D Mosman Streets Top down (צילום: zetter/iStock)

המירוץ לדירה בחו"ל: התשואה לא מובטחת

טרנד מסוכן

הפרסומים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות משגעים יותר ויותר ישראלים: "כמה מאות אלפי שקלים ויש לכם נכס בחו"ל, במחיר של חנייה בתל אביב" ● אז איפה הקאץ'? ● עומר שרביט יצא בעקבות הטרנד החדש בנדל"ן, וגילה מה חייבים לבדוק, ממה להיזהר - ומי עשוי להתרסק

מודעות בתקשורת וברשתות החברתיות מציעות שפע הזדמנויות השקעה בנדל"ן בחו"ל, ותחת ההגדרה הזו הכל הולך: בית באתונה, וילה בקפריסין, דירה במרכז בודפשט, צימר ביער השחור בגרמניה או פנטהאוז בשכונת וומבלי בלונדון.

המצגות וההדמיות של משווקי הנדל"ן בוהקות באור נגוהות, ושופעות בהבטחות לתשואות בשמיים, ואלה הופכות כל ישראלי עם 150 אלף שקל פנויים, לטרף קל למוכרי החלומות בחו"ל. הסיבה העיקרית שמדרבנת את הישראלים לפזול לנדל"ן בחו"ל היא הריבית האפסית במשק, שגורמת לכך שהשקעה כספית בנכסים סולידיים חלופיים, כמו פיקדונות או איגרות חוב, בקושי מניבה החזר.

אבל גם העלייה במחירי הנדל"ן בארץ תורמת למירוץ לרכישת נכסים בחו"ל. אמנם מחירי השכירות בישראל עולים, אך בקצב איטי יותר ממחירי הדירות לרכישה, שביצעו בעשור האחרון קפיצה נחשונית של 130%. מי שיכול לקנות ולהשכיר את הדירה בישראל, מתקשה לקבל עליה יותר מכ-3% תשואה שוטפת.

עד לפני עשור, רכישת דירות בחו"ל הייתה נחלתם של ישראלים מעטים. המהפך החל ב-2015, כשבניסיון לצנן את השוק המקומי, העלתה הממשלה את מס הרכישה על דירות להשקעה, וניסתה למסות בעלי דירה שלישית ומעלה, במהלך שנבלם לבסוף על ידי בג"ץ.

לפי בנק ישראל, ההשקעות הישירות של משקי הבית בנדל"ן בחו"ל קפצו אשתקד ב-64% ליותר מ-1.8 מיליארד דולר. ההערכות הן שהטירוף הזה צפוי רק לגדול, לנוכח העובדה שהבנק המרכזי נמצא בלחץ להוריד את הריבית עוד יותר, ובכך מעודד עוד ועוד ישראלים לנסות את מזלם ככרישי נדל"ן ששוחים למרחקים.

כדי להתנסות בספורט הלאומי החדש, שוחחנו עם כמה משווקי נדל"ן בחו"ל, הקשבנו רוב קשב לחלומות שהם מציעים לרוכשים המזדמנים, ופנינו למומחה שיסביר לנו מה כדאי לבדוק אם בכל זאת מחליטים להשקיע בנדל"ן בחו"ל.

אתונה (צילום: AP Photo/Daniel Ochoa de Olza)
אתונה (צילום: AP Photo/Daniel Ochoa de Olza)

חסמי כניסה נמוכים

אחד היעדים הלוהטים של הנדל"ניסט המצוי היא יוון, שמתאוששת בשנים האחרונות ממשבר חובות לאומי קשה, שריסק את מחירי הנכסים וזימן ישראלים רבים להיכנס לתחום, כיזמים, משווקים, ומשקיעים.

מודעה גדולה ב"ידיעות אחרונות" בישרה על כנס שהתקיים בנובמבר באתונה בחסות קבוצת ידיעות אחרונות עצמה, תחת הכותרת "ממריאים להצלחה".

בכנס, שכאילו עסק בהתאוששות העסקים מהמשבר הכלכלי, אבל למעשה היה הזמנה להתוודע להזדמנויות השקעה בנדל"ן, השתתפו, בין היתר, השר היווני לפיתוח, אדוניס ג'אורגיס, והפרשן הכלכלי של העיתון, סבר פלוצקר, שהרצה על המשבר היווני ועל השלכותיו העסקיות. כמובן, שהיו שם גם יזמי ומשווקי נדל"ן.

אחת המשתתפות בכנס הייתה חן ירקוני, שהוצגה כ"יזמית ומשקיעה בתחום הנדל"ן, מנכ"ל ובעלים של חברת Bryte Investments", העוסקת בליווי וייעוץ למשקיעי נדל"ן באתונה.

"ב-250 אלף שקל אתה קונה בארץ אולי חניה. שם אתה קונה דירה שרשומה על שמך, ובבוא העת אם תחליט שאתה משכיר אותה, תקבל דמי שכירות כל חודש. ברגע שתרצה למכור את הדירה, זה יהיה במחיר גבוה מזה ששילמת"

בשיחת טלפון למשרד היפואי של ירקוני, ענתה אחותה הילה. היא סיפרה שהשתיים נכנסו לתחום הזה לפני כשנתיים, וכי שתיהן רכשו דירות בחו"ל לפני שהתחילו להציע נכסים לאחרים.

"בינתיים, השוק מוכיח את עצמו ונמצא במגמת עליה", אמרה הילה ירקוני. "היתרון שם הוא שבגלל המשבר שהם עברו אנחנו עדיין יכולים לקנות שם, ובמחירים טובים".

האחיות ירקוני בעצם חדשות בעסק הזה, שמאופיין בחסמי כניסה נמוכים. לא צריך תארים מפוצצים או ניסיון רב כדי לפעול בשוק זה, ואין בכך כל רע, להפך, מה גם שאתונה קרובה מאוד.

ירקוני הציעה לנו לקנות דירה באתונה, לשפץ, להשביח ולמכור אותה, או לחלופין לקנות דירה ולהשכיר אותה לטווח קצר ב-airbnb, לטווח בינוני של 3-4 חודשים או להשכיר לטווח ארוך.

מי מנהל את הנכס?

"אנחנו עושות הכל, מא' ועד ת', מאיתור נכס שמתאים לך, ועד ההשבחה שכוללת את השיפוץ. יש לנו עורכת דין, נוטריונית, רואה חשבון, וצוות שלם שדואג לכל הליווי של העסקה במשך שנה. אם אחרי שנה תרצה, תוכל להמשיך ולקבל את השירות מאיתנו או לעשות הכל בעצמך".

מה סדר הגודל של המחירים?

"הסכום ההתחלתי נע בין 200-300 אלף שקל, כולל הכל. אנחנו לא גובות עמלה, אלא סכום של 3,600 יורו, ובתמורה מספקות ליווי מלא למשך שנה.

"חוץ מלפתוח חשבון בנק, אנחנו דואגות לעשות הכל. הלקוח צריך לטוס לשם רק פעם אחת, בגלל שהם רוצים לבדוק שלא מלבינים הון.

"את המסים משלמים רק ביוון ולא בישראל, כך שגם אם תקנה ותמכור את הנכס אתה מושך את סכום המכירה לחשבון היווני, ולא משלם עליו מס בארץ".

על איזה תשואות אנחנו מדברים?

"מינימום 6%-7% נטו, ואנחנו משתדלות שהתשואה תהיה גבוהה יותר. בארץ אתה יכול להגיע לתשואות מקסימום של 3.5%-4% על סכומים מטורפים.

"ב-250 אלף שקל אתה קונה בארץ אולי חניה. שם אתה קונה דירה שרשומה על שמך, ובבוא העת אם תחליט שאתה משכיר אותה, תקבל דמי שכירות כל חודש. ברגע שתרצה למכור את הדירה, זה יהיה במחיר גבוה משמעותית מזה ששילמת".

נשמע נהדר. בהמשך לשיחה שלחה ירקוני מייל עם עסקות לדוגמה. למשל, 30 מ"ר בשכונת קוקאי, שעברו הסבה מסטודיו לדירת קרקע עם כיוון אוויר אחד.

לפי המצגת, הדירה ממוקמת במרחק תחנת מטרו אחת ממוזיאון האקרופוליס, באזור מתויר ותוסס, ומחירה הוא 45 אלף יורו, כולל שיפוץ ואבזור, שמיועד להשכרת הדירה ב-airbnb.

נכס נוסף שמוצע למכירה נמצא בשכונת קיפסלי במרכז אתונה ומשתרע על 34 מ"ר עם 16 מ"ר של מרפסת. מחירה של הדירה הוא 35 אלף יורו, והמצגת מציינת שהתשואה השנתית עליה היא נטו 10%.

לטענת המשווקת, התשואה הזו מושגת כבר בשנה הראשונה ומחושבת נטו, כלומר אחרי ששילמנו לה את העמלה בגובה של 3,600 יורו. האפשרות ליהנות בשנים הקרובות מתשואה גבוהה כל כך של 10% נשמעת משתלמת מאוד. מה גם שבתמורה למחיר מצחיק מקבלים דירה בבירה אירופית תוססת, שאפשר להשכיר לתיירים הרבים שפוקדים את האזור וביום מן הימים גם למכור.

הכל נשמע בשיחת הטלפון טוב ויפה, וזאת בדיוק הבעיה: בשום שלב בשיחה עם ירקוני, או במצגת שנשלחה במייל, לא דובר על תרחישים אחרים, פחות מוצלחים.

מה קורה, למשל, אם השכונה סובלת מתשתיות רעועות שמעלות את הביוב על גדותיו במהלך החורף? ומה אם מתפוצץ צינור בדירה? אולי השכונה תחווה גל פשיעה נוראי, שיבריח ממנה תושבים ותיירים? ומה אם יוון תיקלע למשבר נוסף ששוב ימתן את הכלכלה שלה ויוריד את מחירי השכירות? אולי יהיה קשה להיפטר מהנכס במחיר הולם, כשנרצה למכור אותו?

כשיוצאים מנקודת מוצא שהסיפור שנמכר כאן אמין וקרוב למציאות, יש אין סוף תרחישים פחות זוהרים מאלה שהוצגו על הנייר.

בתים באזור היער השחור בגרמניה (צילום: AP Photo/Thomas Kienzle)
בתים באזור היער השחור בגרמניה (צילום: AP Photo/Thomas Kienzle)

הבטחה לתשואה חלומית של 10%

מבין כל המודעות שפנינו אליהן לצורך הכנת הכתבה, הייתה אחת שהציעה עסקה פנטסטית במיוחד, זו של גלאון השקעות, שמבטיחה בחוזה תשואה חלומית של 10% נטו לשנה למשך 10 שנים.

בשיחת טלפון הבהירה נציגת החברה, כי מדובר "בהשקעה בדיור מוגן במנצ'סטר, בהיקף שכספי מתחיל סביב 330 אלף שקל ליחידה, עם אישור רישום בטאבו.

"בסוף התהליך, אתה מקבל חוזה חתום ומבויל ומתחיל לקבל תשואה של 10% נטו לשנה למשך 10 שנים. אחרי 10 שנים תוכל להאריך את החוזה או להחליט שאתה מחזיר את הנכס, זה גם מקובל, ואז נותנים לך את מה שהשקעת פלוס 10%".

זה ממש בטוח?

"כן. ברגע שהתהליך מסתיים, לוקח חודש-חודשיים עד שמקבלים את החומר מאנגליה עם אישור הרישום, ואז מתחילים לקבל את התשואה מדי שנה בארבעה תשלומים".

גם הפעם העסקה נשמעת נהדר, ובניסיון להבין איך קורה כל הטוב הזה, הנציגה מסבירה שבאנגליה יש ביקוש עצום ליחידות דיור מוגן לאנשים מתפקדים.

"יש להם מחסור של 20 אלף יחידות דיור לפחות, והם חייבים להדביק את זה", היא אומרת. "זה מקום קיים, שפועל כדיור מוגן עם כל האישורים הדרושים, וזה רווחי מאוד".

מאחר שהסיפור נשמע ורוד באופן מחשיד, קבענו פגישה ליום שישי, ומהשיחות עם הנציגה נראה שהחברה עמוסה בפגישות כאלה בימי החול.

כשהגעתי למגדל העסקים עזריאלי בראשון לציון, קיבל את פני עילי גלאון, שסיפר כי החברה הוקמה על ידי אביו, ולאחר ניסיון של שנים רבות בהשקעות נדל"ן בחו"ל, הם החליטו להתמקד בדיור מוגן באנגליה.

ייאמר מיד: עילי עשה רושם מצוין של בחור ערכי, הגון ומקצועי. "השם של המשפחה שלי כאן", הוא אומר, ומשדר אמינות גבוהה, כמי שרק רוצה להציע עסקה טובה ללקוחות, וטוען שבשנים האחרונות השקיעו דרכם מאות כאלה.

"התעסקנו בעבר גם בדיור לסטודנטים, ובסוף החלטנו להתמקד רק בדיור מוגן בצפון אנגליה, מתוך הבנה שזה התחום הכי יציב, עם הביקוש הכי גבוה, ברמת טירוף", הוא אומר.

בבריטניה גיל הפרישה הוא 65, ולדבריו, אנשים מחפשים את סוג הדיור הזה, שהיה ציבורי בעבר אך עבר הפרטה ב-2008. ואולם גם עתה מדובר בתחום עם רגולציה ופיקוח מחמירים, כך שכל פרויקט עובר סדרה של ביקורות פתע שנתיות, כדי לקבל את האישור הנכסף.

"כל השקעה כרוכה בסיכון מסוים, לכן חברה המצהירה כי בהשקעה המוצעת על ידה אין סיכון כלל, או כי הסיכון נמוך מאוד, אך ההשקעה צפויה להניב רווחים גבוהים, משקפת מצב דברים שאינו סביר כלכלית"

"אנחנו שותפים בחברה היזמית שאותה אנחנו משווקים, ויש לנו בלעדיות על הפרויקטים, עם יכולת השפעה שם, זה חשוב במידה שקורים דברים לא טובים. לא נכנס הכסף? אני נותן פטיש למי שצריך", הוא אומר.

ההצעה שלו דומה למה שהוצג בשיחה הטלפונית: רכישת יחידה של דיור מוגן, בגודל של 11 עד 30 מ"ר בהשקעה כספית של 75 עד 125 אלף פאונד. הדירה רשומה על שם הלקוח בטאבו עם זכות קניין מלאה, ולאחר הרכישה הלקוח משכיר את הנכס לחברת הניהול, כך שכל הדאגות לגבי האכלוס נופלות עליה, וזה כולל תפעול, הוצאות אחזקה, ביטוחים וכדומה.

הדיירים ביחידה משלמים כ-900 פאונד לשבוע, ולטענת גלאון, הנכס נמכר במחיר עלות. לאחר 10 שנים אפשר להאריך את החוזה עם חברת הניהול או למכור את הנכס בחזרה בתשואה של 115% על המחיר המקורי, וכל זה "מעוגן בחוזה".

בסכומים האלה באנגליה אין מס רכישה, אין מס על ההכנסה ואין מס שבח על המכירה, זאת לעומת מס של כ-9% הנגבה בארץ על השכרת נכס בחו"ל.

גלאון גובה בתהליך הזה 6% מהעסקה באופן חד פעמי, וזהו. עילי אומר שהם "לא מתעשרים מהעמלות האלה", אלא רק מקבלים את התמורה השוטפת שמגיעה להם.

עילי מונה 5 יתרונות שמבטיחים את כדאיות העסקה החלומית הזו:

1. הנכס קיים. 2. היחידה כבר פעילה כדיור מוגן. 3. הפרויקט רווחי ואפשר לראות את הדו"חות הכספיים שלו. 4. הרגולציה המחמירה של הבריטים והציון שהממשלה נותנת לאתרי הדיור מוגן בעקבות הביקורות, "אנחנו לא משקיעים בפרויקטים שהם מתחת לציון 'טוב'", הוא אומר. 5. תפוסה כמעט מלאה בפרויקטים.

אז איפה הסיכון בכל זאת?

"אתה משקיע בעסק עם בטוחה נדל"נית. אני דוגל בשקיפות והקריטריונים שציינתי מתגברים על הסיכונים. אין מקום שבו אתה שם את הכסף וזה לא כרוך בסיכון, למשל, אם יש מגיפה או שכל הזקנים מתו", הוא אומר, ומכוון לכך שצריך תרחיש קיצוני במיוחד כדי להפוך את כל הסיפור הזה ללא כדאי.

נפרדנו כידידים, ובהמשך נשלחה אלי המצגת במייל, עם ההצעה כתובה. בהחלט ייתכן שההצעה של גלאון מבטיחה עסקה כדאית. אלא שעל הנייר, היא נשמעת טוב מדי, וזו בדיוק הבעיה.

בניין דירות בברלין (צילום: AP Photo/Michael Sohn)
בניין דירות בברלין (צילום: AP Photo/Michael Sohn)

המדריך להשקעות לא מפוקחות

במדריך שפרסמה בקיץ האחרון רשות ני"ע ושכותרתו, "המדריך לגלקסיה להשקעות לא מפוקחות", מצוינות כמה אזהרות לטובת מי שמתפתה להשקיע במיזמים לא מפוקחים, כלומר במיזמים שלא פרסמו תשקיף מאושר ע"י הרשות.

אחת מנורות האזהרה במדריך של הרשות מוגדרת "בעיות בגילוי בנוגע לסיכונים הכרוכים בהשקעה". כלומר, בניגוד לחברות המפוקחות, שנדרשות להדגיש את הסיכונים הגלומים בהשקעה ולהתריע מפניהם, החברות הלא מפוקחות מעדיפות להצניע את הסיכונים, ולעתים אף להסתירם במכוון מהמשקיע.

ברשימה הקצרה של סימני האזהרה בהשקעות לא מפוקחות, מציבה הרשות במקום הראשון את ההבטחות לרווחים גבוהים ללא סיכון, או בסיכון נמוך.

"כל השקעה כרוכה בסיכון מסוים, לכן חברה המצהירה כי בהשקעה המוצעת על ידה אין סיכון כלל, או כי הסיכון נמוך מאוד, אך ההשקעה צפויה להניב רווחים גבוהים, משקפת מצב דברים שאינו סביר כלכלית", נאמר במסמך.

בנוסף מצוינות במסמך עוד כמה נורות אזהרה שכדאי לשים אליהן לב, כמו למשל חברות שלא רשומות בישראל, אלא במקלטי מס עלומים שקשה לאתר מידע אודותיהן, מדיניות שיווק אגרסיבית והפעלת לחצים פסיכולוגיים על המשקיעים, מסירת פרטים בעל פה בלבד, דרישה לקבל הרשאות לחשבון המשקיע והעדר כתובת רשמית למשרדי החברה.

בשני המקרים שפורטו להלן, וגם בשיחות נוספות שיזמנו למשווקי נדל"ן, לא היו לחצים פסיכולוגיים נכלוליים, וההצעות נשמעו אמינות, כך שבהחלט ייתכן שגלומות בהן הזדמנויות להשקעה טובה. הבעיה היחידה הייתה שבטלפון לא דובר כלל על הסיכונים.

המסמך של הרשות מיועד למי שמשקיע בהשקעות לא מפוקחות, כלומר כאלה שלא עברו תשקיף מסודר של רשות ני"ע. למעשה כל מי שמגייס כסף מיותר מ-35 משקיעים נדרש לפרסם תשקיף.

את המגבלה הזו, לכאורה, ניסתה לעקוף קרן הגשמה, שלפי תביעה שהוגשה נגדה השבוע מצד עשרות משקיעים, פיצלה חלק מהפרויקטים שלה באופן מלאכותי לשתי קבוצות משקיעים, כדי שלא לעבור את הסף של 35 משקיעים שמחייב פרסום תשקיף.

לפי אותה תביעה, הגשמה ניסתה לשכנע את המשקיעים כי הם מבצעים "השקעה סולידית במקרקעין, שעתידה להביא תשואה ללא סיכון לכספי קרן השקעתם", וגבתה עמלה של 7% מההשקעה עם ההצטרפות לפרויקט "עבור הזכות להשתתף בהשקעה ה'בטוחה' בפרויקט".

הגשמה מחקה למשקיעים שלה בשנים האחרונות סכומים ניכרים בכמה פרויקטים של נדל"ן בארה"ב, ובחודש שעבר מנהליה עוכבו לחקירה ברשות ני"ע, בחשד לעבירות דיווח באחד המיזמים. מנהלי הקרן הוחלפו, והקרן נדרשת עתה לפרסם תשקיף, הרבה אחרי שהסוסים כבר ברחו מהאורווה.

תזכורת כואבת לפער בין הסיפורים הוורודים על תשואות, לבין מציאות בשטח, קיבלו גם המשקיעים של עדי קייזמן, שהתפתו להשקיע אצלו בדירות בברלין.

בתחקיר מהדהד של מתן חודורוב ברשת 13, התברר שהמשקיעים של קייזמן, קיבלו הצעות לנכסים עם רישום בטאבו ומימון בנקאי, בסכומים התחלתיים של 35 אלף יורו.

המשקיעים שהגיעו מישראל למשרדים המפוארים בברלין, קיבלו ליווי מפנק, והבטחה לתשואה של 5% לצד שיפוץ הנכס. אלא שהרוכשים סיפרו בכתבה כי הצליחו לראות את הדירות רק זמן רב לאחר הרכישה.

חודורוב ביקר בכמה מהבניינים, ונתקל בהזנחה, שרחוקה מההבטחות על שיפוצים והשבחת הנכסים. בכמה מהדירות שהוצגו בכתבה לא היה חימום, השירותים היו משותפים לכמה דירות, והאזור אופיין בריבוי מהגרים.

גם ההבטחות למשכנתה ממוסדות פיננסים התבדו, ואחרי שחלק מהכסף עבר ישירות לחברה של קייזמן, לפני שעסקות הנדל"ן נסגרו ובוצע הרישום המיוחל בטאבו, גם האפשרות להיפטר מההשקעה הזו לא הייתה זמינה.

טענות קשות נגד קייזמן הועלו בגרמניה גם בהתייחס ללחצים שהפעיל כדי לפנות דיירים קיימים מהדירות. ואולם, כל זה כבר לא שינה למשקיעים שנכוו אצלו.

למרות זאת, מודעות לדירות בגרמניה ובמקומות אחרים באירופה ממשיכות להציף את הרשת ומציעות תשואות של 5% עד 10%.

כל זה לא אומר בהכרח שהחלום על הדירה ביוון או קפריסין הוא מגונה וחסר תוחלת. להפך, בעולם של ריביות אפסיות וצפי לפנסיה עלובה לרבים מבינינו, אפשר לשקול הקצאה של סכום מסוים בהשקעה שתניב רווח הון נאה ליום סגריר.

לונדון (צילום: AP Photo/Frank Augstein)
לונדון (צילום: AP Photo/Frank Augstein)

"כשאין ידע – עדיף לא להשקיע"

שחר בוזין, יזם נדל"ן ומרצה בתחום הזה ב"מיילסטון – הבית לנדל"ן", מציע כללי אצבע שעשויים למנוע מבוכות מהסוג שתואר כאן.

"קודם כל, כשאין ידע, עדיף לא להשקיע כי הנפילות יכולות להיות כואבות וקשות", הוא אומר. "לגבי תשואה מובטחת – היא לא יכולה להתקיים כי אף אחד לא יכול להבטיח תשואה. יש צפי להכנסות ורווחים, אבל לא הייתי קונה מאף אחד שמבטיח תשואה", הוא אומר כבר בתחילת השיחה.

"המודל שחלק מהחברות פועלות לפיו הוא לתווך את הנכס ביוון וקפריסין, ולגבות עמלה על החיבור בין המשקיע לנכס. במקרים מסוימים החברות דואגות לניהול השוטף ובמקרים אחרים לא, אבל מי שקונה חייב לדעת מה הוא קונה".

"הבעיה היא שרוב האנשים שאני רואה לא באמת נסעו, אלא קנו נכס דרך מצגת יפה שהראו להם בישראל. לצערי, נפגשתי עם הרבה אנשים שאין להם מושג מה הם קנו, וגילו בסופו של דבר כי מדובר בעסקה רעה"

אחת הבעיות המרכזיות שעליהן מצביע בוזין היא פערי הידע. "היכולת של האדם הממוצע לאסוף מידע על מה שמציעים לו בקפריסין, למשל, נמוכה מאוד, וכמובן שזה עובד לרעת המשקיע. אם משקיע אומר, אני אסע לקפריסין, אכתת רגליים ואראה איזה 20-30 דירות באזור שנראה לי מעניין, אעשה הערכת שווי, ואבין את ההיבטים התכנוניים, המשפטיים והמיסויים, אז אני חושב, שכן, זה מצוין.

"הבעיה היא שרוב האנשים שאני רואה לא באמת נסעו, אלא קנו נכס דרך מצגת יפה שהראו להם בישראל. לצערי, נפגשתי עם הרבה אנשים שאין להם מושג מה הם קנו, וגילו בסופו של דבר כי מדובר בעסקה רעה".

בוזין מתאר גם מצבים שבהם חברות ישראליות קנו נכסים בארה"ב ב-5,000 דולר, ומיד לאחר מכן הציעו אותם ב-50 אלף דולר.

"אותו משקיע לא בהכרח ידע שהנכס נקנה בעשירית מחיר רק לפני כמה ימים, כך שהפוטנציאל לעליית הערך שלו כלל לא קיים.

"אם הנכס כבר מומש ב-45 אלף דולר, הפוטנציאל שלו לעליית ערך קטן מאוד, וזה אחד המשתנים שאמורים להיות הכי אטרקטיביים בהשקעת נדל"ן".

בנוסף, נכסים שנרכשו במחירים נמוכים, היו בדרך כלל באזור עם אוכלוסייה קשה, "ואז מה שקורה הוא שחברה ישראלית תבטיח תשואה של עשרה אחוז לכמה שנים עם ערבות בנקאית, ובעצם תקצה מתוך ה-45 אלף דולר כמה אלפי דולרים, כדי לשלם את התשואה במשך שנתיים-שלוש", אומר בוזין.

"לאחר מכן, המשקיע הוא זה שיצטרך להתמודד עם נכס שאולי יהיה לו קשה להשכיר. הסיטואציה הזו לא נעימה, ולצערי ההשקעות האלה בהרבה מקרים פשוט יורדות לטמיון".

כדי להימנע מכך, הוא מציע לא לקנות בתמחור יתר, ולאסוף ידע בשיטה אקטיבית ולא בשלט רחוק. "קודם כל כדאי לדעת מה אתה קונה, ושלא יהיה לך ספק שהמחיר אטרקטיבי ביחס למחיר השוק", אומר בוזין.

"את זה אפשר לעשות באמצעות חיפוש באתרים כמו יד 2, שנותנים אינדיקציה למחירים במקרה שמדובר במדינה מפותחת, ולבדוק גם איזה שכר דירה אפשר לקבל על הדירות האלה, כדי שלא יהיו הפתעות".

את התשואות מציע בוזין לחשב אחרי כל ההוצאות. "הרוכש חייב לנסוע ולראות את הנכס. אין טוב ממראה עיניים. יכול להיות שבמצגת יראו בית פרטי יפה, אבל בשטח השכונה מלאה מהגרים, שזה לא דבר רע בהכרח, אבל לא נרצה להיות מופתעים מקהל היעד שנצטרך להשכיר לו, ואולי בסוף גם למכור לו את הדירה.

"אני מציע גם לעשות פגישות עם מתווכים, עורכי דין ורואי חשבון מקומיים, כדי לפתור את היבטי הרישום והמיסוי, ולקיים פגישה לפחות עם חברת ניהול אחת. מדובר בארבע פגישות מפתח, שסוגרות את הפינה של המטרייה הייעוצית: רו"ח, עו"ד, מתווכים וחברת ניהול".

אחרי התמחור, צריך להבין מה הפוטנציאל לעליית ערך. "את הכסף בנדל"ן עושים מעליית ערך ולא מהתשואה השוטפת, כך שהייתי מוודא שבאותו אזור באמת תהיה עליית ערך. צריך להיחשף לתכנית הצפויה לאזור הספציפי.

"האם הולכים לבנות שם קזינו, למשל, לפתח את רצועת החוף, או לבנות תחנת רכבת. האם יש הגירה חיובית לאזור, או התחדשות עירונית. אנחנו לא רוצים להגיע לשוק מוצף, אבל כדאי לראות שהמגמה כבר התחילה, כי אי אפשר לצפות מראש מגמה לעוד 20 שנה".

לאחר מכן כדאי להבין את המבנה המשפטי והמיסויי באותה מדינה, ולעתים אף לשקול פתיחה של חברה בע"מ שתקנה את הנכס. בנוסף, צריך להבין את צורת הרישום באותה מדינה. רישום בטאבו הוא הדרך האידאלית, אבל יש צורות רישום נוספות, שחלקן פחות מפותחות.

"לפני 15 שנה רכישת דירות בחו"ל לא הייתה מאוד נפוצה, אך כיום רואים גידול קיצוני, וזה בגלל שלאנשים אין תקציב לקנות פה, כי המחירים עלו משמעותית", מסכם בוזין. "אפשר לקנות בחו"ל וזה מבורך, גם אני קניתי, ובהחלט אפשר לעשות עסקות מצוינות רק צריך לדעת איך.

"כל אדם שיעשה עסקה כזו, יוזם עבור עצמו שינוי שאולי ישפר את מצבו הכלכלי בעתיד, ויקנה לו תכנית פנסיה. אבל לפני הכל צריך לרכוש את הידע הרלוונטי והדי פשוט הזה. אם כל אדם שקנה בחו"ל היה מפנים את זה, ייתכן שהיו נמנעות כמה נפילות כואבות".

תגובות

מחברת Bryte Investments התקבלה התגובה הבאה:

"בשיחה עם לקוח מתעניין אנחנו בהחלט מציגים סיכונים ומקפידים להבהיר שביוון אין ערבויות לשכירות כפי שאנו מכירים מישראל או ממדינות אחרות, אין צ׳קים מראש לשכר הדירה ויש הגנה על הדייר. כמו כן, מדובר במדינה במשבר כלכלי (שמייצר למשקיעים הזדמנויות), במדינה במשבר עם אחוזי אבטלה גבוהים ויש חשיבות גדולה למציאת שוכר טוב".

"אנו עושים את מיטב המאמצים במציאת שוכרים טובים ומזעור הסיכונים.
כמו כן, חישוב התשואה מגלם בתוכו את כל ההוצאות, כולל מיסים, הוצאות משפטיות, שכר הטירחה שלנו, שיפוץ במידת הצורך וכל הוצאה אחרת.
התשואה מחושבת נטו לאחר הוצאות מיסים, ניהול, ביטוח וכל הוצאה קבועה ומשתנה אחרת".

מגלאון השקעות התקבלה התגובה הבאה:

"בכל השקעה טמונים סיכונים כאלה ואחרים. לאשורו של עניין, אתה רוכש נכס שרשום על שמך בטאבו ברשם המקרקעין הבריטי. כפי שציינתי בפגישתנו, אין רווח מצד החברה היזמית במכירת הנכס, כך שהפרמיה המושקעת משקפת את השווי האמיתי נכון להיום, מה גם ששוויו עשוי לעלות בחלוף הימים".

"הנכס פעיל ועובד ברווחיות גבוהה מעל 20 שנה והביקוש ברור, כך שצריך לקרות משהו מאוד קיצוני שהעסק יפגע בהיבט התזרימי, וגם אז, במקרה הגרוע ייתכן בהחלט מצב שבו מספר חודשים לא תועבר תשואה, אבל שוויו של הנכס נשמר. ההשקעה בטוחה מפני שמדובר בנכס קיים ופעיל עם רקורד של שנים וצפי של שנים קדימה, אלו לא תכניות או רכישת נכס על הנייר עם פוטנציאל איכלוס, הכל כבר קורה".

"בנוסף, אנחנו לוקחים את הרווחים בשנה הראשונה מהשכירויות ושמים אותם בקרן סגורה בדיוק למקרים בהם מספר חודשים תהיה ירידה בתפוסה או גורם משפיע אחר שיפגע בתזרים. עם כל זאת, חוטא מי שיאמר שאין כל סיכון, מי שרוצה לקבל כסף על הכסף שלו מבין זאת".

עוד 3,081 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 21 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אחרי הביקורת, רפי פרץ הודיע שהבחירות לראשות הבית היהודי יוקדמו וייערכו ביוני

בן גביר סיפר, שדחה את ההצעה להתמנות לשר או לשגריר בתמורה להסרת מועמדותה של עוצמה יהודית ● מסתמן רוב לפסילת מועמדותה לכנסת של היבא יזבק: הליכוד, ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה יתמכו בהדחה, מרצ והרשימה המשותפת יתנגדו ויהדות התורה תיעדר מההצבעה ● חוטובלי תתמנה לשרת התפוצות, אקוניס והנגבי יאיישו, בהתאמה, את תיקי הרווחה והחקלאות

עוד 33 עדכונים

עורו הומוסקסואלים, עורו

עורו, הומוסכסואלים, עורו! ביסכסואלים, התנערו משלשלאות המגדר! הזמן הגיע שבו כולנו מאוחדים ומאוחדות כדי להפיל את הפטריארכיה ולצעוד אל עבר עולם טוב יותר, אז קומו, התנערו, חלכאי ונדכאי המגדר.

סתם, על מי אני עובד – לא מאיתנו הגברים יגיע המזור וסופה של הפטריארכיה. לא אנחנו נביא לשיוויון בין המגדרים או לביטול מוחלט של איזושהי היררכיה בין מגדרים וזהויות מהסיבה הפשוטה שאנחנו, רובנו, גברים, ואנחנו די מרוויחים מהמצב הקיים שבו אנחנו השכבה החזקה יותר. משחר האנושות ידוע כי הדרך הכי טובה להרגיש בשליטה היא שתהיה שכבה אנושית שנתפשת כנמוכה יותר במדרג החברתי.

עורו, הומוסכסואלים, עורו! ביסכסואלים, התנערו משלשלאות המגדר! הזמן הגיע להתאחד להפלת הפטריארכיה ולצעוד אל עבר עולם טוב יותר. סתם, על מי אני עובד – לא מאיתנו הגברים יגיע סופה של הפטריארכיה

אבל למה בעצם? למה הומואים הם לא בני ברית פמיניסטיים טובים יותר? למה סיסג'נדרים/ות (כלומר, מי שאינו/ה טרנסג'נדר) לא-הטרוסקסואלים/ות (כלומר, הומואים, לסביות, בי-פאן-פולי ונטיות מיניות אחרות) לא הפכו לבעלי הברית הטובים ביותר של הקהילה הטרנסג'נדרית? או במילים פשוטות יותר, איך לא הבנו ששוביניזם וטרנספוביה קשורים להומופוביה, מזינים אותה וניזונים ממנה?

אז בואו נפרק את זה שניה ונבין מהי הומופוביה – הרי לא באמת מדובר ב"פחד" כמו שהמילה פוביה מציעה. הומופוביה היא רתיעה או שנאה להומואים ולהומואיוּת, כשהבסיס שלה הוא השנאה והרתיעה ממה ששונה. גבר שנמשך לגברים (בלעדית או חלקית) בוגד בעקרונות המקודשים של המגדר שלו – הוא מקבל על עצמו תפקיד של אישה, הוא כמו אישה. הוא חלש כמו אישה, הוא לא צפוי כמו אישה, לפעמים הוא אפילו נותן לגבר לחדור לו לגוף, ממש כמו אישה!

ה"בגידה" הזאת מערערת הרבה מאוד אנשים שגדלים על תפישה מגדרית מאוד מקובעת – גבר חזק מאישה, הוא מתחתן עם אישה, היא מביאה ילדים והוא מביא כסף ועוד כל מיני דברים שכולנו מכירים כי הם נפוצים כמו שטפונות בדרום תל אביב אחרי הגשם. הערעור הזה מפחיד, אני לגמרי מבין. גם אני נבהלתי כשהבנתי שאני נמשך לגברים כי זה ערער לחלוטין את התפישה שלי לגבי עצמי, את העתיד שלי ואת כל הדברים שחשבתי על העולם.

ה"בגידה" הזאת מערערת אנשים שגדלים על תפישה מגדרית מאוד מקובעת – גבר חזק מאישה, הוא מתחתן עם אישה, היא מביאה ילדים והוא מביא כסף ועוד דברים שכולנו מכירים כי הם נפוצים כמו שטפונות בדרום תל-אביב אחרי הגשם

בסופו של דבר, כולנו מבינים את זה. אף אחד לא רוצה להשתייך לצד החלש, המוחלש, זה שהשוביניסטים טוענים בחירוף נפש שהוא פחות טוב. ומילא אנחנו, ההומואים, אבל מה לגבי ביסקסואלים ש"יכולים לבחור" להיות רק עם נשים אבל "בוחרים" לשכב גם עם גברים ולפעמים, רחמנא ליצלן, אפילו להיות בזוגיות עם גבר?

עכשיו קחו את זה, תגבירו את זה פי ארבע'תלפים כשמדובר על טרנסים/ות. מישהי התבדחה איתי פעם שהחלק הכי כואב במעבר המגדרי שלה היה כשקיצצו לה את המשכורת. איך אתם יכולים להסביר לגבר שמישהי "בחרה" להיות אישה למרות שאלוהים חילק לה את הקלף הנכון והעניק לה פין, אליו מצורפות פריבילגיות?

ואיך גברים יכולים לקבל אליהם גבר "מתחזה", כזה שיש לו כוס, חלילה, והוא עלול לקבל מחזור או להיכנס להריון, או שהוא סתם שתול של הפמיניסטיות? הרי אנחנו עלולים לסמוך עליו כגבר-גבר ובסופו של דבר יתגלה שהוא לא רציונלי ולא מבין כי הוא נולד עם שחלות או ללא כרומוזום Y שכבר הוכח שמשפיע על המוח שלך לטובה.

עכשיו קחו את זה, תגבירו את זה פי ארבע'תלפים כשמדובר על טרנסים/ות. איך אתם יכולים להסביר לגבר שמישהי "בחרה" להיות אישה למרות שאלוהים חילק לה את הקלף הנכון והעניק לה פין, אליו מצורפות פריבילגיות?

ולמרות הכל, יש הבדל גדול בין הומופוביה לשוביניזם ולטרנספוביה. הומואים יכולים, תיאורטית, להיטמע בחברה ולהישאר בארון. אנחנו יכולים לא לספר לאף אחד על חיי האהבה שלנו, לא חייבים להביא בן זוג לארוחת ערב ויכולים ללמד את עצמנו להתנהג בגבריות שמצופה מכל גבר (למשל, לא להביע רגשות) ועדיין להיות הומואים.

נשים, לעומתנו, הן נשים בכל מקום שהן נמצאות, וגם א.נשים טרנס*, ששינוי חיצוני, אפילו מינורי מאוד, מהווה חלק חשוב מהתאמת הזהות המגדרית שלהם.ן.

מה שאני אומר לכם, גברים סיסג'נדרים הומואים, בי-פאן-פולי ואפילו הטרוסקסואלים שנמאס להם שאומרים להם לא לבכות, זה שהמלחמה בשוביניזם ובטרנספוביה היא מלחמה שלנו, קודם כל, כי זה הדבר האנושי לעשות – מה זה השטות הזאת שקובעת לא.נשים איך צריך להתנהג, מה מותר ללבוש, עם מי מותר להזדיין ואת מי מותר לאהוב?

מה שאני אומר לכם, גברים סיסג'נדרים הומואים, בי-פאן-פולי ואפילו הטרוסקסואלים שנמאס להם שאומרים להם לא לבכות, זה שהמלחמה בשוביניזם ובטרנספוביה היא מלחמה שלנו

מלבד זאת, כמו שאמרתי, אם נשים יזכו ליחס שווה לחלוטין בחברה, זה יהיה לגמרי "בסדר" שאנחנו בוגדים במגדר שלנו ועושים דברים מוזרים כמו לנשק בנים, ואם טרנסים.ות יפסיקו להיות מושא ללעג, וחמור מכך, לאלימות, גם אנחנו הגברים נוכל לשבור לפעמים, כשיתחשק לנו, את החומות של המגדר שהציבו לנו – חלקנו יוכלו להתאפר לפעמים כי הם חושבים שזה מחמיא להם וחלקנו יוכלו להרשות לעצמם לבכות כשמישהו מעליב אותנו.

לזכרה של מאיה חדד ז"ל, שבחייה הצליחה להוציא אלפים מאיתנו לרחוב ביולי 2018, לאחר תקיפה אלימה שעברה, ושמותה השבוע צריך להזכיר לכולנו את הרעה החולה בשוביניזם, טרנסופוביה והומופוביה. יהי זכרה מהפכה.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 775 מילים

אייקון ויזואלי נולד: גשר יהודית נפתח להולכי רגל

אחרי השקעה של 100 מיליון שקל נחנך הבוקר גשר יהודית מעל נתיבי איילון ● 110 מטרים של צינורות ברזל לבנים ודק במבוק חינני, מעוטרים בסלעים עגולים ולבנים, מחברים עתה את תל אביב המערבית עם השכונות המתרחבות במזרח ● אחרי טיול מצד לצד, אפשר להתנבא כבר עכשיו: הגשר עומד לככב באינספור אלבומי חתונה, לצד צילומי הנשיקה בשקיעה בגן צ'ארלס קלור

עוד 592 מילים

כחודשיים לאחר ההצפה האחרונה בוונציה, תושבי העיר כבר סיימו לגרוף את המים, שוקדים על תביעות פיצויים אדירות מממשלת איטליה, ובעיקר כועסים על התקשורת ● לדבריהם, "הדיווחים המוגזמים" על פגעי מזג האוויר הביאו לירידה דרמטית במספר התיירים באחת הערים היפות בעולם ● ודווקא הגטו היהודי המפורסם נשאר יבש יחסית

עוד 963 מילים

הדילמה האסטרטגית של הרשימה המשותפת

הרשימה המשותפת הציבה לעצמה יעד שאפתני: להגיע ל-15 מנדטים בבחירות במרץ ● אבל איך עושים את זה? ● חלק מהמומחים סבורים כי התקרבות לגוש השמאל-מרכז הציוני תיצור אווירה של שותפות ותעודד הצבעה במגזר ● אבל יש המאמינים כי ההסתה נגד חברי הרשימה דווקא פעלה לטובתם בסיבוב הקודם ● במקביל, התמקדות הרשימה בנושאים אזרחים ולא לאומיים מוכיחה את עצמה

עוד 828 מילים

סוגרים עשור

מקראתיזם? אני מעדיף ביביזם

1

משטר ליברל-דמוקרטי מושתת על עקרונות יסוד:

שלטון הרוב, ביצור זכויות המיעוט מפני פגיעת הרוב, שריון זכויות אדם ואזרח (במשטרים דמוקרטיים רבים מדובר בשריון זכויות האדם והאזרח במסגרת חוקה), שוויון לפני החוק, הזכות להליך פלילי הוגן, הפרדת רשויות (מחוקקת, מבצעת ושופטת), עצמאות מערכת המשפט וכן כיבוד הדדי בין 3 הרשויות.

2

אלו הן זכויות האדם והאזרח המקובלות במשטרים ליברל-דמוקרטיים וכן במשטרים סוציאל-דמוקרטיים:

הזכות לחיים, הזכות לשלמות הגוף, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות לחירות מפני מאסר או מעצר שרירותי, הזכות להליך פלילי הוגן, חופש הביטוי לרבות חירות ההפגנה וחופש העיתונות, חופש התנועה, הזכות לפרטיות, הזכות לכבוד האדם (ממנו נגזרת הזכות לשוויון לפני החוק וכן לשוויון הזדמנויות), הזכות לשם טוב, חופש המצפון לרבות חופש הדת והפולחן, זכות הקניין ובמשטרים ליברל-דמוקרטיים לא מעטים וכן במשטרים סוציאל-דמוקרטיים, מוכרות גם זכויות יסוד לקיום בכבוד לרבות הזכות לחינוך, הזכות לבריאות ואף הזכות לדיור.

3

מדובר בזכויות אדם ואזרח שהן זכויות יסוד חוקתיות, כלומר: זכויות יסוד שמעוגנות במסגרת חוקה בדמוקרטיות חוקתיות כדוגמת ארצות הברית, קנדה, גרמניה וצרפת ולכל הפחות זכויות יסוד שבוצרו והוכרו מכוחה של מסורת דמוקרטית בדמוקרטיות פרלמנטריות כדוגמת בריטניה. תחומי התפרשותן שנויים במחלוקת לא אחת.

מדובר בזכויות אדם ואזרח שהן זכויות יסוד חוקתיות, כלומר: זכויות יסוד שמעוגנות במסגרת חוקה בדמוקרטיות חוקתיות כדוגמת ארצות הברית, קנדה, גרמניה וצרפת, ולכל הפחות זכויות יסוד שבוצרו והוכרו מכוח מסורת דמוקרטית

גם מידת האיזון בין זכויות יסוד מתנגשות אינה אחידה בכל מדינה דמוקרטית (חופש ההפגנה מול הזכות לפרטיות, חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב, חופש הפולחן מול הזכות לשלמות הגוף כשמדובר בטקס ברית-מילה למשל, זכות הקניין מול הזכות לשוויון ועוד).

4

עקרון יסוד נוסף שהוכר כתשתית לקיומם של משטרים ליברל-דמוקרטיים וכן סוציאל-דמוקרטיים הוא כמובן טוהר המידות. אחד המדדים המרכזיים לבחינת עוצמתה של דמוקרטיה (או לגבי מידת הידרדרות המשטר הדמוקרטי) הוא היקף השחיתות.

עקרון יסוד נוסף שהוכר כתשתית לקיומם של משטרים ליברל-דמוקרטיים וסוציאל-דמוקרטיים – הוא כמובן טוהר המידות, והוא אחד המדדים המרכזיים לבחינת עוצמת הדמוקרטיה (או מידת הידרדרות המשטר הדמוקרטי)

מכאן אחת הסיבות למשברים במדינות כדוגמת איטליה, דרום קוריאה וכן מדינת ישראל (שהיא עדיין דמוקרטיה מקרטעת ללא הגדה המערבית, שבה כמובן לא מתקיים משטר דמוקרטי אלא משטר צבאי נוקשה תוך יצירת מערכות חוק נפרדות בהתאם למוצא אתני שונה. זאת בהנחה שניתן בכלל לדבר עוד על הפרדה בין מדינת ישראל הריבונית בקווי 1967 לבין הגדה המערבית).

5

לצד התעקשות ממשלי נתניהו לבצר ולהעמיק את המשטר הצבאי בגדה ואת קיומן של 2 מערכות חוק נפרדות ושונות בהתאם למוצא אתני שונה (ההפך המוחלט ממשטר דמוקרטי), לצד קיומם של מעצרים מנהליים (שלילת חירות ללא הליך פלילי הוגן), לצד רדיפת ארגוני זכויות אדם ואזרח, לצד יצירת דה לגיטימציה של דעות פוליטיות מנוגדות לתפיסה הפוליטית השלטת ("השמאל" כמילת גנאי), לצד הקפדה על תבערת שיסוי קבועה כלפי המיעוט הערבי, לצד אפלייה שיטתית ומקיפה של המיעוט הערבי, לצד אפליית להט"ב שעדיין נמשכת בתחומים שונים, לצד פגיעה חמורה בחופש הדת והמצפון בעטיו של  המונופול האורתודוקסי בתחומי הנישואין והגירושין ובתחומים נוספים שנובעים מהעדר הפרדה בין הדת האורתודוקסית למדינה, לצד אפליית הנשים שנובעת מכך, לצד כפיית שירות צבאי על חלק מהאזרחים הצעירים מחד תוך הענקת פטור לא שוויוני בנדון מאידך, לצד הימנעות מחובת לימודי ליבה דמוקרטיים ואזרחיים במערכות חינוך אתנוצנטריות ולצד מורים שחוששים להביע דעות נגד הכיבוש, נגד שלילת זכויות אדם, נגד פגיעה בחפים פלסטינים, נגד מיליטריזם ולאומנות ונגד גזענות – לצד כל אלו ולצד תרבות מיליטריסטית, לאומנית ואתנוצנטרית חלולה (שעטופה בהתקרבנות צדקנית) – נדמה שהשבוע נחצו שלושה קווים אדומים נוספים בדרך לריסוק המוטיבים הדמוקרטיים שנותרו במדינת ישראל.

ואלו הם 3 הקווים האדומים שנחצו השבוע:

א

כמעט מבלי משים, עברו מתחת לרדאר התבטאויות שר החינוך בעד משטר אפרטהייד (תוך שהביקורת המוצדקת והמבורכת שהוטחה בו, התמקדה בדבריו האיומים על הטרוסקסואליות "נורמלית וטבעית" בניגוד לאופציות הלהט"ביות שאינן נורמליות וטבעיות בעיניו).

התבטאויות שר החינוך בעד משטר אפרטהייד עברו השבוע מתחת לרדאר (תוך שהביקורת המוצדקת שהוטחה בו, התמקדה בדבריו האיומים על הטרוסקסואליות "נורמלית וטבעית" בניגוד לאופציות הלהט"ביות שאינן נורמליות וטבעיות בעיניו)

ההפגנות החשובות נגד דברי ההבל של השר החשוך התמקדו בנושא הלהט"בי. זה חשוב מאין כמוהו. אך לא נערכה אפילו הפגנה אחת ולא התקיים שיעור גינוי אחד לדבריו החמורים בדבר חזון האפרטהייד שבמסגרתו יחיו במדינת ישראל העתידית מיליוני פלסטינים ללא אזרחות מלאה ושוויונית וללא הזכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט.

ב

יושב ראש סיעת השלטון, חבר הכנסת מיקי זוהר (שהתבטא בעצמו בעד חזון האפרטהייד בזמנו), הסביר שאם בג"צ יורה ליושב ראש הכנסת לכנס את מליאת הכנסת, אין חובה לציית להוראה זו. שוטרים לא יישלחו ללשכתו של אדלשטיין, הסביר הדובר הנרצע של המתבצר מבלפור, ולכן אין ממה לחשוש.

יושב ראש סיעת השלטון, חבר הכנסת מיקי זוהר (שהתבטא בעצמו בעד חזון האפרטהייד בזמנו), הסביר שאם בג"צ יורה ליושב ראש הכנסת לכנס את מליאת הכנסת, אין חובה לציית להוראה זו

זהו כמובן ניתוץ מוחלט של עיקרון הפרדת הרשויות, של עיקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות, של עיקרון השוויון לפני החוק (כולם חייבים לציית לבג"צ. חוץ ממספר מורמים מעם. וחמור מכך: יש להפר הוראת בג"צ אם זו עלולה לפגוע בניסיונות הנאשם מבלפור להימלט מהעמדה לדין כמו כל נאשם) ושל תשתית המשטר הדמוקרטי.

ממיקי זוהר אין לצפות לדבר. אך יש לזכור את עוצמת השפל הנורמטיבי של האיש שמינה אותו להיות יושב ראש סיעת הליכוד בכנסת ושתק מול דבריו המחרידים (שביטאו כמובן את רצונו של הממנה). זהו שפל כה מסוכן וכה נורא. וכל אנשי גוש התמיכה הפרלמנטרי בנאשם המתבצר שתקו ולא אמרו דבר.

ג

המורה האמיץ לאזרחות, ד"ר מאיר ברוכין, פוטר מבית הספר מקיף ט' בראשון לציון, מפני שהעז להביע דעות הומניסטיות בסיסיות: התנגדות נחרצות לפגיעה בחפים (גם כשהם פלסטינים), התנגדות לשליטה צבאית על מיליוני נתינים, התנגדות לגזענות חשוכה וכן התנגדות למיליטריזם לאומני. מקארתיזם? זוהי הגדרה לא רעה. אני מעדיף את ההגדרה: ביביזם. זו הגדרה שטומנת בחובה מינוי של הרב פרץ לתפקיד שר החינוך תוך הפחדת מורים הומניסטיים ואף פיטוריהם ממערכת החינוך המבועתת שבראשה עומד הרב החשוך.

מקארתיזם? זוהי הגדרה לא רעה. אני מעדיף את ההגדרה: ביביזם. זו הגדרה שטומנת בחובה מינוי של הרב פרץ לתפקיד שר החינוך תוך הפחדת מורים הומניסטיים ואף פיטוריהם ממערכת החינוך המבועתת שבראשה עומד הרב החשוך

התלמידים כמובן לא יוכלו לדעת אם מוריהם דוברי אמת או שמא הם מדברים מתוך חרדה צייתנית למקום עבודתם. ככה זה בסין. ככה זה באיראן. ככה זה היה בתקופת מקארתי בארצות הברית.

ככה זה במדינת ישראל בשנת 2020.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 952 מילים
עודכן לפני שעה

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החיים במדינת ישראל מלווים בימי זיכרון והנצחה ציבוריים ואישיים, אך איך מנציחים אישה שנרצחה בידי הבעל או החבר לשעבר - כאשר בני המשפחה חשים לעתים בושה או אשמה? ● כעת, יותר ויותר משפחות של קרבנות אלימות פועלות להנצחת הבת, האם או האחות שנלקחה ● "אני מספרת על חייה של בתי ולא על מותה, כי אני רוצה שאנשים יזכרו אותה, את מי שהיא הייתה" ● "היום, יותר אנשים מוכנים להקשיב"

עוד 2,028 מילים

נתניהו מתלבט בין קמפיין אוחנה לקמפיין אפריל

ראש הממשלה מתלבט כרגע איזה קמפיין עדיף ל-42 ימים שנותרו עד הבחירות ● ״קמפיין אוחנה״ משמעותו מלחמה רבתי ברשויות החוק, מה שיעורר את הבסיס הליכודי אבל עלול להבריח את הימין הרך ● ״קמפיין אפריל״, לעומת זאת, אמור לשחזר את מסע הבחירות באפריל 2019, שהביא לליכוד 35 מנדטים ● כך או אחרת, נתניהו בונה על ההכרזה של פוטין בגן סאקר ביום חמישי ● פרשנות

עוד 661 מילים

חסינות בררנית אולפן שישי יוצא להגנת חיים כץ

פרשני חדשות 12 ערכו באולפן שישי דיון נרחב על בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ והעריכו פה אחד כי היא תאושר בכנסת ● מבחינת כל הפרשנים, ללא יוצא מהכלל, כץ בכלל מואשם בסעיפים זניחים שקשורים בעבודתו כחבר כנסת ● רק דבר אחד חשוב שכחו לספר לצופים: על המעשים החמורים המיוחסים לכץ בכתב האישום ● כך נראה כלי תקשורת בבעלות בעלי הון, המתגייס במלוא עוצמתו כדי להגן על קשרי הון-שלטון ● פרשנות

עוד 1,609 מילים ו-2 תגובות

הוועדה תפסול, בג"ץ יאשר

ועדת הבחירות המרכזית תפסול כמעט בוודאות את מועמדות ח"כ היבא יזבק מהרשימה המשותפת ● תקדימי העבר מלמדים שאם יזבק תתנצל על כך שכינתה את סמיר קונטאר שאהיד, ותביע תמיכה רפה במדינה - היא תוכל להתמודד, כמו קיצוניים אחרים מימין ומשמאל ● השאלה היא אם ההלכות המשפטיות בעניין פסילת מועמדים יגברו, או עמדתה המפורשת של נשיאת העליון חיות, לפיה יזבק תומכת טרור ● פרשנות

עוד 1,500 מילים

שירותי הדואר העוקב שמספק דואר ישראל לעוברי דירה לא עובדים - והלקוחות זועמים ● במשרד התקשורת טוענים שקיבלו רק תלונות בודדות לגבי כשלים בשירות הזה ● אלא שלפי סקר נרחב לא מדובר "בתלונות בודדות" ורוב הלקוחות לא מרוצים ● וזוהי רק עוד אחת מהתלונות השכיחות נגד הדואר, שמתקשה לתפקד בעידן השירותים המתקדמים, המשלוחים המהירים והקניות הרבות ברשת

עוד 2,404 מילים ו-1 תגובות

בליכוד מכחישים דיווח לפיו בן-גביר ימונה לשר בתמורה לפרישתו מהמירוץ

המליאה תצביע על הקמת ועדת כנסת בשלישי הבא ● גנץ: אין תחתית שנתניהו לא יגיע אליה בשביל חסינות ● נתניהו: אדלשטיין נפל למלכודת השמאל ● רויטל סויד: אדלשטיין כובל את המערכת לסד זמנים לחוץ ● ועדת הבחירות הורתה להסיר סרטון תעמולה מהפייסבוק של רוה"מ ● נדחתה עתירת כחול לבן נגד שיבוץ יברקן בליכוד

עוד 42 עדכונים

הוויתור של העבודה-מרצ על סתיו שפיר והתנועה הירוקה עלול לעלות להם במצביעים רבים ● עם מספר ח"כים שמתהדרים באג'נדה ירוקה, כחול-לבן מתחרה על קולותיהם של שוחרי הסביבה ● פרשנות

סתיו שפיר עשתה את הדבר הנכון. בעת הזאת אין מקום לריצה עצמאית של תנועה ירוקה לכנסת. לפי כל הסקרים, הציבור עדיין לא בשל להצבעה למפלגה שהדגל הסביבתי מונף בראש התורן שלה, ועכשיו זה לא הזמן לניסיונות.

שפיר אמרה כל הזמן שהגדלת הגוש צריכה לעמוד לפני כל שיקול אחר, וברגע האמת קיימה. יהיו שיאמרו שהבינה שאם תרוץ לבד היא תתבזה, אבל בפוליטיקה הישראלית כבר נעשו מהלכים מופרכים מזה בשם האגו ותאוות הנקם.

שפיר, אני מנחש, עוד תחזור – בפוליטיקה בארץ מעמדו של מי שעולה ליציע נוטה להתחזק – אבל השאלה המערכתית היא לאן הולכת הסביבה בפוליטיקה.

שפיר עומדת בראש התנועה הירוקה. בעשור ומשהו האחרונים התנועה הירוקה התמודדה כמעט בכל מערכות הבחירות: ב-2008 היא רצה לבד וגרפה 27 אלף קולות, ומאז חברה לישויות פוליטיות שונות במרכז-שמאל.

פעם לתנועה של ציפי לבני; משם יחד עם לבני הפכה לחלק מהמחנה הציוני; אחר כך, בראשות שפיר, הייתה חלק מהמחנה הדמוקרטי/מרצ; עכשיו, לראשונה מזה שנים, התנועה הירוקה נשארת בלי מסגרת מפלגתית. המשמעות, להערכתי: עשרות אלפי מצביעים עם השקפת עולם סביבתית מוצקה מחפשים בית.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

ב-2 במרץ בלילה, בהעבודה-גשר-מרצ עלולים לגלות שהפסידו חלק מהרבבות האלה. את העיסוק בקטנוניות של מרצ ופרץ אשאיר לפרשנים הפוליטיים. אבל גם ברמה הפוליטית הקרה, ייתכן שטעו בכך שלא שריינו מקום לשפיר ולתנועתה.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים אחרים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

מדובר באלקטורט שרובו מגדיר את עצמו כמרכז-שמאל, וההבדלים בין כחול-לבן למרצ-עבודה בתחום המדיני או החברתי פחות מעניינים אותו מסוגיות כמו משבר האקלים, משבר התחבורה וזיהום אוויר.

אם באיחוד מפלגות השמאל היה נמצא מקום לתנועה הירוקה, רוב הקהל הזה היה שמח לתת לו את הפתק; עכשיו יש סיכוי לא מבוטל שהם ינדדו לכחול-לבן.

מיקי חיימוביץ', בעבודה קשה ומסירות אותנטית לתחום, הצליחה למתג עצמה בתוך זמן קצר בתור הדמות הפוליטית-סביבתית הבולטת בעידן שאחרי דב חנין; גם ח"כ יעל גרמן עוסקת באופן אינטנסיבי בשרפות פסולת בשטחים הפתוחים; פרופ' אלון טל, מראשי התנועה הירוקה בעבר ודמות סביבתית בולטת, משתייך גם הוא לכחול-לבן; והח"כ הצעיר רם שפע כבר לכד תשומת לב כשנסע במשך חודש בתחבורה ציבורית והתחייב להקדיש חלק גדול מעבודתו למחדל הזה.

כשמחברים את כל זה לעובדה שלכחול-לבן יש סיכוי להיות מפלגת שלטון, מקבלים פיתוי אמיתי שמצביעים ירוקים רבים יתקשו לעמוד בו. באיחוד השמאל אולי חסכו מקום על שפיר, אבל עלולים לגלות שכנגדו איבדו אפילו שניים.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר

לכאורה, סביבה היא העתיד: תשאלו את גרטה ת'ונברג ומיליוני הצעירים שיוצאים לרחובות בעקבותיה. השאלה אם ואיך זה יכול לבוא לביטוי גם בארץ.

האם לתנועה שמציבה סביבה לפני הכל יש גם אג'נדה מדינית מוצהרת? אם כן (ובהנחה שמדובר באג'נדה שממוקמת בשמאל), זה אומר שמוותרים מראש על כל שוחרי הסביבה בימין ובמגזר הדתי ומנציחים את המשבר הסביבתי כ"בעיה של סמולנים"; אם לא מצהירים על סדר יום מדיני, המשמעות היא מפלגת בת יענה שמתעלמת מהסוגיה הבוערת של הכיבוש והסכסוך הישראלי פלסטיני.

עד היום, איש לא הצליח לרבע את המעגל הזה; בכלל לא בטוח שזה ישתנה בשנים הקרובות.

עוד 556 מילים ו-1 תגובות

מסתמן: מליאת הכנסת תדון בהקמתה של ועדת הכנסת רק בעוד למעלה משבוע

אדלשטיין טרם השיב לפנייה שקיבל להביא לכינוס המליאה; המשמעות - דחייה בדיון על חסינות נתניהו ● על רקע לחציו של ראש הממשלה נתניהו שיפרשו, עוצמה יהודית תדון מחר בהמשך דרכה הפוליטית ● עמיר פרץ: העבודה-גשר-מרצ תמשיך לפעול כסיעה מאוחדת גם אחרי הבחירות ● ליברמן סירב לברך לשלום את של מירי רגב ואמר לה: "אני אומר שבוע טוב רק לבני אדם"

עוד 19 עדכונים

ליאו פאלש היה רק בן 16 כאשר סייע להציל את בית הכנסת הפורטוגזי של הולנד מידי הנאצים ● בנו, בראם, לא היה מודע במלואו לתפקידו המרכזי של אביו בסיפור ● כתב זמן ישראל ליווה אותו בביקור מיוחד במקום, שבמהלכו היסטוריונים סיפרו לו על גבורת אביו ועל תולדות משפחתו בשואה ● סגירת מעגל ב"אסנוגה" של אמסטרדם

עוד 1,328 מילים ו-1 תגובות

"אם בובר היה בחיים, הוא היה מוטרד מאוד מהמצב הפוליטי"

ספר חדש אודות מרטין בובר מחבר בין חייו האישיים לפילוסופיה שלו ולדעותיו הפוליטיות ● לדברי המחבר, פרופ' פול מנדס-פלור, "בובר האמין שהקמת מדינה יהודית עתידה להוביל לבידוד רב יותר של היהודים ולהתאבדות רוחנית ופוליטית" ● "התפיסה האקזיסטנציאלית שלו נולדה כשהיה בן שלוש, כאשר אמו עזבה את אביו לטובת קצין רוסי"

עוד 1,377 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה