לא יוצאים מהבית

בתוך עשור זינק היקף הרכישות ברשת מ-1.5 מיליארד ל-22 מיליארד ש״ח ● את ההשלכות של המעבר לקניות באינטרנט ספגו ענפי הקמעונאות המסורתית ● בזו אחר זו קרסו רשתות אופנה ובערי המרכז נסגרות מדי חודש בין 50 ל-100 חנויות ● אבל כשבחוץ פקקי תנועה וללא תחבורה ציבורית, לצרכנים הרבה יותר נוח לפתוח אפליקציה ולהזמין שליחות עד הבית ● סוגרים עשור: כתבה שלישית

קניות ברשת. אילוסטרציה (צילום: William_Potter/iStock)
William_Potter/iStock

בתוך עשור זינק היקף הרכישות ברשת מ-1.5 מיליארד ל-22 מיליארד ש״ח ● את ההשלכות של המעבר לקניות באינטרנט ספגו ענפי הקמעונאות המסורתית ● בזו אחר זו קרסו רשתות אופנה ובערי המרכז נסגרות מדי חודש בין 50 ל-100 חנויות ● אבל כשבחוץ פקקי תנועה וללא תחבורה ציבורית, לצרכנים הרבה יותר נוח לפתוח אפליקציה ולהזמין שליחות עד הבית ● סוגרים עשור: כתבה שלישית

"זה הגיע למצב שאמרתי לשכנה שלי: אם את רואה גברים נכנסים אלי הביתה בשרשרת אל תבהלי. הם כולם שליחים". כך אומרת יוליה פריליק, המתגוררת בכפר נטר עם בעלה ושלושת ילדיה, ולא ממש מוצאת סיבות לצאת מהבית.

"את כל הקניות הביתה אני עושה אונליין – בגדים ונעליים לילדים, סופרמרקט כמובן, מוצרי קוסמטיקה לעצמי, ירקות מהמשק וגאדג'טים. המתנות שאני קונה לחברות בכלל לא עוברות דרכי, אלא נשלחות ישירות אליהן הביתה מחנות האונליין".

כעיתונאית עצמאית, יוליה עובדת רוב הזמן מהמחשב האישי שבביתה וגם כשיש לה סידורים היא לא מזיזה את האוטו: "לא זוכרת מתי היתי בבנק בפעם האחרונה, כי את הכל אני עושה דרך האפליקציה. סידורים ביורוקרטיים, כמו חידוש דרכון או רישיון נהיגה, הזמנת תור לדואר או תשלומי חשבונות וקנסות, אני עושה אונליין. אפילו את הרופא שלי אני לא פוגשת, אלא מבקשת מרשמים אונליין מהמרפאה.

יוליה פריליק (צילום: שרון חלבי)
יוליה פריליק (צילום: שרון חלבי)

״פעם היתה לי בעיה להזמין אוכל מהמסעדות הביתה, כי השליחים תמיד אומרים שהם לא מגיעים לכפר נטר. אבל כשאני מסבירה להם שזה ממש קרוב לנתניה, בסוף הם משתכנעים. השליחויות האלה סוגרות לי את הפינה של ארוחת צהריים או ארוחת ערב לכל המשפחה. למה לי להיכנס לאוטו, לנסוע, לחפש חניה ולבזבז את הזמן היקר שלי רק בשביל לאכול ארוחת ערב?"

כשבחוץ פקקי תנועה, מצוקת חניה ותחבורה ציבורית לא ידידותית למשתמש, הרבה יותר נעים כשהכל נמצא במרחק של נגיעת אצבע באחת האפליקציות בסמארטפון – אוכל, קניות, או סידורים. הצרכן הישראלי כבר לא צריך להיות גאון טכנולוגי כדי לקבל את כל השירותים שהוא צריך הישר לביתו.

רוצים להוזיל עלויות

אם למישהו היה ספק עד כמה דרמטי השינוי שחל בעשור האחרון באורח החיים של הישראלים, הרי שהמספרים מדברים בעד עצמם.

בשנת 2010 הגיע היקף הקניות אונליין של הישראלים באתרים בארץ ובחו"ל לכ-1.5 מיליארד שקל. השנה, לעומת זאת, צפויים היקפי הרכישות אונליין להגיע ל-22 מיליארד שקל, לפי הערכות של חברת PAYPALL. מדובר בעלייה של 1,400%, לא כולל עסקות על רכישת מזון או תשלומים על אספקת שירותים.

אלעד גולדנברג (צילום: ענבל מרמרי)
אלעד גולדנברג (צילום: ענבל מרמרי)

"התהליך שהישראלים עברו בעשור האחרון ברכישות אונליין היה מטאורי״, אומר אלעד גולדנברג, יועץ אסטרטגי לסחר אונליין, ולשעבר בכיר ב-EBAY. ״בתחילת העשור הישראלים קנו רק דברים קטנים, כמו כיסוי לסמארטפון, כי הם חששו מכך שפרטי כרטיס האשראי ידלפו לרשת, שהמוצר שהזמינו לא יגיע אליהם או מכך שהם ייאלצו לחכות זמן רב עד שהקנייה תנחת בביתם.

״עם השנים פיתחו הצרכנים אמון וביטחון כלפי כל מי שנמצא מאחורי המקלדת, וכיום הם מוכנים לקנות הכל אונליין. הצרכן הישראלי רוצה להוזיל את העלויות שלו, ומאמץ טכנולוגיות חדשות בקלות יחסית, שמסייעות לו בכך".

עשרות חנויות נסגרות מדי חודש

התרחבות המגמה של רכישות ברשת הובילה למשבר בתחום הקמעונאות המסורתית בישראל. רשתות האופנה וההנעלה, בהן הוניגמן, ספורט וורטהיים, וקמדן אנד שוז, ספגו את המכה הקשה ביותר, ובזו אחר זו קרסו או צמצמו את מספר הסניפים. אבל לא רק רשתות האופנה נפגעו.

"בערי המרכז בישראל נסגרות כיום בין 50 ל-100 חנויות בחודש, ועל השטחים האלה משתלטות רשתות בינלאומיות שבולעות את חנויות המסחר הקלאסיות", אומר ניר שמול, מנכ"ל חברת שניר בית לשיווק נדל״ן, ומומחה לקמעונאות פיזית ולסחר אונליין בארץ ובעולם.

״לא ירחק היום שבו נראה גם בישראל קניוני רפאים כמו שיש בארצות הברית. התהליכים האלה תמיד מגיעים לארץ באיחור, אבל כבר עכשיו גם בארץ מתחילים להרגיש את מה שקורה כיום לקמעונאות הפיזית בעולם"

ניר שמול (צילום: תומר פדר)
ניר שמול (צילום: תומר פדר)

לדבריו, המגמה הזו אינה ייחודית לנו, אלא מתרחשת אפילו בניו יורק, שנחשבה במשך שנים לבירת הקמעונאות העולמית. "נכון להיום נסגרות בניו יורק בין 800 ל-900 חנויות בחודש, ובמקומן לא נפתחות חנויות חדשות. השטח הזה הופך לשטח ציבורי או שנפתח במקומו מקום בילוי.

"לדעתי לא ירחק היום שבו נראה גם בישראל קניוני רפאים כמו שיש בארצות הברית. התהליכים האלה תמיד מגיעים לארץ באיחור, אבל כבר עכשיו מתחילים להרגיש גם בארץ את מה שקורה כיום לקמעונאות הפיזית בעולם", אומר שמול.

הנתונים היבשים מחזקים את הטענה הזו. בעוד שבתחילת שנות ה-2000, המסחר בישראל עבר מחנויות רחוב לקניונים ששגשגו כאן, הרי שבעשור האחרון המעבר לרכישות אונליין פגע גם בקניונים.

חודש נובמבר האחרון, למשל, לא היה רווחי במיוחד, אף שכלל את מבצעי הבלק פריידיי. לפי נתונים של חברת ריס, היקף המכירות בנובמבר 2019 ירד ב-5.8% בהשוואה לנובמבר 2018.

שמול סבור כי מה שבולם את המשבר בענפי המסחר הפיזי בארץ, הוא הצמיחה המואצת של האוכלוסיה בישראל. "בשנה האחרונה נולדו כאן 200 אלף תינוקות ומתו 50 אלף איש. כלומר היקף המסחר עדיין תואם את היקף האוכלוסיה, וזאת בניגוד למדינות אירופה וארה"ב, שבהן המסחר נאלץ להתאים את עצמו לקצב הגידול האיטי של האוכלוסיה".

דואר ישראל (צילום: Moshe Shai/Flash90)
דואר ישראל (צילום: Moshe Shai/Flash90)

יותר משלוחים, פחות סועדים

גם ענף המסעדנות הושפע מההתפתחות הטכנולוגית, ובשנים האחרונות הוא סובל ממשבר קשה. זירת משלוחי האוכל רותחת ומה שמעיד על כך יותר מכל הוא התחרות העזה שמתחוללת בענף והכספים שזורמים אליו מחו"ל. תן ביס נרכשה לפני כשנה וחצי על ידי חברת Takeaway.com ההולנדית תמורת 135 מיליון יורו. עתה איחדה וולט כוחות עם חברת סיבוס, כדי להתחרות בתן ביס.

אף שרוב פעילות משלוחי האוכל מתרחשת בתל אביב ובגוש דן, באחרונה מתרחבת המגמה גם לערי השרון. חברות משלוחי האוכל, כמו "תן ביס", "משלוחה" וכן "וולט", שינו את המאזן בין מספר המשלוחים לבין מספר הלקוחות שמגיעים למסעדות כדי לשבת ולאכול בהן.

"זה מורגש בעיקר במספר המשלוחים שגדל כל הזמן, לעומת תנועת האנשים שפוחתת״, אומר תומר מור, מנכ"ל עמותת מסעדנים חזקים ביחד. ״אנשים יוצאים כיום פחות בשביל לאכול או כדי לקחת טייק אווי, ויותר ויותר אנשים מזמינים את האוכל מהמסעדה הביתה״.

״אם פעם 100% רווח מהמנה שנמכרה היה נכנס לקופה של בעל המסעדה, היום הוא משלם עמלה של כ-32% לאפליקציות, אבל את המע"מ למדינה הוא משלם על המחיר המלא של המנה״

מור מציין כי השינוי הזה באופי הרכישות פוגע בבעלי המסעדות מסיבה אחת מרכזית: העמלות שהם משלמים על המנות שהם מוכרים. ״אם פעם 100% רווח מהמנה שנמכרה היה נכנס לקופה של בעל המסעדה, היום הוא משלם עמלה של כ-32% לאפליקציות, אבל את המע"מ למדינה הוא משלם על המחיר המלא של המנה".

בעשור האחרון ידע ענף המסעדנות בישראל צמיחה אדירה. בסוף שנות האלפיים הענף גלגל כ-4 מיליארד שקל בשנה, ואילו ב-2019 הענף כבר גלגל כ-20 מיליארד שקל.

"ענף הקולינריה בישראל התפתח. הציבור למד לשתות קפה, למד לאכול סלט במסעדה, ולמד לאכול צהריים בחוץ בארוחות עסקיות", אומר מור, שנותר אופטימי גם לגבי השפעת הטכנולוגיות על התעשייה שלו.

"אני רוצה להזכיר שלפני כ-6 שנים, כשנכנסנו לתחום האפליקציות והאתרים לדירוג מסעדות ולהזמנות מקום, היה שגשוג משמעותי בכל תחום המסעדנות. גם היום, למרות שהמשלוחים משתלטים על הענף, אני לא חושב שהמסעדות יתרוקנו לגמרי מלקוחות. כבר גילינו שהזמנת משלוח מהמסעדה באה הרבה פעמים במקום לבשל בבית, אבל לא תמיד במקום יציאה".

לא רוצים להזיז את האוטו

שמול סבור שהעתיד הקרוב צופה לנו התעצמות של בדידות והתבדלות חברתית, לנוכח העובדה שיותר שירותים מגיעים אלינו הביתה ויותר ישראלים מעדיפים לא להזיז את האוטו. "גם כשאנשים יוצאים מהבית ויושבים במסעדה, רואים שכל אחד מהם עסוק בסמארטפון שלו ונמצא בעולמו הוא. המגמה הזו תלך ותתעצם״.

גולדברג מסכים עם הטענה הזו. "מבחינת ההתפתחות הטכנולוגית, נראה שנהיה יותר מבודדים חברתית", הוא אומר. "אם היום מי שמביא לנו את המשלוח הביתה הוא בן אדם, הרי שבעתיד יעשו זאת רחפנים או רובוטים.

תומר מור
תומר מור

״גם הדפסה תלת ממדית תחזק את המגמה. כל דבר שיחסר לנו נוכל להדפיס במדפסת הביתית מבלי לצאת מהבית, במקום לחפש בחנויות. יהיו לנו יותר אינטראקציות וירטואליות ברשתות החברתיות, השירותים שנקבל אונליין יהפכו לנוחים יותר ויותר, והגבולות בין השניים יטשטשו.

״למשל, נגלוש באינסטגרם ונעשה לייק לתמונה שבה חברה שלנו לובשת חולצה שאהבנו, ובתוך כמה שעות בית עסק שיזהה מה אהבנו כבר ישלח לנו את החולצה הביתה עם אפשרות למדוד ולרכוש, ואם לא נרצה את ה חולצה, נוכל להחזיר אותה ללא כל טרחה.

״לדעתי בעוד דור או שניים, תהיה הפיכה שבה אנשים ירצו לחזור לרטרו, ויצאו בחזרה לרחובות ולחנויות", אומר שמול.

צורך בסיסי בתחושת שייכות

ד"ר רננה פרס מבית הספר למנהל עסקים באונ' עברית, המתמחה ברשתות חברתיות והליכי רכישת מותגים וחוקרת התנהגויות אנושיות וחברתיות בעולם דיגיטלי, סבורה שמוקדם מדי להספיד את האנושות.

"גם המצאת הדפוס, ששינתה את האנושות בצורה המשמעותית ביותר, עוררה את אותם פחדים. חששו שמרגע שהספרים יהיו נגישים לכל אחד בביתו, ושאף אחד כבר לא ירצה להתאסף בחוגים חברתיים או להגיע לספריות.

״חששות מכך שאנשים יפסיקו לצאת עלו גם עם כניסתה של הטלוויזיה לבתים, אבל אנשים בהחלט המשיכו ללכת לבתי קולנוע. בסופו של דבר החששות מכך שאנשים יפסיקו לצאת מבתיהם לא התממשו, כי כל המוצרים האלה אינם מוצרים תחליפיים, אלא מוצרים משלימים. בדיוק באותו האופן צריך להתייחס גם לאפליקציות של היום״.

רננה פרס (צילום: זיו שמעון)
רננה פרס (צילום: זיו שמעון)

פרס סבורה שהצרכים הבסיסיים של האדם לא השתנו, והם אלה שמבטיחים את האינטראקציה בינינו. ״הצורך האנושי הבסיסי הוא הצורך בשייכות, באהבה, בתקשורת ובהגשמה עצמית. אדם הוא חיה חברתית, ושום דבר לא ישנה את זה. היינו חברתיים במערות ואנחנו חברתיים עכשיו. אני מנבא שנהיה חברתיים גם בעוד מאה ומאתיים שנה".

הדוגמא של יוליה פריליק ממחישה את הטענה של ד"ר פרס. "זה נכון שאין לי צורך באינטראקציה חברתית עם מוכרים ונותני שירות, אבל זה מפנה לי את הזמן למפגשים שאני באמת בוחרת אותם. אני פגשת יותר חברים, ואני בהחלט יוצאת למסעדות עם המשפחה כשבא לנו להתאוורר".

גם גולדנברג אומר שלמרות תשתיות התחבורה בארץ, שאינן מאפשרות להתנייד בקלות, ימשיכו הישראלים לצאת מהבית: "מזג האוויר כאן נוח, המרחקים לא גדולים, וכולם גרים במרחק של מקסימום רבע שעה ממרכז קניות כזה או אחר. בגרמניה, למשל, שבה ההכנסות מרכישות אונליין אדירות אפילו ביחס לישראל, אנשים יוצאים הרבה פחות מהבית בגלל מזג אוויר גרוע ומרחקים גדולים מהקניונים".

לדעת מומחים, השינוי באופן הצריכה שלנו ישנה בעיקר את הדרך שבה עובדים בתי העסק. "כשבתי הקולנוע נאלצו להתמודד עם נטפליקס, הם שיפרו את החוויה ללקוח מבחינת התמונה והסאונד, וכיום הם מספקים בילוי שאנחנו לא יכולים לקבל בבית.

״שינויים מהסוג הזה יתרחשו גם בבתי עסק״, אומרת פרס. ״אחרי הכל הצרכן עובד כיום בכמה ערוצים במקביל, וגם כשהוא נמצא פיזית בבית עסק מסוים, הוא יכול לגלוש במקביל באינטרנט ולראות את כל המגוון שיש שם ובמקומות נוספים. העסקים שישרדו יתאימו את עצמם לצרכן החדש ויציעו חוויית קנייה שמשלבת בין השניים״.

עוד 1,504 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 21 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אחרי הביקורת, רפי פרץ הודיע שהבחירות לראשות הבית היהודי יוקדמו וייערכו ביוני

בן גביר סיפר, שדחה את ההצעה להתמנות לשר או לשגריר בתמורה להסרת מועמדותה של עוצמה יהודית ● מסתמן רוב לפסילת מועמדותה לכנסת של היבא יזבק: הליכוד, ישראל ביתנו, כחול לבן והעבודה יתמכו בהדחה, מרצ והרשימה המשותפת יתנגדו ויהדות התורה תיעדר מההצבעה ● חוטובלי תתמנה לשרת התפוצות, אקוניס והנגבי יאיישו, בהתאמה, את תיקי הרווחה והחקלאות

עוד 33 עדכונים

עורו הומוסקסואלים, עורו

עורו, הומוסכסואלים, עורו! ביסכסואלים, התנערו משלשלאות המגדר! הזמן הגיע שבו כולנו מאוחדים ומאוחדות כדי להפיל את הפטריארכיה ולצעוד אל עבר עולם טוב יותר, אז קומו, התנערו, חלכאי ונדכאי המגדר.

סתם, על מי אני עובד – לא מאיתנו הגברים יגיע המזור וסופה של הפטריארכיה. לא אנחנו נביא לשיוויון בין המגדרים או לביטול מוחלט של איזושהי היררכיה בין מגדרים וזהויות מהסיבה הפשוטה שאנחנו, רובנו, גברים, ואנחנו די מרוויחים מהמצב הקיים שבו אנחנו השכבה החזקה יותר. משחר האנושות ידוע כי הדרך הכי טובה להרגיש בשליטה היא שתהיה שכבה אנושית שנתפשת כנמוכה יותר במדרג החברתי.

עורו, הומוסכסואלים, עורו! ביסכסואלים, התנערו משלשלאות המגדר! הזמן הגיע להתאחד להפלת הפטריארכיה ולצעוד אל עבר עולם טוב יותר. סתם, על מי אני עובד – לא מאיתנו הגברים יגיע סופה של הפטריארכיה

אבל למה בעצם? למה הומואים הם לא בני ברית פמיניסטיים טובים יותר? למה סיסג'נדרים/ות (כלומר, מי שאינו/ה טרנסג'נדר) לא-הטרוסקסואלים/ות (כלומר, הומואים, לסביות, בי-פאן-פולי ונטיות מיניות אחרות) לא הפכו לבעלי הברית הטובים ביותר של הקהילה הטרנסג'נדרית? או במילים פשוטות יותר, איך לא הבנו ששוביניזם וטרנספוביה קשורים להומופוביה, מזינים אותה וניזונים ממנה?

אז בואו נפרק את זה שניה ונבין מהי הומופוביה – הרי לא באמת מדובר ב"פחד" כמו שהמילה פוביה מציעה. הומופוביה היא רתיעה או שנאה להומואים ולהומואיוּת, כשהבסיס שלה הוא השנאה והרתיעה ממה ששונה. גבר שנמשך לגברים (בלעדית או חלקית) בוגד בעקרונות המקודשים של המגדר שלו – הוא מקבל על עצמו תפקיד של אישה, הוא כמו אישה. הוא חלש כמו אישה, הוא לא צפוי כמו אישה, לפעמים הוא אפילו נותן לגבר לחדור לו לגוף, ממש כמו אישה!

ה"בגידה" הזאת מערערת הרבה מאוד אנשים שגדלים על תפישה מגדרית מאוד מקובעת – גבר חזק מאישה, הוא מתחתן עם אישה, היא מביאה ילדים והוא מביא כסף ועוד כל מיני דברים שכולנו מכירים כי הם נפוצים כמו שטפונות בדרום תל אביב אחרי הגשם. הערעור הזה מפחיד, אני לגמרי מבין. גם אני נבהלתי כשהבנתי שאני נמשך לגברים כי זה ערער לחלוטין את התפישה שלי לגבי עצמי, את העתיד שלי ואת כל הדברים שחשבתי על העולם.

ה"בגידה" הזאת מערערת אנשים שגדלים על תפישה מגדרית מאוד מקובעת – גבר חזק מאישה, הוא מתחתן עם אישה, היא מביאה ילדים והוא מביא כסף ועוד דברים שכולנו מכירים כי הם נפוצים כמו שטפונות בדרום תל-אביב אחרי הגשם

בסופו של דבר, כולנו מבינים את זה. אף אחד לא רוצה להשתייך לצד החלש, המוחלש, זה שהשוביניסטים טוענים בחירוף נפש שהוא פחות טוב. ומילא אנחנו, ההומואים, אבל מה לגבי ביסקסואלים ש"יכולים לבחור" להיות רק עם נשים אבל "בוחרים" לשכב גם עם גברים ולפעמים, רחמנא ליצלן, אפילו להיות בזוגיות עם גבר?

עכשיו קחו את זה, תגבירו את זה פי ארבע'תלפים כשמדובר על טרנסים/ות. מישהי התבדחה איתי פעם שהחלק הכי כואב במעבר המגדרי שלה היה כשקיצצו לה את המשכורת. איך אתם יכולים להסביר לגבר שמישהי "בחרה" להיות אישה למרות שאלוהים חילק לה את הקלף הנכון והעניק לה פין, אליו מצורפות פריבילגיות?

ואיך גברים יכולים לקבל אליהם גבר "מתחזה", כזה שיש לו כוס, חלילה, והוא עלול לקבל מחזור או להיכנס להריון, או שהוא סתם שתול של הפמיניסטיות? הרי אנחנו עלולים לסמוך עליו כגבר-גבר ובסופו של דבר יתגלה שהוא לא רציונלי ולא מבין כי הוא נולד עם שחלות או ללא כרומוזום Y שכבר הוכח שמשפיע על המוח שלך לטובה.

עכשיו קחו את זה, תגבירו את זה פי ארבע'תלפים כשמדובר על טרנסים/ות. איך אתם יכולים להסביר לגבר שמישהי "בחרה" להיות אישה למרות שאלוהים חילק לה את הקלף הנכון והעניק לה פין, אליו מצורפות פריבילגיות?

ולמרות הכל, יש הבדל גדול בין הומופוביה לשוביניזם ולטרנספוביה. הומואים יכולים, תיאורטית, להיטמע בחברה ולהישאר בארון. אנחנו יכולים לא לספר לאף אחד על חיי האהבה שלנו, לא חייבים להביא בן זוג לארוחת ערב ויכולים ללמד את עצמנו להתנהג בגבריות שמצופה מכל גבר (למשל, לא להביע רגשות) ועדיין להיות הומואים.

נשים, לעומתנו, הן נשים בכל מקום שהן נמצאות, וגם א.נשים טרנס*, ששינוי חיצוני, אפילו מינורי מאוד, מהווה חלק חשוב מהתאמת הזהות המגדרית שלהם.ן.

מה שאני אומר לכם, גברים סיסג'נדרים הומואים, בי-פאן-פולי ואפילו הטרוסקסואלים שנמאס להם שאומרים להם לא לבכות, זה שהמלחמה בשוביניזם ובטרנספוביה היא מלחמה שלנו, קודם כל, כי זה הדבר האנושי לעשות – מה זה השטות הזאת שקובעת לא.נשים איך צריך להתנהג, מה מותר ללבוש, עם מי מותר להזדיין ואת מי מותר לאהוב?

מה שאני אומר לכם, גברים סיסג'נדרים הומואים, בי-פאן-פולי ואפילו הטרוסקסואלים שנמאס להם שאומרים להם לא לבכות, זה שהמלחמה בשוביניזם ובטרנספוביה היא מלחמה שלנו

מלבד זאת, כמו שאמרתי, אם נשים יזכו ליחס שווה לחלוטין בחברה, זה יהיה לגמרי "בסדר" שאנחנו בוגדים במגדר שלנו ועושים דברים מוזרים כמו לנשק בנים, ואם טרנסים.ות יפסיקו להיות מושא ללעג, וחמור מכך, לאלימות, גם אנחנו הגברים נוכל לשבור לפעמים, כשיתחשק לנו, את החומות של המגדר שהציבו לנו – חלקנו יוכלו להתאפר לפעמים כי הם חושבים שזה מחמיא להם וחלקנו יוכלו להרשות לעצמם לבכות כשמישהו מעליב אותנו.

לזכרה של מאיה חדד ז"ל, שבחייה הצליחה להוציא אלפים מאיתנו לרחוב ביולי 2018, לאחר תקיפה אלימה שעברה, ושמותה השבוע צריך להזכיר לכולנו את הרעה החולה בשוביניזם, טרנסופוביה והומופוביה. יהי זכרה מהפכה.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 775 מילים

אייקון ויזואלי נולד: גשר יהודית נפתח להולכי רגל

אחרי השקעה של 100 מיליון שקל נחנך הבוקר גשר יהודית מעל נתיבי איילון ● 110 מטרים של צינורות ברזל לבנים ודק במבוק חינני, מעוטרים בסלעים עגולים ולבנים, מחברים עתה את תל אביב המערבית עם השכונות המתרחבות במזרח ● אחרי טיול מצד לצד, אפשר להתנבא כבר עכשיו: הגשר עומד לככב באינספור אלבומי חתונה, לצד צילומי הנשיקה בשקיעה בגן צ'ארלס קלור

עוד 592 מילים

כחודשיים לאחר ההצפה האחרונה בוונציה, תושבי העיר כבר סיימו לגרוף את המים, שוקדים על תביעות פיצויים אדירות מממשלת איטליה, ובעיקר כועסים על התקשורת ● לדבריהם, "הדיווחים המוגזמים" על פגעי מזג האוויר הביאו לירידה דרמטית במספר התיירים באחת הערים היפות בעולם ● ודווקא הגטו היהודי המפורסם נשאר יבש יחסית

עוד 963 מילים

הדילמה האסטרטגית של הרשימה המשותפת

הרשימה המשותפת הציבה לעצמה יעד שאפתני: להגיע ל-15 מנדטים בבחירות במרץ ● אבל איך עושים את זה? ● חלק מהמומחים סבורים כי התקרבות לגוש השמאל-מרכז הציוני תיצור אווירה של שותפות ותעודד הצבעה במגזר ● אבל יש המאמינים כי ההסתה נגד חברי הרשימה דווקא פעלה לטובתם בסיבוב הקודם ● במקביל, התמקדות הרשימה בנושאים אזרחים ולא לאומיים מוכיחה את עצמה

עוד 828 מילים

סוגרים עשור

מקראתיזם? אני מעדיף ביביזם

1

משטר ליברל-דמוקרטי מושתת על עקרונות יסוד:

שלטון הרוב, ביצור זכויות המיעוט מפני פגיעת הרוב, שריון זכויות אדם ואזרח (במשטרים דמוקרטיים רבים מדובר בשריון זכויות האדם והאזרח במסגרת חוקה), שוויון לפני החוק, הזכות להליך פלילי הוגן, הפרדת רשויות (מחוקקת, מבצעת ושופטת), עצמאות מערכת המשפט וכן כיבוד הדדי בין 3 הרשויות.

2

אלו הן זכויות האדם והאזרח המקובלות במשטרים ליברל-דמוקרטיים וכן במשטרים סוציאל-דמוקרטיים:

הזכות לחיים, הזכות לשלמות הגוף, הזכות לבחור ולהיבחר, הזכות לחירות מפני מאסר או מעצר שרירותי, הזכות להליך פלילי הוגן, חופש הביטוי לרבות חירות ההפגנה וחופש העיתונות, חופש התנועה, הזכות לפרטיות, הזכות לכבוד האדם (ממנו נגזרת הזכות לשוויון לפני החוק וכן לשוויון הזדמנויות), הזכות לשם טוב, חופש המצפון לרבות חופש הדת והפולחן, זכות הקניין ובמשטרים ליברל-דמוקרטיים לא מעטים וכן במשטרים סוציאל-דמוקרטיים, מוכרות גם זכויות יסוד לקיום בכבוד לרבות הזכות לחינוך, הזכות לבריאות ואף הזכות לדיור.

3

מדובר בזכויות אדם ואזרח שהן זכויות יסוד חוקתיות, כלומר: זכויות יסוד שמעוגנות במסגרת חוקה בדמוקרטיות חוקתיות כדוגמת ארצות הברית, קנדה, גרמניה וצרפת ולכל הפחות זכויות יסוד שבוצרו והוכרו מכוחה של מסורת דמוקרטית בדמוקרטיות פרלמנטריות כדוגמת בריטניה. תחומי התפרשותן שנויים במחלוקת לא אחת.

מדובר בזכויות אדם ואזרח שהן זכויות יסוד חוקתיות, כלומר: זכויות יסוד שמעוגנות במסגרת חוקה בדמוקרטיות חוקתיות כדוגמת ארצות הברית, קנדה, גרמניה וצרפת, ולכל הפחות זכויות יסוד שבוצרו והוכרו מכוח מסורת דמוקרטית

גם מידת האיזון בין זכויות יסוד מתנגשות אינה אחידה בכל מדינה דמוקרטית (חופש ההפגנה מול הזכות לפרטיות, חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב, חופש הפולחן מול הזכות לשלמות הגוף כשמדובר בטקס ברית-מילה למשל, זכות הקניין מול הזכות לשוויון ועוד).

4

עקרון יסוד נוסף שהוכר כתשתית לקיומם של משטרים ליברל-דמוקרטיים וכן סוציאל-דמוקרטיים הוא כמובן טוהר המידות. אחד המדדים המרכזיים לבחינת עוצמתה של דמוקרטיה (או לגבי מידת הידרדרות המשטר הדמוקרטי) הוא היקף השחיתות.

עקרון יסוד נוסף שהוכר כתשתית לקיומם של משטרים ליברל-דמוקרטיים וסוציאל-דמוקרטיים – הוא כמובן טוהר המידות, והוא אחד המדדים המרכזיים לבחינת עוצמת הדמוקרטיה (או מידת הידרדרות המשטר הדמוקרטי)

מכאן אחת הסיבות למשברים במדינות כדוגמת איטליה, דרום קוריאה וכן מדינת ישראל (שהיא עדיין דמוקרטיה מקרטעת ללא הגדה המערבית, שבה כמובן לא מתקיים משטר דמוקרטי אלא משטר צבאי נוקשה תוך יצירת מערכות חוק נפרדות בהתאם למוצא אתני שונה. זאת בהנחה שניתן בכלל לדבר עוד על הפרדה בין מדינת ישראל הריבונית בקווי 1967 לבין הגדה המערבית).

5

לצד התעקשות ממשלי נתניהו לבצר ולהעמיק את המשטר הצבאי בגדה ואת קיומן של 2 מערכות חוק נפרדות ושונות בהתאם למוצא אתני שונה (ההפך המוחלט ממשטר דמוקרטי), לצד קיומם של מעצרים מנהליים (שלילת חירות ללא הליך פלילי הוגן), לצד רדיפת ארגוני זכויות אדם ואזרח, לצד יצירת דה לגיטימציה של דעות פוליטיות מנוגדות לתפיסה הפוליטית השלטת ("השמאל" כמילת גנאי), לצד הקפדה על תבערת שיסוי קבועה כלפי המיעוט הערבי, לצד אפלייה שיטתית ומקיפה של המיעוט הערבי, לצד אפליית להט"ב שעדיין נמשכת בתחומים שונים, לצד פגיעה חמורה בחופש הדת והמצפון בעטיו של  המונופול האורתודוקסי בתחומי הנישואין והגירושין ובתחומים נוספים שנובעים מהעדר הפרדה בין הדת האורתודוקסית למדינה, לצד אפליית הנשים שנובעת מכך, לצד כפיית שירות צבאי על חלק מהאזרחים הצעירים מחד תוך הענקת פטור לא שוויוני בנדון מאידך, לצד הימנעות מחובת לימודי ליבה דמוקרטיים ואזרחיים במערכות חינוך אתנוצנטריות ולצד מורים שחוששים להביע דעות נגד הכיבוש, נגד שלילת זכויות אדם, נגד פגיעה בחפים פלסטינים, נגד מיליטריזם ולאומנות ונגד גזענות – לצד כל אלו ולצד תרבות מיליטריסטית, לאומנית ואתנוצנטרית חלולה (שעטופה בהתקרבנות צדקנית) – נדמה שהשבוע נחצו שלושה קווים אדומים נוספים בדרך לריסוק המוטיבים הדמוקרטיים שנותרו במדינת ישראל.

ואלו הם 3 הקווים האדומים שנחצו השבוע:

א

כמעט מבלי משים, עברו מתחת לרדאר התבטאויות שר החינוך בעד משטר אפרטהייד (תוך שהביקורת המוצדקת והמבורכת שהוטחה בו, התמקדה בדבריו האיומים על הטרוסקסואליות "נורמלית וטבעית" בניגוד לאופציות הלהט"ביות שאינן נורמליות וטבעיות בעיניו).

התבטאויות שר החינוך בעד משטר אפרטהייד עברו השבוע מתחת לרדאר (תוך שהביקורת המוצדקת שהוטחה בו, התמקדה בדבריו האיומים על הטרוסקסואליות "נורמלית וטבעית" בניגוד לאופציות הלהט"ביות שאינן נורמליות וטבעיות בעיניו)

ההפגנות החשובות נגד דברי ההבל של השר החשוך התמקדו בנושא הלהט"בי. זה חשוב מאין כמוהו. אך לא נערכה אפילו הפגנה אחת ולא התקיים שיעור גינוי אחד לדבריו החמורים בדבר חזון האפרטהייד שבמסגרתו יחיו במדינת ישראל העתידית מיליוני פלסטינים ללא אזרחות מלאה ושוויונית וללא הזכות לבחור ולהיבחר לפרלמנט.

ב

יושב ראש סיעת השלטון, חבר הכנסת מיקי זוהר (שהתבטא בעצמו בעד חזון האפרטהייד בזמנו), הסביר שאם בג"צ יורה ליושב ראש הכנסת לכנס את מליאת הכנסת, אין חובה לציית להוראה זו. שוטרים לא יישלחו ללשכתו של אדלשטיין, הסביר הדובר הנרצע של המתבצר מבלפור, ולכן אין ממה לחשוש.

יושב ראש סיעת השלטון, חבר הכנסת מיקי זוהר (שהתבטא בעצמו בעד חזון האפרטהייד בזמנו), הסביר שאם בג"צ יורה ליושב ראש הכנסת לכנס את מליאת הכנסת, אין חובה לציית להוראה זו

זהו כמובן ניתוץ מוחלט של עיקרון הפרדת הרשויות, של עיקרון הכיבוד ההדדי בין הרשויות, של עיקרון השוויון לפני החוק (כולם חייבים לציית לבג"צ. חוץ ממספר מורמים מעם. וחמור מכך: יש להפר הוראת בג"צ אם זו עלולה לפגוע בניסיונות הנאשם מבלפור להימלט מהעמדה לדין כמו כל נאשם) ושל תשתית המשטר הדמוקרטי.

ממיקי זוהר אין לצפות לדבר. אך יש לזכור את עוצמת השפל הנורמטיבי של האיש שמינה אותו להיות יושב ראש סיעת הליכוד בכנסת ושתק מול דבריו המחרידים (שביטאו כמובן את רצונו של הממנה). זהו שפל כה מסוכן וכה נורא. וכל אנשי גוש התמיכה הפרלמנטרי בנאשם המתבצר שתקו ולא אמרו דבר.

ג

המורה האמיץ לאזרחות, ד"ר מאיר ברוכין, פוטר מבית הספר מקיף ט' בראשון לציון, מפני שהעז להביע דעות הומניסטיות בסיסיות: התנגדות נחרצות לפגיעה בחפים (גם כשהם פלסטינים), התנגדות לשליטה צבאית על מיליוני נתינים, התנגדות לגזענות חשוכה וכן התנגדות למיליטריזם לאומני. מקארתיזם? זוהי הגדרה לא רעה. אני מעדיף את ההגדרה: ביביזם. זו הגדרה שטומנת בחובה מינוי של הרב פרץ לתפקיד שר החינוך תוך הפחדת מורים הומניסטיים ואף פיטוריהם ממערכת החינוך המבועתת שבראשה עומד הרב החשוך.

מקארתיזם? זוהי הגדרה לא רעה. אני מעדיף את ההגדרה: ביביזם. זו הגדרה שטומנת בחובה מינוי של הרב פרץ לתפקיד שר החינוך תוך הפחדת מורים הומניסטיים ואף פיטוריהם ממערכת החינוך המבועתת שבראשה עומד הרב החשוך

התלמידים כמובן לא יוכלו לדעת אם מוריהם דוברי אמת או שמא הם מדברים מתוך חרדה צייתנית למקום עבודתם. ככה זה בסין. ככה זה באיראן. ככה זה היה בתקופת מקארתי בארצות הברית.

ככה זה במדינת ישראל בשנת 2020.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 952 מילים
עודכן לפני שעתיים

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

החיים במדינת ישראל מלווים בימי זיכרון והנצחה ציבוריים ואישיים, אך איך מנציחים אישה שנרצחה בידי הבעל או החבר לשעבר - כאשר בני המשפחה חשים לעתים בושה או אשמה? ● כעת, יותר ויותר משפחות של קרבנות אלימות פועלות להנצחת הבת, האם או האחות שנלקחה ● "אני מספרת על חייה של בתי ולא על מותה, כי אני רוצה שאנשים יזכרו אותה, את מי שהיא הייתה" ● "היום, יותר אנשים מוכנים להקשיב"

עוד 2,028 מילים

נתניהו מתלבט בין קמפיין אוחנה לקמפיין אפריל

ראש הממשלה מתלבט כרגע איזה קמפיין עדיף ל-42 ימים שנותרו עד הבחירות ● ״קמפיין אוחנה״ משמעותו מלחמה רבתי ברשויות החוק, מה שיעורר את הבסיס הליכודי אבל עלול להבריח את הימין הרך ● ״קמפיין אפריל״, לעומת זאת, אמור לשחזר את מסע הבחירות באפריל 2019, שהביא לליכוד 35 מנדטים ● כך או אחרת, נתניהו בונה על ההכרזה של פוטין בגן סאקר ביום חמישי ● פרשנות

עוד 661 מילים

חסינות בררנית אולפן שישי יוצא להגנת חיים כץ

פרשני חדשות 12 ערכו באולפן שישי דיון נרחב על בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ והעריכו פה אחד כי היא תאושר בכנסת ● מבחינת כל הפרשנים, ללא יוצא מהכלל, כץ בכלל מואשם בסעיפים זניחים שקשורים בעבודתו כחבר כנסת ● רק דבר אחד חשוב שכחו לספר לצופים: על המעשים החמורים המיוחסים לכץ בכתב האישום ● כך נראה כלי תקשורת בבעלות בעלי הון, המתגייס במלוא עוצמתו כדי להגן על קשרי הון-שלטון ● פרשנות

עוד 1,609 מילים ו-2 תגובות

הוועדה תפסול, בג"ץ יאשר

ועדת הבחירות המרכזית תפסול כמעט בוודאות את מועמדות ח"כ היבא יזבק מהרשימה המשותפת ● תקדימי העבר מלמדים שאם יזבק תתנצל על כך שכינתה את סמיר קונטאר שאהיד, ותביע תמיכה רפה במדינה - היא תוכל להתמודד, כמו קיצוניים אחרים מימין ומשמאל ● השאלה היא אם ההלכות המשפטיות בעניין פסילת מועמדים יגברו, או עמדתה המפורשת של נשיאת העליון חיות, לפיה יזבק תומכת טרור ● פרשנות

עוד 1,500 מילים

שירותי הדואר העוקב שמספק דואר ישראל לעוברי דירה לא עובדים - והלקוחות זועמים ● במשרד התקשורת טוענים שקיבלו רק תלונות בודדות לגבי כשלים בשירות הזה ● אלא שלפי סקר נרחב לא מדובר "בתלונות בודדות" ורוב הלקוחות לא מרוצים ● וזוהי רק עוד אחת מהתלונות השכיחות נגד הדואר, שמתקשה לתפקד בעידן השירותים המתקדמים, המשלוחים המהירים והקניות הרבות ברשת

עוד 2,404 מילים ו-1 תגובות

בליכוד מכחישים דיווח לפיו בן-גביר ימונה לשר בתמורה לפרישתו מהמירוץ

המליאה תצביע על הקמת ועדת כנסת בשלישי הבא ● גנץ: אין תחתית שנתניהו לא יגיע אליה בשביל חסינות ● נתניהו: אדלשטיין נפל למלכודת השמאל ● רויטל סויד: אדלשטיין כובל את המערכת לסד זמנים לחוץ ● ועדת הבחירות הורתה להסיר סרטון תעמולה מהפייסבוק של רוה"מ ● נדחתה עתירת כחול לבן נגד שיבוץ יברקן בליכוד

עוד 42 עדכונים

הוויתור של העבודה-מרצ על סתיו שפיר והתנועה הירוקה עלול לעלות להם במצביעים רבים ● עם מספר ח"כים שמתהדרים באג'נדה ירוקה, כחול-לבן מתחרה על קולותיהם של שוחרי הסביבה ● פרשנות

סתיו שפיר עשתה את הדבר הנכון. בעת הזאת אין מקום לריצה עצמאית של תנועה ירוקה לכנסת. לפי כל הסקרים, הציבור עדיין לא בשל להצבעה למפלגה שהדגל הסביבתי מונף בראש התורן שלה, ועכשיו זה לא הזמן לניסיונות.

שפיר אמרה כל הזמן שהגדלת הגוש צריכה לעמוד לפני כל שיקול אחר, וברגע האמת קיימה. יהיו שיאמרו שהבינה שאם תרוץ לבד היא תתבזה, אבל בפוליטיקה הישראלית כבר נעשו מהלכים מופרכים מזה בשם האגו ותאוות הנקם.

שפיר, אני מנחש, עוד תחזור – בפוליטיקה בארץ מעמדו של מי שעולה ליציע נוטה להתחזק – אבל השאלה המערכתית היא לאן הולכת הסביבה בפוליטיקה.

שפיר עומדת בראש התנועה הירוקה. בעשור ומשהו האחרונים התנועה הירוקה התמודדה כמעט בכל מערכות הבחירות: ב-2008 היא רצה לבד וגרפה 27 אלף קולות, ומאז חברה לישויות פוליטיות שונות במרכז-שמאל.

פעם לתנועה של ציפי לבני; משם יחד עם לבני הפכה לחלק מהמחנה הציוני; אחר כך, בראשות שפיר, הייתה חלק מהמחנה הדמוקרטי/מרצ; עכשיו, לראשונה מזה שנים, התנועה הירוקה נשארת בלי מסגרת מפלגתית. המשמעות, להערכתי: עשרות אלפי מצביעים עם השקפת עולם סביבתית מוצקה מחפשים בית.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

ב-2 במרץ בלילה, בהעבודה-גשר-מרצ עלולים לגלות שהפסידו חלק מהרבבות האלה. את העיסוק בקטנוניות של מרצ ופרץ אשאיר לפרשנים הפוליטיים. אבל גם ברמה הפוליטית הקרה, ייתכן שטעו בכך שלא שריינו מקום לשפיר ולתנועתה.

שפיר מעצבנת הרבה אנשים, אבל גם פופולרית בקרב רבים אחרים. בפריימריז בעבודה היא הגיעה למקום השני לפני איציק שמולי. השילוב שלה עם יעל כהן פארן, ח"כית חרוצה וירוקה בלתי נלאית, התקבל באהדה בקרב שוחרי הסביבה.

מדובר באלקטורט שרובו מגדיר את עצמו כמרכז-שמאל, וההבדלים בין כחול-לבן למרצ-עבודה בתחום המדיני או החברתי פחות מעניינים אותו מסוגיות כמו משבר האקלים, משבר התחבורה וזיהום אוויר.

אם באיחוד מפלגות השמאל היה נמצא מקום לתנועה הירוקה, רוב הקהל הזה היה שמח לתת לו את הפתק; עכשיו יש סיכוי לא מבוטל שהם ינדדו לכחול-לבן.

מיקי חיימוביץ', בעבודה קשה ומסירות אותנטית לתחום, הצליחה למתג עצמה בתוך זמן קצר בתור הדמות הפוליטית-סביבתית הבולטת בעידן שאחרי דב חנין; גם ח"כ יעל גרמן עוסקת באופן אינטנסיבי בשרפות פסולת בשטחים הפתוחים; פרופ' אלון טל, מראשי התנועה הירוקה בעבר ודמות סביבתית בולטת, משתייך גם הוא לכחול-לבן; והח"כ הצעיר רם שפע כבר לכד תשומת לב כשנסע במשך חודש בתחבורה ציבורית והתחייב להקדיש חלק גדול מעבודתו למחדל הזה.

כשמחברים את כל זה לעובדה שלכחול-לבן יש סיכוי להיות מפלגת שלטון, מקבלים פיתוי אמיתי שמצביעים ירוקים רבים יתקשו לעמוד בו. באיחוד השמאל אולי חסכו מקום על שפיר, אבל עלולים לגלות שכנגדו איבדו אפילו שניים.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר.

מעבר לתחשיבים הנקודתיים של הבחירות הקרובות, ברור שבתנועה הסביבתית – בדיוק כמו בציונות הדתית וכמו בשמאל – יצטרכו לעבוד קשה כדי להמציא את עצמם מחדש בטווח הפוליטי הרחוק יותר

לכאורה, סביבה היא העתיד: תשאלו את גרטה ת'ונברג ומיליוני הצעירים שיוצאים לרחובות בעקבותיה. השאלה אם ואיך זה יכול לבוא לביטוי גם בארץ.

האם לתנועה שמציבה סביבה לפני הכל יש גם אג'נדה מדינית מוצהרת? אם כן (ובהנחה שמדובר באג'נדה שממוקמת בשמאל), זה אומר שמוותרים מראש על כל שוחרי הסביבה בימין ובמגזר הדתי ומנציחים את המשבר הסביבתי כ"בעיה של סמולנים"; אם לא מצהירים על סדר יום מדיני, המשמעות היא מפלגת בת יענה שמתעלמת מהסוגיה הבוערת של הכיבוש והסכסוך הישראלי פלסטיני.

עד היום, איש לא הצליח לרבע את המעגל הזה; בכלל לא בטוח שזה ישתנה בשנים הקרובות.

עוד 556 מילים ו-1 תגובות

מסתמן: מליאת הכנסת תדון בהקמתה של ועדת הכנסת רק בעוד למעלה משבוע

אדלשטיין טרם השיב לפנייה שקיבל להביא לכינוס המליאה; המשמעות - דחייה בדיון על חסינות נתניהו ● על רקע לחציו של ראש הממשלה נתניהו שיפרשו, עוצמה יהודית תדון מחר בהמשך דרכה הפוליטית ● עמיר פרץ: העבודה-גשר-מרצ תמשיך לפעול כסיעה מאוחדת גם אחרי הבחירות ● ליברמן סירב לברך לשלום את של מירי רגב ואמר לה: "אני אומר שבוע טוב רק לבני אדם"

עוד 19 עדכונים

ליאו פאלש היה רק בן 16 כאשר סייע להציל את בית הכנסת הפורטוגזי של הולנד מידי הנאצים ● בנו, בראם, לא היה מודע במלואו לתפקידו המרכזי של אביו בסיפור ● כתב זמן ישראל ליווה אותו בביקור מיוחד במקום, שבמהלכו היסטוריונים סיפרו לו על גבורת אביו ועל תולדות משפחתו בשואה ● סגירת מעגל ב"אסנוגה" של אמסטרדם

עוד 1,328 מילים ו-1 תגובות

"אם בובר היה בחיים, הוא היה מוטרד מאוד מהמצב הפוליטי"

ספר חדש אודות מרטין בובר מחבר בין חייו האישיים לפילוסופיה שלו ולדעותיו הפוליטיות ● לדברי המחבר, פרופ' פול מנדס-פלור, "בובר האמין שהקמת מדינה יהודית עתידה להוביל לבידוד רב יותר של היהודים ולהתאבדות רוחנית ופוליטית" ● "התפיסה האקזיסטנציאלית שלו נולדה כשהיה בן שלוש, כאשר אמו עזבה את אביו לטובת קצין רוסי"

עוד 1,377 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה