בבניין משותף ברחוב בן יהודה בתל אביב מתגוררת אישה בת 88 לצד כמה דיירים סיעודיים נוספים, שאחד מהם נפטר לאחרונה. לפני כחצי שנה פנו הדיירים לעיריית תל אביב בבקשה להוסיף ממ"דים לדירותיהם, במימון עצמי, בעלות של כ־250 אלף שקל לדירה.
"אני פוחדת מאוד, כי עכשיו כל פעם שיש אזעקה זה מזכיר לי את השואה שאני עברתי", סיפרה אחת מהן, ילידת צ'כיה שביקשה להישאר בעילום שם.
הבקשה לבניית ממ"דים סורבה, והתוצאה היא שבזמן האזעקות דיירי הבניין נאלצים להישאר בביתם או, במקרה הטוב, לצאת לחדר המדרגות. על פניו, בקשתם הייתה יכולה להתקבל במסלול הירוק, שאושר על ידי מנהל התכנון לפני שנה וחצי במסגרת תוכנית מתאר ארצית מיוחדת למיגון. התוכנית אפשרה חריגה מהוראות קיימות בנוגע לקווי בניין ולמרווחים ביניהם, וכן קיצור הליכי הרישוי.
תוכנית המתאר אפשרה לצמצם את פערי המיגון, אך במקביל גם ניתנה לרשויות המקומיות האפשרות לסרב. כך היה במקרה של הבניין בבן יהודה בתל אביב
המטרה של התוכנית הייתה לצמצם את פערי המיגון, ולאפשר לפחות למי שיכולים לממן את הבנייה להשלים את המהלך. נשמע טוב, אלא שהבעיה הייתה בכך שניתנה לרשויות המקומיות האפשרות לסרב.
כך היה במקרה של הבניין ברחוב בן יהודה, שבו עיריית תל אביב התעקשה כי אין מספיק מקום לבניית ממ"דים, בעוד שהדיירים סברו שניתן לבצע את העבודות שלא בחזית הבניין, כפי שמציעה התוכנית.
60% לא ממוגנים
המלחמה עם איראן חשפה את עומק הפערים, כש־60% מהאוכלוסייה בישראל אינה ממוגנת, וקיים קשר ישיר בין רמת ההכנסה לבין היכולת להסתתר לפחות מההדף של הטילים.
אף שהתברר כי ממ"ד מעניק פחות הגנה ממקלט, ברמה הלאומית המטרה היא להעדיף נגישות להגנה מפני פגיעות עקיפות – ולאו דווקא להבטיח את עוצמת המיגון – וגם היעד הזה קשה יותר להשגה בקרב אנשים עם מוגבלות בתנועה, על שלל סוגיה.
המלחמה עם איראן חשפה את עומק הפערים, כש־60% מהאוכלוסייה בישראל אינה ממוגנת, וקיים קשר ישיר בין רמת ההכנסה לבין היכולת להסתתר לפחות מההדף של הטילים
במצב הנוכחי אין סיכוי שהמצב ישתנה, וזאת מכמה סיבות: תמ"א 38 הסתיימה, וברוב הערים טרם אושרה תוכנית חלופית; תוכניות הסיוע כמו "מגן הצפון" ו"מגן העוטף" אינן רלוונטיות לאזור המרכז; וחוק חובת המיגון למיעוטי יכולת, נכים וניצולי שואה, שיזמה ח"כ אתי עטייה מהליכוד, תקוע בוועדת הפנים.
התחלת השינוי יכולה להיות בכך שהמדינה תקבע שכל ההקלות בתוכנית המיגון יהפכו לזכות מוקנית, במיוחד עבור אוכלוסיות פגיעות ובראשן מוגבלי תנועה, נכים, קשישים וחולים סיעודיים. מעבר לכך, תידרש המדינה לסייע גם במימון, בין השאר באמצעות תמריצים לבנייה ותוכניות חדשות שיחליפו את תמ"א 38.
להוציא את שיקול הדעת מהעירייה
כך סבורים גם במטה למיגון העורף – גוף אזרחי הכולל אדריכלים, מהנדסים ואנשי מקצוע נוספים – הפועל בנושא שנדון בימים אלה בוועדות שונות בכנסת. "אנחנו רוצים לצאת מהסבב האחרון של המלחמה ושהמדינה תכפה על העיריות הר כגיגית, כך שכל אזרח שיש לו כסף יוכל להקים ממ"ד בשטח החצר של הבניין המשותף או הבית הפרטי, בגבול המגרש", אומרים שם.
"ברמה העקרונית, תוכנית המתאר אפשרה את זה עם הקלות פורצות דרך: העירייה יכולה לאשר את הבנייה עד מטר מקו המגרש – אבל לא חייבת, כך שעיריות כמו תל אביב שמו חסמים בדלת האחורית. המקרה הקיצוני הוא שאפילו בקשות של קשישים סורבו, ואת זה אנחנו מלווים בימים האלה". אומר חגי קורח, ממייסדי המטה מטה מיגון העורף..
"אנחנו רוצים להפוך את המשוואה ולהגיד שכל מה שמשאיר לעירייה שיקול דעת – היא לא תאשר. המדינה צריכה לצאת מהמלחמה ולא להשאיר לרשויות שום שיקול דעת"
לדברי קורח, המטה מרכז פניות רבות של תושבים שניסו לקדם מיגון – והרימו ידיים. "גילינו שלמרות שחולדאי דיבר גבוהה על המיגון לפני הבחירות, למנגנון העירוני יש דברים חשובים יותר.
"לא מעט תושבים הרימו ידיים והבינו שזה כמו ללכת עם הראש בקיר – ועוד לשלם על זה לאדריכל ולמהנדס. אנחנו רוצים להפוך את המשוואה ולהגיד שכל מה שמשאיר לעירייה שיקול דעת – היא לא תאשר. המדינה צריכה לצאת מהמלחמה ולא להשאיר לרשויות שום שיקול דעת".
לצאת לגל חדש של מיגון
כאמור, מעבר לחסם התכנוני קיים גם מחסום כלכלי. "רבע מיליון שקלים זה סכום ששבעה מתוך עשרה עשירונים לא יכולים לממן", אומר קורח. "בעצם, הטענה שלנו היא שמיגון הוא זכות יסוד מוקנית, שנגזרת מכבוד האדם וחירותו, ולא ייתכן שהנגישות אליו תהיה תלויה במצב הכלכלי.
"המדינה לא רצתה להוציא כסף מהכיס, ולשם כך המציאה את תמ"א 38, שפעלה כשני עשורים, עד שראשי הערים הצליחו לבטלה. הקונספט היה שהמדינה 'מדפיסה כסף' באמצעות זכויות בנייה, פטור מהיטלי השבחה ומוותרת על מע"מ ומס שבח – כדי לסייע בהקמת ממ"דים ולחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה.
"אנחנו ממליצים לקדם את חוק חובת המיגון לקשישים, נכים ומיעוטי יכולת שמתייחס גם לסיוע של המדינה. אם אי אפשר לתת לכולם, צריך לפחות לעזור למי שאין להם"
"אנחנו ממליצים לקדם את חוק חובת המיגון לקשישים, נכים ומיעוטי יכולת, שמתייחס גם לסיוע מהמדינה. אם אי אפשר לתת לכולם – צריך לפחות לעזור למי שאין להם". גם התוכניות שמיועדות להחליף את תמ"א 38 יצטרכו לתת מענה לזכות הזו, ולא ברור אם הן אכן יסופקו התמריצים הנדרשים.
"עיריית תל אביב מעולם לא רצתה את התמ"א, וחולדאי נאבק בה", אומר קורח. "בסוף העדיפות של העירייה היא למגדלי משרדים שייתנו ארנונה והיטלי השבחה, ולא יצרכו שירותים. הממ"ד כשלעצמו גם מחזק מפני רעידות אדמה. התקווה של כולם היא שנצא לגל רחב שישנה את התמונה, שיהיו 60% עם מיגון, ולא ההיפך, ושהפער יצטמצם דווקא בשכבות המוחלשות והפגיעות".
מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, לא נמצאה החלטה לדחיית בקשה להיתר לתוספת מיגון לבניין בכתובת בן יהודה 97, אלא רק בקשה שהוגשה לשימוש חורג ונדחתה (ואיננה רלוונטית לתוספת מיגון).
"תוכנית תמ"א 40 הארצית שנועדה להקל על האפשרות להוספת מרחב מוגן דירתי ליחידות דיור קיימות אינה רלוונטית בתחום תוכנית הרובעים 3 ו־4 משום ששם כבר שוכללו הקלות בקווי בניין".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם