אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto

יום האיידס העולמי היום אחשוב על העתיד של הבן הגיי שלי

כמו שכולנו יודעים, HIV לא מפלה על בסיס מיניות או גיל, או שום דבר בעצם ● אבל שיחות כנות ופתוחות עם הילדים שלכם יכולות להיות מצילות חיים ● אמנדה בורשל-דן בטור אישי לרגל יום האיידס הבינלאומי

השבוע בדרכי לעבודה האזנתי לראיון ברדיו עם הפוליטיקאי האמריקאי פיט בוטג'ג', שמתמודד על הכרטיס הדמוקרטי במירוץ הבא לבית הלבן. בוטג'ג' דיבר שם בכנות על היציאה שלו מהארון, שאירעה בשלב מאוחר יחסית בחייו.

בתור אמא לבן גיי, התפעלתי מהאופן שבו המצב השתנה עבור הקהילה הלהט"בית בתוך מספר שנים בלבד, שלא לדבר על חמישה עשורים מאז מהומות סטונוול – אירועים שעזרו להביא את התנועה החד-מינית אל המיינסטרים בארצות הברית, ובהמשך גם במקומות נוספים בעולם.

היום, נישואים חד-מיניים נערכים ב-28 מדינות בארצות הברית, ואפילו בישראל – מדינה שבה אין מערכת של נישואים אזרחיים – נישואים חד-מיניים שנערכו בחו"ל מוכרים על ידי המדינה.

פיט בוטיג'ג' ובן זוגו באירוע בחירות (צילום: AP Photo/Michael Conroy)
פיט בוטיג'ג' ובן זוגו באירוע בחירות (צילום: AP Photo/Michael Conroy)

יכולה לחלום

המשמעות היא שאני יכולה לחלום על כך שבני הבכור ימצא ביום מין הימים את האחד שלו, ובתקווה – כמו חמשת אחיו – יזכה להזדמנות לגדל משפחה כאן בארץ, כפי שרבים מבני הקהילה הלהט"בית עושים כבר היום.

הבן שלי, עדיין לא בן 16, נולד בעידן שבו הוא מרגיש בנוח להיות קולני וגאה. זה לא תמיד אומר שהסביבה שלו מרגישה באותו אופן, כמובן.

במקרה הזה, שיחות כנות ופתוחות יכולות להיות מצילות חיים. אז אנחנו נדבר על איידס כשהבן שלנו יגיע הביתה לשבת. אני מעריכה שהוא יגלגל עיניים, יספוג את החששות שלנו, ויחזור עם הנושא לפנימייה שלו ביום ראשון

לאחר מספר מקרים לא נעימים בבית הספר המקומי ביישוב הדתי-חילוני שלנו, הוא עבר לפנימייה בירושלים, שם ביקרנו אותו באחת השבתות. הוא קיבל אותנו בחליפה סגולה מלאה של חד קרן, כולל זנב. נראה לי שהוא מסתדר מעולה.

אבל זה עדיין בטבע שלי לדאוג. כשאני הייתי בגילו, איידס היה למעשה גזר דין מוות עבור רבים בקהילה הלהט"בית וחלק מהחברים של הוריי הפכו לקרבנות.

עננה שחורה ריחפה אז מעל הקהילה של המוזיקאים הקלסיים שגם הוריי השתייכו אליה. אבל היום, זה כבר לא המצב.

מצעד הגאווה של ניו יורק, 1981, בסימן 12 שנה למהומות סטונוול (צילום: AP Photo/G. Paul Burnett)
מצעד הגאווה של ניו יורק, 1981, בסימן 12 שנה למהומות סטונוול (צילום: AP Photo/G. Paul Burnett)

המחלה שלא מפלה

שאלתי את הבן שלי מה המשמעות של יום האיידס הבינלאומי – המצוין היום (ב-1 בדצמבר) – בעבורו, והוא אמר בכנות שהוא לא ממש בטוח.

הוא אמר, "מצד אחד, אני יודע על מגפת האיידס ועד כמה הרסנית היא הייתה", אבל מצד שני, "זה היה לפני הרבה זמן והיא קשורה אליי הרבה פחות ממה שהיא הייתה אפילו אם הייתי גדול ב-5 שנים".

עם זאת, כמו שכולנו יודעים, HIV לא מפלה על בסיס מיניות, או גיל – או שום דבר, בעצם.

הוא אמר, "מצד אחד, אני יודע על מגפת האיידס ועד כמה הרסנית היא הייתה", אבל מצד שני, "זה היה לפני הרבה זמן והיא קשורה אליי הרבה פחות ממה שהיא הייתה אפילו אם הייתי גדול ב-5 שנים"

יום האיידס הבינלאומי ציון לראשונה לפני יותר מ-30 שנים.

מאז החל המעקב אחרי המחלה, ההערכה היא כי קרוב ל-40 מיליון אנשים ברחבי העולם מתו כתוצאה ממחלות הקשורות לאיידס.

כיום, קרוב לכמות הזו של אנשים חיים עם המחלה. יותר ויותר נדבקים במחלה שורדים, ועם טיפול מתאים איידס כבר לא מהווה גזר דין מוות.

להכיר את הסטטוס

בשנה שעברה, יום האיידס העולמי נערך תחת הכותרת "הכירו את הסטטוס שלכם". כאמא לילד גיי בריא וסקרן, אני רוצה לבקש מכולם – גייז, סטרייטים, לא משנה – להיבדק ולגלות מה הסטטוס שלהם.

השנה, הנושא הוא "קהילות עושות שינוי". אני יודעת שלפעמים הקהילה היהודית נוטה להימנע מדיון בנושאים קשים, אך כפי שכולנו שמענו כל כך הרבה פעמים, כל מי שמציל חיים, כאילו הציל עולם ומלואו.

במקרה הזה, שיחות כנות ופתוחות יכולות להיות מצילות חיים. אז אנחנו נדבר על איידס כשהבן שלנו יגיע הביתה לשבת. אני מעריכה שהוא יגלגל עיניים, יספוג את החששות שלנו, ויחזור עם הנושא לפנימייה שלו ביום ראשון.

אני מקווה שגם אתם תמצאו זמן לדבר על זה עם האנשים שאתם אוהבים.

עוד 538 מילים
סגירה