פינת זיכרון לנער עאדל חטיב

"קונים כאן אקדח במחיר של פלאפל"

הסיוט של שפרעם

עאדל חטיב בן ה-17 היה פעיל בפרויקט "עיר ללא אלימות", שחלם להוציא רישיון ולמצוא אהבה ● בשבוע שעבר נמצאה גופתו בשטח פתוח בעיר שלו, שפרעם, ומאז המקום כמרקחה ● עומר שרביט יצא בעקבות סיפור חייו הקצרים של עאדל, והרצח שפתח את כל הפצעים בעיר הוותיקה: מהטבח שביצע שם חייל יהודי, דרך הקיצוצים בחינוך וברווחה, ועד התחושה הכללית שמדינה שלמה רואה את הקשיים במגזר הערבי - אבל מעדיפה להסיט את מבטה

יום שלישי, שעת צהריים בשפרעם. בקצה המזרחי של העיר, סמוך לכביש המוביל צפונה לאעבלין, תלמידות שסיימו את יום הלימודים מתגודדת סביב בור בשטח פתוח. הן שותקות, בוהות בשקע שנפער באדמה, ונראה שהן בהלם ממה שקרה במקום הזה בשבוע שעבר. סרט אדום עדיין מקיף את זירת הרצח שאירע שם.

בשעות הערב של יום רביעי בשבוע שעבר, קיבל תושב העיר עאדל חטיב בן ה-17 שיחת טלפון מסוכנת שקראה תיגר על אומץ לבו. הוא נענה לאתגר המפוקפק, וכשהגיע לפגוש את מי שככל הנראה זימן אותו לכיכר עין עאפיה הסמוכה, נרצח באופן אכזרי.

גופתו של עאדל חטיב נמצאה ביום חמישי בערב. במשטרה אומרים כי הוצא צו איסור פרסום על פרטי החקירה, ומציינים כי ארבעת החשודים, בני 18-24 יישארו במעצר עד יום חמישי השבוע.

כך קרה שהעיר הפסטורלית, שמשתרעת על פני 7 רכסים וגובלת בקריית אתא ממזרח, התעוררה בסוף השבוע שעבר לסיוט שנקרא "האלימות בחברה הערבית".

מפגשים שבועיים של בני נוער

עאדל חטיב
עאדל חטיב

אחר הצהריים באותו יום שלישי השבוע, מתכנסת במתחם העירייה חבורת בני נוער למפגש שבועי, במסגרת תכנית "עיר ללא אלימות". פני המשתתפים נפולות.

"כבר הרבה זמן אנחנו מרגישים שיש עלייה באלימות בקרב בני נוער. אנחנו רואים את זה", אומרת לי אחת המשתתפות במפגש.

הנער שנרצח, עאדל, נהג להגיע בקביעות בדיוק למפגשים האלה שמנסים להגביר את האמון במסוגלות של בני הנוער, ולחבר אותם לשאיפות ולהגשמת מטרות.

ביום האחרון של חייו חזר עאדל מעבודתו והלך לעזור לחבר במטלה אחרת, עד שקיבל את אותה שיחת טלפון. הנער יפה התואר הונשר בכיתה י' מבית הספר המקיף ג', על רקע ציונים נמוכים. בשנה האחרונה עבד עאדל בסדנת גבס עם סבו, רכב על סוסים, ואהב לרקוד דבקה לצלילי שירי עם.

לפי מקורביו, עאדל חלם להגשים מטרות קרובות, להוציא רישיון ולרכוש מכונית, להשלים בגרויות, לגדל זקן ולהפוך מנער לגבר. וכמו כולם, גם למצוא אהבה.

קרוביו תיארו אותו גם כ"פילנתרופ", כפי שנהג באותו אחר צהריים כשנחלץ לעזרת חברו, וכנער דומיננטי, שהפגין סימני מנהיגות חברתית, שלמרבה האירוניה באו לביטוי גם במפגשים של "עיר ללא אלימות".

במותו הותיר אחריו אבא, פחח, אמא, שעובדת בבית אבות, וארבע אחיות.

מכריו של הנער, שהלווייתו נערכה ביום שישי האחרון, מחזיקים בטן מלאה על העדפת בתי הספר להיפטר ממי שלא מוציא ציונים טובים, ועל משרד החינוך שסגר את תכניות החינוך הלא פורמלי לנוער בסיכון, שאליו השתייכו ככל הנראה הרוצחים, נערי רחוב. על כך בהמשך.

השטח הפתוח שבו נמצאה גופת הנער עאדל חטיב (צילום: ללא)
השטח הפתוח שבו נמצאה גופת הנער עאדל חטיב

אירוע של אחווה ופיוס

דווקא מהשפל שקטל את עאדל, נבט בשפרעם אירוע של אחווה ופיוס שכמוהו לא ראתה העיר שנים. באחר הצהריים של יום שלישי השבוע, הגיע אשרף, אביו של עאדל, למתחם הכנסייה הקתולית. נלוו אליו קרובי משפחתו המוסלמים.

"באנו להודות לנוצרים שעיכבו את חגיגות הדלקת עץ האשוח", אומר לי אשרף בקול מהוסס, בעודו נכנס פנימה לפגוש את נשואי הפנים שהגיעו כדי לחזק אותו.

ואכן, הנוצרים בעיר השהו את חגיגות חג המולד, שהיו אמורות להתחיל בסוף השבוע האחרון, כדי לא לפגוע במשפחה האבלה. הדלקת עץ האשוח הגדול שליד הכנסייה, שמציינת את פתיחת אירועי חודש חג המולד, נדחתה ליום רביעי.

הנוצרים בשפרעם מהווים כמעט שליש מתושבי העיר, 60% מהתושבים הם מוסלמים, והשאר דרוזים ובדואים. הכנסייה הקתולית ממוקמת במרחק של כמה פסיעות מבית הכנסת העתיק והמצודה הצלבנית של שפרעם.

במפגש המחווה שהתקיים שם דיברו, בין היתר, ראש העיר אורסאן יאסין, הכומר של הכנסייה היוונית קתולית, אנדראוס בחוס, וגם הכומר הפרוטסטנטי, פואד דאער. הם ניסו לנחם ולחזק את אשרף, שישב שם בשקט ואסונו ניכר עליו.

שפרעם (צילום: עומר שרביט)
מימין: אשרף חטיב, הכומר אנדראוס בחוס וראש העיר אורסאן יאסין

מסחר שוקק ושופינג

שפרעם ממוקמת ממש במקביל לקריות, ממערב להן. העיר שמונה 42 אלף תושבים, מתוחמת ממערב על ידי כביש 70 שעולה צפונה, ומדרום על ידי כביש 79 שמוליך מערבה לנוף הגליל ונצרת.

שני הכבישים האלה, שנסללו לפני ארבעה עשורים, די חנקו את אדמות העיר שנאלצה להתכווץ ממאה ומשהו אלף דונם לכ-20 אלף לטובת קרית אתא והיישובים שמדרום.

כחלק מהמחאה על הפקעת האדמות, בשפרעם התכנסו ראשי המועצות הערביות, כגון תופיק זיאד ראש העיר נצרת, כדי לדון בשביתה של יום האדמה הראשון ב-1976, בזמן ממשלת רבין הראשונה.

גם היום, הכניסה הדרומית לעיר מוליכה לדרך מחמוד דרוויש, אך מי שמגיע לשם בפעם הראשונה יתקשה לקשר אותה עם לאומנות פלסטינית, ובטח שלא עם אלימות. יותר בכיוון של מסחר שוקק, שופינג וכמובן שפע של הסעדה.

כבר בכניסה מתנוסס מצד ימין מותג מוכר, מרכז קניות אל נחלה, השייך למפעל הקפה שנמצא באזור התעשייה של העיר. גם בהמשך אפשר לראות תכונה מסחרית, וכל הבנקים הגדולים עדיין מחזיקים סניפים בעיר. לאומי אפילו שניים.

שפרעם (צילום: עומר שרביט)
מפעל הקפה נח'לה בשפרעם

"אצלנו אין אמצע"

זוהיר כרכבי פוגש אותי ליד בניין העירייה. איש חד"ש, חבר מועצה מטעמה. קומוניסט, לכאורה, שמאלני, אבל מסביר ש"אצלנו אין אמצע. או שאתה שמאלני או שאתה אסלאמי".

כבן למשפחת בנקאים ויועץ השקעות לשעבר בבנק לאומי, הוא אפילו נותן מחמאות לנתניהו ("היה שר אוצר טוב"), וכחבר ועד הבנק בזמנו, הוא מרעיף שבחים על יו"ר הוועד המיתולוגי שלו, לואי רוט ("אין היום אנשים כאלה, הוא היה משהו מיוחד והשיג זכויות רבות לעובדים").

חד"ש היא כיום אופוזיציה בעירייה, ומחזיקה 2 מנדטים מתוך ה-15.

שאר הרשימות בעיר הן מקומיות עדתיות, והתפקידים מחולקים לפי משקלן של העדות בעיר: ראש העיר מוסלמי, ממלא מקומו הוא נוצרי והסגן הוא דרוזי. כרכבי עצמו נוצרי ("במקור, אבל זה לא חשוב לי").

בבחירות האחרונות, יותר מ-60% מתושבי העיר הגיעו לקלפי. רוב הקולות הלכו לרשימה המשותפת, וישראל ביתנו קיבלה 11% מפתיעים, בזכות בן העיר הדרוזי שהפך לחבר כנסת במפלגה, חמאד עמאר. עם זאת כרכבי ממהר להבהיר שליברמן מעולם לא ייצג אותו אישית ("הוא שונא אותנו").

עץ אשוח בעיר העתיקה בשפרעם. חגיגות הכריסמס נדחו בכמה ימים בעקבות האבל של המשפחה המוסלמית
עץ אשוח בעיר העתיקה בשפרעם. חגיגות הכריסמס נדחו בכמה ימים בעקבות האבל של המשפחה המוסלמית

סמטאות שוממות

כרכבי מחזיק שורשים עמוקים במקום, וסבו היה ראש העיר מ-1910 עד 1933.

מבניין העירייה יצאנו לשפרעם העתיקה. הסמטאות שוממות במהלך היום, ורק הסנדלר הישיש עדיין פותח את החנות עד שעות הצהריים. אפשר לראות כאן שלט היסטורי שמראה שלל בעלי המקצועות שפעלו כאן בעבר.

המיקום האסטרטגי של שפרעם, 20 ק"מ מחיפה, עכו ונצרת, הביא לכך שפעם היתה העיר העתיקה הלב הפועם של האזור, כל מי שנסע בצפון היה עובר בשוק.

אבל אז הגיעו הכבישים העוקפים, 70, שהאדמות ממערב לו הופקעו לטובת קרית אתא, 79, ובקרוב גם כביש 6.

אפשר לראות את תנופת הבנייה של השכנה ממערב, אך למרות הפקעת הקרקעות, לשפרעם יש עדיין עתודות קרקע שמחכות לתכנית המתאר שתאפשר לבנות עליהן.

מהשוק אפשר לראות את מפרץ חיפה, שבאופן מסורתי תושבי שפרעם יצאו לעבוד בו והתמחו בענף הרכב, המכונאות, הפחחות והצבע ("כל מי שמסתובב במפרץ יראה שפרעמים, ויש הצלחות, חלק פתחו גם סוכנויות רכב").

מבט מהכנסיה הקתולית אל סמל המנורה של בית הכנסת העתיק של שפרעם. סביב המצודה הצלבנית התקבצו מקומות התפילה של ארבע דתות (צילום: ללא)
מבט מהכנסיה הקתולית אל סמל המנורה של בית הכנסת העתיק של שפרעם. סביב המצודה הצלבנית התקבצו מקומות התפילה של ארבע דתות

במשך השנים יצאו הצעירים לאקדמיה בהמוניהם, ולשפרעם, שמחזיקה כ-9,000 תלמידי יסודי ועל יסודי, יש גם כמה אלפי אקדמאים וסטודנטים בארץ ובחו"ל.

העיר צעירה מאוד, וכמו בעבר, כשקלטה תושבים מהכפרים מסביב, גם עתה מגיעים אליה משפחות שיקר להן מדי לקנות בית בנצרת, למשל.

לדברי כרכבי, אין בעיר קבלנים מקומיים גדולים, כך שיוזמות הבנייה הן פרטיות. הוא מציין כי חוק קמיניץ, שהקשיח את הפיקוח על הבנייה ללא רישיונות, הביא לחשש מפני הריסות בתים.

לדעתו, צריך לתת עדיפות לבני המקום מבחינת עלות הקרקע, כמו לחיילים משוחררים, ובכלל, לפתח תשתיות שיקלטו את ההגירה לעיר ("צריך למצוא להם פתרונות תעסוקה ודיור").

שפרעם (צילום: עומר שרביט)
מבט למפרץ חיפה מגג בית בשפרעם. ביום בהיר רואים את ראש הנקרה

בתים בני מאות שנים

שפרעם העתיקה היא כמעט העיר היחידה שהשתמרה בשלמותה לאחר 1948, ככל הנראה הודות לתיווך הדרוזי שאיפשר את זה, ועד היום אפשר למצוא בה בתים בני מאות שנים.

בעיר העתיקה נמצא המבצר הצלבני על שם דאהר אל עומאר, ששלט בכל האזור במאה ה-18, עד שתפס עצמאות גדולה מדי והודח על ידי העותמאנים. המבצר שמר על מקומות התפילה שסביבו, בית הכנסת, המסגד, הח'ילוה הדרוזי והכנסייה הקתולית.

המשפחה היהודית האחרונה עזבה את שפרעם ב-1920 על רקע קשיים כלכליים, ("הסבתות שלנו עוד הכירו אותם").

בעיר העתיקה נמצאת גם גלידת שפרעם המקומית, שפתחה סניפים גם בנצרת ובכפר יסיף. טעמי הדגל הם פיסטוק, לימון וניל, ויש גם טבעוני. למנחם הורביץ מחכה כאן אחלה אייטם.

הצעיר שעובד בגלידרייה במשך היום הוא רובר משעיל, שלמד קולינריה בבולוניה. את הגלידרייה עצמה פתחה אמא של סבו, שכבר ב-1939 החלה לייצר גלידה כפי שלמדה בסוריה.

בגדול, שפרעם העתיקה משוועת להוסטל שיביא בק-פקרים צעירים מחו"ל, משהו בסגנון אכסניית פאוזי עזאר, שנפתחה בעשור הקודם בנצרת העתיקה, והחייתה אותה מחדש.

הפגנות למען תושבי שפרעם שחיסלו את החייל שביצע לינץ' בעיר, ארכיון (צילום: Moran Mayan / POOL MAARIV / FLASH90)
הפגנות למען תושבי שפרעם שחיסלו את החייל שביצע לינץ' בעיר, ארכיון (צילום: Moran Mayan / POOL / FLASH90)

"במחיר של פלאפל אפשר לקנות אקדח"

כפי שאפשר היה להתרשם מהמחווה של הנוצרים, שעיכבו השבוע את פתיחת חגיגות השנה האזרחית, כרכבי אומר שהדתות בעיר תמיד הפגינו אחווה ("בכריסמס הדרוזים והנוצרים באים לאחל חג שמח לנוצרים, בעיד אל פיטר כולם באים למוסלמים ובעיד אל אתחא לדרוזים").

כרכבי אומר שאפשר לטפל באלימות שפושה בחברה הערבית, וכי הוא לא רואה חוסר טעם בניסיון לאסוף את כלי הנשק הרבים שמסתובבים בחוץ.

"במחיר של פלאפל אפשר לקנות היום אקדח. זה כמו גרעינים", הוא אומר. "מה גם שפעם לא היו ארגוני פשיעה במגזר הערבי והיום יש. התקדמנו בצד החינוכי והחומרי, אבל איבדנו את הצד המוסרי".

בשפרעם יש תחנת משטרה מקום המדינה. כרכבי מנסה לצייר את תושבי העיר כשלווים ומתרחקים מקיצוניות. לדבריו, ארבעה הרוגים בעיר מתחילת השנה זה לא משהו שהם רגילים אליו. אפשר להבין.

בהמשך הדרך, בחזרה לעיר, מגיעים ל"ככר השהידים", שהיא מצבת זיכרון לאירוע שהרעיד את העיר ב-2005: ארבעה נוסעי אוטובוס שהגיע מחיפה, כולל הנהג ושתי אחיות, נטבחו על ידי החייל המתנחל עדן נתן דאדה, שנרצח בעצמו בלינץ' במקום.

אלא שכאמור, פיגועים ואלימות הם לא מה שהעיר משדרת, כי אם תכונה עסקית-מסחרית שנשקפת מכל עבר.

שפרעם (צילום: עומר שרביט)
T&E של זאיד זאיד בשפרעם. 2,000 מ"ר של שמלות

לאחרונה נפתח באזור התעשייה של שפרעם אולם אירועים עצום בשם Seven Hills. בהמשך הדרך מגיעים ל"שדרת המעצבים", שכוללת, בין היתר, סניפים של גולברי, פוקס וקסטרו, ובקצה הרחוב, מגיעים ל-T&E, שהוא בית מקדש לשמלות של נשות הצפון.

מדובר במקום ענק, בשטח של 2,000 מ"ר, שמנסה לשדר יותר הרוד'ס בלונדון מאשר חנות בפריפריה. המייסד, בחור צעיר ונמרץ בשם זאיד זאיד, מדליק את השנדלירים שתלויים מהתקרה ומוזיקת מועדונים משלימה את האווירה. "רק הדי.ג'יי עולה לי 2,000 שקל בשבוע", הוא אומר.

המתחם הדו-קומתי הזה נפתח לפני ארבעה חודשים בסך הכל, וזאיד מספר שהתחיל מחנות צנועה של 120 מ"ר שקנה לפני 15 שנה ב-200 אלף שקל משני אחים, טוני ואדוארד.

הוא עצמו עבד אז בקסטרו, ואת רוב הכסף שילם בתשלומים, בצ'קים של אמו. כיום הוא מעסיק במקום יותר מ-50 עובדים בחורף, ועוד יותר עובדים בקיץ, ואלה מבטיחים שירות צמוד למי שרוצה לבחור שמלות במחירים שנעים בין 300  ל-20 אלף שקל ("אשה שתיכנס לכאן בלי למצוא משהו? הבעיה לא אצלנו").

נוכח המצב הקשה של רשתות האופנה בארץ, הוא אומר שאכן מדובר ב"ענף בעייתי מאוד, אבל מצביע על ההבדלים ביניהם. "הם מוכרים קז'ואל וור, אנחנו לא. הרשתות לא יכולות להתמודד עם מלאי של מוצרים יקרים כמו שיש פה, ולהחזיק עודפים. האון-ליין אכל הרבה מהעוגה, אבל המוצר יוקרתי ובעייתי, כך שהלקוחות שלנו, שמגיעות מכל הארץ, באות לכאן כדי להתייעץ עם אמא והחברה".

לדבריו, הענף התחרותי גובה ממנו את החיים שיכלו להיות לו מחוץ לעסק ("אני מרגיש כמו באוקיינוס, חייב להמשיך לשחות כל הזמן").

בזמן שהלקוחות מתלבטות מה לקנות, הוא מצא דרך להעסיק את בני הזוג. "פתחתי עמדת המתנה לגברים", אומר זאיד, בעודו מתייצב מאחורי בר המשקאות. הוא פותח בקבוק שמפניה, ומבטיח ש"בפעם הבאה תקבלו את הוורודה של שרה". קבענו.

שפרעם (צילום: עומר שרביט)
ה"אקווריום" לשמלות כלה של T&E

הקוד הפטריארכלי מתרסק

חוץ ממסחר, שפרעם מציעה כמובן גם שפע קולינרי, שחורג הרבה מעבר לחומוס-צ'יפס-סלט. די ברור שפודיס חוגגים כאן, אבל בשביל זה צריך כתבה וכתב אחר.

בהמשך היום, ובחזרה לתקרית העגומה שבעטייה הגענו לעיר, פגישה עם סעיד חטיב, עו"ד ועובד סוציאלי, שמנהל את תכנית "עיר ללא אלימות" בעירייה. בחדר הסמוך אליו התקבצה קבוצת נערים ונערות שבאו למפגש של התכנית.

"חיכינו 70 שנה לשינוי וזה לא הגיע, ועאדל הוא תוצאה וקרבן של זה", אומר חטיב, שהוא גם בן דודו של הנער הנרצח. "יהיו עוד דברים מזעזעים ואני מאמין שיהודים שחוו את השואה לא רוצים את זה במדינה היהודית", הוא מוסיף.

לדבריו, החברה הערבית חווה התרסקות של הקוד הפטריארכלי. "אם פעם היה ראש משפחה שמרכז את מטעי הזיתים והאדמות והנכסים, ומפאת כוחו הכלכלי שלט בבני המשפחה, ובמקרה של סולחה המשפחה הייתה מחויבת להיענות להצעה, כיום המצב שונה. הצעירים לומדים ועובדים מחוץ לעסק המשפחתי, אין יותר אדמות שהאב יכול להוריש להם ואין לו אמצעים כלכליים. הנגזרת של זה היא אבדן סמכות".

"אם עאדל היה הולך לבית ספר אני בטוח שהוא היה בין החיים, ולא בתוהו ובוהו שיש ברחובות. עודדתי אותו להשלים בגרויות, אבל אין קידום נוער. לפני 6 שנים נסגר החינוך הלא פורמלי. זהו, נשאר רק 'עיר ללא אלימות'"

כדוגמה לכך, הוא מספר שלפני חצי שנה אירעה תקרית בין עאדל לנערים אחרים שהתנכלו אליו. באותו זמן נערכה סולחה, אלא שהורי הנערים לא באו לפגוש את אביו של עאדל, ואמרו לו שאין להם שליטה על ילדיהם.

"ההורים אמרו להוריו של עאדל שהילדים שלהם עבריינים והפנו אותם למשטרה. אלה נערים בלי בשלות רגשית, שנמצאים ב'פאודה' מבחינת ההתנהלות היומיומית שלהם. הם לא קיימו אז את הסולחה והטרידו והתנכלו לעאדל עד שבסוף אמרו לו, 'אם אתה גבר תבוא'.

"הוא היה גאוותן, ובתום לב חשב שמקסימום ירביצו לו. הוא לא שיער שיטמנו לא מלכודת מוות רק בשביל למצות את הרצון העז שלהם לדם, את השאיפה לנקמה, ואת הכעס הלא מובן שיש להם כלפי החברה. הם שייכים למשפחות מפורקות ואת חוסר המעש הוציאו על עאדל, אם זה לא היה הוא, הם היו מוצאים קרבן אחר".

לדברי חטיב, התכנית שבה השתתף עאדל שיפרה את ההתנהגות שלו, את התגובות שלו לכל מני אירועים בעייתיים, וגם את המסוגלות שלו לעזור לאחרים.

כאמור, הוא הונשר מבית הספר וחטיב מפנה אצבע מאשימה למנהלים שמעדיפים להנשיר כדי לא לקלקל את השורה ההישגית. "אם עאדל היה הולך לבית ספר אני בטוח שהוא היה בין החיים, ולא בתוהו ובוהו שיש ברחובות. עודדתי אותו להשלים בגרויות, אבל אין קידום נוער. לפני 6 שנים סגרו את פרויקט היל"ה ואת החינוך הלא פורמלי. זהו, נשאר רק 'עיר ללא אלימות'".

"בשביל שלא יהיה עוד עאדל צריך מנהיג יהודי אמיץ, שבלי קשר לפוליטיקה המדינית יבין שיש מיליון וחצי ערבים שמשוועים לשיפור מבחינת התשתיות והמוסדות. צריך שכחול לבן יאמרו 'הערבים הם חלק מאיתנו'"

הוא קורא "להגביר את הפעילות ההנחייתית" באופן אקטיבי, כך שמדריכים יצאו אל הנוער הנושר בכיכרות. "אין לנו מדריכי שטח, תמיד מגיעים אלינו אבל הנוער המיואש לא מגיע, וצריך להגיע אליהם ולתת אופציה למי שנשר ממערכת החינוך הכושלת ביותר בעולם הערבי שיש כאן. ראינו במבחני פיזה, ציונים נמוכים מסוריה וירדן, זו תעודת עניות למדינה. צריך להכניס את החינוך של אחר הצהריים, שפעם היה ונסגר, אבל למשרד החינוך לא אכפת מהנוער הערבי וזה עצוב וכואב ומכעיס".

בנוסף, חטיב טוען שדרוש שינוי גם בהתארגנות הפוליטית. "יש לנו מנהיגים פוליטים נפלאים עם חמלה ולב ענק, כולם הגיעו לניחום אבלים. אלא שאין להם אצבע על כפתור התקציבים, והמדינה מסרבת להכניס אותם לממשלה.

בשביל שלא יהיה עוד עאדל צריך מנהיג יהודי אמיץ, שבלי קשר לפוליטיקה המדינית יבין שיש מיליון וחצי ערבים שמשוועים לשיפור מבחינת התשתיות והמוסדות. בשביל זה צריך רשימה ערבית יהודית משותפת, או שהליכוד וכחול-לבן יאמרו, 'הערבים חלק מאיתנו', ויכניסו שרים ערבים לממשלה ואת צורכי החברה הערבית לספר התקציב".

שיתוף פעולה להפסקת האלימות

בסוף היום, במפגש שהתקיים בכנסיה, ושבני משפחת הנרצח המוסלמי הגיעו כדי להודות לנוצרים על כך שעיכבו את חגיגות החג, המארחים מסתדרים בשורה ולוחצים ידיים לאורחים.

ראש העיר (המוסלמי אף הוא), אורסאן יאסין, אומר ש"דרוש שיתוף פעולה בין הממשל ואנשי המגזר הערבי כדי להפסיק את האלימות הסרטנית שהתפשטה בחברה". קצת אחריו, יוצא אשרף, אביו של הנער שנרצח. "אלוהים נותן לי כוח", הוא אומר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תודה רבה לכתב עומר, שהתעניין הגיע, הסתובב בעיר ושוחח עם תושביה. למד ככול הניתן את המצב הקיים ושיקף אותו בכתבה מקיפה שמזמינה את האחרים להתעניין בשפרעם ובמגזר ולשנות את מצבנו העגום.
עוד 2,270 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שישי, 17 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"אתה עייף, חולה ונגעל מעצמך"

אדי דה וינד ההולנדי התנדב לשמש כרופא במחנה ריכוז, כדי להציל את חייה של אמו ● כאשר הגיע לשם, הבין שעשה עסקה עם השטן ● האם כבר נשלחה לאושוויץ - ובהמשך גם בנה ● אבל דה וינד שרד את מחנה המוות, ואף כתב שם ספר נדיר על החיים בשואה ● כעת, הספר הנשכח מקבל חיים חדשים ● בנו, מלצ'ר: "בראש שלו הוא נשאר באושוויץ"

עוד 1,154 מילים

גם כן סטרטאפ

אני מנסה להיזכר מתי עלה בראשי הרעיון, והתמונה שקופצת לי מול העיניים היא "הרדיו של נמרוד", בני. תיבה צהובה מלבנית לפעוטות מפלסטיק בלתי שביר, שכשמפעילים את הכפתור רצה עלילה קטנה מצוירת בליווי מוסיקה. לא זוכרת איזו בדיוק, אבל מהסוג של דיסני, משהו כמו Small Small World. חינני לגמרי ובטח לא מזיק.

וככה יצא שבאחת הפעמים שהזדמנתי להלוויה או אזכרה, בעודי צועדת במשעולים, צץ לי רעיון מול המצבות של יוצאי גרוזיה והסביבה, שנוהגים לחרוט תמונה יפה של יקירם על השיש השחור וסביבה תכתובת ארוכה ככל שניתן על אישיותו של המנוח. ומה, חשבתי לעצמי, האם לא הגיע הזמן לשכלל זאת למשהו הרבה יותר ממשי?

למה לא לקחת את הקופסה המזמרת שלעולם לא נשברת, ולהכין לה בית מדויק, סוג של חלון, בתוך המצבה בחלקה העליון? בכל תיבה כזו יהיו תמונות ושירים וסיפורים על המת האהוב, ערוכים ומוכנים לצפייה, כך שכל עובר אורח, עצוב ככל שיהיה, יוכל להפעיל את הכפתור שיפתח מסך עמיד לכל מזג אוויר, וישמע כאוות נפשו וסקרנותו על חייו של מי ששוכב כרגע למרגלותיו במצב של מנוחת עולמים.

למה לא לקחת את הקופסה המזמרת שלעולם לא נשברת, ולהכין לה בית מדויק, סוג של חלון, בתוך המצבה בחלקה העליון? בכל תיבה כזו יהיו תמונות ושירים וסיפורים על המת האהוב, ערוכים ומוכנים לצפייה

ומכיוון שהרעיון הזה התיישן בינתיים מבחינה טכנולוגית – נמרוד חגג מזמן יומולדת 29 – מה הבעיה לשים איזה דיסק און-קי עם מסך? ואז גם תהיה אפשרות להתאים את הסרטונים לרצון בני המשפחה האוהבים והאוהבים פחות וליחסם המשתנה למנוח.

ואולי לעבור לשבב? או להצמיד למצבה זוג משקפיים עם אוזניות, ומי שירצה לצפות יוכל לחבוש אותן, כך שהסאונד לא יפריע לכל מי שעובר בשביל, ובטח לא לשכניו של המנוח הקבורים סביבו שיימאס להם לשמוע אותו ועליו.

מצד שני, יש כאן פוטנציאל מדליק להיווצרות מריבות בין קרובי המשפחה – מי ראשון, למי מגיע ומי היה בשנה שעברה הראשון, אבל השנה לא נרשמו לזכותו מאמצים בכיוון טיפוח זכרו של הנפטר?

מה הבעיה לשים איזה דיסק און-קי עם מסך? ואז גם תהיה אפשרות להתאים את הסרטונים לרצון בני המשפחה האוהבים והאוהבים פחות וליחסם המשתנה למנוח. ואולי לעבור לשבב? או להצמיד למצבה זוג משקפיים עם אוזניות

מה שמזמין באופן טבעי את הצורך לפתוח דף אקסל עם רשימות מדויקות למי מגיע, ולשכלל שיטת ניקוד בה ייחשבו לאחור גם הימים שהמנוח שהה במחלתו הסופנית בבית של אחד האחים שטיפל בו במסירות, מול אלה שרק באו לבקרו וברחו אחרי חצי שעה גג.

וגם להוסיף חידות על חייו באמצעות אפליקציה, כנהוג ממש בימים אלה בעדות הנכדים והנכדות שרק ככה מוכנים לשמוע סיפורים בלי פואנטה.

ובינתיים, יעברו בשביל בסקרנות בלתי נשלטת היוצאים מלוויה כואבת, ויתחילו לדמיין איך ייראו הסרטונים שלהם, ואיך ייראו הריבים שלהם. שהרי סתם לבוא בשקט ולראות ולהתייחד – לא שווה. עדיף המולה קטנה שתעביר את חווית בית הקברות עם קצת פחות חרדות.

מה שמזמין את הצורך לפתוח דף אקסל עם רשימות מדויקות למי מגיע, ולשכלל שיטת ניקוד בה ייחשבו גם הימים שהמנוח שהה במחלתו הסופנית בבית אחד האחים שטיפל בו במסירות, מול אלה שרק ביקרו וברחו אחרי חצי שעה גג

ובעודי מעלה על הכתב את הרעיונות הללו, העולם שמחוץ לבית הקברות בגבול בת ים חולון, שם קבורים הוריי, משתכלל והולך, וכבר אפשר להרהר איך נחבר משחק מחשב מושלם עם הולוגרמות וסימולאטור: "פגוש את יקירך". תן לו לדבר ולרקוד ולשיר ולאהוב אותך, ואחר כך תודיע לו מה אתה חושב עליו באמת. הוא גם יענה לך את מיטב התשובות ובאותן האינטונציות המעצבנות שממש התגעגעת אליהן.

ומשם הדרך קצרה לפיתוח הבא – למה רק בבית קברות? שיהיה לכולנו עותקים בבית שיתחברו למסך הנייד המחשב או הטלוויזיה. תבוא הביתה עייף מהעבודה ותעלה את אימא או את אבא או את אחיך המעצבן או האהוב ז"ל, ותבלה איתם.

ואז יתחילו לייצר ערכות מיוחדות לבית, הרבה יותר עליזות וצבעוניות שלא מזכירות בכלל בית קברות. ואז כשישאל מוישה את אשתו שרי, "איפה את?" היא תענה: "עם אימא. היא בדיוק מזכירה לי את הרצפט לעוגת השמרים עם הבננות שאתה כל כך אוהב". והוא מאמין לה.

ילידת תל אביב (1947), למדה קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון והיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת ת"א. היתה כתבת צלמת ועורכת ב"חדשות" ו"הארץ" וכתבת ב"מוניטין". כדוקומנטריסטית יצרה את הסרט "בעיני רוחן" (ערוץ 8, 2000) שזכה בפרס ראשון בפסטיבל הסרטים הבי"ל בחיפה, ואת "נפש צ'רקסי הומייה" (ערוץ 10, 2005). לימדה עיתונאות ב"כותרת" וב"מכללה למינהל", ולמדה צילום בניו יורק ובת"א. תערוכת צילומיה "מישירה מבט לשקיעה" (2017) הוזמנה והופקה על ידי עיריית ת"א. כתבה ופרסמה את הרומן "כשנגמרו לה המילים" (יולי 2019). אמא של נמרוד

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 614 מילים

נתניהו: "שוחתי עם פוטין בנוגע לנעמה יששכר, אני אופטימי"

גנץ: "מי שסוחר בביטחון המדינה לתועלת פוליטית – לא יכול להיות ראש ממשלה" ● יושב ראש הוועדה המסדרת ניסנקורן פנה ליועץ המשפטי לכנסת בבקשה לקבל הבהרה לגבי הכינוס המתמהמה של המליאה ● איציק כהן מש"ס הודיע שלא יתמנה לשר השיכון; משולם נהרי ימונה לסגן שר הרווחה ● עיסאווי פריג' דחה הצעות לרוץ בכחול לבן וברשימה המשותפת

16:19 עריכה

לקראת השבת קרא נפתלי בנט לציונות הדתית להצטרף אליו. "אין זמן לחמיצות. לקיטורים. צאו מזה! צריך להתחזק. צריך לעבוד. אנחנו צריכים את העזרה שלכם כדי שנמשיך לעשות טוב למדינה הטובה שלנו".

חברים יקרים,הרימו ראש!**כן, עברנו שבוע קשה. היו מהמורות בדרך והתהליך היה נראה לא טוב. פוליטיקה היא מקצוע קשוח וקשה….

פורסם על ידי ‏נפתלי בנט – Naftali Bennett‏ ב- יום שישי, 17 בינואר 2020

16:13 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו על שחרורה של נעמה יששכר: "אני הרבה יותר אופטימי. אני לא יכול לפרט, אבל אנחנו נמשיך לעשות הכל כדי להביא את נעמה הביתה".

נתניהו ציין כי אתמול שוחח שוב עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וכי הרגיש "שיש לו נכונות אמיתית להגיע לפתרון".

14:59 עריכה

חבר הכנסת מוטי יוגב, שאחרי כשבע שנות פעילות בכנסת, הודיע השבוע על פרישתו – מודה לתומכיו.

14:56 עריכה

מזכ"ל מפלגת העבודה, ערן חרמוני, הציע להדיח את חברי הכנסת איציק שמולי ועמר בר-לב מהרשימה, כשהשניים פעלו בניגוד לעמדת יושב הראש פרץ וקראו בפומבי לאיחוד עם מרצ. כך פרסמה היום סימה קדמון ב"ידיעות אחרונות".

שמולי, שהיה מהכוחות המניעים של המהלך, גייס את אנשי העבודה לשעבר אברהם (בייגה) שוחט, איתן כבל, יולי תמיר, עמרם מצנע ועוזי ברעם לשם כך. בישיבת סיעה, שהתקיימה השבוע, האשים פרץ את שמולי בחלקו בקמפיין ציבורי, שכלל פרסום מודעות בעיתונות ושלטי חוצות – למען האיחוד.

עוד מדווחת קדמון שסתיו שפיר, שפרשה השבוע מפעילותה הפוליטית, משוכנעת ששמולי פעל כדי שלא תהיה חלק מרשימת העבודה-גשר-מרצ. גם ניצן הורוביץ ותמר זנדברג, לפי הדיווח, לא הצטערו על דחיקתה החוצה.

14:36 עריכה

אחרי ש-25 חברי כנסת, מחמש סיעות שונות – כחול לבן, הרשימה המשותפת, ישראל ביתנו, העבודה-גשר ומרצ – פנו ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין בבקשה שיכנס את מליאת הכנסת ולא נענו, יושב ראש הוועדה המסדרת, אבי ניסנקורן, פנה היום ליועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, בבקשה לקבל הבהרה לגבי מועד כינוס המליאה.

14:31 עריכה

בינתיים בטוויטר: בצלאל סמוטריץ' מעודד מהתמיכה שלה הוא זוכה, יואב גלנט – על האיום האיראני, עיסאווי פריג' תוקף את נפתלי בנט, ועוד.

14:13 עריכה

יושב ראש כחול לבן, בני גנץ: "מי שסוחר בביטחון המדינה לטובת תועלת פוליטית ומנצל את תפקידו הממלכתי בשביל גורלו האישי – לא יכול להיות ראש ממשלה".

מי שמוכן להשתמש בביטחון ישראל כדי להכניס את תומכי כהנא לכנסת – לא ראוי להיות ראש ממשלת ישראל.כמו בכל סוף שבוע, כמה…

פורסם על ידי ‏בני גנץ – Benny Gantz‏ ב- יום שישי, 17 בינואר 2020

14:06 עריכה

סגן שר האוצר יצחק כהן מש"ס הודיע ליושב ראש מפלגתו, אריה דרעי, שהוא מוותר על תפקיד שר הבינוי והשיכון – בשל הבעייתיות שנוצרה עם העברת יפעת שאשא ביטון לתפקיד שרת הרווחה. זאת על רקע הקשיים המשפטיים לערוך סבב מינויים בתקופת ממשלת מעבר.

מש״ס נמסר כי הוחלט שחבר הכנסת משולם נהרי, סגן שר הפנים, ימונה לסגן שר העבודה והרווחה עם סמכויות נרחבות, בדגש על טיפול באוכלוסיות מוחלשות.

13:10 עריכה

מעטים במערכת הפוליטית נדרשו היום להמלצותיה של ועדת סל התרופות, שפורסמו הבוקר – ביניהם, חברי הכנסת איציק שמולי מהעבודה-גשר-מרצ ויאיר לפיד מכחול לבן.

12:38 עריכה

מנהעשה בטוויטוספירה: עופר כסיף על התאבדות רופאים במרכז הרפואי סורוקה, יועז הנדל על ירושלים, יולי אדלשטיין על השפה העברית ועוד.

12:15 עריכה

חבר הכנסת לשעבר עיסוואי פריג' דחה הצעות שקיבל מכחול לבן ומהרשימה המשותפת. אחרי ששובץ במקום ה-11, הנחשב ללא ריאלי, ברשימת העבודה-גשר-מרצ, הוצע לפריג', איש מרצ, להשתלב במפלגות מתחרות, הצעות שאותן דחה. כמו כן הורה חבר הכנסת לשעבר לאנשיו שלא לתקוף את רשימת העבודה-גשר-מרצ. כך דיווח ערן זינגר בתאגיד השידור כאן.

עיסאווי פריג' בוועידת מרצ, השבוע (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
עיסאווי פריג' בוועידת מרצ, השבוע (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
11:26 עריכה

על רקע המשבר בציונות הדתית, בכחול לבן מתכוונים לפנות לציבור חובשי הכיפה – כך דיווח הבוקר אריק בנדר ב"מעריב".

הציבור הציוני-דתי יותר פתוח וליברלי מהנציגים הפוליטיים שלו, אמר חבר הכנסת יועז הנדל לעיתון. לדבריו, רבים סבורים שיש ליצור תחרות בענף הכשרות, שנשים צריכות לשרת בצבא ושללהט"בים מגיעות זכויות. בחשבון הפייסבוק שלו כתב הנדל שכחול לבן היא היחידה ששמה את אחדות ישראל לפני הכל.

יועז הנדל (צילום: פלאש 90)
הנדל ברמת גן בספטמבר האחרון (צילום: פלאש 90)
10:54 עריכה

המשטרה פתחה בחקירה בעקבות הצבת סמל תנועת כך – אגרוף קפוץ – על פסלו של בנימין זאב הרצל במחלף הסירה. בנוסף הוצבה הכתובת ""די לחנך להומופוביה. לכיבוש. לשנאה".

הפעילים שעומדים מאחורי המעשה אמרו לחדשות 12: "לא יכולנו לשתוק. כאזרחים, כהורים וכבני אדם, אסור לשבת בשקט כששר החינוך מפקיר את חיי ילדינו, וממשיכיו של כהנא מקבלים את המפתחות להנהגת המדינה. לא על הומופוביה, אפרטהייד ושנאה חלמו אבותינו ואמהותינו. הרצל היה הראשון להיאבק בהם. זה לא מה שחזה".

10:46 עריכה

ביום חמישי הקרוב ייערך ביד ושם פורום השואה העולמי, שבו יצוינו 75 שנים לשחרור מחנה אושוויץ. באירוע ישתתפו מלך ספרד פליפה השישי, מלך הולנד וילם אלכסנדר, מלך בלגיה פיליפ, הדוכס הגדול של לוקסמבורג אנדריי, הנסיך הבריטי צ'ארלס והנסיך הנורבגי הוקון מגנוס.

באירוע ייקחו חלק עשרות נשיאים, בהם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא גרמניה פרנק וולטר שטינמאייר, נשיא פורטוגל מרסלו רבלו דה סוזה, נשיא איטליה סרג'ו מטרלה, נשיא איסלנד גודני יוהאנסון, נשיא יוון פרוקופיס פבלופולוס, נשיא הונגריה יאנוש אדר. כן ישתתף סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס.

תליית דגלים בירושלים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הכנות בירושלים לקראת אירועי השבוע הבא, אתמול (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

ערב הפורום ביד ושם יערוך נשיא המדינה קבלת פנים חגיגית לאורחים, שבה יופיעו הזמרים מירי מסיקה, עמיר בניון, דוד דאור ושלומי שבן. יותר מ-500 עיתונאים זרים יגיעו לסקר את האירועים. בקשתו של בני גנץ לשאת דברים, בדומה לראש הממשלה נתניהו – נדחתה על ידי יד ושם.

10:10 עריכה

יועז הנדל וצבי האוזר מכחול לבן נפגשו עם נפתלי בנט ואיילת שקד מהימין החדש ודנו עימם בהקמה של רשימת ימין דתית-חילונית. אולם המגעים לא הבשילו: הנדל והאוזר לא היו מוכנים להמליץ על בנימין נתניהו לראשות הממשלה, ובנט ושקד לא היו מוכנים להמליץ על בני גנץ. כך פרסם הבוקר עמית סגל בטורו ב"ידיעות אחרונות".

09:18 עריכה

פסלו של הרצל על מגדל המים בהרצליה הולבש בחולצה שעליה סמלה של תנועתו של מאיר כהנא, כך – ככל הנראה במחאה נגד התמודדותה של עוצמה יהודית בבחירות.

08:19 עריכה

ועדת הבחירות המרכזית מתכוונת לרכוש לקראת הבחירות, שייערכו במרץ, עוד מצלמות, כדי להגביר את הפיקוח על טוהר הבחירות. זאת בנוסף ל-1,800 המצלמות שרכשה לקראת הבחירות האחרונות. כך דיווח הבוקר גדעון אלון ב"ישראל היום".

07:21 עריכה

בסקר שנערך עבור תחנת הרדיו 103FM מקבלות מפלגות הבלוק של נתניהו 54 מנדטים, כחול לבן, הרשימה המשותפת והעבודה-גשר-מרצ זוכות ל-58 מושבים בכנסת, וישראל ביתנו – לשמונה. עוצמה יהודית, שלא עוברת את אחוז החסימה, מקבלת שני מנדטים.

לפי הסקר, 64% מהציבור מתנגדים למתן חסינות מפני העמדה לדין לראש הממשלה נתניהו; 36% מהציבור תומכים במהלך.

הסקר נערך על ידי מאגר מוחות בראשות פרופסור יצחק כ"ץ, באמצעות פאנל אינטרנטי. גודל הטעות הסטטיסטית – 4.4%.

עוד 18 עדכונים

שר החוץ הבחרייני, ח'ליד בן אחמד אל-ח'ליפה, הודח במפתיע אחרי 15 שנה בתפקיד ● השנה הוא הצטלם עם שר החוץ ישראל כ"ץ, תקף את איראן בחריפות, והתראיין לזמן ישראל ולכלי תקשורת נוספים בארץ ● מומחים חוששים כי שילם את המחיר לאחר ש"הרחיק לכת יותר מדי" ● ובישראל מקווים כי פיטוריו לא יפגעו ביחסים העדינים בין המדינות

עוד 1,103 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הַשְּׂמֹאל

זמן ישראל מציג: "ההולכים אל האבדון", קברט טראגי-קומי, תמונה אחרונה (בינתיים) ● בהשתתפות: שמאלנית נסערת, שמאלן קשוח, שמאלנית מאוכזבת ושמאלן סרקסטי

עוד 615 מילים

סוגרים עשור

פרשנות חודש וחצי לבחירות, הליכוד והימין בכאוס מוחלט

החיבור הכפוי בימינה, מחיקת הבית היהודי, אירועי בקשת החסינות, הפיאסקו של מינוי השרים הבכירים, פרשת ביטן והיחסים המעורערים עם אדלשטיין - כל אלו הופכים את הליכוד והימין לזירה של התכתשויות ותככים, דווקא בימים שבהם צריך איחוד שורות ● שר בליכוד לזמן ישראל: "עם הטירוף הזה אי אפשר ללכת לבחירות"

עוד 691 מילים
עודכן לפני 29 דקות

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לבנט מפריעה תמונת מחבל בסלון אבל אין לו בעיה לעבוד עם מורשעי המחתרת היהודית

שר הביטחון סירב לצרף את מפלגתו של איתמר בן-גביר לרשימת ימינה, בטענה שיש לראש עוצמה יהודית תמונה של הרוצח ברוך גולדשטיין בסלון ● אבל לבנט עצמו קשרים אישיים, מקצועיים ופוליטיים עם חברי המחתרת היהודית, אשר השתתפו בפיגועים נגד פלסטינים והורשעו בטרור, והוא קיים קשרים עקיפים עם מורשעים וחשודים נוספים במעורבות בטרור ● פרשנות

עוד 1,243 מילים

נתוני התעסוקה כשהממשלה לא מתפקדת, האבטלה עולה

העלייה באבטלה היא תוצר לוואי של השיתוק הפוליטי, ושל ממשלת המעבר שאינה מוסמכת לבצע פרויקטים גדולים ● יש גם חדשות טובות: אוכלוסיות חדשות הצטרפו למעגל מחפשי העבודה - בעיקר נשים ערביות - וכעת הן נחשבות "מובטלות" ומשפיעות על הסטטיסטיקה ● ומה עם החרדים? ממשלת נתניהו עשתה הכל כדי להשאירם בבית

עוד 858 מילים

דבר התובעת

פאטו בנסודה, התובעת מהאג שהחליטה לפתוח בחקירת הנעשה בעזה בחשד לפשעי מלחמה (משני הצדדים), הפכה לאחת הנשים המושמצות בישראל ● כעת היא מגיבה לנתניהו שכינה אותה אנטישמית ("זו האשמה מצערת ולא מבוססת") למתקפות עליה בתקשורת הישראלית ("זה כמו שעורך דין עושה רצח אופי לעד") ומכחישה לחלוטין מעורבות בפשעי השלטון בגמביה ("אין לי מה להסתיר והמצפון שלי נקי") ● ובעיקר היא מנמקת בצורה בהירה ומפורטת את השיקולים שעמדו לנגד עיניה בקבלת ההחלטה הדרמטית, שמעוררת דאגה רבה בישראל

פאטו בנסודה, התובעת מהאג שהחליטה לפתוח בחקירת הנעשה בעזה בחשד לפשעי מלחמה (משני הצדדים), הפכה לאחת הנשים המושמצות בישראל ● כעת היא מגיבה לנתניהו שכינה אותה אנטישמית ("זו האשמה מצערת ולא מבוססת") למתקפות עליה בתקשורת הישראלית ("זה כמו שעורך דין עושה רצח אופי לעד") ומכחישה לחלוטין מעורבות בפשעי השלטון בגמביה ("אין לי מה להסתיר והמצפון שלי נקי") ● ובעיקר היא מנמקת בצורה בהירה ומפורטת את השיקולים שעמדו לנגד עיניה בקבלת ההחלטה הדרמטית, שמעוררת דאגה רבה בישראל

עוד 4,615 מילים

סקרי מנדטים בערוצי החדשות: ללא שינוי בגושים

בן גביר: "פרץ תקע לי סכין בגב. אני הצלתי לו את הקריירה" ● פרץ: "הפרתי את המילה שלי, מצטער על כך בכל ליבי" ● סמוטריץ' קרא לבן גביר לפרוש: "ריצה שלכם תוריד לטימיון קולות רבים" ● במערכת הפוליטית זועמים על החלטתו של סמוטריץ' לבטל קווי אוטובוס בשבת

עוד 48 עדכונים

פרופ׳ אשר כהן: הטראומה של אפריל הכניעה את בנט

כהן, מבר אילן, חוקר כבר שני עשורים את דפוסי ההצבעה של אנשי הציונות הדתית ● כתומך מוצהר של הימין החדש, כהן קיווה שמפלגתו של בנט תרוץ עצמאית, במקביל לרשימה חרד"לית הכוללת את רפי פרץ, סמוטריץ' ובן-גביר ● אמש, ברגע האחרון, החליטו מפלגות הימין להתאחד שוב - ללא עוצמה יהודית ● בראיון לזמן ישראל, כהן מזהיר: "איחוד רחב מקטין את הסיכוי של גוש הימין"

עוד 1,781 מילים

תקלה נרחבת בחשבונות העסקיים בפייסבוק

מעקב זמן ישראל בשבוע שעבר פרסמנו תלונות של ישראלים, שסיפרו כי הפסידו כסף רב לאחר שהחשבונות העסקיים שלהם בפייסבוק נחסמו במפתיע ● פייסבוק לא הגיבה לפנייתנו בנושא, אך מתשובה שלה לאחד הלקוחות עולה: מדובר בתקלה טכנית נרחבת, שעדיין לא נפתרה

לאחר שלא התקבלה תגובה רשמית מפייסבוק לדיווח בזמן ישראל על הניתוקים והחסימות מהם סובלים בעלי עסקים שמתבססים על פייסבוק כפלטפורמה שיווקית ופרסומית, מתברר כי מדובר בתקלה נרחבת ברשת החברתית.

בסוף השבוע פרסמנו כי מאות אנשי עסקים בארץ ובחו"ל נתקלים בבעיה בניסיונותיהם לנהל את חשבונות הפייסבוק שלהם בחודש האחרון:

בקשות חוזרות ונשנות לזיהוי של המשתמש מחדש, ניתוקים תכופים של החשבונות, בקשות לשינוי ססמה ואף שליחת תמונת הפרופיל המקורית של החשבון כדי לוודא את זהות המשתמש.

במקרים רבים, אחרי דפוס הפעולה הזה מצד פייסבוק, מגיעה גם החסימה. החסימה משתחררת במקרים מסוימים לאחר יצירת קשר עם פייסבוק והגשת בקשה לשחרור החשבון.

ואולם כמה אנשי עסקים בעלי תקציבי פרסום של אלפי דולרים ליום בפייסבוק, שעמם שוחחנו, אומרים כי חלק מהפניות פשוט לא נענו.

אביתר, שעובד בתחום הפרסום הדיגיטלי וסבל מהתופעה, פנה לחברה בבקשה לטפל בבעיה הניתוקים התכופים, וקיבל את התשובה הבאה:

"ממה שתיארת אני מבין שאתה חווה לצערנו תקלה שהינה תקלה נרחבת המתרחשת בשבוע האחרון במספר רב של חשבונות. הצוותים הטכניים שלנו עמלים על מציאת פתרון כולל ונשמח לעדכנך ברגע שהתקלה תתוקן".

ההודעה ששלחה פייסבוק בתגובה לתלונה על ניתוק חשבון
ההודעה ששלחה פייסבוק בתגובה לתלונה על ניתוק חשבון

מאז קבלת התגובה של פייסבוק הניתוקים בחשבון של אביתר הפסיקו, אולם תלונות של בעלי עסקים אחרים שחשבונם נחסם ממשיכות לזרום לזמן ישראל.

יתכן כי גל הניתוקים וחסימת החשבונות הנוכחי קשור לעדכון הכלים לבדיקת הפרטיות של החשבונות שערכה פייסבוק בתחילת החודש.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 200 מילים ו-1 תגובות

העגלים שניצלו מהשרפה באוסטרליה גססו בישראל

פעיל למען זכויות בעלי חיים תיעד עגלים גוססים ומתים במשלוח מאוסטרליה שהובא לארץ לפיטום ושחיטה ● התנאים שבהם מוחזקים העגלים עומדים בניגוד להבטחות משרד החקלאות ● ניסיונות חקיקה להפסקת המשלוחים החיים נתקעו בשל הבחירות ● ב-2019 הובאו מאוסטרליה 134 אלף עגלים וטלאים

עוד 1,225 מילים ו-1 תגובות

פלסטינים שמגישים תלונה במשטרה מקבלים טפסים רק בעברית ובאמהרית

"רוב האנשים מתייאשים אחרי כמה פעמים ומפסיקים ללכת למשטרה", אומר פיראס אל עלמי מארגון יש דין ● במשטרה טוענים כי לאחרונה החלו להנפיק טפסים בשפות נוספות ● אך רתיב נעאסאן - שהתלונן בימים האחרונים כי מתנחלים כרתו את עצי הזית שלו - קיבל טפסים רק בעברית ובאמהרית

לפני עשרה ימים נאלץ רתיב נעסאן להגיע שוב לתחנת משטרת בנימין על מנת להגיש תלונה. זה קרה אחרי שממנהלת התיאום והקישור (הגוף שמקשר בין צה"ל לפלסטינים) הודיעו לו שמתנחלים כרתו כמה עשרות עצי זית בחלקה ששייכת לו.

נעסאן, תושב כפר מוע'ייר שבשומרון (כ-25 ק"מ מצפון לרמאללה), כבר מורגל בזה: בשנים האחרונות הוא הגיש יותר מ-30 תלונות על כריתת עצים באדמותיו.

לטענתו, שום דבר לא יוצא מהתלונות ואיש לא נתפס, אבל הוא מתעקש להגיש אותן פעם אחר פעם, כדי שהדברים יתועדו.

כשנעסאן יוצא מתחנת המשטרה, הוא מחזיק בידו טופס המאשר שהתלונה הוגשה וכולל הסברים על שלבי הטיפול בה. אלא שהוא לא יכול להבין מה נכתב בטופס, שמודפס בשתי שפות: עברית ואמהרית.

מיותר לציין שרובם המכריע של הפלסטינים בשטחים לא יודעים לקרוא עברית, קל וחומר אמהרית. לתחושתם, העובדה שהם מקבלים מסמכים בשפה שגם לשוטרים ברור שהם אינם מבינים משקפת את יחס המערכת אליהם ואל התלונה.

מקבל עדכונים מהצבא על השטח שלו

בבעלות רתיב נעסאן ומשפחתו יש כ-1,000 דונם קרקעות חקלאיות באזור מוע'ייר. לחלק מהאדמות הוא מנוע מלהגיע משום שהן קרובות לגדר של כמה התנחלויות ומאחזים בסביבה, ביניהם עדי עד.

לשטחים הללו הוא רשאי להיכנס פעמים ספורות בשנה, בתיאום מראש עם הצבא. בשאר הזמן אין לו דרך לדעת מה מתרחש בהם. לעתים, כמו באירוע האחרון, הצבא מעדכן אותו שמישהו התנכל לעצי הזית שלו.

"רוב האנשים מתייאשים אחרי כמה פעמים ומפסיקים ללכת למשטרה", אומר פיראס אל עלמי, מנהל מחלקת השטח בארגון יש דין, "נעסאן הוא מהפייטרים שיש להם צורך להרגיש שהם עושים משהו. זה עניין פסיכולוגי, תחושה שהוא לא מוכן לוותר".

איש ביטחון של הרשות הפלסטינית משתתף במסיק זיתים בגדה, ארכיון (צילום: AP Photo/Mohammed Ballas)
איש ביטחון של הרשות הפלסטינית משתתף במסיק זיתים בגדה, ארכיון (צילום: AP Photo/Mohammed Ballas)

"הלוואי וזה היה נכון"

בדוברות משטרת מחוז ש"י (יהודה ושומרון) אומרים שהטפסים הללו מונפקים אוטומטית מהמערכת המשטרתית, ושאם מגיש התלונה לא מבין את תוכנם החוקר יושב איתו ומסביר לו בעל פה בערבית מה כתוב במסמך.

פיראס אל עלמי, שמלווה תקופה ארוכה את רתיב נעסאן ומתעד את התיקים שהוא פותח, צוחק למשמע הדברים: "הלוואי וזה היה נכון. זה פשוט לא קשור למציאות".

ממשטרת ש"י נמסר עוד ש"אם המתלונן לא הבין את הדברים ניתן להפנות אותו שוב לתחנת המשטרה על מנת שיקבל הסברים. בזמן האחרון הוכנסה למערכת אפשרות להנפיק מסמכים גם בערבית ובאנגלית".

נשאלת השאלה מתי זה "הזמן האחרון", שכן נעסאן קיבל את הטופס הכתוב אמהרית ועברית רק בשבוע שעבר.

בתשובה לשאלה האם המערכת עברה שדרוג דרמטי והתחילה להנפיק טפסים בשפות אחרות ממש בימים האחרונים, נעניתי על ידי דוברת המשטרה ש"המשטרה מתפתחת כל הזמן".

פלסטינים שמגישים תלונה במשטרת ישראל בשטחים מקבלים טופסי הסבר בעברית ואמהרית
פלסטינים שמגישים תלונה במשטרת ישראל בשטחים מקבלים טופסי הסבר בעברית ואמהרית
עוד 365 מילים

ברגע האחרון: איחוד בימין ללא בן-גביר. עוצמה יהודית רצה לבד

ימינה האחרונה להגיש את הרשימה לכנסת, חמש דקות לפני חצות ● עוצמה יהודית בראשות בן-גביר רצה לבד ● בן-גביר: פרץ תקע לי סכין בגב ● פרץ התנצל בפני בן-גביר ● מוטי יוגב, שנדחק ברשימה המאוחדת למקום ה-11: הבית היהודי איבד את דרכו, פרץ אינו אדם ראוי ● ח"כ גדי יברקן שהודח מ"כחול לבן" והוחלף בידי אנדרי קוז'נוב שובץ במקום ה-20 בליכוד ● סתיו שפיר הודיעה שלא תתמודד לכנסת ה-23

עוד 75 עדכונים

טובעים השניים מן האחד

בצלאל סמוטריץ' עשה אתמול צעד גדול קדימה, אבל הציונות הדתית עשתה צעד ענק ברוורס ● מונע בנקמה ברפי פרץ ואיתמר בן-גביר, שר התחבורה הצטרף לימין החדש והפך לאורלי לוי אבקסיס של הימין - נטע זר במפלגה שדוגלת במצע רחוק משלו ● בימין החדש מקווים שסמוטריץ' יביא יותר קולות משהוא יבריח ● ובבית היהודי, בינתיים, אף אחד לא מאמין שהמפלגה תעבור את אחוז החסימה ● פרשנות

עוד 561 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה