אל שרשרת הפעולות העלומות ואפופות הסודיות של מדינת ישראל, הצטרפה בשנים האחרונות אחת חדשה. ישראל מממנת בחשאי משרדי עורכי-דין בעולם, כדי להיאבק בפעילים ובפעילות הכוללת קריאה לחרם על ישראל מצד אזרחים וארגונים אזרחיים לא ממשלתיים באירופה (מה שמוכר אצלנו כ"פעילות BDS").
על מזבח הסודיות הישראלית, מותר גם להקריב את האמת. הניסיון מלמד, שכשמשהו מוגדר בישראל כ"סודי", לרוב מתברר שהוא מבקש להסתיר אחריו משהו עמוק הרבה יותר. אפל, ליתר דיוק
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
על מזבח הסודיות הישראלית, מותר גם להקריב את האמת. הניסיון מלמד, שכשמשהו מוגדר בישראל כ"סודי", לרוב מתברר שהוא מבקש להסתיר אחריו משהו עמוק הרבה יותר. אפל, ליתר דיוק. החיסיון נועד לחפות על טירוף מערכות כללי ולסייע לניסיונות הלבנה של פשעים. המשרד הממשלתי לנושאים אסטרטגיים והסברה בראשות השר גלעד ארדן אף מגדיר את ארגוני ופעילי ה-BDS כ"רשת אדומה".
הראייה לגישת המדינה, מתגלמת בתשובה שמסר משרד המשפטים לעתירה שהוגשה באוגוסט שנה שעברה לבית-המשפט לנושאים מנהלתיים. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורך-דין איתי מק, נתבקש בית-המשפט להורות למשרד המשפטים ולמשרד לנושאים אסטרטגיים לחשוף מידע לגבי זהות משרדי עורכי דין בין-לאומיים עמם התקשרה המדינה במסגרת מאבקה בפעילות ה-BDS וכן על מהות השירות שנותנים משרדים אלה לישראל.
בעתירה, שהגיש עו"ד איתי מק, נתבקש ביה"מ להורות למשרד המשפטים ולמשרד לנושאים אסטרטגיים לחשוף מידע לגבי זהות משרדי עורכי דין בין-לאומיים עמם התקשרה המדינה במסגרת מאבקה ב-BDS
מהעתירה עולה, כי שעה שהמשרד לנושאים אסטרטגיים השיב לפניית העותרים אליו במסגרת חוק חופש המידע, שאין לו מעורבות בהתקשרויות עם "גורמים זרים", הרי שמסמכים של משרד המשפטים חשפו דווקא, כי פרויקט גיוס עורכי-הדין הזרים למאבק בתנועת החרם על ישראל "מובל על-ידי המשרד לנושאים אסטרטגיים בליווי משפטי של משרד המשפטים".
בנוסף, המנכ"לית-לשעבר של המשרד לנושאים אסטרטגיים היתה מעורבת אישית באישור משרדי עורכי הדין איתם התקשר משרד המשפטים.
בערעור שהגיש מק לבג"צ על החלטת בית-המשפט לנושאים מנהלתיים לדחות את העתירה, נאמר, כי בהתנהלותו "המשרד לנושאים אסטרטגיים פעל במכוון כדי להטעות או לשקר למערערים/ות ולציבור".
בערעור שהגיש מק לבג"צ על החלטת בית-המשפט לנושאים מנהלתיים לדחות את העתירה, נאמר, כי בהתנהלותו, "המשרד לנושאים אסטרטגיים פעל במכוון כדי להטעות או לשקר למערערים/ות ולציבור"
את ההטעיה הזאת צריך, כמובן, לראות בהקשר רחב יותר: בזמן שממשלת ישראל ניהלה מאבק ציבורי בהובלת משרד המשפטים ושרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, לחקיקה בכנסת שתטיל שקיפות מוגברת על המימון הזר שמקבלים ארגוני זכויות האדם בישראל – היא עצמה עסוקה במימון חשאי של גורמי חוץ.
זה לא הדבר המביך היחיד שנחשף בעתירה של מק. מתברר, כי בתשובה לפנייה לקבלת המידע בהתאם לחוק חופש המידע, החליט משרד המשפטים להסתיר חלק מנוהל "התקשרות עם משרדי עורכי דין ומומחים משפטיים בחו"ל", מטעמים של חשש לפגיעה ביחסי החוץ. אלא שבתגובה להגשת העתירה, חזר בו משרד המשפטים מתשובתו לאחר שהתברר שהמידע כבר פורסם לציבור בהחלטת ממשלה פומבית.
בזמן שהממשלה ניהלה מאבק ציבורי בהובלת משרד המשפטים והשרה שקד, לחקיקה שתטיל שקיפות מוגברת על המימון הזר שמקבלים ארגוני זכויות האדם בישראל – היא עצמה עסוקה במימון חשאי של גורמי חוץ
בנוסף התברר, כי על-אף שמשרד המשפטים טען כי מעצם טיבו המשפטי, ניתן לסמוך עליו ואין צורך בפיקוח ציבורי על פעילותו בנושא, אחד ממשרדי עורכי-הדין שנבחר לפרויקט על ידי משרד המשפטים, הוחלף בשל חשד לניגוד עניינים.
המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה הוקם בשנת 2007 ומאז נסגר והוקם מחדש מספר פעמים, מה שאולי יכול ללמד על מידת נחיצותו האמיתית.
בדיון שנערך בוועדת השקיפות של הכנסת באוגוסט 2016, אמרה ראש-הוועדה, חברת-הכנסת סתיו שפיר, כי "אנחנו זקוקים לפיקוח פרלמנטרי וציבורי ולכך שמקבלי ההחלטות ידעו שהם יהיו מחויבים בדין וחשבון ולא יעבירו משרדים וסמכויות משר לשר ככלי סחר פוליטי, ללא כל קשר לצרכים המקצועיים של המדינה. המשרד (…) הוקם ופורק ותחומי פעילותו השתנו דרמטית עם כל בחירות".
סימה ואקנין-גיל, מנכ"לית המשרד ובעברה הצנזורית הצבאית הראשית, הסבירה בדיון כי, "בשורה התחתונה, היום במדינות העולם מדינת ישראל היא מדינה מצורעת… מטרתנו היא שבשנת 2025 – אף אחד לא יעלה את השאלה אם למדינת ישראל יש זכות קיום".
הדברים של ואקנין-גיל הם תמצית הפסיכוזה ועיוות התודעה, שעבורם, כנראה, הוקם המשרד לנושאים אסטרטגיים. ישראל "מדינה מצורעת" בגלל כיבוש ואפרטהייד מתהווה, בגלל דיכוי אוכלוסיות, הפרות חוזרות ונשנות של זכויות אדם מקובלות במשטר דמוקרטי, ובגלל חוסר ההכרה שלה בסימטריה בדבר זכותם של אחרים להגדרה עצמית וזכות קיום. ולא, ישראל איננה מדינה תחת איום בדבר זכותה לקיום; אם היא תתעקש להתנהג כפי שהוא נוהגת, היא עלולה להיות כזאת בשנת 2025, וגם זה בספק גדול.
ישראל "מדינה מצורעת" בגלל כיבוש ואפרטהייד מתהווה, בגלל דיכוי אוכלוסיות, הפרות חוזרות ונשנות של זכויות אדם מקובלות במשטר דמוקרטי, ובגלל חוסר ההכרה שלה בסימטריה בדבר זכותם של אחרים להגדרה עצמית וזכות קיום
הבחירה להגדיר אזרחים וארגונים אזרחיים לא ממשלתיים באירופה כ"אויב" וכרשת "אדומה", יותר משהיא בחירה אומללה, היא שיקוף לאותה הפסיכוזה. מק אומר שהיא מעלה זיכרונות רעים מהעבר ומזכיר שמשך עשרות שנים נתנה ישראל סיוע לדיקטטורות ברחבי העולם כדי לרדוף ולחסל את ה"אדומים" או מי שנחשד בתמיכה בהם – מצ'ילה של פינושה, קונגו של מובוטו, משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועד הפיליפינים של מרקוס.
נכון ליום הדיון בכנסת, עוד לא היה בכלל למשרד לנושאים אסטרטגיים אתר אינטרנט, כעשור לאחר הקמתו. וזה משרד שעל-פי הגדרתו, אמור להיאבק בכלים הסברתיים.
עניינו של המשרד לנושאים אסטרטגיים עלה גם בדוח מבקר המדינה לשנת 2015. "עד שלהי שנת 2015 הייתה אי-בהירות בחלוקת הסמכויות והמשאבים בין משרד החוץ ובין המשרד לנושאים אסטרטגיים לעניין ריכוז הטיפול בנושא, וסיכומים שהושגו בעניין זה בין המשרדים האמורים בשנת 2012 לא מומשו", נכתב בדוח המבקר.
משך עשרות שנים נתנה ישראל סיוע לדיקטטורות ברחבי העולם כדי לרדוף ולחסל את ה"אדומים" או מי שנחשד בתמיכה בהם – מצ'ילה של פינושה, קונגו של מובוטו, משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועד הפיליפינים של מרקוס
בהתאם להחלטת הממשלה, התקשר בשנת 2018 המשרד לנושאים אסטרטגיים בחוזה עם חברת "קלע שלמה" לטובת "מיזם ללא כוונת רווח… על-מנת שזו תפעל למען המאבק בדה-לגיטימציה". על-פי החוזה, תגבש "קלע שלמה" תוכנית פעולה שתובא לאישור ועדת היגוי משותפת ותפעל לאתר שותפים אסטרטגיים למימון המיזם והפרויקטים, וכן צדדים שלישיים, אנשי מקצוע "בעלי רמה גבוהה וניסיון מוכח בתחום" ו"גיוס שותפים חדשים ויצירת קשרים חדשים".
ההסכם עם "קלע שלמה" קובע גם, כי היא ש"תהיה אחראית להעמיד את המימון לכך מגופים חוץ-ממשלתיים". הסכום הכולל שהקצתה המדינה להתקשרות זאת עומד על עד 128 מיליוני שקלים בשלוש שנים. במילים אחרות, המדינה מתקצבת פעילות בהיקף של למעלה מארבעים מיליוני שקלים בשנה עבור משרד ממשלתי שתפקידו לגייס מימון זר לפעילות שהיא עצמה מבקשת ליזום.
ככה נראה מיזוג בין הפרטה לדלת מסתובבת. שחיתות תמיד תצמח במקום של ערכים מקולקלים והיעדר מוסר. בשלב כלשהו, הם יחברו יחד לפעילות משותפת.
המדינה מתקצבת פעילות בהיקף של למעלה מארבעים מיליוני שקלים בשנה עבור משרד ממשלתי שתפקידו לגייס מימון זר לפעילות שהיא עצמה מבקשת ליזום
בעקבות ההתקשרות בין המשרד לנושאים אסטרטגיים עם "קלע שלמה", פנה בספטמבר 2018 עורך-דין שחר בן-מאיר בתלונה ליועץ-המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. "מסתבר כי גופים פוליטיים המעורבים בקמפיינים פוליטיים בישראל – בחלק מאותם קמפיינים יש בהם סממנים פשיסטיים – מממנים את תקציב המדינה ואת פעילות הממשלה, באופן שתקציבו העיקרי של משרד ממשלתי זוכה למימון מגורמים פוליטיים בעלי אינטרס פוליטי בישראל", נכתב בתלונה.
דוח הכספים של "קלע שלמה" לשנת 2017 גילה כי מאחורי התקציב שלה עומדות תרומות משני ארגונים בלבד. האחד, "הקרן המרכזית לישראל", תרם בשנת 2016 מיליון-ורבע שקלים לארגון "אם תרצו". השני, one Israeli fund, תרם אף הוא ל"אם תרצו" (כ-23 אלף שקל בשנת 2015).
שחר בן-מאיר צחק כשנשאל השבוע מה עלה בגורל התלונה שלו. "אני אפילו לא זוכר אם היועץ-המשפטי לממשלה או משרד המשפטים ענו לה בכלל, ואם כן, מה היתה התשובה שלהם, אבל מה שבטוח שלעשות משהו עם התלונה הם לא עשו", הוא אומר.
מי שייסד, אגב, בשנת 2016 את "קלע שלמה" הוא יוסי קופרווסר, ראש-חטיבת המחקר באמ"ן בעברו. אלא שבשנים 2016-2011 שימש קופרווסר כמנכ"ל של אותו המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. אפרופו דלתות מסתובבות
מי שייסד, אגב, בשנת 2016 את "קלע שלמה" הוא יוסי קופרווסר, ראש-חטיבת המחקר באמ"ן בעברו. אלא שבשנים 2016-2011 שימש קופרווסר כמנכ"ל של אותו המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה. אפרופו דלתות מסתובבות. חשיפת יומני הפגישות של השר לנושאים אסטרטגיים, ארדן, גילתה כי הקדיש פגישות רבות בשנת 2018 להקמת "קלע שלמה", המוגדרת כ"חברה פרטית לתועלת הציבור".
נחזור לפנייתו של מק למשרדי המשפטים ולנושאים אסטרטגיים לקבלת המידע, ולהליך המשפטי שנפתח בעקבות סירוב המשרדים להיענות לבקשה. המסמכים שהגיש משרד המשפטים לבית-המשפט להמחשת טענותיו, צונזרו כך שיהיו לעיניהם של השופטים בלבד. אלא שבשל צנזור רשלני, חשפו הממסכים כי משרדי עורכי-דין בעולם נדרשו לתת ייצוג משפטי (תביעה והגנה), להכין חוות דעת משפטיות ולתת ייעוץ משפטי.
משרד המשפטים חזר וטען, כאמור, כי אם ייחשפו המילים והמשפטים שהושחרו במסמכים לגבי מהות השירות, ייפגעו יחסי החוץ והאפשרות להמשיך בפרויקט הסודי. ואולם, אחד מצוות השופטים בערעור, יצחק עמית, אמר בדיון כי "לא נפל מהכיסא" מהמידע שהושחר. בפסק-הדין בערעור נכתב, כי מרבית המקומות שהושחרו במסמכים עוסקים בתעריף שמשולם לאותם עורכי-דין ובזהותם. לא בדיוק איום על יחסי החוץ של ישראל. כל זה, אגב, לא מנע מהערעור בפני בג"צ להידחות אף הוא לפני כחודש.
"מתבקשת השאלה, האם ייתכן שבעצם לא קיים במסמכים מידע נוסף שמשרד המשפטים טען שיש חובה להסתיר?", אומר מק, "יכול להיות שמשרד המשפטים ניסה ליצור עמימות יש מאין בנוגע לפרויקט 'סודי', שבעצם אין בו משהו סודי או מעניין?"
משרד המשפטים מחויב בשקיפות כלפי הציבור הישראלי, שזכאי לדעת למי המדינה משלמת מיליוני שקלים ומה השירות שניתן בתמורה. הציבור לא יוכל לפקח כל עוד משרד המשפטים מסרב לחשוף את גורמי החוץ הללו
לדברי מק, "משרד המשפטים מחויב בשקיפות כלפי הציבור הישראלי, שזכאי לדעת למי המדינה משלמת מיליוני שקלים ומה השירות שניתן בתמורה. הציבור הישראלי אינו יכול לפקח באופן אפקטיבי על משרד המשפטים והפרויקט שהוא מלווה בעניין באירופה, כל עוד שמשרד המשפטים מסרב לחשוף מי הם גורמי החוץ איתם נעשתה ההתקשרות ומה מהות השירות. קיימת גם סכנה של 'מדרון חלקלק' אנטי-דמוקרטי בהסתרה, בגישה הצבאית, ובבלבול ההגדרות אצל משרד המשפטים והמשרד לנושאים אסטרטגיים המוביל את הפרויקט".
כדי להיווכח שמק לא מדבר ללא כיסוי, צריך לחזור לדבריה של ואקנין-גיל, מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים, בוועדת השקיפות של הכנסת.
את המאבק במבקרים את מדיניות ישראל בעולם הציגה ואקנין-גיל כ"מערכה צבאית", והשוותה את עבודתה לפעילותה בתפקידיה בצבא כלפי "סוגית צבאיות כמו חיזבאללה או כספי טרור או סוריה או כל מדינה אחרת שניהלתי מערכה". היא גם העידה שהיא משתמשת בעבודתה בלוגיקה של חיל-האוויר, הכוללת איסוף מודיעין, הסברה והתקפה.
* * *
מקארתיזם ושחיתות שלטונית-כלכלית תמיד יילכו יחד. סיפורו של המשרד לנושאים אסטרטגיים ופעילותו מגלם את כל אלה יחד. מקימים משרד ממשלתי שתפקידו להילחם בתוצר לוואי טבעי ומתבקש של רעה חולה. המטרה: להסדיר את הרעה החולה או למצער, להרחיק אותה מדיון, קרי, מהתודעה.
האמצעים: יצירת תודעה כוזבת ורדיפה. האסטרטגיה: להטיל על האחר אחריות למצב שאתה יצרת; הסטה; ואולי חשוב מכל – כל טענה שתאשים בה את הצד השני, היא לא יותר משיקוף מדיניות ותודעה שלך.
את המשרד הממשלתי מתקצבים. המשרד שולח זרועות מעבר לים. מי שנהנים מכספים ציבוריים של משלם המסים הם בכלל משלמי מסים במדינות אחרות
את המשרד הממשלתי מתקצבים. המשרד שולח זרועות מעבר לים. מי שנהנים מכספים ציבוריים של משלם המסים הם בכלל משלמי מסים במדינות אחרות. ישראל כמפלט מס.
אחר-כך קמה חברה לתועלת הציבור שאמורה למעשה להיות צינור, קבלן-משנה, של פעילות המשרד בעולם. התוצאה בפועל היא שהחברה מייתרת את המשרד הממשלתי.
מי שמייסד את החברה "לתועלת הציבור" הוא מי שעד אותו רגע היה מנכ"ל המשרד הממשלתי, שהיה שותף להתוויית המדיניות וקבלת ההחלטות של אותו משרד. מי שיתקשר בעוד רגע עם אותה החברה שעוד רגע תקום. כמנכ"ל המשרד הוא אחראי על המדיניות; כמייסד החברה הוא מופקד על הביצוע של אותה מדיניות.
זו תמצית האידיאולוגיה האמיתית של נתניהו וחבריו לקפיטליזם התאגידי שמעל למדינות: ייבוש וריקון הדמוקרטיה ומשרדי הממשלה מתוכן; אחרי שנים, אנשים אומרים, אם ככה, בשביל מה בכלל אני צריך את המשרד הזה
זו היא תמצית האידיאולוגיה האמיתית של נתניהו וחבריו לקפיטליזם התאגידי שמעל למדינות: ייבוש וריקון הדמוקרטיה ומשרדי הממשלה מתוכן; אחרי כמה שנים, אנשים קמים ואומרים, אם ככה, בשביל מה בכלל אני צריך את המשרד הזה? מערכת בריאות ציבורית, חינוך, בכולם עובד העקרון הזה. מתישהו מקימים משרד ממשלתי שכולו עסקי אוויר, תפקידו לשמר את המלכוד.
כדי לשמר מלכוד חייבים לשלוט בתודעה. הנה, אנשי המשרד אפילו מופיעים בדיונים בכנסת אליהם הם מוזמנים. ועוד בנושאי שקיפות. הם מברברים את עצמם לדעת. למילים שלהם אין שום תוכן ממשי, אבל הן נשמעות מצוין, ובעיקר ברורות מאד לציבור. ספק אם הפקידים עצמם מודעים לזה. על הדרך, כל מיני אנשים עושים המון כסף מתקציבים ממשלתיים שמקורם במשלם המסים שהתרגל להאמין שלא צריך מערכת ציבורית ושעדיף להפריט.
התמנון עיוור-במודע למציאות. הוא חייב לסמא את הציבור. הציבור לא-מודע לכך שהוא מתעוור. ואז התמנון שולח זרועות למסע בעולם. שם הוא מלבה את מה שהוא עצמו יצר וגורם לציבור להאמין שמדובר באיום והוא נאבק בו
התמנון עיוור-במודע למציאות. הוא חייב לגרום לציבור להתעוור. הציבור לא-מודע שהוא מתעוור. ואז התמנון שולח זרועות למסע בעולם. שם, הוא מלבה את מה שהוא עצמו יצר וגורם לציבור עיוור להאמין שמדובר באיום והוא נאבק בו. שהמשרד הממשלתי מגשים את ייעודו. המשרד לנושאים אסטרטגיים הוא שיקוף לתודעה ולמדיניות הישראלית כולה.
חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם