כמה פעמים שמעתם בשנתיים האחרונות את מטבע הלשון "אנו בזמנים היסטוריים"? עם כל הטירוף והאירועים הקשים לעיכול שעברנו (ועוד לא עיכלנו), הוא כבר שחוק וכמעט חסר תוכן, ומתקבל על גבול האדישות. גם המשפט "מעכשיו הדברים חייבים להשתנות" זוכה לגלגול עיניים ותו לא.
אבל האמת היא, שאנו לא רק עוברים ימים קשים, מפחידים, עצובים וגם מעוררי תקווה, ואנו לא רק בימים שהחטופים שלנו ממשיכים להתענות במנהרות עזה והמשפחות שלהם נאחזות בכל שביב תקווה שקיים. אנו לא רק בימים שהמערכה בעזה גובה מחירים שאנו כבר מתקשים לעמוד בהם ולא רואים בהם תוחלת. אלו ממש זמנים היסטוריים, וימים שבאמת יכולים להיות בעלי משמעות הרת גורל לעתיד ילדנו כאן.
אנו לא רק עוברים ימים קשים, מפחידים, עצובים וגם מעוררי תקווה. אלו ממש זמנים היסטוריים, וימים שבאמת יכולים להיות בעלי משמעות הרת גורל לעתיד ילדנו כאן
אי אפשר להמעיט במה שאנו עוברים ובהזדמנויות הנדירות שהצבא שלנו מייצר עבור המציאות במדינת ישראל. אין מחלוקת לגבי היכולת לנצל את המצב הזה לשינוי פני העתיד וליצירת הסדרים ובריתות בינלאומיות על מנת לסיים את המלחמה הארורה בעזה ולהחזיר את החטופים. אבל דומה שקיים גם הפוטנציאל להיפך הגמור, ולכך שמנהיגות לא ראויה וקיצונית תוביל אותנו בשביל הנגדי.
ההצלחות של צה"ל והמוסד בפתיחת המערכה המשמעותית עם איראן אמנם קצת הפתיעו אותנו, אך חידדו שאנו במלחמה קיומית. הקרדיט שמגיע לראש הממשלה הוא בזכות וגם לאחר הפסקת האש.
ברור לכולנו שהמערכה עם איראן היא לא עוד מערכה. היא סיכום כל חיינו במדינה בעשרות השנים האחרונות, על הסיכונים וההזדמנויות הכרוכים בהם. איראן היא ראש הנחש, והמאבק בה קשור בכמה מהסוגיות שמעצבות את עתידנו. בראשן – איך ייראו הגבולות של המדינה הזאת, כיצד יתעצב המזרח התיכון ואיזה תפקיד יהיה לישראל בכך.
זה יכול לשנות את העתיד שלנו ולהביא להסדרים, שביום מן הימים גם יבנו שלום עם שכנותינו האזוריות וכן הסדרים אל מול הפלסטינים. הקו בין הצלחה לכישלון הוא דק ויש גם סיכוי לפספס הכל. לכן חייבת להיות התאמה מדינית להצלחה הצבאית. בלעדיה, לא רק שאנו עלולים לפספס הכל, אלא שהכל גם יוכל להתהפך עלינו.
הקו בין הצלחה לכישלון עתידי הוא דק ויש גם סיכוי לפספס הכל. לכן חייבת להיות התאמה מדינית להצלחה הצבאית שהשגנו. בלעדיה, לא רק שאנו עלולים לפספס הכל, אלא שהכל גם יוכל להתהפך עלינו
למרות דעתי על הממשלה והעומד בראשה, אנחנו חייבים ממשלת אחדות עכשיו. אני, כאזרח מן השורה, קורא לאיחוד השורות, כי לא נכון לחכות לבחירות – אשר מי יודע מתי יבואו ובאיזה מצב נהיה כשזה יקרה.
ממשלת אחדות אחראית, שמוציאה את הגורמים הקיצוניים ביותר מהנהגת עתידנו ומצמצמת את השפעת הגורמים הבזויים האחרים, היא צו השעה. אם זה היה נכון בעקבות טבח אוקטובר 2023, זה נכון ומתחייב כעת כדי לסיים את המלחמה ולבנות את פני העתיד.
מסתבר שאני לא היחיד שחושב ככה, כי לפי סקר עמדות הציבור של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך לאחר התקיפה באיראן, בשאלת הקמת ממשלת אחדות לאומית רחבה, 50% מהעונים והעונות תמכו במהלך הזה.
אני יודע שזה נשמע הזוי, אבל מה עם לחשוב על המדינה שלנו? הזמן לא סטטי והמציאות לא תחכה לנו עוד שנה, עד הבחירות הבאות. בינתיים, החטופים מעונים בעזה, החיילים שלנו שחוקים ונהרגים כמעט כל יום, ואיך בדיוק ננצל הזדמנויות מדיניות כאשר בממשלה הזאת מחזקים ומאדירים יהודים שפוגעים בחיילי צה"ל אשר מגינים עליהם? בממשלה בה עולים קולות של כאלו שרוצים לחזור להתיישב בתוככי עזה? שמזמינים את היועמ"שית לשימוע לפני הדחה ועושים כמעט הכל כדי להפריד על מנת למשול, במקום לחבר על מנת להתפתח?
במצב הנוכחי, למרכז פוליטי שאומר כלום על שום דבר – אין זכות קיום. ואופוזיציה שלא מסוגלת להזיז שום מחט היא תעודת עניות. גדי איזנקוט הממלכתי פרש מ"המחנה הממלכתי" וכולנו מריחים בחירות בעתיד ותוהים למי יחבור ואיך תיראה מפת הגושים. אלו שאלות נחמדות אם היה מדובר במשחק שולחן, אבל אלו החיים שלנו.
יכולה להיות כאן שעה היסטורית ואפשר להתחיל לשנות את כיוון ההיסטוריה. הרכב הממשלה הזאת יוריד אותנו לתהומות מסוכנים כפי שכבר עשה. להמתין ולהתעסק בקוניוקטורה פוליטית רק יעזור להתמוטטות הזאת. דרושה מנהיגות שחוברת לשלטון ומזיזה את המחט.
ממשלת אחדות אחראית, שמוציאה את הגורמים הקיצוניים ביותר מהנהגת עתידנו ומצמצמת את השפעת הגורמים הבזויים האחרים, היא צו השעה. אם זה היה נכון בעקבות טבח אוקטובר 2023, זה נכון כעת
האחריות על כך מוטלת לפתחם את כל הנוגעים בדבר. אני פונה מכאן לראש הממשלה בנימין נתניהו – ביקשת ש"עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" ואתה שואף להיות "מגן ישראל". אני מבקש ממך – זה לא הזמן לאינטרסים אישיים ולשיקולים פוליטיים. כנס את ראשי האופוזיציה ואל תחמיץ את ההזדמנות לאחד את העם. זה הזמן לעשות היסטוריה.
הרב יואב אנדי הוא ראש המדרשה למנהיגות בחנתון, רב מסורתי (קונסרבטיבי) שמקדיש את פועלו לחינוך דור המנהיגות הבא של ישראל ופועל לחיבורים בין יהודים ליהודים, בין יהודים לערבים ובין האדם למקום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם