יש יהודים בארה"ב שאינם אוהדים מספיק את ישראל

  • דונלד טראמפ ולהקת שלווה בכנס השנתי של ה-IAC, ב-7 בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
    AP Photo/Patrick Semansky
  • דונלד טראמפ עם מרים ושלדון אדלסון בכנס השנתי של ה-IAC, ב-7 בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
    AP Photo/Patrick Semansky
  • דונלד טראמפ בכנס השנתי של ה-IAC, ב-7 בדצמבר 2019 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
    AP Photo/Patrick Semansky

השבוע התקיימה ועידת ארגון IAC ("המועצה הישראלית-אמריקאית") בארצות הברית. אם התוודענו לוועידה הזאת, סביר שזה קרה בגלל להקת שלווה ודונלד טראמפ, שהתקשורת הרבתה לספר על המפגש ביניהם במסגרת הוועידה. מה סביר פחות שהתוודענו אליו?

למשל, שאיילה חסון ועמית סגל לוקחים בה חלק כדוברים. כמוהם בועז ביסמוט, יאיר שרקי ואורלי ברוך (ערוץ 7). איתם, כחומרי הלבנה ומכשירי סימטריה, רזי ברקאי, עומרי אסנהיים והילה קורח. כל אלה, במסגרת פאנל שכותרתו "Meet the Press" ("פגוש את העיתונות"). כשם שההטעיה-בפרסום מתחילה כבר בשם תוכנית הטלוויזיה הישראלית "פגוש את העיתונות", ככה גם כאן.

איילה חסון ועמית סגל לוקחים בוועידה חלק כדוברים. כמוהם בועז ביסמוט, יאיר שרקי ואורלי ברוך (ערוץ 7). איתם, כחומרי הלבנה ומכשירי סימטריה, רזי ברקאי, עומרי אסנהיים והילה קורח

מי הוא הארגון שב"מקור ראשון" כתבו שהמטרה המוצהרת לשמה הוקם היא "סיוע בבניית קהילה ישראלית־אמריקנית, וחיזוק הזהות הישראלית והיהודית של הדור הבא", העומד מאחורי הוועידה והפאנל במסגרתה?

"המועצה הישראלית-אמריקאית" הוקם במהלך מלחמת לבנון השנייה. "הצורך" מאחורי היוזמה התעורר כדי לאחד ולרכז בין הקהילות היהודיות בישראל וארצות-הברית. באותם ימים הוא נקרא עדיין ארגון "מנהיגות ישראלית" וההתנהלות שלו היתה מקומית יותר (בארצות-הברית). מועצת הארגון הוקמה כמה חודשים מאוחר יותר, בשנת 2007. כעבור חמש שנים, שונה שמו ל"המועצה הישראלית-אמריקאית". איתו גם השתנה אופי הפעילות.

מטרתו הרשמית של הארגון היא בניית קהילה ישראלית-אמריקאית מאוחדת ואקטיבית, שמתמקדת בעיקרה בחיזוק זהות ישראלית ויהודית אצל הדור הצעיר, חיזוק הקהילה היהודית בארצות-הברית ותמיכה במדינת ישראל.

אחד מהתורמים לארגון הוא – איך לא – שלדון אדלסון. חודשים אחדים לאחר הקמת הארגון ובשנה בה נוסדה המועצה שלו, הקים אדלסון את "ישראל היום". המהלכים להקמת התעמולתון נרקמו, מן הסתם, לפני שנת 2007.

אחד מהתורמים לארגון הוא – איך לא – שלדון אדלסון. חודשים אחדים לאחר הקמת הארגון ובשנה בה נוסדה המועצה שלו, הקים אדלסון את "ישראל היום". המהלכים להקמת התעמולתון נרקמו, מן הסתם, לפני שנת 2007

מי שעמד מאחורי היוזמה הוא קונסול ישראל באותה תקופה בלוס-אנג'לס, אהוד דנוך. האמת? מופרע. דנוך פנה למספר אנשי עסקים ופילנתרופים וגייס אותם לטובת רעיון הקמת "מועדון" אשר יחבר בין הישראלים-אמריקאים המתגוררים באזור ויתמוך בקהילה המקומית. הרקע ליוזמה, לאחר ש"אובחן הצורך לגוף מאחד ומרכז לקהילה הישראלית בארצות-הברית".

