לא יערקו למושחתים מהליכוד. הם לא יעברו מ"רק לא ביבי" ל"רק ביבי". הנדידה יכולה להיות רק בתוך הגוש, מכחול-לבן לעבודה-גשר-מרצ. זה כן.

אנשים שחושבים שגנץ ואשכנזי (עוד פרויקט חיסול של נתניהו והליכוד בימים האלה) מושחתים, לא יערקו למושחתים מהליכוד. הם לא יעברו מ"רק לא ביבי" ל"רק ביבי". הנדידה יכולה להיות רק בתוך הגוש: מכחול-לבן לעבודה-גשר-מרצ

גנץ ואנשי כחול-לבן נשאלים עכשיו בכל מקום על הממד החמישי ועל ההקלטות המרשיעות לכאורה של אשכנזי מפרשת הרפז. זה לא יירגע בסוף השבוע הזה ובכלל.

הקמפיין החדש שתכננו בכחול-לבן על ענייני הבריאות ("במחיר מיטה אחת במטוס של נתניהו אפשר לקנות 1,000 מיטות בבתי חולים", אמר לפיד בכנסת) יורד למדרון אחורי. נגיף הקורונה וחדרי הבידוד בשיבא תופסים את הכותרות הראשיות ומסייעים דווקא לנתניהו ושר הבריאות יעקב ליצמן, שמנהלים את כל העסק מול המצלמות.

אלה לא ימים טובים לכחול-לבן, אבל צריך לשים לב: בתוך כל ההמולה נדחק משפט מפתח של גנץ, בראיון אתמול לגלי צה"ל. "אני לא צריך 61 חברי כנסת. אני צריך שהגוש שלנו יהיה גדול יותר משלהם", כך אמר. הופה. זה בדיוק המתכון לממשלת מיעוט עם רוב יהודי שאפשר להקים רק בסיוע הרשימה המשותפת. זו בדיוק ההתלבטות הגדולה בקוקפיט של כחול-לבן בשבועות ובימים האחרונים.

השאלה היא מהי מידת הנזק הפוטנציאלי למפלגה. הנחת העבודה היא שממשלת מיעוט כזו לא תחזיק מעמד, ובבחירות הקרובות הבאות, אולי כבר בספטמבר 2020, כחול-לבן תהפוך למותג שלילי, מפלגה שהסתייעה בתומכי הטרור של בל"ד. זו בדיוק הדילמה, והיא נראית יותר מסובכת מהחקירה נגד הממד החמישי של גנץ.

עוד 499 מילים

דעה וירוס הבחירות הנצחי

תיאוריית הכאוס של הבחירות עשויה להתאים לחלק מהשחקנים, אך עבור ישראל בתור ישות כוללת, היא מכילה שינוי מבני עם השלכות שאי אפשר למדוד אותן ● מסיבה זו - ולו רק מסיבה זו בלבד - סינדרום הבחירות הנצחיות ללא סגירת מעגל חייב להסתיים ● רק קהל הבוחרים הישראלי, המנוכר עד לעמקי נשמתו, יכול לגרום לזה לקרות

עוד 1,158 מילים

דעה באיזו זכות המדינה כופה על ילד ישראלי, יהודי, יליד הארץ, לבחור בין אבא לבית?

מדינת ישראל החליטה השבוע לגרש תושב אתיופי שחי בישראל מזה 17 שנה, ואיתו את יואל, בנו בן ה-12, שנולד בישראל לאמא יהודיה והוא אזרח ישראלי לכל דבר ● "באפשרותו של יואל להסתגל לחיים במדינת מוצאו של אביו או במדינה אחרת", נימק את ההחלטה פרופ' שלמה מור-יוסף, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, באחד הרגעים הבעייתים של הכהונה שלו ● לשר הפנים אריה דרעי יש עוד כמה ימים להפוך את ההחלטה

עוד 813 מילים

בניגוד לטענת נתניהו, דימוי ישראל בעולם התדרדר בשנים האחרונות

נתניהו מרבה להתהדר בכך שישראל הפכה תחת הנהגתו "למעצמה השמינית בעולם" ● אלא שעיון בסקר עליו הוא מתבסס, חושף כי דימויה הבינלאומי של ישראל התדרדר בשנים האחרונות כמעט בכל תחום

עוד 660 מילים

מ"מ פרקליט המדינה אלדד הודיע על פתיחת חקירה פלילית

מנדלבליט: אתערב אם יועלו חשדות שונים מאלו הקיימים היום ● נתניהו הודיע על הקמת שתי שכונות מעבר לקו הירוק ● הח"כים זוהר וטיבי תקפו זה את זה בראיון משותף ● ביקורת במערכת הפוליטית על פרסום דו"ח נומה הנוגע לזיוף נתוני גיוס החרדים

עוד 37 עדכונים

הפערים בחברה הישראלית - הנמוכים מזה 20 שנה

דו"ח מרכז אדוה מצביע על ירידה קלה אך עקבית בפערים הכלכליים-חברתיים עקב העלאת שכר המינימום, תוכנית "מס הכנסה שלילי", ירידה באבטלה וכניסת חרדים ונשים ערביות לשוק העבודה ● ועדיין מדובר בפערים גדולים בכל תחומי החיים - הכנסה, דיור, חינוך ובריאות ● רבע מהאוכלוסייה חיה בעוני ● ולא פחות מ-70% מהכנסות שכר הדירה מועברות לשלושת העשירונים העליונים

עוד 963 מילים

״מבחינתנו יש רק דבר אחד: שהרשימה המשותפת תגיע ל-16 מנדטים״

קהל ביתי אוהד נדחס אתמול לבית קפה בתל אביב כדי לשמוע את מנהיג הרשימה המשותפת ● איימן עודה יודע שמנדט נוסף מקולות היהודים, נמצא בהישג יד, אבל בדרך צריך לעקוף את הפיל שבחדר: בל״ד

עוד 1,555 מילים ו-1 תגובות

יהודה גליק מציג: חשד להעלמת מסמכי חקירה ותלונות על צווי החיפוש

רצף של דיווחים קבע שהמשטרה ערכה חיפוש לילי בביתו של יהודה גליק משום ש״הלך לאט מדי״ כשנעצר בשעות הבוקר במהלך סיור בהר הבית ● כמו בתסריט ידוע מראש מייד עלו קריאות בדרישה לבחון את התנהלות המשטרה וסוגיית צווי החיפוש בכללותה ● איכשהו, הדרישות האלה תמיד מגיעות כשהחשודים הם נבחרי ציבור או מיוחסים אחרים, גם אם המשטרה פשוט עושה את עבודתה

עוד 693 מילים

תוכנית לשיקום נערי הגבעות רואה בהם נוער בסיכון, לא פושעים

בית ספר "אתגר בית אל" מנסה להגיע לבני נוער שהחליטו לנטוש את בתיהם לטובת הגבעות בגדה המערבית ● בבית הספר מתייחסים לנוער הגבעות בראש ובראשונה כאל נער בסיכון ומנסים לתת להם הזדמנות לעבור את מבחני הבגרות ולהשיב את חייהם אל מסלולם ● "כמו שיש נוער נושר שמגיע לליפתא או לכיכר החתולות בירושלים, יש כאלה שמגיעים לגבעות, וצריך להתייחס אליהם באותו האופן", אומר מנחם לב, העומד בראש מחלקת החינוך של המועצה המקומית בית אל

עוד 2,230 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה