"זה הגיע למצב שאמרתי לשכנה שלי: אם את רואה גברים נכנסים אלי הביתה בשרשרת אל תבהלי. הם כולם שליחים". כך אומרת יוליה פריליק, המתגוררת בכפר נטר עם בעלה ושלושת ילדיה, ולא ממש מוצאת סיבות לצאת מהבית.

"את כל הקניות הביתה אני עושה אונליין – בגדים ונעליים לילדים, סופרמרקט כמובן, מוצרי קוסמטיקה לעצמי, ירקות מהמשק וגאדג'טים. המתנות שאני קונה לחברות בכלל לא עוברות דרכי, אלא נשלחות ישירות אליהן הביתה מחנות האונליין".

כעיתונאית עצמאית, יוליה עובדת רוב הזמן מהמחשב האישי שבביתה וגם כשיש לה סידורים היא לא מזיזה את האוטו: "לא זוכרת מתי היתי בבנק בפעם האחרונה, כי את הכל אני עושה דרך האפליקציה. סידורים ביורוקרטיים, כמו חידוש דרכון או רישיון נהיגה, הזמנת תור לדואר או תשלומי חשבונות וקנסות, אני עושה אונליין. אפילו את הרופא שלי אני לא פוגשת, אלא מבקשת מרשמים אונליין מהמרפאה.

"פעם היתה לי בעיה להזמין אוכל מהמסעדות הביתה, כי השליחים תמיד אומרים שהם לא מגיעים לכפר נטר. אבל כשאני מסבירה להם שזה ממש קרוב לנתניה, בסוף הם משתכנעים. השליחויות האלה סוגרות לי את הפינה של ארוחת צהריים או ארוחת ערב לכל המשפחה. למה לי להיכנס לאוטו, לנסוע, לחפש חניה ולבזבז את הזמן היקר שלי רק בשביל לאכול ארוחת ערב?"

כשבחוץ פקקי תנועה, מצוקת חניה ותחבורה ציבורית לא ידידותית למשתמש, הרבה יותר נעים כשהכל נמצא במרחק של נגיעת אצבע באחת האפליקציות בסמארטפון – אוכל, קניות, או סידורים. הצרכן הישראלי כבר לא צריך להיות גאון טכנולוגי כדי לקבל את כל השירותים שהוא צריך הישר לביתו.

רוצים להוזיל עלויות

אם למישהו היה ספק עד כמה דרמטי השינוי שחל בעשור האחרון באורח החיים של הישראלים, הרי שהמספרים מדברים בעד עצמם.

בשנת 2010 הגיע היקף הקניות אונליין של הישראלים באתרים בארץ ובחו"ל לכ-1.5 מיליארד שקל. השנה, לעומת זאת, צפויים היקפי הרכישות אונליין להגיע ל-22 מיליארד שקל, לפי הערכות של חברת PAYPALL. מדובר בעלייה של 1,400%, לא כולל עסקות על רכישת מזון או תשלומים על אספקת שירותים.

"התהליך שהישראלים עברו בעשור האחרון ברכישות אונליין היה מטאורי", אומר אלעד גולדנברג, יועץ אסטרטגי לסחר אונליין, ולשעבר בכיר ב-EBAY. "בתחילת העשור הישראלים קנו רק דברים קטנים, כמו כיסוי לסמארטפון, כי הם חששו מכך שפרטי כרטיס האשראי ידלפו לרשת, שהמוצר שהזמינו לא יגיע אליהם או מכך שהם ייאלצו לחכות זמן רב עד שהקנייה תנחת בביתם.

"עם השנים פיתחו הצרכנים אמון וביטחון כלפי כל מי שנמצא מאחורי המקלדת, וכיום הם מוכנים לקנות הכל אונליין. הצרכן הישראלי רוצה להוזיל את העלויות שלו, ומאמץ טכנולוגיות חדשות בקלות יחסית, שמסייעות לו בכך".

עשרות חנויות נסגרות מדי חודש

התרחבות המגמה של רכישות ברשת הובילה למשבר בתחום הקמעונאות המסורתית בישראל. רשתות האופנה וההנעלה, בהן הוניגמן, ספורט וורטהיים, וקמדן אנד שוז, ספגו את המכה הקשה ביותר, ובזו אחר זו קרסו או צמצמו את מספר הסניפים. אבל לא רק רשתות האופנה נפגעו.

"בערי המרכז בישראל נסגרות כיום בין 50 ל-100 חנויות בחודש, ועל השטחים האלה משתלטות רשתות בינלאומיות שבולעות את חנויות המסחר הקלאסיות", אומר ניר שמול, מנכ"ל חברת שניר בית לשיווק נדל"ן, ומומחה לקמעונאות פיזית ולסחר אונליין בארץ ובעולם.

"לא ירחק היום שבו נראה גם בישראל קניוני רפאים כמו שיש בארצות הברית. התהליכים האלה תמיד מגיעים לארץ באיחור, אבל כבר עכשיו גם בארץ מתחילים להרגיש את מה שקורה כיום לקמעונאות הפיזית בעולם"

לדבריו, המגמה הזו אינה ייחודית לנו, אלא מתרחשת אפילו בניו יורק, שנחשבה במשך שנים לבירת הקמעונאות העולמית. "נכון להיום נסגרות בניו יורק בין 800 ל-900 חנויות בחודש, ובמקומן לא נפתחות חנויות חדשות. השטח הזה הופך לשטח ציבורי או שנפתח במקומו מקום בילוי.

"לדעתי לא ירחק היום שבו נראה גם בישראל קניוני רפאים כמו שיש בארצות הברית. התהליכים האלה תמיד מגיעים לארץ באיחור, אבל כבר עכשיו מתחילים להרגיש גם בארץ את מה שקורה כיום לקמעונאות הפיזית בעולם", אומר שמול.

הנתונים היבשים מחזקים את הטענה הזו. בעוד שבתחילת שנות ה-2000, המסחר בישראל עבר מחנויות רחוב לקניונים ששגשגו כאן, הרי שבעשור האחרון המעבר לרכישות אונליין פגע גם בקניונים.

חודש נובמבר האחרון, למשל, לא היה רווחי במיוחד, אף שכלל את מבצעי הבלק פריידיי. לפי נתונים של חברת ריס, היקף המכירות בנובמבר 2019 ירד ב-5.8% בהשוואה לנובמבר 2018.

שמול סבור כי מה שבולם את המשבר בענפי המסחר הפיזי בארץ, הוא הצמיחה המואצת של האוכלוסיה בישראל. "בשנה האחרונה נולדו כאן 200 אלף תינוקות ומתו 50 אלף איש. כלומר היקף המסחר עדיין תואם את היקף האוכלוסיה, וזאת בניגוד למדינות אירופה וארה"ב, שבהן המסחר נאלץ להתאים את עצמו לקצב הגידול האיטי של האוכלוסיה".

יותר משלוחים, פחות סועדים

גם ענף המסעדנות הושפע מההתפתחות הטכנולוגית, ובשנים האחרונות הוא סובל ממשבר קשה. זירת משלוחי האוכל רותחת ומה שמעיד על כך יותר מכל הוא התחרות העזה שמתחוללת בענף והכספים שזורמים אליו מחו"ל. תן ביס נרכשה לפני כשנה וחצי על ידי חברת Takeaway.com ההולנדית תמורת 135 מיליון יורו. עתה איחדה וולט כוחות עם חברת סיבוס, כדי להתחרות בתן ביס.

אף שרוב פעילות משלוחי האוכל מתרחשת בתל אביב ובגוש דן, באחרונה מתרחבת המגמה גם לערי השרון. חברות משלוחי האוכל, כמו "תן ביס", "משלוחה" וכן "וולט", שינו את המאזן בין מספר המשלוחים לבין מספר הלקוחות שמגיעים למסעדות כדי לשבת ולאכול בהן.

"זה מורגש בעיקר במספר המשלוחים שגדל כל הזמן, לעומת תנועת האנשים שפוחתת", אומר תומר מור, מנכ"ל עמותת מסעדנים חזקים ביחד. "אנשים יוצאים כיום פחות בשביל לאכול או כדי לקחת טייק אווי, ויותר ויותר אנשים מזמינים את האוכל מהמסעדה הביתה".

"אם פעם 100% רווח מהמנה שנמכרה היה נכנס לקופה של בעל המסעדה, היום הוא משלם עמלה של כ-32% לאפליקציות, אבל את המע"מ למדינה הוא משלם על המחיר המלא של המנה"

מור מציין כי השינוי הזה באופי הרכישות פוגע בבעלי המסעדות מסיבה אחת מרכזית: העמלות שהם משלמים על המנות שהם מוכרים. "אם פעם 100% רווח מהמנה שנמכרה היה נכנס לקופה של בעל המסעדה, היום הוא משלם עמלה של כ-32% לאפליקציות, אבל את המע"מ למדינה הוא משלם על המחיר המלא של המנה".

בעשור האחרון ידע ענף המסעדנות בישראל צמיחה אדירה. בסוף שנות האלפיים הענף גלגל כ-4 מיליארד שקל בשנה, ואילו ב-2019 הענף כבר גלגל כ-20 מיליארד שקל.

"ענף הקולינריה בישראל התפתח. הציבור למד לשתות קפה, למד לאכול סלט במסעדה, ולמד לאכול צהריים בחוץ בארוחות עסקיות", אומר מור, שנותר אופטימי גם לגבי השפעת הטכנולוגיות על התעשייה שלו.

"אני רוצה להזכיר שלפני כ-6 שנים, כשנכנסנו לתחום האפליקציות והאתרים לדירוג מסעדות ולהזמנות מקום, היה שגשוג משמעותי בכל תחום המסעדנות. גם היום, למרות שהמשלוחים משתלטים על הענף, אני לא חושב שהמסעדות יתרוקנו לגמרי מלקוחות. כבר גילינו שהזמנת משלוח מהמסעדה באה הרבה פעמים במקום לבשל בבית, אבל לא תמיד במקום יציאה".

לא רוצים להזיז את האוטו

שמול סבור שהעתיד הקרוב צופה לנו התעצמות של בדידות והתבדלות חברתית, לנוכח העובדה שיותר שירותים מגיעים אלינו הביתה ויותר ישראלים מעדיפים לא להזיז את האוטו. "גם כשאנשים יוצאים מהבית ויושבים במסעדה, רואים שכל אחד מהם עסוק בסמארטפון שלו ונמצא בעולמו הוא. המגמה הזו תלך ותתעצם".

גולדברג מסכים עם הטענה הזו. "מבחינת ההתפתחות הטכנולוגית, נראה שנהיה יותר מבודדים חברתית", הוא אומר. "אם היום מי שמביא לנו את המשלוח הביתה הוא בן אדם, הרי שבעתיד יעשו זאת רחפנים או רובוטים.

"גם הדפסה תלת ממדית תחזק את המגמה. כל דבר שיחסר לנו נוכל להדפיס במדפסת הביתית מבלי לצאת מהבית, במקום לחפש בחנויות. יהיו לנו יותר אינטראקציות וירטואליות ברשתות החברתיות, השירותים שנקבל אונליין יהפכו לנוחים יותר ויותר, והגבולות בין השניים יטשטשו.

"למשל, נגלוש באינסטגרם ונעשה לייק לתמונה שבה חברה שלנו לובשת חולצה שאהבנו, ובתוך כמה שעות בית עסק שיזהה מה אהבנו כבר ישלח לנו את החולצה הביתה עם אפשרות למדוד ולרכוש, ואם לא נרצה את ה חולצה, נוכל להחזיר אותה ללא כל טרחה.

"לדעתי בעוד דור או שניים, תהיה הפיכה שבה אנשים ירצו לחזור לרטרו, ויצאו בחזרה לרחובות ולחנויות", אומר שמול.

צורך בסיסי בתחושת שייכות

ד"ר רננה פרס מבית הספר למנהל עסקים באונ' עברית, המתמחה ברשתות חברתיות והליכי רכישת מותגים וחוקרת התנהגויות אנושיות וחברתיות בעולם דיגיטלי, סבורה שמוקדם מדי להספיד את האנושות.

"גם המצאת הדפוס, ששינתה את האנושות בצורה המשמעותית ביותר, עוררה את אותם פחדים. חששו שמרגע שהספרים יהיו נגישים לכל אחד בביתו, ושאף אחד כבר לא ירצה להתאסף בחוגים חברתיים או להגיע לספריות.

"חששות מכך שאנשים יפסיקו לצאת עלו גם עם כניסתה של הטלוויזיה לבתים, אבל אנשים בהחלט המשיכו ללכת לבתי קולנוע. בסופו של דבר החששות מכך שאנשים יפסיקו לצאת מבתיהם לא התממשו, כי כל המוצרים האלה אינם מוצרים תחליפיים, אלא מוצרים משלימים. בדיוק באותו האופן צריך להתייחס גם לאפליקציות של היום".

פרס סבורה שהצרכים הבסיסיים של האדם לא השתנו, והם אלה שמבטיחים את האינטראקציה בינינו. "הצורך האנושי הבסיסי הוא הצורך בשייכות, באהבה, בתקשורת ובהגשמה עצמית. אדם הוא חיה חברתית, ושום דבר לא ישנה את זה. היינו חברתיים במערות ואנחנו חברתיים עכשיו. אני מנבא שנהיה חברתיים גם בעוד מאה ומאתיים שנה".

הדוגמא של יוליה פריליק ממחישה את הטענה של ד"ר פרס. "זה נכון שאין לי צורך באינטראקציה חברתית עם מוכרים ונותני שירות, אבל זה מפנה לי את הזמן למפגשים שאני באמת בוחרת אותם. אני פגשת יותר חברים, ואני בהחלט יוצאת למסעדות עם המשפחה כשבא לנו להתאוורר".

גם גולדנברג אומר שלמרות תשתיות התחבורה בארץ, שאינן מאפשרות להתנייד בקלות, ימשיכו הישראלים לצאת מהבית: "מזג האוויר כאן נוח, המרחקים לא גדולים, וכולם גרים במרחק של מקסימום רבע שעה ממרכז קניות כזה או אחר. בגרמניה, למשל, שבה ההכנסות מרכישות אונליין אדירות אפילו ביחס לישראל, אנשים יוצאים הרבה פחות מהבית בגלל מזג אוויר גרוע ומרחקים גדולים מהקניונים".

לדעת מומחים, השינוי באופן הצריכה שלנו ישנה בעיקר את הדרך שבה עובדים בתי העסק. "כשבתי הקולנוע נאלצו להתמודד עם נטפליקס, הם שיפרו את החוויה ללקוח מבחינת התמונה והסאונד, וכיום הם מספקים בילוי שאנחנו לא יכולים לקבל בבית.

"שינויים מהסוג הזה יתרחשו גם בבתי עסק", אומרת פרס. "אחרי הכל הצרכן עובד כיום בכמה ערוצים במקביל, וגם כשהוא נמצא פיזית בבית עסק מסוים, הוא יכול לגלוש במקביל באינטרנט ולראות את כל המגוון שיש שם ובמקומות נוספים. העסקים שישרדו יתאימו את עצמם לצרכן החדש ויציעו חוויית קנייה שמשלבת בין השניים".