מה? מה פתאום

הפגנה בתל אביב נגד השחיתות השלטונית, 2018 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit
הפגנה בתל אביב נגד השחיתות השלטונית, 2018

פייסבוק מזכיר לי שהיום לפני שנתיים יצאנו להפגנה הגדולה ברוטשילד, שהגיעה אחרי הפגנות פ"ת שהתקשורת החרישה והמשטרה דרסה. ברוטשילד זה היה שונה. ההפגנה סחפה המונים. אנשים הרגישו שנפל דבר.

בשובי הביתה כתבתי:

"המונים צעדו בשדרה עם שלטים ובלי. לא אנרכיסטים ולא מתנחלים פריבילגים בהסעות מאורגנות של מועצת יש"ע. אנשים כמוך, אדוני, וכמוך גבירתי, אזרחים שומרי חוק שחיים חיים קטנים בלי לגנוב ובלי לתחמן ובלי יועצים בצמרת, וטוב לנו ככה, רק אתם שם בצמרת הבעיה שלנו. אתם הדג שמסריח מזנב עד ראש."

אוי, התמימות.

מפעם לפעם עולות אצלי תזכורות להפגנות שונות ועקביות נגד השחיתות, כלומר נגד נתניהו, מאסטר השחיתות. הנה כאן ההפגנה תינוקת, כאן היא זוחלת ופה כבר עומדת על רגליים נידפות אבל עומדת, והנה היא צועדת על רגליה לקראת השינוי המיוחל. לא עוד שחיתות.

אלה היו הפגנות מנומסות, משום מה זה תמיד מעורר לעג, כאילו זה לא נחשב אם לא דפקת למישהו מקל של דגל בראש. מפגיני מרכז-שמאל יצאו לרחוב ושבו כלעומת שבאו ולמחרת גם נתניהו חזר כמו שפעת בחורף והנה הוא שוב יושב בראש שולחן הישיבות או עולה למטוס כשידו מולחמת ליד רעייתו ובעקבותיהם 11 מזוודות, כאילו לא מרחף מעל שיערו הכחול ענן כבד של שוחד, מרמה והפרת אמונים. יש גם הכשר בד"צ של האגף החרדי. לאלוהים פתרונים.

למחרת גם נתניהו חזר כמו שפעת בחורף, והנה הוא שוב יושב בראש שולחן הישיבות או עולה למטוס כשידו מולחמת ליד רעייתו ובעקבותיהם 11 מזוודות, כאילו לא מרחף מעל שיערו הכחול ענן כבד

הפגנות בכיכר רבין, הפגנות ב'הבימה', הפגנות ברחבת מוזיאון ת"א, הפגנות רוטשילד עם נחיל אדם ממושמע מדי, ובכל זאת התקווה גאתה, הן אפשר ובג'יפ שעבר שאגו בחורים כי נגמר? תהלוכת המפגינים חצתה את תל-אביב והסתיימה בכיכר רבין. בהמשך התרחבה לערים נוספות, שבוע אחר שבוע, אפילו התקשורת נכנעה ושידרה אייטם מתחת לאפם של הבעלים.

אבל היתה בעיה שאיש לא צפה: ראש הממשלה נתניהו חסר את הגן המתבייש. הוא כבר התבייש במשרד. שאנחנו נתבייש.

הפגנה רדפה הפגנה, הקהל יצא מהבית בהמוניו, אנשים נולדו ומתו, תינוקות בגרו והזדקנו בציפייה לשתי קדנציות והביתה, כמו שהבטיח נתניהו ברגע של חולשה, שאם זה ייגמר- נגמור את זה יפה.
נאדה.

הפגנה רדפה הפגנה, הקהל יצא מהבית בהמוניו, אנשים נולדו ומתו, תינוקות בגרו והזדקנו בציפייה לשתי קדנציות והביתה, כמו שהבטיח נתניהו ברגע של חולשה, שאם זה ייגמר- נגמור את זה יפה. נאדה

מר שחיתות יוצא לבחירות שלישיות תוך שנה. אולי אחרי זה נצא לסיבוב הופעות בעולם, זה כל כך מוצלח, הטקסטים כבר הוכיחו את עצמם, למה לעצור? ישראל היא הסופר-גרופ של הבחירות ונתניהו סולן מכור וגמור שמסרב להרפות למרות שהובס פעמיים.

היתה פעם שמועה שפול מקרתני מת אבל נתניהו עוד שר ובועט לדמוקרטיה בראש, ואם צריך הוא יחלק פלאיירים בכניסה לבניין שלכם ויעשה מגדעון סער קרטושקס. עד כדי כך הוא נואש.

אנחנו מעטים בקרב החשוב הזה נגד המנהיג המושחת. דור הצעירים הנוכחי כבר נולד לעידן נתניהו. הוא בקושי מכיר מנהיגים אחרים אלא כשמות של רחובות: בן גוריון, משה דיין, אפילו רבין הוא שמועה בשבילם.

מר שחיתות יוצא לבחירות שלישיות תוך שנה. אולי אחרי זה נצא לסיבוב הופעות בעולם, זה כל כך מוצלח, הטקסטים כבר הוכיחו את עצמם, למה לעצור? ישראל היא הסופר-גרופ של הבחירות ונתניהו סולן מכור וגמור

בנסיבות האומללות האלה נתניהו הוא הבן גוריון של דורם. הם לא מוכנים להחליף מנהיג מיתולוגי באחד משום מקום כמו הרמטכ"ל גנץ, הרמטכ"ל אשכנזי והרמטכ"ל יעלון. תנו להם להזריק את הסם שהתרגלו אליו. הם ג'אנקים והם לא מכירים חיים בלעדיו. אפשר היה לראות את זה בהפגנות. נתניהו דיבר על הפיכה שלטונית והם האמינו, הוא שלח אותם להבעיר אש והם נענו.

נתניהו יודע שאין לו סיבה להרים ידיים. יש יועץ זוחל וקהל שבוי עצום שלא מוכן לשינוי מנהיגות וישים ידו באש עבורו, אם צריך, ויש לו תקשורת עצלה שעוד רואה בו קוסם מתחת לאיפור הכבד והעיניים המפלבלות. אז מה אם הוא לא מתראיין? יזרמו אתו. הוא מאוד נפגע שקרן מרציאנו שאלה אותו בחוצפה אם יבקש חסינות והוא נאלץ לגמגם 'מה? מה פתאום?'

מאז הוא חוסך לעיתונות עבודה ונואם לייב לפייסבוק. התקשורת צריכה רק לשתף ולהוסיף תגובה של גנץ. לא חובה.
פוליטיקאי נשך עיתונאים זו ידיעה?
וראש ממשלה שקרן סדרתי?
ותגידו, שוחד, מרמה והפרת אמונים זה בעיה?
ותיק הצוללות שכל המקורבים חשודים בו זה… טוב, לא משנה. הוא רגיש עכשיו.

אז מה אם הוא לא מתראיין? יזרמו אתו. הוא מאוד נפגע שקרן מרציאנו שאלה אותו בחוצפה אם יבקש חסינות, והוא נאלץ לגמגם 'מה? מה פתאום?'. מאז הוא חוסך לעיתונות עבודה ונואם לייב לפייסבוק

ובכלל, למה לנו להיות מדינה רגילה שמתפקדת למען אזרחיה אם אפשר להסתפק בכל האושר המופרז הזה של בחירות חוזרות ונשנות עד שנבין שהעם עם בנימין נחום-תקום נתניהו, המתנה שלא מפסיקה להירקב על המדף.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 709 מילים
סגירה