כשזה נוגע לסימון מוצרים מהתנחלויות ישראליות, האיחוד האירופי מאוד מפוצל, כך עולה מבדיקה של זמן ישראל בקרב 10 מדינות החברות באיחוד.

חלק מהממשלות מצהירות בנחישות כי סימון המוצרים צודק והכרחי, וכי חובה ליישם ולאכוף אותו. אחרות פחות נלהבות. וחלק לא רצו להגיב בכלל.

28 המדינות באיחוד משתדלות לבטא מדיניות חוץ דומה, ובאופן כללי מחזיקות בעמדה דומה באשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני: קריאות להקמת מדינה פלסטינית והתנגדות להתנחלויות הישראליות נחשבות לעמדות קונצנזוס.

במקביל, קומץ מדינות ממרכז אירופה, בהובלת הונגריה, חסמו הצהרות משותפות של האיחוד האירופי לגינוי העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, וההצהרה של ממשל טראמפ לפיה ההתנחלויות אינן בלתי חוקיות.

בודפשט הייתה גם זו שב-2015 דיברה בקול הברור ביותר נגד המדיניות החדשה דאז של האיחוד הדורשת סימון מוצרים מההתנחלויות. "זה כלי לא מספיק. זה לא רציונלי ולא תורם לפתרון, אלא גורם נזק", אמר שר החוץ ההונגרי פטר שיארטו.

למרות שהנחיות הסימון נחשבו מאז בתור חובה, נראה כי רק מספר קטן של ממשלות לקחו אותן ברצינות, או לפחות עשו מעט או מאמץ מינימלי לאכוף אותן.

מחקר חדש מגלה כי 9 מתוך 10 יינות מהתנחלויות המוצעים בסופרמרקטים באירופה, למשל, לא סומנו בהתאם להוראות של האיחוד האירופי.

שימוע של בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי, ארכיון (צילום: בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי)

הגול העצמי של המתנחלים

ב-12 בנובמבר, בית המשפט האירופי, בתגובה לבקשה מצד יקב בגדה המערבית, פסק כי חובה על כל מדינות האיחוד האירופי לסמן מוצרים מההתנחלויות.

הפסיקה ביטלה את הדעה של ממשלת ישראל, מחלקת המדינה האמריקאית, מספר פוליטיקאים אירופאים, ואפילו הפרלמנט ההולנדי.

בית הנבחרים של הולנד קבע כי יהיה זה לא הוגן אם רק מוצרים ישראלים יסומנו בעוד שמוצרים מאזורים אחרים הנמצאים במחלוקת לא יסומנו. הטקסט הזה, שעבר ברוב גדול, קרא לממשלה בהאג להביע התנגדות ל"יחס הלא שוויוני" לישראל ו"לקדם תקנות שכאלו רק אם הן ייושמו לכל השטחים הכבושים".

פולין, התומכת באופן כללי במדינת היהודים, אך עדיין זועמת על הסירוב של שר החוץ ישראל כ"ץ להתנצל על כך שאמר כי הפולנים "ינקו את האנטישמיות עם חלב אמם", לא סיפקה תשובה כלל

ממשלת הולנד הגיבה לבקשה בכך שאמרה כי הדרישה של האיחוד האירופי לסימון נכון של מקור המוצר "תקפה לכל המדינות והטריטוריות", והתעקשה כי "אין יחס לא שוויוני לישראל ולטריטוריות הכבושות על ידי ישראל".

השבוע יצרנו קשר עם 10 ממשלות אירופאיות – חלק נחשבות ידידותיות לישראל וחלקן ביקורתיות – בנוגע להחלטה של בית הדין האירופי מהחודש האחרון.

שאלנו שתי שאלות:

1. באיזו מידה המדינה שלכם יישמה את דרישת הסימון כפי שמתואר בהודעה הפרשנית של 2015?

2. האם המדינה שלכם תשנה את המדיניות שלה באשר לאכיפה של דרישות הסימון לאור ההחלטה של בית הדין האירופי מהשבוע שעבר?

תשובות מפתיעות

רק מעט מתוך הממשלות סיפקו תשובות ברורות, אבל התגובות שלהן – או היעדר התגובות – חושפות את דעתן בכל מקרה.

נראה שלא רק שאירופה מפוצלת סביב מדיניות הסימון מעוררת המחלוקת שלה, אלא שמספר מדינות אשר היה אפשר לצפות שיהיו נלהבות מהחלטת בית הדין, הפגינו כלפיה חוסר נוחות במידה מסוימת.

צ'כיה וליטא, הנחשבות באופן כללי למדינות פרו-ישראליות, סיפקו תשובות מאוד קצרות, כשאמרו כי הממשלות שלהן עדיין צריכים לבחון את ההחלטה מה-12 בנובמבר ואת האופן בו היא משפיעה על המדיניות שלהן.

פולין, התומכת באופן כללי במדינת היהודים, אך עדיין זועמת על הסירוב של שר החוץ ישראל כ"ץ להתנצל על כך שאמר כי הפולנים "ינקו את האנטישמיות עם חלב אמם", לא סיפקה תשובה כלל.

אירלנד- מדינה עוינת לרוב כלפי ישראל, ובה הצעת החוק לחרם כולל על מוצרים מההתנחלויות מתקדם כעת בפרלמנט שלה – סיפקה תגובה מדודה. נציגיה "בוחנים נכון לעכשיו את הפסיקה ומנתחים האם יש לה השלכות על אירלנד".

התגובה המפורטת ביותר הגיעה מברלין, בה דובר של משרד המזון והחקלאות הגרמני תיאר במדויק את הזמנים והסיבות לכך שהאיחוד האירופי הנהיג את מדיניות הסימון, ומי אחראי לפירוש ולאכיפה של המדיניות.

באופן מוזר, צרפת, אשר כמו גרמניה הייתה אחת מ-16 המדינות שביקשו ב-2015 מהנציבות האירופית בבריסל לפרסם הבהרות בנוגע לסימון המוצרים מהתנחלויות ישראליות, סירבה לספק הצהרה לציטוט

באופן מוזר, צרפת, אשר כמו גרמניה הייתה אחת מ-16 המדינות שביקשו ב-2015 מהנציבות האירופית בבריסל לפרסם הבהרות בנוגע לסימון המוצרים מהתנחלויות ישראליות, סירבה לספק הצהרה לציטוט.

במקום זאת, מקור דיפלומטי, שהתעקש להישאר בעילום שם, התקשר אלינו והכתיב לנו הצהרה גנרית על הגנה על הצרכן והתנגדות האיחוד להתנחלויות.

יקב גוש עציון בגדה המערבית, 18 ביולי, 2019 (צילום: גרשון אלינסון\ פלאש 90)

להלן התגובות המלאות של 10 המדינות מהן ביקשנו תגובה, בסדר אקראי:

1. שבדיה

"האחריות לניטור היישום נמצאת אצל הגופים הלאומיים הרלוונטיים. בשבדיה, ההודעה של הנציבות מ-2015 יושמה ע"י סוכנות המזון הלאומית והרשויות המקומיות. שבדיה לא צופה שינויים כלשהם ביישום שלה של ההודעה של הנציבות משום שהפסיקה של בית הדין, אשר מאשרת – כפי שכתוב בהודעה – כי סימון המקור של מוצרים מההתנחלויות חייב להיות נכון ולא מטעה את הצרכן. באופן עקרוני, פסיקות בית הדין האירופי מחייבות באופן משפטי את כל המדינות החברות באיחוד ". (התגובה סופקה על ידי דיפלומט בשגרירות שבדיה בתל אביב)

2. גרמניה

"האיחוד האירופי מבדיל בין ישראל לשטחים הכבושים מעבר לקו שביתת האש של ה-4 ביוני, 1967 (הקו הירוק), ולא מחשיבה את ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים בתור חלק מהטריטוריה של ישראל.

"סחורות משטחים כבושים, לרבות ההתנחלויות הישראליות, הן לפיכך לא מישראל ולכן לא ניתן לסמן אותן עם סימון מקור של 'ישראל'. כמו כן הן גם לא יכולות ליהנות מהתעריף המועדף במסגרת הסכם הסחר בין האיחוד לישראל.

"בהקשר זה, יש להבין את ההודעה של הנציבות האירופית מה-12 בנובמבר, 2015, על היישום הנכון של התקנות הקיימות באשר לציון מקור המוצרים מהשטחים הכבושים. ההודעה של הנציבות לא יצרה חוק חדש, אלא פשוט הסבירה את החקיקה הקיימת ואת ההיסמכות על התקדים של בית הדין האירופי לצדק.

"ההתחייבות לזיהוי נכון של מקור מוצרים מסוימים (למשל פירות וירקות, יין, דבש, שמן זית, בשר ודגים, אך גם קוסמטיקה) למטרות הגנת הצרכן, מפורטת בתקנות השונות של האיחוד האירופי, המחייבות את כל המדינות החברות.

בקבוק יין הנמכר בסופרמרקט בבולגריה מיקב גולן המתויג "נכונה" על פי האיחוד האירופי (צילום: צילום מסך)

"בתחום חוק סימון המזון הכללי, התקנה האחידה בכל האיחוד האירופי, הרלוונטית לכל המוצרים, התקפה במקרה זה, היא תקנה 1169/2011 (LMIV) למידע צרכני. היא לא כוללת הצהרות ספציפיות בנוגע למזון מישראל, אלא מכילה איסור כללי על הטעיה (ראו סעיף 7).

"לפיכך, מידע על מזון צריך להיות מדויק, ברור וקל להבנה אצל הצרכנים. על המידע להיות לא מטעה באשר למאפיינים של המזון, במיוחד באשר לסוג, זהות, מדינת מקור או מקום מוצא. הסימון של מדינת המקור או מקום המקור נמצאת לחלוטין במסגרת ה-LMIV.

"אם, ללא אותו מידע, הצרכנים עשויים להיות מוטעים בנוגע למדינת המקור בפועל או מקום המוצא, במיוחד אם המידע המחובר למזון או לתווית בשלמותה נותן רושם או רומז על כך שהמזון מגיע ממדינת מקור אחרת".

"רושם מסוים באשר למקור של מזון נתון יכול בעיקרון להיות מתוקן על ידי מידע הבהרתי. ליזם יש מגוון אפשרויות זמינות ביחס להבהרה זו; הגורם המכריע בסוף הוא הרושם הכולל, אשר צריך להיקבע בנפרד בכל מקרה אינדיבידואלי.

אירלנד- מדינה עוינת לרוב כלפי ישראל, ובה הצעת החוק לחרם כולל על מוצרים מההתנחלויות מתקדם כעת בפרלמנט שלה – סיפקה תגובה מדודה. נציגיה "בוחנים נכון לעכשיו את הפסיקה ומנתחים אותה"

"האחריות על תיאור נכון של מקור המזון נמצא אצל מפעיל תחום המזון. הבקרה על המעידה של תקנות המזון נמצאת באחריות של המדינות הפדרליות של גרמניה. הפרשנות של תקנות אלו תלויה בסופו של דבר בבתי המשפט.

"בין הדין האירופי פסק בפסיקה ראשונית על פרשנות החוק של האיחוד האירופי והשאלה האם הדרישות של ה-LMIV תקפות לסימון מזון מהתנחלות ישראלית. ההחלטה של בית הדין האירופי מה-12 בנובמבר לא יוצרת חוק חדש, אלא רק תומכת בקו הקודם של גרמניה. הפסיקה משבוע שעבר של בית הדין האירופי מחייבות באופן משפטי את כל המדינות החברות באיחוד האירופי". (התגובה סופקה על ידי דובר של משרד המזון והחקלאות הפדרלי של גרמניה)

3. בריטניה

"לקחנו בחשבון את הפסיקה של בית הדין האירופי באשר לסימון המקור של מוצרים המגיעים מהשטחים הכבושים על ידי מדינת ישראל מאז 1967. הגישה של בריטניה נותרה תואמת להודעה של האיחוד האירופי על סימון מקור המוצרים מהתנחלויות ישראליות". (התגובה סופקה על ידי משרד החוץ וחבר העמים)

4. אירלנד

"הפסיקה של בית הדין האירופי בתיק C 363/18 מצאה כי מזונות המגיעים במקור מהשטחים שנכבשו על ידי מדינת ישראל חייבים לכלול סימון של טריטוריית המקור שלהם, וכאשר מוצרים אלו מקורם מהתנחלות ישראלית, הדבר חייב להיות ברור על התווית.

"הפסיקה של בית הדין היא פרשנות של היישום של צרפת של ההודעה של הנציבות והתקנות הקשורות של האיחוד האירופי. במהותה, היא אינה משנה את המצב. עם זאת, נציגים בוחנים נכון לעכשיו את הפסיקה ומנתחים האם ישנן השלכות עבור אירלנד. דיוק סימון של מוצרים ימשיך להיות נושא של הגנת הצרכן, אשר נוטר ונאכף עד כה". (התגובה סופקה ע"י דובר משרד החוץ והסחר)

שר החוץ ההונגרי פטר שיארטו בירושלים, 16 בנובמבר 2015 (צילום: אנדרס לאקו)

5. צרפת

ממשלת צרפת לא סיפקה הצהרה. דיפלומט צרפתי שנותר בעילום שם אמר:

"ההחלטה של בית הדין האירופי מאשררת את הקווים המנחים האירופים אשר קיימים כבר ומשמשים לטובת אספקת מידע מלא לצרכנים. האיחוד האירופי תומך בזכות של הצרכנים לדעת מה המקור של המוצרים, ואם הם מגיעים מהתנחלות ישראלית בשטחים הכבושים. ההתנגדות של האיחוד האירופי היא קבועה ויציבה, משום שהיא מאיימת על פתרון שתי המדינות.

"עם זאת, אין זו דרך לביצוע חרם, אליו צרפת מתנגדת באופן ברור מאוד".

6. הונגריה

"הונגריה מנתחת את המצב המשפטי החדש". (התגובה סופקה ע"י משרד החוץ והסחר)

7. צ'כיה

"1. אנחנו לא יודעים. 2. עד כה אנחנו בתהליך הבנה של התקנה". (התגובה סופקה ע"י משרד החוץ)

8. הולנד

הולנד הייתה אחת מ-16 המדינות החברות באיחוד האירופי אשר ביקשו מהנציבות האירופית ב-2015 להבהיר כיצד יש לסמן מוצרים מהתנחלויות בשטחים הכבושים, על מנת להבטיח כי הצרכנים לא מוטעים על ידי מידע שגוי.

מאז, הרשות לבטיחות מזון ומוצרים צרכניים (NVWA), השתמשה בקווים המנחים של ההודעה כחלק מהמדיניות השוטפת שלה. זה גם מה שהקבינט אמר בתגובה לשאלות כתובות בפרלמנט (לטקסט בהולנדית, ראו קישור).

פסק הדין המחייב של בית הדין האירופי מאשר את המדיניות ההולנדית ואין סיבה לשינוי המדיניות ההולנדית.

"הפסיקה לא שינתה את המצב בהולנד. אם יש שאלות באשר למקור של מוצר כלשהו, מכל מדינה וטריטוריה, או סברה על כך שהמידע על מקור המוצר של תווית המוצר אינו נכון, הם יכולים לפנות לרשות הבטיחות במזון"

התשובות נשלחו לפני אישור ההחלטה המוזכרת לעיל של הפרלמנט בנושא. לאחר ששלחנו שאילתה נוספת, קיבלנו את התשובה הבאה:

"החקיקה הנוכחית של האיחוד האירופי (תקנה 1169/2011 על מידע על מזון לצרכנים) דורשת כי הצרכנים ייודעו נכונה באשר למקור המוצרים וכי הם לא יהיו מוטעים. הוראה זו תקפה לכל המדינות והטריטוריות.

"הפסיקה האחרונה של בית הדין האירופי הבהירה כיצד החקיקה הנוכחית של האיחוד האירופי צריכה להיות מיושמת במקרה ספציפי של שטחים שנכבשו על ידי מדינת ישראל והתנחלויות ישראליות.

"הפסיקה לא שינתה את המצב עבור צרכנים הולנדים. אם יש שאלות באשר למקור מוצר כלשהו, מכל מדינה וטריטוריה, או סברה על כך שהמידע על מקור המוצר של תווית המוצר אינו נכון, הם יכולים לפנות לרשות הבטיחות במזון.

"עמדת ממשלת הולנד הייתה ברורה מאז הצגת החקיקה הקיימת של האיחוד האירופי ולא השתנתה במהלך השנים: מידע על מקור המוצר – האם הוא מיוצר בשטחים שנכבשו על ידי ישראל או בחלק אחר בעולם – אסור שיהיה מטעה. הבקשה בפרלמנט אושרה אתמול. הממשלה תגיב אליו בתגובה כתובה". (התגובה סופקה על ידי דובר של משרד החוץ)

9. ליטא

"בתור חברה באיחוד האירופי, ליטא נושאת במחויבות ברורה, לרבות פסיקות של בית הדין האירופי. אנחנו לוקחים בחשבון את הפסיקה של בית הדין האירופי באשר לסימון מקור המוצרים, מה-12 בנובמבר. נכון לעכשיו, הרשויות בליטא נמצאות בתהליך ניתוח ההשלכות של פסיקה זו". (התגובה סופקה על ידי מחלקת ניטור המידע והתקשורת של משרד החוץ)

10. פולין

משרד החוץ בוורשה הפנה אותנו למשרד לחקלאות ופיתוח הכפר, אשר לא ענה למספר רב של פניות.