הסיכוי להדחת נתניהו וכיצד העליון יכול להכריע את גורלו

בנימין נתניהו ואסתר חיות (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
Noam Revkin Fenton/Flash90
בנימין נתניהו ואסתר חיות

רעיון ההדחה חסרת התקדים של ראש ממשלה מכהן, יחד עם התיקו במערכת הפוליטית, יוצרים משבר חוקתי בישראל. המתח הפוליטי הוא גבוה, ורבים חוששים מהסיכון של אלימות פוליטית.

לדברי המכון הישראלי לדמוקרטיה, רה"מ מכהן בצל הדחה מזיק לאמון הצבור במוסדות המדינה ולאופיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. יותר מכך, הם טענו שהנורמות הציבוריות דורשות שראש הממשלה יתפטר

לדברי המכון הישראלי לדמוקרטיה, צוות החשיבה היוקרתי ביותר בישראל, אין ספק שראש ממשלה מכהן היושב תחת צלה של הדחה מזיק לאמון הצבור במוסדות המדינה ולאופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יותר מכך, הם טענו שהנורמות הציבוריות דורשות שראש הממשלה יתפטר.

לאנשים שישראל יקרה ללבם יש אחריות להשמיע את קולם ולעמוד מול כל ניסיון לפגוע בלגיטימיות של המערכת המשפטית. המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין במיוחד שההחלטה מעלה שאלות לגבי סמכותו של הנשיא לתת את המנדט להקים ממשלה לנתניהו.

אין להשאיר החלטות לגבי עתידו הפוליטי של ראש הממשלה בידי המערכת המשפטית בלבד. לנשיא יש שיקול דעת במידה מסוימת, ויש לו תפקיד מרכזי במציאת פתרון. השמועות הרווחות בירושלים אומרות שהנשיא עשוי להטיל וטו אפילו על האפשרות לבקש מנתניהו להקים ממשלה ו/או להעניק לו חנינה לפני תחילת המשפטים שלו, בעסקה בסגנון ניקסון שתחסוך לאומה מערכת בחירות שלישית, במה שמסתמן כהתקפה על מערכת המשפט ועל בית המשפט העליון.

לדברי הפרופ' למשפט ציבורי יואב דותן, לנשיא יש את הזכות לסמוך על הדעה המשפטית של הפרקליטות, שנתניהו אינו ראוי להתבקש להקים ממשלה, וכי דעה כזו ככל הנראה לא תבוטל על ידי ביה"מ העליון

לדברי יואב דותן, פרופסור למשפט ציבורי באוניברסיטה העברית בירושלים, לנשיא יש את הזכות לסמוך על הדעה המשפטית של פרקליטות המדינה, שנתניהו אינו ראוי להתבקש להקים ממשלה, ושדעה כזו ככל הנראה לא תבוטל על ידי בית המשפט העליון. אם ראש הממשלה, הליכוד, הכנסת, הפרקליטות והנשיא לא יכולים לפתור בעיה זו בהקדם – דבר שלא סביר – אזי בית המשפט העליון יתבקש לפתור אותה. כיצד הוא יכריע?

למעשה שני משפטים מתנהלים. אחד הוא ההדחה הפורמלית נגד ראש הממשלה בגין הונאה, הפרת אמונים ושחיתות. אם הוא לא יתפטר בגלל ההאשמות הללו, רוב הסיכויים שהעניין יגיע לבית המשפט העליון.

לפי העיקרון המשפטי הקיים של טוהר מידות ואמון הציבור המתואר בהמשך, יתכן שבית המשפט העליון יכפה על נתניהו להתפטר. המשפט השני נגד נתניהו מתנהל בבית המשפט של דעת הקהל. כאן התומכים שלו תוקפים ומסיתים נגד מערכת המשפט ונגד מה שמכונים בפיהם פרקליטות ותובע ציבורי חזקים מדי, ובית משפט עליון אקטיביסטי מדי.

אין אלא להצטער על עד כמה הליכוד בראשות נתניהו התרחק מן הליכוד של מנחם בגין, עם הכבוד שהוא רחש לשלטון החוק ולעצמאותו של בית המשפט העליון, כפי שמשתקף באמירתו המצוטטת, "יש שופטים בירושלים."

לפי העיקרון המשפטי של טוהר מידות ואמון הציבור, יתכן שביה"מ העליון יכפה על נתניהו להתפטר. המשפט השני נגדו מתנהל בביה"מ של דעת הקהל. כאן תומכיו תוקפים ומסיתים נגד מערכת המשפט

פרופסור דותן טוען שרוב הציבור רואה את הניסיונות לפגוע בלגיטימיות של בית המשפט העליון ומערכת המשפט. החלטות בית המשפט בתחום של טוהר מידות נהנות מתמיכה ציבורית גורפת. בית המשפט נדמה בעיני הציבור כלוחם חסר פניות ואמיץ נגד שחיתות ממשלתית. החלטות בית המשפט בתחום זה מדגישות את ההתנהגות שאינה משביעה רצון ואת השחיתות בקרב עובדי ציבור בכירים ושל פוליטיקאים, ומחזקות את התדמית והעוצמה של בית המשפט כמגינה על זכויות הציבור, ונגד ניצול הכוח של מנהיגיו.

לגבי שימוע אפשרי של בית המשפט העליון בעניין ההדחה, פרופסור דותן מסביר שבית המשפט העליון, בסדרת החלטות במשך קרוב ל-30 שנה, סיים את תקופות הכהונה ו/או מנע את מינוים של שרים, פקידים בכירים, קציני צה"ל ועובדי ציבור אחרים על בסיס העקרונות של טוהר המידות ואמון הציבור.

החלטות מוקדמות של בית המשפט היו מבוססות על ההאשמות של עברות פליליות חמורות על ידי הממונים. בית המשפט הרחיב את זה לכלול מקרים בהם התנהגותו של הנאשם נתפסה כלא מוסרית, גם אם לא לגמרי פלילית, כגון הטרדה מינית ואפליה.

לגבי שימוע אפשרי של ביה"מ העליון בעניין ההדחה: ביה"מ העליון, בסדרת החלטות במשך קרוב ל-30 שנה, סיים את תקופות הכהונה ו/או מנע מינוי שרים, פקידים בכירים, קציני צה"ל ועובדי ציבור אחרים על בסיס עקרונות טוהר המידות ואמון הציבור

במספר מקרים יותר עכשוויים, ממונים בכירים בצה"ל הגיעו לבית המשפט על יסוד ביטויים של המועמד במדיה, שנראו בעיני העותרים כפוגעים באידאלים של זכויות אדם או זכויות חוקתיות בסיסיות אחרות. למרות שרוב עתירות אלה נכשלו, בכולן בית המשפט שב והדגיש את תפקידו בלהבטיח שממונים בכירים יענו על דרישותיו לסטנדרטים מוסריים גבוהים בשרות הציבור.

ב-2011, מועמדים מובילים לשלושה תפקידים בכירים – רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר – נאלצו להסיר את מועמדותם לאחר שהאשמות של התנהגות פיננסית או מינית לא ראויה פורסמו במדיה, ואחרי שפרקליט המדינה הודיע שהוא יתקשה להגן על מנויים אלה בבית המשפט.

ב-2011, מועמדים מובילים לשלושה תפקידים בכירים – רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר – נאלצו להסיר את מועמדותם לאחר שהאשמות של התנהגות פיננסית או מינית לא ראויה פורסמו במדיה

לדברי פרופסור דותן שלושה מקרים אלה במיוחד מנבאים רעות בשביל נתניהו. במקרה אייזנברג (1992), בית המשפט פסק שחבר בכיר לשעבר בשירותי בטחון הפנים (יוסי גינוסר), שהיה מעורב בכיסוי והריגה של שני מחבלים אחרי שנשבו, ושקיבל חנינה מהנשיא, לא יוכל להתמנות לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון מפני שעברו מכתים את טוהר מידות.

במקרה זה המנוי החדש נמנע, ובכך יש תמיכה לטיעון המשפטי שעל הנשיא להימנע מלמנות אדם לנסות ולהרכיב ממשלה, אם טוהר מידות הוכתם על ידי האשמה בעברה פלילית רצינית הכוללת שחיתות מוסרית. אם נתניהו יקבל חנינה לפני המשפטים שלו, יתכן שחוק זה ימנע ממנו מלבקש משרה בכירה גם בעתיד.

דותן מסביר שבמקרה דרעי (1993), בית המשפט פסק שראש הממשלה רבין היה מחויב לפטר את שר השיכון דאז, אריה דרעי, אחרי שהוא הואשם בשחיתות. בית המשפט טען ששר המואשם בעברה פלילית רצינית הכוללת שחיתות מוסרית הפר את הדרישה לטוהר מידות ואמון הציבור. מאז 1993 זהו החוק לשרים נאשמים, וזהו התקדים שקרוב לוודאי יביא לידי התפטרותו של נתניהו.

מעניין לציין שההגנה במקרה דרעי טענה, כפי שיטען נתניהו, שישנו חוק כתוב האומר ששר אינו חייב להתפטר עד לסיום משפטו. לדברי דותן, במקרה של דרעי בית המשפט לא היסס להכניע את החוק הכתוב המפורש

מעניין לציין שההגנה במקרה דרעי טענה, כפי שיטען נתניהו, שישנו חוק כתוב האומר ששר אינו חייב להתפטר עד לסיום משפטו. לדברי דותן, במקרה של דרעי בית המשפט לא היסס להכניע את החוק הכתוב המפורש לעקרון המוביל של טוהר המידות ולחשיבותו של אמון הצבור. לכל הפחות אמון הציבור מחייב שאדם המואשם בעברה רצינית לא יוכל לכהן במשרה הבכירה ביותר במדינה.

המקרה השלישי הרלבנטי הוא זה של שלושה ראשי עיר מערים מרכזיות (רוכברגר, 2013). פחות מחודש אחד לפני הבחירות העירוניות, פרקליט המדינה הודיע שבכוונתו להגיש להם כתבי אישום בגין שחיתות.

ראשי ערים נבחרים בבחירות ישירות, אבל בית המשפט אמר, כפי שיטען נתניהו, שהטיעון של דמוקרטיה ייצוגית לא מהווה טיעון מספיק טוב כדי שבית המשפט יפטור את ראשי הערים מהעיקרון של טוהר המידות. לבית המשפט לא היה את הכוח למנוע מראשי הערים להתמודד בבחירות, אך כתב אישום עדיין יוכל למנוע את מינויו של עובד ציבור נבחר אחרי הבחירות, במידה וייבחר.

דותן טוען שכאשר חוקים אלה נוגעים לראש הממשלה המשמעות היא הדחה. הדחה היא חוק מקובל אנגלי מן המאה ה-14 שאיפשר לבית הנבחרים להאשים את שרי המלכים בעברות חמורות, להדיח אותם ולאסור אותם

דותן טוען שכאשר חוקים אלה נוגעים לראש הממשלה המשמעות היא הדחה. הדחה היא חוק מקובל אנגלי מן המאה ה-14 שאיפשר לבית הנבחרים להאשים את שרי המלכים בעברות חמורות, להדיח אותם ולאסור אותם.

באותה תקופה בית הנבחרים ניסה להפחית את כוחו של המלך שהיה עדיין כל יכול. ההדחה הייתה דרך להעמיד במבחן את סמכותו של המלך. בית הנבחרים (הגוף העליון הפרלמנטרי בממלכה המאוחדת) ישב בתור בית משפט וניסה להעניש את הנאשם.

מלכים ומלכות ערערו על נוהג זה והשיבו מלחמה בכך שלא קראו לבית הנבחרים בחזרה. היה אפשר להדיח שרים רק בזמן שבית הנבחרים ישב. אחרי שבית הנבחרים האנגלי גבר על המלך נוהג זה דעך, אך הוא חודש על ידי החוקה האמריקאית, שם הוא נתפס כחלק אינטגרלי של הפרדת הכוחות ושל האיזונים והבלמים בין נשיא ארה"ב, הקונגרס ובית המשפט העליון. היסטורית, הדחה הובילה ליותר מחויבות ושקיפות.

יש הטוענים כי בית המשפט העליון בישראל גזל את הכוח של הרשות המחוקקת והלך מעבר למנדט האקסקלוסיבי שלו לפרש את החוקים שנחקקו על ידי הכנסת. בכל זאת, מאז ייסודו בתקופת הבריטים, ניתנה לבית המשפט סמכות שיפוטית רחבה לשמוע ולהכריע בעניינים "שחיוני להכריע בהם כדי שייעשה צדק".

חוק היסוד (1980) אמר שבמקרה של שאלה שאין לה מענה על ידי חקיקה, תקדים או אנלוגיה, בית המשפט נקרא ליישם את "העקרונות של חרות, צדק, הגינות ושלום, כפי שנחזו על ידי מורשת ישראל"

בתי משפט קיבלו הוראה ליישם את החוק האנגלי המקובל ואת עקרונות ההגינות במקרים של בעיות שלא נפתרו על ידי החוק העות'מאני או החקיקה החדשה. מושג ה"לקונה" – מילוי הפער – עודד יצירתיות משפטית השוואתית לפי מיטב המסורות של החוק האנגלו-אמריקני.

ב-1980, כאשר בוטלו פורמאלית כל הקשרים לחוק האנגלי המקובל, נולד חוק מקובל חדש ייחודי ישראלי. חוק היסוד (1980) אמר שבמקרה של שאלה שאין לה מענה על ידי חקיקה, תקדים או אנלוגיה, בית המשפט נקרא ליישם את "העקרונות של חרות, צדק, הגינות ושלום, כפי שנחזה על ידי מורשת ישראל".

הדחה אפשרית של ראש הממשלה בנימין נתניהו על יד בית המשפט העליון של מדינת ישראל היא נסיון לשים סוף לשנים של הזנחה חקיקתית ולהעלות את הסטנדרטים המוסריים של מנהיגים פוליטיים בישראל.

הדחה אפשרית של ראש הממשלה בנימין נתניהו על יד ביה"מ העליון היא נסיון לשים סוף  לשנים של הזנחה חקיקתית ולהעלות את הסטנדרטים המוסריים של מנהיגים פוליטיים בישראל

גם אחרי הרשעתם של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושל הנשיא משה קצב, ורשימה ארוכה של פוליטיקאים בכירים בגין עברות פליליות, הכנסת לא הצליחה לפעול בהתאם להמלצות ועדת שמגר (2008). הוועדה הכינה קוד מוסרי עבור שרים, בכוונה לקדם התנהגות ראויה על ידי חברי כנסת, שהם נאמני הציבור, על מנת לקדם רווחה כללית, שקיפות וממשל תקין.  הקוד המוצע דורש מחברי כנסת לקיים, בין השאר, ערכים כגון יושר, מנהיגות, נאמנות לערכי המדינה, ועבודת צוות.

הכנסת לא עשתה דבר. בית המשפט העליון נאלץ לפעול בתוך הקשר זה של אפתיה, כדי לעורר סטנדרטים של מנהיגות, כי הכנסת לא פעלה. חוסר הפעולה של הכנסת יצר ואקום בו בית המשפט פיתח סטנדרטים מוסריים ומקצועיים גבוהים עבור עובדי ציבור בכירים ופוליטיקאים, כדי לשפר את איכות המנהיגות ואת אמון אזרחי ישראל במדינה ובמוסדותיה.

חוסר הפעולה של הכנסת יצר ואקום, שבו פיתח ביה"מ העליון סטנדרטים מוסריים ומקצועיים גבוהים עבור עובדי ציבור בכירים ופוליטיקאים, כדי לשפר את איכות המנהיגות ואת אמון אזרחי ישראל במדינה ובמוסדותיה

האם עלינו לצפות לפחות ממנהיגינו הפוליטיים? בית המשפט עושה את הדבר הנכון בכך שהוא קבע סטנדרטים מוסריים גבוהים עבור מנהיגינו. לציבור יש את הזכות לדרוש את זה. לבית המשפט ניתנה הסמכות לפרש את החוקים וזה צריך להיעשות בדרך שמקדמת מנהיגות טובה יותר ושמכבדת טוהר המידות ואמון הציבור. קביעת סטנדרטים מוסריים גבוהים למנהיגים שלנו היא היסוד של טוהר המידות, אמון הצבור ומשילות טובה יותר בישראל.

ממשלת האחדות הרצויה והחיונית צריכה להתחייב  ליישם באופן מידי את הקוד המוסרי לשרים שהומלץ על ידי ועדת שמגר (2008). עד אז "יש שופטים בירושלים".

הדיון המלא על מקרה החוק הנדון

סיימון פינק חי בישראל, נולד וגדל במלבורן, אוסטרליה. למד משפטים, פוליטיקה וכלכלה ומתעניין במדיניות ציבורית. עבד עבור ממשלות ישראל ואוסטרליה וכרגע עובד בבנק בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,693 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 28 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סקר בלעדי רק 1 מכל 5 ישראלים תומך בסיפוח ובאזרוח הפלסטינים

סקר חדש בדק את היחס של הציבור להקמת "פדרציה ישראלית", שתספח את יהודה ושומרון, תעניק זכויות לפלסטינים ותחולק ל"סטייטס" כמו בארצות הברית ● 49% מתנגדים לרעיון, ובמגזר הערבי מתלהבים יותר ● הפתרון הפופולרי ביותר הוא עדיין שתי מדינות לשני עמים ● רפי סמית: "שני הדברים שהכי מאיימים על הציבור היהודי הם אבדן הריבונות היהודית ואבדן הרוב היהודי, והתשובות משקפות זאת"

עוד 725 מילים

מדוע היום הזה הוא יום היסטורי?

6 סיבות לכך שמדובר ביום היסטורי אשר אין לזלזל בו:

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד.

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד

לראשונה, מודה ראש הממשלה נתניהו שטעה בכך שביקש חסינות ומושך את בקשתו.

לראשונה, מקדמים הסדר בין צד אחד לבין…לא ברור מי בדיוק, כי הצד השני לא היה מעורב בפרטי ההסדר, לא הופיע לשולחן הדיונים, לא סומך על המתווך בהסדר (קרא לו "כלב בן כלב"), מתכחש לגמרי להסדר הזה, וקורא לפסגת טראמפ ונתניהו "חוצפה שאין כדוגמתה".

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם.

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם

לראשונה, טראמפ מנסה לקדם מהלך משמעותי שאינו קשור לארצו וחושב גם על עתידן של ארצות אחרות, כשהוא מבין שזה מה שיעזור לו בבחירות הקרובות (ולחברו נתניהו).

לראשונה מאז נאום בר אילן לפני 11 שנים, נתניהו מקדם את נושא 2 המדינות, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, נושא שבגללו תקף את השמאל לאורך שנים רבות.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 208 מילים

אחרי שמשך את בקשת החסינות, הוגש לבית המשפט כתב האישום נגד נתניהו

יחד עם נתניהו מואשמים בעלי "ידיעות אחרונות" נוני מוזס ובעלי בזק לשעבר, שאול ואיריס אלוביץ' ● בימין זועמים על עיתוי הגשת כתב האישום ● מחר ימריא ראש הממשלה למוסקבה; ייתכן שישוב ארצה עם נעמה יששכר ● הערב יציג טראמפ בוושינגטון את תוכניתו לאזור ● ג'ייסון גרינבלט, ממנסחי התוכנית: זהו יום היסטורי

עוד 41 עדכונים

"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות סביבתיות פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה", קבע השבוע השופט זאיד פלח, שכנס את מטמנת עברון במיליון שקלים ● אבל שופטים רבים אחרים עדיין נוטים להתייחס בסלחנות לגופים ולחברות שפוגעים בכולנו

"יש שופט בחיפה". כך, בפרפרזה על המשפט המפורסם של מנחם בגין על שופטי העליון בירושלים, סיכם גורם נרגש בתחום הסביבה את גזר הדין הלא שיגרתי שפרסם השבוע בית משפט השלום בחיפה.

במסגרת המשפט, האשים המשרד להגנת הסביבה את אתר הטמנת הפסולת של קיבוץ עברון בגליל המערבי ואת כמה ממנהליו בהפעלת האתר באופן שזיהם את הסביבה ואת מי התהום, וגרם למפגעי ריח קשים.

בית המשפט הרשיע את הנאשמים, וקנס אותם בסכום עגול – מליון שקל. אך מה שיותר חשוב היו הדברים מעוררי ההשראה וחדורי המודעות הסביבתית שכתב השופט, ד"ר זאיד פלח, בגזר הדין:

"המושג איכות סביבה אינו רק צמד מילים יפות, אלא הוא טומן בחובו התעוררות חברתית בכל הנוגע למרחב המחיה שלנו על פני כדור הארץ…

יידע כל תאגיד ויידע כל נושא משרה בתאגיד, שאל להם לפגוע באיכות הסביבה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ומי שעובר על כלל זה – עלול למצוא את מקומו, מהיום והלאה, מאחורי סורג ובריח. כך שהסבלנות שהנהיגו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות מעין אלה, עת הסתפקו בדרך-כלל בהטלת קנסות, פקעה.

ומעתה והלאה – מדרג הענישה יעלה".

תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

משב רוח רענן

הדברים הנחרצים של השופט פלח מהווים משב רוח רענן, משום שבתי המשפט בארץ נוטים במקרים רבים להקל בעונשם של עברייני סביבה.

גם אם מנגנון האכיפה המדולדל של המשרד להגנת הסביבה או של רשויות אחרות מצליח להביא את העבריינים לדין, המשפט נמשך שנים ומסתיים ברוב המקרים בקנס שרחוק מלהוות הרתעה.

פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו. השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת

דומה ששופטים רבים עדיין לא הפנימו שעבירה על חוקי הסביבה היא לא פגיעה בגורמים ערטילאיים כמו "הטבע" או "כדור הארץ". מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של הציבור לנשום אוויר נקי, לשתות מים נקיים ולא לסבול ממפגעי ריח ועשן.

השופט פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות האלה עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו.  אגב, השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת.

תופעה נרחבת

המשפט המדובר עוסק בתופעה שמעיבה על חייהם של ישראלים רבים בכל רחבי הארץ – אתר להטמנת פסולת שהפך למפגע סביבתי.

האתר בעברון התנהל באופן בעייתי במשך חמש שנים, בין 2010 ל-2015, שבמהלכן תושבים ביישובים הסמוכים הרבו להתלונן על ריחות קשים.

במשרד להגנת הסביבה רואים בפסק הדין הישג והוכחה לכך שבניגוד לטענות שמופנות לעתים קרובות כלפי המשרד, הוא פועל בנחישות בשטח ומבצע פעולות שיטור ואכיפה בכל פינה של המדינה. אך לא כולם רואים את זה ככה.

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנכ"לית עמותת "אזרחים למען הסביבה", שנאבקת נגד מפגעי סביבה בגליל, סבורה דווקא ש"פסק הדין הוא דוגמה לחוסר האפקטיביות של אכיפת המשרד להגנת הסביבה, שנעשית באטיות ולאורך תקופות ממושכות בצורה בלתי סבירה, עד כדי כך שהיא מאבדת את יכולת ההרתעה שלה".

"מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות מ-2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב אישום ורק כעת ניתן גזר דין"

לדבריה, "מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות משנת 2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב האישום ורק ב-2020 ניתן גזר הדין".

אבל מעבר לוויכוח האם "מדינת ישראל נגד מטמנת עברון" הוא דוגמה לאכיפה סביבתית מופתית או למריחת זמן רשלנית, השאלה הגדולה היא אם הדברים של השופט פלח מסמנים שינוי מגמה ביחס של בתי המשפט לעברייני סביבה.

השופט הבטיח בגזר הדין ש"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות אלה – פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה". הבטחה חשובה, אבל מי שצריכים לקיימה הם עמיתיו השופטים – בכל הערכאות.

עוד 565 מילים

העליון הוא כת סגורה. הפרקליטות מקולקלת

ראיון בלעדי מצד אחד: נתניהו יכול להמשיך לכהן גם כשיעמוד לדין, אהרון ברק הרס את מערכת המשפט וחייבים להקים ועדת חקירה לבדיקת מחדלי הפרקליטות ● מצד שני: אנחנו חיים במשטר אפרטהייד ורק אסון בקנה מידה היסטורי יגרום לנו לעשות מה שנחוץ: להוסיף בית בערבית להמנון וסמלים מוסלמיים לדגל ● פרופ׳ מנחם מאוטנר, מבכירי המשפטנים במדינה, לא משחק לפי הכללים

עוד 5,304 מילים

למקרה שפיספסת

בפי השופר הנכון, גם כישלון הוא ניצחון

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו.

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו

נראה כי נתניהו מיצה את 'מרחב-החסינות' שלו, והברית הקוניונקטורלית בין כחולבן לליברמן השכילה לאלץ אותו למשוך את בקשת החסינות ולהתמודד עם 'התמונות הקשות' של קביעת מועד למשפט ואולי אף פתיחתו. הנסיון להיאחז בתוכנית טראמפ ולרוממה למעלת רגע היסטורי הוא אמנם בבחינת מגה-פעלול, אולם השפעתו על החלטות ההצבעה של הישראלים מוטלת בספק.

השעות שאחרי משיכת בקשת החסינות מספקות המחשה כואבת למידת העיוות וההשחתה של השיח התקשורתי והציבורי בישראל של פוסט 13 שנות שלטון נתניהו.

אקט משיכת הבקשה שעות ספורות לפני תחילת הדיון במליאת הכנסת, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך מיד בפיהם של תומכי נתניהו לעוד צעד 'גאוני' של 'קוסם'.

הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, שאם לשפוט לפי רמת הפיזור הרחבה שלו הושתל ע"י נתניהו במסורת 'דף-המסרים', ממש במקביל להעברת המכתב של עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד.

אקט משיכת הבקשה לפני תחילת הדיון, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך בפי תומכיו לצעד 'גאוני' של 'קוסם'. הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, במקביל להעברת מכתב עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד

כך, עמית סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראתו של גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות".

סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, האם מישהו מהצייצנים והמהדהדים לא טורח לשאול את עצמו שאלות בסיסיות של אמינות והיתכנות? באיזה עולם גנץ היה משנה את תוכניותיו ומצטרף לטקס בבית הלבן שכל כולו מיועד להעצמת נתניהו? הוא הרי הוזמן לטקס הזה ועשה שמיניות באוויר כדי לדחות את ההזמנה.

ואותם שופרות הרי לחשו באוזני הציבור בגאווה כי הסיבה היחידה להזמנת גנץ היא… בקשה אישית של נתניהו מטראמפ… כלומר בתוך ימים ספורים נוכחותו של גנץ בטקס הפכה מ-Win ל-Lose עבור נתניהו? בפי אותם דוברים ממש? ללא שום הסבר? מה קורה כאן?

סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראת גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות". סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, באיזה עולם גנץ היה מצטרף לטקס להעצמת נתניהו?

האם נתניהו מפעיל באופן ישיר ועקיף מערך דיסאינפורמציה, יחסי ציבור ומניפולציה על דעת הקהל, בקנה מידה כמעט פוטיני? תיקי 2000 ו-4000 מציגים חלק מהתמונה, 'פרוייקט הבוטים הגדול' האיר פינה נוספת, והסחבת שנוקטת חברת פייסבוק למול תביעותיו של עו"ד איתי לשם עשויה לכאורה להעיד על מימד נוסף, חמישי לפחות, של הפעילות הזו.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן.

ביום שאחרי נתניהו יהיה צורך לבצע רפורמה כוללת באופני פעולת התקשורת בישראל. בסוגיית הרשתות החברתיות יידרש כמובן טיפול ברמה הגלובלית, והוא כבר החל, הן באירופה והן בצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית בארה"ב.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן

אין מדובר בצנזורה פוליטית של צד כזה או אחר, אלא בפיתוח ויישום סטנדרטים מינימליים של עובדתיות, מהימנות ושקיפות. כך, מייסד טוויטר הודיע כי הפלטפורמה שלו לא תאפשר יותר פרסום מודעות פוליטיות בתשלום, אולם למרבה הצער חזר בו במידת מה.

מארק צוקרברג מסרב בעקשנות אפילו להתחיל לצעוד בכיוון דומה, בטענה מזויפת של "נייטרליות", משום ש"פייסבוק היא רק פלטפורמה", אבל הוא עומד תחת לחצים הולכים וגוברים מצד ממשלות, פרלמנטים ורגולטורים באירופה, וגם בארה"ב.

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור – אדם אינו רשאי לקיים יחסי 'תן וקח' חשאיים עם גורם פוליטי, עסקי או בעל עניין אחר, ולהציג עצמו כעיתונאי/פרשן/שדרן/מוביל דיעה נטול פניות. אחת משתיים – עליו לחדול מיחסי התן וקח, או לחשוף אותם בשקיפות בפני הציבור ("גילוי נאות").

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור

יתירה מכך, מי שיעסוק בהפצת 'דפי מסרים' של בעלי עניין, מבלי הבהרה בזמן אמת כי מדובר במסרים-מטעם, צריך לתת על כך את הדין. את החקיקה והתקנות בנושא זה יש לבצע ברגישות רבה, ולמנוע כל פגיעה בחופש הביטוי או העיסוק של מאן דהוא. אבל זכות הציבור לדעת היא זו שצריכה לתת את הטון, במסגרת של 'דמוקרטיה מתגוננת'.

הטיית והשחתת השיח הציבורי היא חבלה אנושה בדמוקרטיה, שאת תוצאותיה אנו רואים כיום בארה"ב, בהונגריה, בטורקיה ובדמוקרטיות רבות אחרות. החלפת שלטונו של נתניהו היא הזדמנות הסטורית לביצור הדמוקרטיה הישראלית וחיסונה מפני השחתה, וזירת התקשורת והשיח הציבורי היא המקום להתנעת המערכה.   

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יומן וושינגטון גנץ קיבל מתנה, אבל נתניהו בונה על כל הקופה

בני גנץ שיעשע את טראמפ וקיבל בתמורה תמונה של יו״ר כחול לבן יושב מחויך עם נשיא ארצות הברית ● בנימין נתניהו לקח פיקוד בבית הלבן ויקבל היום עסקה שיכולה לשנות את עתידו הפוליטי ● מי צריך חסינות כשעל הפרק אפשרות לסיפוח חד צדדי ● פרשנות

עוד 774 מילים

יוצר הסרטים דיוויד שולמן ניגש בחיל וברעדה לפרויקט המדובר של צביעת צילומים ממחנות ההשמדה הנאציים, כדי להנגיש אותם לדור הצעיר ● אבל אחרי שהתגבר על החששות שלו, הוא משוכנע כי יצר פרויקט רלוונטי מתמיד ● "עליית הלאומנות סביב העולם והמורכבות של האנטישמיות בימינו הפכה את הסדרה שלי לאקטואלית" ● ראיון

עוד 950 מילים

החסכונות של הישראלים הגיעו לשיא של 1.8 טריליון שקלים ● המוסדיים שמנהלים את הכסף, מעבירים יותר ויותר להשקעות אלטרנטיביות, שלא נסחרות בבורסות ואינן מפוקחות ● הטרנד הלוהט הוא קרנות השקעות פרטיות ונוצצות, עם מנהלים סלבריטאים שמשוחררים מהגבלות שכר ולא מחויבים בדין וחשבון לציבור ● איך קרה שבכירי עולם העסקים עברו לקרנות האלה, ואיזה תחום מתלקח במיוחד

עוד 2,279 מילים

אבא רצח את אמא. הילדים נותרו עם הבירוקרטיה

ילדי נשים שנרצחו מתקשים למצות את זכויותיהם מול המדינה ● נטל רב נופל על כתפי סבים או דודים שמכניסים את היתומים לביתם ● והילדים מתקשים לקבל את הטיפול והמענה הדרוש - נפשית וכלכלית ● "רק פעם בשנה מגיעה נציגה של משרד הרווחה, ממלאה מסמכים ויוצאת" ● משרד המשפטים: "רואים הבדל עצום בין המשפחות שמקבלות את הסיוע לאלה שלא"

עוד 1,700 מילים

גנץ ונתניהו נפגשו עם טראמפ בנפרד לקראת פרסום עסקת המאה מחר

גנץ: "אפעל ליישום תכנית טראמפ לאחר הבחירות" ● נתניהו: "הזדמנות גדולה" ● היועמ"ש דחה עתירה לפסילת היבא יזבק ● בליכוד תוקפים את נוכחות רונן צור במשלחת של גנץ ● יו"ר בל"ד מעריך שהמשותפת לא תמליץ לנשיא על גנץ ● אבו מאזן סירב לקיים שיחת טלפון עם טראמפ ● המליאה תצביע מחר על הקמת ועדת הכנסת; חברי הבלוק של נתניהו צפויים להיעדר

עוד 33 עדכונים

יומן וושינגטון נתניהו מבטיח לעשות היסטוריה, אבל בימין לא יקבלו פחות מסיפוח

נוכחותם של ראשי הרשויות ממועצת יש״ע בשדה התעופה הבהירה לראש הממשלה כי בלי לפחות ריבונות על הבקעה או על מעלה אדומים, אין מה לדבר ● ״ביום שלישי נעשה היסטוריה״, הבטיח להם נתניהו ● היום הוא יקבל מטראמפ שעה וחצי של טקסי קבלת פנים ופגישות רשמיות, לפני שנשיא ארה״ב יקדיש לבני גנץ 45 דקות אישיות ● פרשנות

עוד 758 מילים

כל תכנית שלום שמציג גורם בעל השפעה היא חדשות טובות ● זה נכון אפילו כאשר ברור שהתכנית בעייתית מאוד, ושהיא חלק מתרגיל פוליטי שנועד לסייע לשני מנהיגים פופוליסטים המסכנים את הדמוקרטיות בארצותיהם ● החלופה היא לחכות לאסון או סתם לחכות עשרות שנים, בזמן שהכיבוש מפורר את הדמוקרטיה הישראלית ● פרשנות

עוד 1,118 מילים

הישראלים משלמים אגרות ב-7 מיליארד שקל בשנה

אין תמורה לאגרה על האגרה שמושתת על יתומים ואלמנים טריים שמעתם? אגרה על הגשת תלונה על הטרדה מינית? או 22 אגרות הנדרשות כדי לעבוד כחשמאלי? וזוהי רק ההתחלה ● הישראלים משלמים אגרות שרבות מהן כפולות ומיותרות, אחרות נגבות ברגעים קשים במיוחד בחייהם ● ואי אפשר להתעלם מאגרות הרכב המנופחות ● רגע לפני הבחירות, נתניהו הכריז על רפורמה בנושא, שבו לא התערב שנים ● האם יש סיבה לאופטימיות, או שמדובר בעוד ספין מבלפור? ● הרשימה המלאה בכתבה

עוד 1,194 מילים ו-1 תגובות

בניגוד להנחיות: חומרים רעילים ונדיפים יישלחו מלוויתן לכבישי הארץ

פרסום ראשון המשרד להגנת הסביבה התיר לשותפות לוויתן להוביל חומר נדיף ורעיל במיכליות כביש למשך חודש בלבד ● אך בחברה צפויים לעשות זאת לאורך זמן ● המיכליות יעמיסו את הקונדנסט שהוזרם מהאסדה לאתר אחסון באזור רמות מנשה, ומשם ייסעו כ-140 ק"מ דרומה, לאשקלון ● שומרי הבית: "ההובלה בכביש כדבר שבשגרה מנוגדת להוראות"

עוד 1,053 מילים

יממה לפני פגישתו עם טראמפ מבהיר גנץ: מימוש תוכנית הנשיא ייעשה אחרי הבחירות

היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את חבר הכנסת דוד ביטן באשמת שוחד, מרמה והלבנת הון ● מסתמן שהליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה יחרימו את דיון החסינות שיתקיים במליאת הכנסת מחרתיים ● נתניהו חייב לעורכי דין שייצגו אותו כמיליון שקלים וחצי; ראש הממשלה מסר שישלם את חובותיו

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה