JavaScript is required for our website accessibility to work properly. בג"ץ לא הצליח להתיר את הפלונטר בפרשת חקירת הפצ"רית | זמן ישראל
שר המשפטים יריב לוין בטקס הפרישה של השופט יוסף אלרון. 18 בספטמבר 2025 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)
יהונתן זינדל/פלאש90

בג"ץ לא הצליח להתיר את הפלונטר בפרשת חקירת הפצ"רית

בג"ץ ביטל את מינויו הבלתי חוקי של אשר קולה כפרקליט המלווה, אך לא חייב את יריב לוין לנקוט פעולה נוספת ● המשמעות: פרקליט המדינה או גורם תביעתי אחר שאינו מנוע יכולים לשוב וללוות את החקירה כדין ● למרות האפשרות להחזיר את החקירה למסלול המקצועי, לוין כבר מחפש מועמד חדש – מהלך שעלול להעמיק את המחלוקת ● פרשנות

שר המשפטים יריב לוין אינו חייב לנקוט פעולה כלשהי בעקבות פסק דינו של בג"ץ מאתמול (ראשון) בעתירות בעניין זהותו של הפרקליט המלווה בחקירת פרשת הפצ"רית. מותר לו גם שלא לעשות דבר, והשמיים לא ייפלו.

זאת משום שלמצב יש פתרון: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ממילא מנועה מלעסוק בפרשה. גורמים בפרקליטות – בין אם יהיה זה פרקליט המדינה ובין אם מנהל מחלקת הסייבר – יוכלו ללוות את החקירה עד סיומה, ואז תיבחן מחדש שאלת המניעות של היועצת.

זו למעשה תוצאתו של פסק הדין. מה שעמד להכרעת השופטים הייתה החלטתו הקודמת של השר למנות את נציב תלונות הציבור על שופטים אשר קולה, לתפקיד הפרקליט המלווה – לא שום פעולה עתידית של לוין. בית המשפט הרי לא אמור לתת פסק דין לגבי פעולות שטרם באו לעולם.

לא איש כשר לוין יימנע מלעשות עוד ועוד סיבובים פוליטיים על הפרשה הנפיצה, ולכן כבר אמש פורסם כי הוא מחפש מקרב עובדי המדינה דמות שתתאים לשורת התנאים שננקבו בפסק הדין

ולכן, כנקודת מוצא, בית המשפט לא יכול במקרה הנוכחי לחייב את השר לנקוט פעולה. האפשרות לתת לדברים להתרחש ללא פעולה אקטיבית מצד שר המשפטים קיימת, לפחות במישור התיאורטי.

אבל לא איש כשר לוין יימנע מלעשות עוד ועוד סיבובים פוליטיים על הפרשה הנפיצה, ולכן כבר אמש פורסם כי הוא מחפש מקרב עובדי המדינה דמות שתתאים לשורת התנאים שננקבו בפסק הדין, ביחס למי שיכול לשמש בתפקיד: עובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, בעל ניסיון בעבודת התביעה או רשויות החקירה, שאינו בעל שיוך פוליטי.

שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בטקס הפרידה ממ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, 1 באוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)
שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בטקס הפרידה ממ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, 1 באוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)

מדובר בתנאי סף רחבים למדי, ועל פני הדברים לוין לא אמור להיתקל בקושי מיוחד למצוא מועמד מתאים. אלא שלבקש מלוין לאתר מועמד נטול שיוך פוליטי זו כמעט סתירה פנימית.

בעשרת הימים שבהם הייתה העתירה תלויה ועומדת בבג"ץ, הודיע הנציב קולה כי יימנע מלפעול באופן אקטיבי ולממש את סמכותו כפרקליט המלווה. במקביל הודיע אגף החקירות במשטרה כי עד להכרעת בג"ץ הם לא ישתפו פעולה גם עם איש מהפרקליטות, והחקירה התנהלה במהלך תקופה זו למעשה ללא כל ליווי מטעם גורם תביעתי.

באופן פורמלי, עצם מתן פסק הדין לא שינה דבר במצב הזה – מאחר שלא היה צו ביניים תלוי ועומד שבוטל או פקע עם מתן פסק הדין. אך המשטרה לא קיבלה מפסק הדין תשובה ברורה כיצד עליה לפעול כעת.

אם המשטרה זוכה לקבל ייעוץ משפטי ענייני בימים אלה, ההנחיה שהיא אמורה לקבל כעת, בטרם כל מהלך נוסף, היא שעד הודעה אחרת מסלול החיים חוזר לקדמותו – ועליה לשתף פעולה עם גורמי הפרקליטות

אם המשטרה זוכה לקבל ייעוץ משפטי ענייני בימים אלה, ההנחיה שהיא אמורה לקבל כעת, בטרם כל מהלך נוסף, היא שעד הודעה אחרת מסלול החיים חוזר לקדמותו – ועליה לשתף פעולה עם גורמי הפרקליטות שעימם עמדו בקשר שוטף במסגרת חקירת פרשת הפצ"רית עוד לפני שלוין עשה את מהלכו הבלתי חוקי למנות את קולה – צעד שבג"ץ ביטל.

זאת, למעט היועצת המשפטית לממשלה ולמעט המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד אלון אלטמן, שלגביהם נקבע בחוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, כי קיימת אפשרות שהם יזומנו למסור עדות.

הרכב שופטי בג"ץ בעתירות בפרשת הפצ"רית – גילה כנפי-שטייניץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הרכב שופטי בג"ץ בעתירות בפרשת הפצ"רית – גילה כנפי־שטייניץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

החקירה התנהלה ללא כל פרקליט מלווה בימים שבהם בג"ץ דן בעתירה, אך ברור שהמצב הזה אינו יכול להימשך, והוא כשלעצמו פוגע ביעילות החקירה ובמיקודה. פרשת הפצ"רית זקוקה לא רק לפרקליט מלווה, אלא גם למי שיקבל החלטות בהמשך הדרך: עם תום החקירה על התביעה להחליט האם להגיש כתב אישום, נגד מי מהנאשמים, באילו עבירות; לערוך שימוע בטרם בעמדה לדין, ובמידת הצורך לנהל משא ומתן על הסדר טיעון.

מי יעשה את כל זאת? במצב רגיל, הגורם התביעתי הבכיר המעורב בתיק בשלב החקירה הוא גם זה שמקבל את ההחלטות בשם התביעה הכללית. במצב שבו היועצת המשפטית לממשלה לא הייתה יוצאת מהתמונה, זהות הגורמים החשודים בתיק אינה מחייבת שההחלטה תתקבל דווקא על ידה או על ידי פרקליט המדינה.

פצ"ר הוא אומנם הגורם המשפטי הבכיר ביותר בצה"ל, אך להבדיל מראש ממשלה או שרים, שבעניינם נקבע שרק היועץ הוא המחליט על פתיחת חקירה והעמדה לדין, אין שום הוראת חוק המחייבת שההחלטה תתקבל דווקא על ידי הגורם הבכיר ביותר בתביעה הכללית.

אם פרקליט המדינה או מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות יצלצלו הבוקר לצוות החקירה ויבקשו לראות את החומרים שהצטברו, הם יפעלו כדין ואין עילה למנוע זאת מהם

היעדרה של סמכות סטטוטורית ייחודית בפרשה הנוכחית הייתה גם אחד הטיעונים שהעלתה הפרקליטות במסגרת העתירה לבג"ץ: אם אין סמכות ייחודית של היועצת לקבל החלטות בפרשה, הרי שאין שום סמכות סטטוטורית שניתן "להעביר" לגורם אחר.

עד חוות הדעת של קוטיק, היועצת הייתה מעורבת בקבלת ההחלטות בתיק בשל הרגישות הציבורית והמשפטית של התיק, לא מכוח הוראת חוק. היא התייצבה לתיק הזה בדיוק כפי שנשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, היה צריך להתייצב לעתירה זו – אך הוא העדיף שהרכב רנדומלי, שנקבע על ידי יחידת היומן, יטפל בו.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בוועדת חוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בוועדת החוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

הטיעון בדבר היעדרה של סמכות סטטוטורית ייחודית שניתן בכלל להעביר בהחלטה של שר המשפטים חלף מעל ראשם של השופטים, שקבעו כי מדובר ב"טענה לא ברורה", וכי כל החלטה שמקבלת היועצת בכובעה כראש התביעה הכללית ממילא מתקבלת בהתאם לסמכות חוקית.

אך התוצאה הפרקטית כעת היא שבית המשפט לא פסל – ולא יכול היה לפסול מאחר שהדבר לא היה בפניו – את כלל הפרקליטות ואת כלל מערך ייעוץ וחקיקה מלעסוק בפרשת הפצ"רית. היחיד שעשה זאת בפסק הדין הוא השופט אלכס שטיין, שקבע כי מניעותה של היועצת המשפטית לממשלה אינה מניעות אישית, אלא "מניעות מוסדית רחבה" המקרינה על כלל המערכות שמתחתיה.

"תם ולא נשלם", כתבה השופטת יעל וילנר בפסק דינה. לא נשלם – מאחר שבית המשפט לא סיפק שום פתרון בפסק דינו, לא במישור המשפטי־העקרוני ולא במישור הפרקטי. הפרקים הבאים בסאגה יגיעו בקרוב מאוד

אך קביעה זו נותרה במיעוט. משכך, אם פרקליט המדינה או מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות יצלצלו הבוקר לצוות החקירה ויבקשו לראות את החומרים שהצטברו, הם יפעלו כדין ואין עילה למנוע זאת מהם.

"תם ולא נשלם", כתבה השופטת יעל וילנר בפסק דינה. היא כתבה את הדברים מתוך ציפייה תמימה שכעת, לאחר פסק הדין, לפתע ישתלט רצון טוב על הצדדים והם יסכימו לצעוד לעבר מתווה פשרה שלא התאפשר קודם לכן.

השופטת יעל וילנר יושבת בראש ההרכב של בג"ץ בעתירות בפרשת הפצ"רית, 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השופטת יעל וילנר יושבת בראש ההרכב של בג"ץ בעתירות בפרשת הפצ"רית, 11 בנובמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זוהי ככל הנראה תקוות שווא. לא נשלם – מאחר שבית המשפט לא סיפק שום פתרון בפסק דינו, לא במישור המשפטי־העקרוני ולא במישור הפרקטי בפרשה הנוכחית. הפרקים הבאים בסאגה יגיעו בקרוב מאוד.

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז הוא יו"ר משמר הדמוקרטיה הישראלית, שהגישה את העתירה לבג"ץ שבה ניתן פסק הדין.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 960 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.