עוד קודם לבחירות לכנסת, שיתקיימו בתחילת חודש מרץ, צריך בנימין נתניהו לצלוח שני מאבקים גורליים, האחד פוליטי והאחר משפטי. בזירה הפוליטית מדובר בהתמודדות על ראשות הליכוד מול גדעון סער, שתתקיים בעוד שבועיים מהיום. בזירה המשפטית, נתניהו צריך להיות מוטרד מעתירת 67 הבכירים לבג"ץ, שנועדה לפסול אותו מלקבל שוב מנדט להרכבת ממשלה.
המאבק נגד סער לא מסב נחת לנתניהו, אף שההערכה המקובלת היא שהוא יזכה כבר בסיבוב הראשון, עם לפחות 40% מקולות המצביעים. יש מי שמניח, אולי מכוח ההרגל, שהפער יהיה גדול ומוחץ, אולי אף 70% לנתניהו מול 30% לסער.
מנגד, כמה גורמים בליכוד אמרו אתמול כי אין להוציא מכלל אפשרות פער חד-ספרתי. איש ליכוד ותיק אף הרחיק לכת ואמר שסער עשוי לנצח, משום שחברי מרכז רבים עוינים את נתניהו, גם אם לא מהסיבות הנכונות. "רק מעטים מחברי המרכז מקורבים אליו", אמר האיש לזמן ישראל. "אלה שלא מקורבים, לא נהנים מהעוגה".
לדברי גורם אחר, המעורה במתרחש בסיעת הליכוד, בימים הקרובים צפוי סער לזכות בתמיכה גלויה של חברי כנסת נוספים, שיצטרפו אל מיכל שיר ויואב קיש. בערב אמר זאת סער עצמו בראיון ל"כאן 11".
תמיכה כזאת, גם אם מצד שניים או שלושה חברי כנסת בלבד, תהווה פגיעה נוספת במעמד העל של נתניהו בליכוד. לדברי הגורם ששוחח עם זמן ישראל, גם חברי כנסת שלא יצהירו על תמיכה בסער עשויים לסייע לו מאחורי הקלעים.
אף שלרבים קשה להתרגל להתפוררות תדמית הווינר ארוכת השנים של ראש הממשלה היוצא, זוהי המגמה. אחרי הכישלונות בשתי מערכות הבחירות האחרונות, עצם התמודדות סער היא מכה תדמיתית לנתניהו, ואם לא ינצח בפער גדול, יספוג מכה נוספת, שתציף את זכרון תבוסותיו ב-1999 וב-2006.
למרות הסקרים המחמיאים יחסית, נתניהו נמצא בנקודת החולשה הגדולה ביותר שהיה בה מאז חזר לשלטון. כמעט כל המנדטים של הליכוד מובטחים למפלגה גם אם סער או מנהיג פופולרי אחר ינהיג אותה.
במקביל, כחמישית ממצביעי הימין סבורים שעל נתניהו לפרוש בגלל כתב האישום, ולאחר בקשת החסינות שיעור התומכים בפרישתו צפוי לגדול. לא במקרה נתניהו התחמק עד כה ממתן תשובות על שאלת החסינות. הוא יודע שייגרם לו נזק ציבורי בעיצומה של מערכת בחירות, ולכן יבקש את החסינות בלב כבד.
למרות הסקרים המחמיאים יחסית, נתניהו נמצא בנקודת החולשה הגדולה ביותר שהיה בה מאז חזר לשלטון. כמעט כל המנדטים של הליכוד מובטחים למפלגה גם אם סער או מנהיג פופולרי אחר ינהיג אותה
נחמה קטנה הוא יכול למצוא בכך שההתמודדות מול סער תתקיים קודם למועד האחרון לבקש חסינות. קרוב לוודאי שזה היה שיקול מרכזי בהתעקשותו לקיים את הבחירות בליכוד לפני סוף החודש, ולא שבוע לתוך ינואר, כפי שרצה סער.
"אין דבר אקוטי, דרמטי, הכרחי וחיוני יותר"
במקביל למלחמת ההתשה הפוליטית, ספג השבוע נתניהו מכה נוספת בזירה המשפטית. עו"ד דפנה הולץ-לכנר הגישה ביום ראשון עתירה בשם 67 אנשי הייטק, תרבות, אקדמיה וביטחון, במטרה לאלץ את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, להודיע בהקדם האם נאשם בעבירות שיש עמן קלון יכול לקבל מנדט להרכבת ממשלה.
ביום שלישי נדונה העתירה בפני השופט עופר גרוסקופף, שביקש ממנדלבליט ומנתניהו להתייחס אליה עד יום רביעי הקרוב. ביחס למנדלבליט הוסיף גרוסקופף, כי אם הוא מסכים שעליו להוציא חוות דעת, עליו לציין מה לוח הזמנים לפרסומה.
בנוסף הורה גרוסקופף לשניים למסור את עמדתם בנוגע לבקשה נוספת בעתירה, ולפיה על בג"ץ להכריע אם נתניהו יכול לקבל מנדט להרכבת ממשלה.
בעתירה תוקפת הולץ-לכנר את עמדת מנדלבליט כי מדובר בשאלה "תיאורטית", כל עוד נתניהו אינו שוב מועמד לקבלת מנדט. לדבריה, אין חולק שאם היה ידוע שנתניהו אינו יכול להרכיב ממשלה, הייתה לכך השפעה מכריעה על המו"מ בין הליכוד לכחול-לבן בשבועות האחרונים, עד כדי מניעת ההליכה לבחירות.
גם מערכת בחירות, ציינה, אינה יכולה להתנהל אפילו יום אחד כאשר הציבור לא יודע אם נתניהו בכלל מועמד לראשות הממשלה.
"דומה כי אין דבר אקוטי, דרמטי, הכרחי וחיוני יותר למדינת ישראל ולציבור אזרחי ישראל ברגע זה, מאשר הצורך בידיעת מציאות משפטית זו", נכתב בעתירה. "שהרי מדי יום ביומו, כל היום, עוסקים כולם בשאלה מהותית זו ואינם מרפים".
את הבקשה שבית המשפט העליון יפסוק בנושא ללא קשר לנכונות מנדלבליט לספק חוות דעת, נימקה הולץ-לכנר בארבע דרכים. הראשונה, שהפכה לא רלוונטית, נגעה לקיצור לוח הזמנים, כדי שניתן אולי יהיה להרכיב ממשלה קודם לפיזור הכנסת.
"דומה כי אין דבר אקוטי, דרמטי, הכרחי וחיוני יותר למדינת ישראל ולציבור ברגע זה, מאשר הצורך בידיעת מציאות משפטית זו, שהרי מדי יום ביומו, כל היום, עוסקים כולם בשאלה מהותית זו ואינם מרפים"
סיבה שניה היא שממילא, כל הכרעה שאליה יגיע מנדלבליט תגרור עתירות לבג"ץ והוא ייאלץ לדון בנושא. סיבה שלישית היא שאם בג"ץ יקיים דיון, מנדלבליט יידרש ממילא להציג את עמדתו. הסיבה הרביעית היא שבית המשפט אינו זקוק לאישור מנדלבליט כדי לדון בנושא, ולכן לא צריך לחכות לו.
הטיעונים המשפטיים בעתירה מגוונים. אחד מהם הוא שחוק יסוד הממשלה מדבר במפורש על הטלת הרכבת הממשלה על "חבר כנסת שהסכים לכך". משמע, היחס לנתניהו בהקשר זה הוא כאל חבר כנסת, בעוד שסעיף 18, המאפשר לראש ממשלה נאשם לכהן עד פסק דין סופי, אינו רלוונטי לעניין.
טיעון נוסף הוא שלא מדובר בהדחה כמו בסעיף 18, אלא בהענקת תפקיד. "אין ספק כי הדחה מתפקיד הינה פעולה פוגענית בהרבה מאשר פעולת ההימנעות ממינויו של אדם לתפקיד עתידי", כתבה הולץ-לכנר.
טיעון שלישי הוא שלכתב האישום, שעליו הוחלט "לאחר שנים רבות של שקילה מדוקדקת", יש משקל משמעותי כראיה במשפט המינהלי, גם אם במשפט הפלילי נתניהו ממשיך ליהנות מחזקת החפות.
לטענת הולץ-לכנר, הלכת דרעי ופנחסי מלמדת שעל הנשיא להפעיל שיקול דעת, כדי לשמור על "ערכי היסוד של השיטה החוקתית והמשפטית של מדינת ישראל", גם אם נאשם בפלילים זוכה לממליצים רבים יותר. השוני מפרשות דרעי ופנחסי הוא שבמקרה זה לא מדובר על הדחה אלא על הימנעות ממינוי.
נתניהו "עבריין כבד"
לקראת סוף העתירה פונה הולץ-לכנר לשכנע את השופטים לקבל "הכרעה שיפוטית יוצאת דופן ואמיצה, למרות הקושי העצום הכרוך בדבר". אולי כדי לשכנע את השופטים להתגבר על הפחד מהחלקים בציבור העוינים את מערכת המשפט, משולב בעתירה טקסט יוצא דופן בחריפותו ביחס לנתניהו.
"כל אדם נורמטיבי, המכבד את עקרון שלטון החוק ואת החובה לפעול בהתאם לחוק, מזדעזע ומביע שאט נפש ודחייה עמוקה נוכח הפעולות והמעשים המיוחסים למשיב מס' 2 (נתניהו) בכתב האישום. התמונה המתגלה מתיאור מעשיו והתנהלותו של המשיב מס' 2 בכתב האישום הינה של עבריין כבד הלוקח שוחד מאנשים, פעולה שאין חמורה ממנה בתחום השחיתות השלטונית.
"אדם המפר את אמונו של הציבור לשם השגת אינטרסים וגחמות אישיות ופועל תוך ניגודי עניינים. אדם אשר מנצל את מעמדו הרם ואת כוח השררה שהופקד בידיו בנאמנות מטעם הציבור, תוך שהוא פוגע ביודעין וללא הרף באינטרסים ציבוריים כבדי משקל כגון טוהר הבחירות, חופש העיתונות, ולמעשה 'משחק' במשאבי הציבור כרצונו ולתועלתו האישית הכלכלית והמשפחתית.
"אדם אשר מסתיר ביודעין ניגודי עניינים שיש לו מול גורמים הנהנים מההטבות הרגולטוריות שהוא מרעיף עליהם, אדם המטעה ביודעין את הגורמים האמונים על הסדרת ניגודי העניינים שלו כעובד ציבור בכיר, ובכך הוא מרמה ומפר אמונים באופן המביא לפגיעה מהותית בתקינות פעולותיו של המנהל הציבורי, בטוהר המידות של עובדי הציבור ובאמון הציבור בעובדי הציבור, וכל זאת באופן שיטתי ומתמשך במשך כעשור".
אחרי הדברים הקשים האלה, ההבהרה ולפיה הם מתייחסים להיבטים הציבוריים בלבד, בעוד שחזקת החפות הפלילית עדיין עומדת לנתניהו, לא מותירה רושם רב. מה שנצרב בתודעה הן שאט הנפש העמוקה ותחושת הבהילות של 67 העותרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין צורך בתגובה כי רוב הדברים כבר נאמרו וחלק גדול פורסם חבל על הזמן והכסף שנזרק על ידי האיש שמחזיק חזק את קרנות המזבח מה עם הכבוד והיושר שלו ומשפחתו יכלת לפרוש בכבוד והרסתה את זה לך ולרעיתך ובנך יאיר אבנר בחור חמד לומד עובד ואותו מכל החבורה אנחנו משבחים