עם כניסת פגרת הכנסת, שמשאירה מעין "דיקטטורה" שהיא משאת נפשו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עסקת עזה נכנסת ל-money time שלה. על רקע זה יש להבין את עיתוי ביקורו בעזה של סטיב ויטקוף, שליחו המיוחד של הנשיא דונלד טראמפ למזרח התיכון, ואחר כך את הודעתו למשפחות החטופים כי כעת הולכים לעסקה שלמה של הכל תמורת הכל – סוף ליוזמת השלבים של נתניהו, אשר נתניהו הצמיד לה את השם הכוזב: יוזמת ויטקוף.
למען האמת, ביקורו של ויטקוף בעזה מציין שלב חדש במלחמה – שלב מעורבותו האישית של טראמפ, דרך ויטקוף, לקידום סיום המלחמה דרך הטיפול האישי במשבר הרעב, בבחינת שריף חדש בא לעיירה.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אפריקה אבודה.
השחיתות השלטונית היא חלק אינטגראלי ממערכת החיים והסיבות לכך הן רבות מדי מכדי לנסות לתקן. אין לי פיתרון למעט ייאוש. רק יוזמה פנימית של מנהיגות מקומית בסדר גודל של משה רבינו, דוד המלך ואחאב, אולי תצליח להזיז את הענק השחור משחור הזה. האפלקציות שמצליחות באפריקה הן אותן אפליקציות אישיות שמצליחות לתת ליחיד הרגשת שליטה על חייו. החיים שם ג'ונגל תרתי משמע ואדם לאדם זאב. מייאש כמו שזה נשמע.
אני בעד להשתמש ביבשת הזו כשדה ניסויים ואולי משהו מההמצאות האלה יעזרו לממשל תקין שיאפשר וילמד את הציבור שאפשר גם אחרת.