זירת הבלוגים

הנזק המהותי של תיק 4000

כתב האישום עוסק בפגיעה בעתיד האזרחים, במיוחד אלה שידם אינה משגת

03/12/2019 09:38
הלווין של בזק בעמק האלה (צילום: Nati Shohat /Flash90)
מַר גֻּזְמַאי אָמַר לִי אֶמֶשׁ:
“הַאֲמִינִי, זוֹ עֻבְדָּה —
בְּבֵיתִי עַכְשָׁו השֶּׁמֶשׁ
אֲרוּזָה בְּמִזְוָדָה“. (מר גוזמאי הבדאי / לאה גולדברג)

 

הנצחון המשמעותי של נתניהו בתיק 4000 הוא צריבת התודעה, שהאובססיה שלו ל״כותרות חיוביות״ ורדיפת הכבוד האישי הם הנושאים המרכזיים בתיק. אפילו ישראל אומן האמין לקשקוש הזה.

תדמיינו מדינה שבה יש wifi מכל מקום לכל אזרח במהירות של לפחות 500 mbs ושכל אזרח מעל גיל עשר מחזיק מחשב אישי. כמה מצב כזה היה יכול לקדם את הפריפריה, לצמצם פערים. בהערכה גסה זה יותר משמעותי מכל מחלף, צוללת, ״זהות יהודית״, להפיכתה של ישראל למעצמה. זו הייתה יכולה להיות ישראל של היום.

כתב האישום בתיק 4000 מדבר למעשה על זה שנתניהו לקח את העתיד הזה מאזרחי ישראל, במיוחד מאלה שידם אינה משגת. והוא לקח את העתיד הזה כי הוא רוצה אזרחים נחשלים, עניים ובורים

כתב האישום בתיק 4000 מדבר למעשה על זה שנתניהו לקח את העתיד הזה מאזרחי ישראל, במיוחד מאלה שידם אינה משגת. והוא לקח את העתיד הזה כי הוא רוצה אזרחים נחשלים, עניים ובורים. כי זה קהל היעד שלו, אותם אפשר לקנות כשזורקים להם עצם או הופעה של אייל גולן.

כל הסיסמאות שהוא הפריח על הרצון בתחרות חופשית בתקשורת הם גוזמאות, שהיו גורמות למר גוזמאי הבדאי למות מבושה. תקשורת אינטרנטית חופשית ומהירה בכל המדינה הייתה מחסלת מבחינה מעשית את מועצת הרשות השנייה, וכל מי שהיה רוצה היה פותח ערוץ טלוויזיה באינטרנט.

אבל נתניהו לא רצה את זה, הוא רצה כלי תקשורת שנאבקים עם דרישות רגולטריות מופרעות. כלי תקשורת שהוא יוכל, על פי גחמותיו, להוריד על ארבע. אל תקנו את הסיסמאות על מנהלי כלי תקשורת גיבורים, כולם ירדו על הברכיים (במקרה הטוב) וניסו לקלוע לטעמו.

אבל נתניהו רצה כלי תקשורת שנאבקים עם דרישות רגולטריות מופרעות. כלי תקשורת שהוא יוכל, על פי גחמותיו, להוריד על ארבע. אל תקנו את הסיסמאות על מנהלי כלי תקשורת גיבורים, כולם ירדו על הברכיים

כתב האישום בתיק 4000, ביחד עם דוח מבקר המדינה בנושא, מדבר על נזק משמעותי למדינה שנעשה במודעות מלאה של בנימין נתניהו. זו נקודה שכמעט כולם מפספסים.

חלק מהנזק שנגרם למדינה כתוצאה מהתנהלות נתניהו לגבי רפורמת השוק הסיטונאי ועיכוב פרישת הכבלים האופטיים, קיבל התייחסות אצל מבקר המדינה.

פניתי ליועץ המשפטי לממשלה. עם שאלה פשוטה: אם אתם חושבים שנתניהו בכוונת מכוון גרם נזק כל כך חמור למדינה, למה הוא נשאר יום נוסף בתפקיד?

כי הרי מניסוח כתב האישום ברור שאתם חושבים שנתניהו התגבר על כל מנגנוני ההגנה הממשלתיים שיש וגרם נזק נוראי (עולם הטכנולוגיה הוא עולם תחרותי, ומחיר העיכוב בפרישת הכבלים האופטיים הרבה יותר חמור ממה שמשוער). אז מה הסף? אם נתניהו יהרוג מישהו, לכאורה, תחכו להסרת חסינות?

מי שהגיע עד כאן, יש את הטופס המקוון כשבמשרד היועמש יבינו שהציבור לא מוכן שיבלבלו לו במוח. נתניהו יעזוב בטוב או ברע.

הרי מניסוח כתב האישום ברור שאתם חושבים שנתניהו התגבר על כל מנגנוני ההגנה הממשלתיים שיש וגרם נזק נוראי (העולם הטכנולוגי תחרותי, ומחיר העיכוב בפרישת הכבלים האופטיים חמור בהרבה מהמשוער)

אם עזיבת נתניהו תסתיים במהרה בלי אלימות, ייזכרו אותו ביחד עם משה קצב, אריה דרעי, אהוד אולמרט, אשר ידלין (מישהו יודע מי זה?) ועוד (אולי ייבנו שכונה עם השמות שלהם). את כולם ישכחו. גם את זכרו של רחבעם זאבי יתאמצו למחוק. אנשים ינסו להדחיק את הבושה על כך שאפשרו לאנשים האלה לכהן במשרות בכירות. אני מקווה שכשהבן שלי יגדל, הזכרון של נתניהו יהיה של משהו עמום שהתרחש.