מי אבחן? הקונסול. ממתי קונסול של מדינה אמור להתערב בעניינים פנימיים של מדינה זרה? מה הקשר בין יהודים אזרחי ארצות-הברית לאזרחי ישראל? מי קבע שאכן קיים בכלל צורך? על בסיס אותו היגיון שאובחן "צורך" לייסד "עיתון" כמו "ישראל היום".

בניגוד לתפיסה הימנית הרווחת, ישראל ויהדות העולם, בכלל זה ארצות-הברית, הם מושגים נפרדים, שלא פחות משהם נפגשים – לא אחת הם מתנגשים כדי חתירה.

מי אבחן? הקונסול. ממתי קונסול מדינה אמור להתערב בעניינים פנימיים של מדינה זרה? מה הקשר בין יהודים אזרחי ארה"ב לאזרחי ישראל? מי קבע שקיים צורך? על בסיס אותו היגיון שאובחן "צורך" לייסד "עיתון" כמו "ישראל היום"

האירוע הגדול הראשון של "המועצה הישראלית-אמריקאית" נערך בשנת 2008 לחיזוק תושבי שדרות. איך נראה מצבה של שדרות מאז – כולנו יודעים. חיזוק קיבוצי ומושבי הסביבה לא הוזכר, משום מה.

כמה שנים מאוחר יותר, כאמור, שינה הארגון את שמו ואיתו את הזיקה שלו: ב"ג'ואיש ג'ורנל" דיווחו שהשינוי שיקף את העובדה שמהגרים מישראל הם חלק בלתי נפרד מהאומה האמריקאית ומהמועצה היהודית-אמריקאית, ולכן גם קיימת חשיבות בבניית תשתית קהילתית עם מבט אסטרטגי לעתיד.

מה זה אומר, בעצם? אם יהודים בארצות-הברית הם חלק בלתי-נפרד מהאומה האמריקאית, מדוע קיימת חשיבות בבניית תשתית קהילתית עבורם? ובכלל, מי אמור להחליט מהי האסטרטגיה הנכונה לישראל? כדי לנסות להשיב על השאלות האלה, צריך לרגע לחזור לרקע שמאחורי הקמת הארגון; לאותם דאגה לזהות הישראלית-יהודית של הדור השני והשלישי של ישראלים שהיגרו לארצות-הברית, חיזוק מדינת ישראל וחיבור משמעותי לקהילה היהודית-אמריקאית.

מה זה אומר, בעצם? אם יהודים בארצות-הברית הם חלק בלתי-נפרד מהאומה האמריקאית, מדוע קיימת חשיבות בבניית תשתית קהילתית עבורם? ובכלל, מי אמור להחליט מהי האסטרטגיה הנכונה לישראל?

ברור שאם אדלסון, שכזכור לא מוטרד אם ישראל תהיה דמוקרטית, תורם לארגון, הרי שהחזון של "קהילה ישראלית-אמריקאית" אמור להטריד כל מי שמעוניין בישראל דמוקרטית, סולידרית וחילונית. למעשה, החזון של הארגון עומד בסתירה לא מבוטלת לחזון הקמת המדינה.

יתרה מזאת, אדלסון הפך לתורם משמעותי לארגון רק לאחר שינוי שמו ויעדיו; למעשה, בני-הזוג מרים ושלדון אדלסון, התחייבו לתמוך בו היה ויהיה ארגון ארצי המאחד תחתיו את כל הארגונים היהודים-אמריקאיים אחרים הפועלים בארצות-הברית.

מנכ"ל "המועצה הישראלית-אמריקאית" בשנים 2015-2011 היה שגיא בלשה. תפקידו הבא של בלשה היה מנכ"ל חברת "קלע שלמה", שעליה הורחב כאן בשבוע שעבר. "קלע שלמה" נוסדה בשנת 2016 בידי יוסי קופרווסר, ראש-חטיבת המחקר באמ"ן בעברו ומי שבשנים 2016-2011 שימש כמנכ"ל המשרד הממשלתי לנושאים אסטרטגיים והסברה.

אם אדלסון, שלא מוטרד אם ישראל לא תהיה דמוקרטית, תורם לארגון, הרי שחזון ה"קהילה ישראלית-אמריקאית" אמור להטריד כל מי שמעוניין בישראל דמוקרטית

"קלע שלמה" מוגדרת כ"חברה פרטית לתועלת הציבור". בהתאם להחלטת הממשלה, התקשר בשנת 2018 המשרד לנושאים אסטרטגיים בחוזה עם חברת "קלע שלמה" לטובת "מיזם ללא כוונת רווח…על-מנת שזו תפעל למען המאבק בדה-לגיטימציה". ההסכם עם "קלע שלמה" קובע גם, כי היא ש"תהיה אחראית להעמיד את המימון לכך מגופים חוץ-ממשלתיים". הסכום הכולל שהקצתה המדינה להתקשרות זאת עומד על עד 128 מיליוני שקלים בשלוש שנים.

ככה מתקצבת המדינה פעילות בהיקף של למעלה מ-40 מיליוני שקלים בשנה עבור משרד ממשלתי שתפקידו לגייס מימון זר לפעילות שהיא עצמה מבקשת ליזום.

במילים אחרות, מי שהיה מנכ"ל משרד ממשלתי מקים, מייד לאחר שסיים את תפקידו, חברה שמתקשרת בחוזה עם אותו משרד ממשלתי לצורך מתן שירותים שאותו משרד ממשלתי אמור לספק. התוצאה בפועל היא שהחברה, לכאורה, מייתרת את המשרד הממשלתי. ציונות בהפרטה.

מי שהיה מנכ"ל משרד ממשלתי מקים, מיד לאחר שסיים את תפקידו, חברה שמתקשרת בחוזה עם אותו משרד ממשלתי לצורך מתן שירותים, שאותו משרד ממשלתי אמור לספק.  ציונות בהפרטה

דוח הכספים של "קלע שלמה" לשנת 2017 גילה כי מאחורי התקציב שלה עומדות תרומות משני ארגונים בלבד. האחד, "הקרן המרכזית לישראל", תרם בשנת 2016 מיליון-ורבע שקלים לארגון "אם תרצו". השני, one Israeli fund, תרם אף הוא ל"אם תרצו" (כ-23 אלף שקל בשנת 2015). הנה, לאט-לאט, המושגים "אובחן הצורך" "תועלת הציבור" מתחילים ללבוש צורה וזהות.

המשרד לנושאים אסטרטגיים, אגב, הוקם באותה שנה בה נוסד "המועצה הישראלית-אמריקאית". מקרי זה לא נראה; זה אותו אקלים ואותם אנשים בעלי אותה תפיסת עולם שאחראים לצמיחת הפטריות האלה. לראייה, בשנת 2016 הרחיבה פתאום "המועצה הישראלית-אמריקאית" את תחומי פעילותה, כשהקימה שדולה פוליטית.

המשרד לנושאים אסטרטגיים, אגב, הוקם באותה שנה בה נוסד "המועצה הישראלית-אמריקאית". מקרי זה לא נראה; זה אותו אקלים ואותם אנשים בעלי אותה תפיסת עולם שאחראים לצמיחת הפטריות האלה

לפני שנים אחדות, מצא סקר מקיף שנערך בארצות-הברית, כי 77 אחוזים מהאמריקאים סבורים שהדתות המונותיאיסטיות מאבדות את ההשפעה שלהן בארצות-הברית. המגמה המבורכת הזאת, מקבילה לנעשה בישראל, היא תמונת המראה למלחמת הקיום שמנהלות היהדות והנצרות בשתי המדינות. זהו גם הרקע לאקלים המתואר, המשקף אובדן אחיזה שמראשיתה היתה תלושה ומומצאת.

תפקידה של השדולה הפוליטית היה ועודנו הגברת הייצוג וההשפעה הפוליטיים בארצות-הברית, וזאת בנפרד מפעילות הארגון בקהילה היהודית – ייעודו המקורי של הארגון.

מטרת הקמת השדולה להוביל חקיקה לבלימת השפעת תנועת החרם (BDS) בארצות-הברית, מאבק במי שנתפסות על-ידה כתנועות החרם, מאבק באנטישמיות, תמיכה בחקיקה שמקדמת אינטרסים משותפים לארצות-הברית וישראל, קידום הקשרים ושיתופי-הפעולה בין המדינות בתחום המסחר והמחקר וקידום לימוד עברית בבתי-ספר ציבוריים בארצות-הברית.

מטרות השדולה מזכירות מאד את ייעודו של המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, בראשות השר גלעד ארדן. אתר משרד ראש-הממשלה מציין שבאוקטובר 2015 "החליט הקבינט המדיני-ביטחוני להטיל על המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה את האחריות העליונה לפעול כנגד מסע הדה-לגיטימציה למדינת ישראל וכנגד תנועת החרמות, ה- BDS… מערכה זו כוללת מהלכים ופעולות כנגד ישראל בהיבטי כלכלה, אקדמיה, תרבות, ובהיבט התודעתי באשר למיצובה הלגיטימי של ישראל כבית לאומי לעם היהודי".

"המשרד", מספר אתר משרד ראש-הממשלה, "פועל כגורם הממשלתי המוביל לכלל המשרדים והגופים הממשלתיים הרלוונטיים ועומד בקשר עם ארגונים הנאבקים למען ישראל במערכה זו. במסגרת זו הוקם במשרד כוח משימה לאומי הנקרא המערכה כנגד הדה-לגיטימציה (להלן: 'המערכה')".

אותו בלשה שהיה מנכ"ל "המועצה הישראלית-אמריקאית" עד 2015, מונה אחר-כך לתפקיד מנכ"ל עמותת "עוגן", תפקיד בו הוא משמש עד היום. "עוגן" הוא ארגון חברתי-כלכלי, עמותה שעיסוקה המקורי במתן הלוואות לציבור בדגש על "שכבות מוחלשות" ומי שמועמדת להיות הבנק החברתי הראשון בישראל (בנק ללא כוונות רווח). את עיקר התרומות שלה, מגייסת "עוגן" מתורמים יהודים בארצות-הברית.

עד היום, נתנה "עוגן" הלוואות בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל לכ-68 אלף לווים בישראל, רובם אזרחים, ששכרם החודשי עומד על 15,000-3,000 שקל, ולעסקים קטנים. כיום נמצא הארגון בהליכים מתקדמים לקבלת הרישיון שבעתיד יאפשר להם גם הרחבת הפעילות לפיקדונות בכלל, כשגם פעילות עו"ש במסגרת ארסנל הפעילויות של הארגון, נבחנת. ב"עוגן" העריכו בתחילת השנה, כי בשנת 2020 צפוי להינתן הרישיון.

עקרון הפעילות בגיוס תרומות למימון ההלוואות של "עוגן", דומה מאד לזה של "המועצה הישראלית-אמריקאית". ל"עוגן" יש כאלפיים תורמים, כמחציתם מארצות-הברית, מתוכם 450 שתרמו בין 10,000 דולר ל-20 מיליון דולר. כל אלה הפכו את "עוגן" לקרן ההלוואות "היהודית" הגדולה בעולם.

עקרון גיוס התרומות למימון ההלוואות ב"עוגן" דומה לזה של "המועצה הישראלית-אמריקאית". ל"עוגן" יש כ-2000 תורמים, מתוכם 450 תרמו בין 10,000 דולר ל-20 מיליון דולר, והפכו את "עוגן" לקרן ההלוואות "היהודית" הגדולה בעולם

"לפני כשנה שאלנו את עצמנו שאלה פילוסופית – מה טוב יותר למדינת ישראל? נכון שמאתיים מיליון שקל לעמותה זה המון כסף, אבל כדי לענות על הצורך לאשראי חברתי זה טיפה בים. שאלנו את עצמנו האם נכון יותר להישאר עמותה שנותנת הלוואות ללא ריבית ולגדול לאט-לאט או שנכון יותר להפסיק להיות תלוי אך ורק בתרומות, ולגדול להיקפים של מיליארדים שיאפשרו מתן הלוואות בהיקפים גדולים בהרבה, אבל עם ריבית קטנה. מה נדרש יותר בחברה הישראלית? יותר אשראי? או יותר הלוואות ללא ריבית. היה קונצנזוס בדירקטוריון שלנו שנגישות לאשראי יותר חשובה מריבית, כל עוד היא לא ריבית נשכנית", סיפר בלשה לאחרונה בראיונות לתקשורת הישראלית.

אם באמת טובת מדינת ישראל בכלל והשכבות המוחלשות בפרט מול עיניהם של בלשה והתורמים ל"עוגן", אז מתן הלוואות הוא בפירוש לא הדרך. שינוי המדיניות הכלכלית-חברתית, עדכון סדר העדיפויות בחלוקת תקציבים וצמצום פערים כלכליים ופערי הכנסה הם הדרך. מתן הלוואות מהסוג הזה הוא לא יותר מהבטחת השארת הלווים – ודאי רובם – באותו המצב.

אם באמת טובת המדינה והשכבות המוחלשות בפרט מול עיני "עוגן", אז מתן הלוואות הוא בפירוש לא הדרך. שינוי המדיניות הכלכלית-חברתית, סדר העדיפויות בתיקצוב וצמצום פערים הם הדרך

ככה אפשר להבין טוב יותר את המושג "ללא כוונות רווח" שמאחורי "עוגן": הרווח לא יגיע באופן ישיר ממתן ההלוואות, אלא משימור המבנה הכלכלי והעצמתו. אנחנו נעשה מיליארדים, אבל מכמה מיליונים שנתרום לכם – לא נחתוך קופון.

ובהקשר ישראלי, האלימות הבנקאית התגברה משמעותית, הבנקים מכבידים ידם יותר ויותר על האזרחים הקטנים בריביות מטורפות ובסירוב למתן הלוואות הודות למדיניות הממשלתית – הנה לכם, במקום הלוואה בשוק האפור, פנו אלינו.

אי-אפשר לחשוד בכוונות הכנות של רבים מהתורמים, כמו גם המעורבים מאחורי היוזמה הזאת וכמוה "המועצה הישראלית-אמריקאית". השאלה היא ההתערבות הבוטה של גורמים זרים במדיניות הישראלית. לא מדובר בהתערבות בעלת השפעה זניחה; מאחורי הקלעים ומתחת לפני השטח מדובר בהשפעה מכרעת על עתידה ואופייה של המדינה, שכבר מזמן מבצבצת מעל לפני השטח. יהודית יותר, דמוקרטית פחות. הזרועות נשלחות לפוליטיקה, לפרופיל האוכלוסייה, לדיפלומטיה ולכלכלה.

מדובר בהתערבות בוטה של גורמים זרים במדיניות הישראלית, שמשפיעה השפעה מכרעת על עתידה ואופיה של המדינה. יהודית יותר, דמוקרטית פחות

"המועצה הישראלית-אמריקאית" ו"עוגן" מצטרפות לשורה של פעילויות אחרות, אחת הבולטות שבהן היא פרויקט "תגלית", שאדלסון הוא אחד מתומכיו. אדם מילשטיין, ישראלי לשעבר ואמריקאי בהווה, איש עסקים ומיליונר כבד, הוא יושב-ראש הוועד המנהל של "המועצה הישראלית-אמריקאית". הוא גם חבר דירקטוריון ב"תגלית", איפא"ק, STAND WITH US  ועוד כמה ארגונים שמיוחסת להם בתודעה הציבורית נטייה פרו-ישראלית.

בשנת 2000 הקימו מילשטיין ואשתו, גילה, קרן משפחתית לתרומות. כשנכנסים לאתר הקרן, תוקפת אותך תמונה של הר-הבית ומייד לאחריה היא מתחלפת בתמונת דגל ישראלי מתנופף בנקודת תצפית במדבר. "המטרה שלנו היא לצקת גאווה ואומץ בקרב יהודים…", מספר אתר הקרן, "אנו מאמינים בחיזוק ישראל, ביתם של יהודי העולם. המטרה שלנו לחנך סטודנטים ומנהיגים צעירים אודות האתגרים הניצבים בפני העולם המערבי, ישראל והיהודים כיום". כולנו, כל העולם כולו, הרי, באותה סירה.

כפעילות ראשונה הזוכה לתמיכת קרן מילשטיין מצוינת "מאבק באנטישמיות ופעילות אנטי-ישראלית באוניברסיטאות". גם "לגיטימציה לישראל ותמיכה בה" היא מפעולות הקרן. זה לא רק נשמע דומה מאד למשרד לנושאים אסטרטגיים או ל"מועצה הישראלית-אמריקאית"; זה עוד מאותו דבר. על הדרך, אנטישמיות ו"אנטי-ישראליות" הן כבר היינו הך. את הלגיטימציה לקיומה מהעולם, אגב, קיבלה ישראל מזמן, לפני 71 שנים, והיא איננה ניתנת לערעור גם אם ישנם קולות בודדים וסהרוריים הסבורים אחרת.

זה לא רק נשמע דומה מאד למשרד לנושאים אסטרטגיים או ל"מועצה הישראלית-אמריקאית"; זה עוד מאותו דבר. על הדרך, אנטישמיות ו"אנטי-ישראליות" הן היינו הך

כך למשל, תומכת הקרן בארגון "הברית הישראלית", שפועל, על-פי אתר קרן מילשטיין, לקדם בארצות-הברית ובשלושים מוסדות-פרלמנט ברחבי העולם את רעיון "זכותה של ישראל להתקיים בשלווה כדמוקרטיה יהודית" (כך במקור); לארגון היהודי-אמריקאי EMET הפועל מוושינגטון "למען קידום האמת המזרח-התיכון". אתר הקרן מספר, כי "EMET קנה לעצמו שם של (מי ש)'מגיע אל אנשי קונגרס' בגבעת הקפיטול הידועים בהבנתם את חשיבות הזיקה והברית האמריקאית-ישראלית החזקה נגד האיסלאם הרדיקלי והטרור". קרן מילשטיין תומכת גם בתנועת "סטודנטים למען ישראל". לצד אלה, תומכת הקרן גם במרכז פרס לשלום, המכון למחקרי ביטחון-לאומי ועוד.

"הקהילה הישראלית בארצות־הברית – נכס שטרם נוצל", נכתב במאמר מאת אבנר גולוב בפברואר 2017 מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי, ש"המועצה הישראלית-האמריקאית" היא כאמור אחד המממנים שלו. המאמר מפרט שורת המלצות כיצד לנצל את הנכס. שנה מאוחר יותר, באפריל 2018, פרסם גולוב מאמר אחר מטעם המרכז למחקרי ביטחון לאומי שכותרתו: "הקהילה הישראלית בארצות-הברית – נכס לדיפלומטיה הציבורית של ישראל".

"השחיקה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי הליברלי ומיצובה של ישראל בלב המחלוקת הפוליטית בין הרפובליקנים לדמוקרטים עלולים לסכן את המשך קיומם של היחסים המיוחדים בין ישראל לארצות־הברית בטווח הבינוני והארוך", הסביר גולוב במאמר ופירט למעשה את מדיניות הבת-יענה המשקפת את כל הארגונים והגופים המתוארים כאן. זו היא גם המחשה נפלאה כיצד כל הגופים האלה מזינים את עצמם בכסף ובתודעה, מתוך יומרה לעצב מדיניות ומציאות.

"השחיקה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי הליברלי ומיצוב ישראל בלב המחלוקת הפוליטית בין הרפובליקנים לדמוקרטים, עלולים לסכן את המשך היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב בטווח הבינוני והארוך"

הארגונים האלה, בפועל, מטפחים את פסיכוזת הרדיפה היהודית בכלל והישראלית בפרט, ואולי חשוב מכך, ממרקים את המצפון ומעניקים פוליסת ביטוח ליהודים-אמריקאיים עשירים, ביניהם ישראלים לשעבר. כשאתה מולטי-מיליונר, מושך בחוטים, שלא חי כאן בקביעות או בכלל – זה הרי באמת לא משנה אם ישראל תהיה דמוקרטית יותר או פחות. ברור גם למה עבורך נכון לראות באנטישמיות ו"אנטי-ישראל" אותו הדבר.

אבל כל אלה לא אמורים לעניין אותך, אם אתה אזרח ישראלי, או את מדינת ישראל. כל המתואר כאן, לצד פעילויות רבות אחרות, מעקרים מתוכן את משמעות המדינה העצמאית מישראל. הן משמרות אותה כמדינת שנור, שרואה באזרחיה נתינים וחומרי גלם להגשמת רעיון זר והבטחת המשך המלכוד. על הדרך, גם ממחישה שלא תמיד אמירות על כסף יהודי שמנהל את העולם הן אנטישמיות. לפעמים, האנטישמיות הכי גדולה מופנית דווקא כלפי יהודים חילוניים, אוניברסאליים בתפיסת עולמם; כלומר, אלה שמאחורי רעיון הקמת המדינה, שבלעדיהם לא היתה מדינה לשנורר עבורה.

הארגונים האלה, בפועל, מטפחים את פסיכוזת הרדיפה היהודית בכלל והישראלית בפרט, ואולי חשוב מכך, ממרקים את המצפון ומעניקים פוליסת ביטוח ליהודים-אמריקאיים עשירים, ביניהם ישראלים לשעבר.

הישראלים באוברדראפט קבוע? משקי-הבית בסכנה של אי-יכולת להחזיר הלוואות ומשכנתאות? המורה הכי טובה שלהם היא המדינה.

חמור מכל אלה, הוא המושג "ישראל כבית ליהודי-העולם"; מושג אמורפי שמעולם לא התקיים עליו דיון אמיתי בחברה הישראלית, ושכרגע מסתכם בחוק השבות ובמפעל ההגירה היזומה לישראל, המוכר בשם "העלייה", הנכפה על אזרחי המדינה.

אלה מדגישים בעיקר את האלמנט הכמותי, אבל לא נותנים במכוון דגש לאלמנט הערכי: איזו מדינה אנחנו רוצים, איזה משטר וצביון אנו מבקשים שיהיה לה?

המושג "ישראל כבית ליהודי-העולם"; מושג אמורפי שמעולם לא התקיים עליו דיון אמיתי בחברה הישראלית, ושכרגע מסתכם בחוק השבות ובמפעל ההגירה היזומה לישראל, "העלייה", שנכפה על אזרחי המדינה

יהדות ארצות-הברית היא גורם מימון מרכזי בהבאת יהדות אתיופיה וברית-המועצות לישראל, שבלעדיה לא היתה מתאפשרים גלי הגירה אלה. גם כאן לדיפלומטיה הבינלאומית היה תפקיד חשוב: הסכמת ממשלת שמיר לקחת חלק בוועידת מדריד הותנתה בהגבלת הגירת יהודים מברית-המועצות לישראל (תנאי שהתקבל). את הבאת יהודי אתיופיה צריך לראות גם בהקשר הכולל של החלטת האו"ם משנת 1975 שהכירה בציונות כ"צורה של גזענות", החלטה שבוטלה בדצמבר 1991, החודש בו כונסה ועידת מדריד. אזרח אמריקאי מחליט איפה יחיה אזרח סובייטי-לשעבר או אתיופי; רק את האזרח הישראלי לא שואלים.

כל הסיפור הזה מסתכם בפרט קטן, כמעט טריוויאלי במופרעות שבו מרוב שהתעוורנו. אחד המשתתפים בוועידת IAC השבוע, היה יצחק הרצוג, יושב-ראש הסוכנות היהודית. הסוכנות היהודית תפקדה למעשה כמעיין ממשלה-מייצגת של התנועה הציונית עד הקמת המדינה. המדינה קמה, מה עוד עושה כאן הסוכנות היהודית?

"יש יהודים בארצות-הברית שאינם אוהדים מספיק את ישראל", אמר טראמפ בנאומו בפני ועידת IAC לפני כמה ימים.

חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט מחבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,524 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שלישי, 28 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

סקר בלעדי רק 1 מכל 5 ישראלים תומך בסיפוח ובאזרוח הפלסטינים

סקר חדש בדק את היחס של הציבור להקמת "פדרציה ישראלית", שתספח את יהודה ושומרון, תעניק זכויות לפלסטינים ותחולק ל"סטייטס" כמו בארצות הברית ● 49% מתנגדים לרעיון, ובמגזר הערבי מתלהבים יותר ● הפתרון הפופולרי ביותר הוא עדיין שתי מדינות לשני עמים ● רפי סמית: "שני הדברים שהכי מאיימים על הציבור היהודי הם אבדן הריבונות היהודית ואבדן הרוב היהודי, והתשובות משקפות זאת"

עוד 725 מילים

מדוע היום הזה הוא יום היסטורי?

6 סיבות לכך שמדובר ביום היסטורי אשר אין לזלזל בו:

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד.

לראשונה, ראש הממשלה נתניהו נפגש עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומקדם הסדר מדיני – במקביל לכך שמוגשים נגדו 3 כתבי אישום על הפרת אמונים, מרמה ושוחד

לראשונה, מודה ראש הממשלה נתניהו שטעה בכך שביקש חסינות ומושך את בקשתו.

לראשונה, מקדמים הסדר בין צד אחד לבין…לא ברור מי בדיוק, כי הצד השני לא היה מעורב בפרטי ההסדר, לא הופיע לשולחן הדיונים, לא סומך על המתווך בהסדר (קרא לו "כלב בן כלב"), מתכחש לגמרי להסדר הזה, וקורא לפסגת טראמפ ונתניהו "חוצפה שאין כדוגמתה".

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם.

לראשונה, ראש ממשלה שכשל כבר פעמיים ברצף בנסיונותיו להרכיב ממשלה – סבור שיצליח להרכיב הסכם מדיני ובכך לסיים את אחד הסכסוכים העתיקים בעולם

לראשונה, טראמפ מנסה לקדם מהלך משמעותי שאינו קשור לארצו וחושב גם על עתידן של ארצות אחרות, כשהוא מבין שזה מה שיעזור לו בבחירות הקרובות (ולחברו נתניהו).

לראשונה מאז נאום בר אילן לפני 11 שנים, נתניהו מקדם את נושא 2 המדינות, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, נושא שבגללו תקף את השמאל לאורך שנים רבות.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 208 מילים

אחרי שמשך את בקשת החסינות, הוגש לבית המשפט כתב האישום נגד נתניהו

יחד עם נתניהו מואשמים בעלי "ידיעות אחרונות" נוני מוזס ובעלי בזק לשעבר, שאול ואיריס אלוביץ' ● בימין זועמים על עיתוי הגשת כתב האישום ● מחר ימריא ראש הממשלה למוסקבה; ייתכן שישוב ארצה עם נעמה יששכר ● הערב יציג טראמפ בוושינגטון את תוכניתו לאזור ● ג'ייסון גרינבלט, ממנסחי התוכנית: זהו יום היסטורי

עוד 43 עדכונים

"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות סביבתיות פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה", קבע השבוע השופט זאיד פלח, שכנס את מטמנת עברון במיליון שקלים ● אבל שופטים רבים אחרים עדיין נוטים להתייחס בסלחנות לגופים ולחברות שפוגעים בכולנו

"יש שופט בחיפה". כך, בפרפרזה על המשפט המפורסם של מנחם בגין על שופטי העליון בירושלים, סיכם גורם נרגש בתחום הסביבה את גזר הדין הלא שיגרתי שפרסם השבוע בית משפט השלום בחיפה.

במסגרת המשפט, האשים המשרד להגנת הסביבה את אתר הטמנת הפסולת של קיבוץ עברון בגליל המערבי ואת כמה ממנהליו בהפעלת האתר באופן שזיהם את הסביבה ואת מי התהום, וגרם למפגעי ריח קשים.

בית המשפט הרשיע את הנאשמים, וקנס אותם בסכום עגול – מליון שקל. אך מה שיותר חשוב היו הדברים מעוררי ההשראה וחדורי המודעות הסביבתית שכתב השופט, ד"ר זאיד פלח, בגזר הדין:

"המושג איכות סביבה אינו רק צמד מילים יפות, אלא הוא טומן בחובו התעוררות חברתית בכל הנוגע למרחב המחיה שלנו על פני כדור הארץ…

יידע כל תאגיד ויידע כל נושא משרה בתאגיד, שאל להם לפגוע באיכות הסביבה, יהיו הסיבות לכך אשר יהיו, ומי שעובר על כלל זה – עלול למצוא את מקומו, מהיום והלאה, מאחורי סורג ובריח. כך שהסבלנות שהנהיגו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות מעין אלה, עת הסתפקו בדרך-כלל בהטלת קנסות, פקעה.

ומעתה והלאה – מדרג הענישה יעלה".

תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
תשטיפים מזוהמים ומפגעי פסולת במטמנת עברון (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

משב רוח רענן

הדברים הנחרצים של השופט פלח מהווים משב רוח רענן, משום שבתי המשפט בארץ נוטים במקרים רבים להקל בעונשם של עברייני סביבה.

גם אם מנגנון האכיפה המדולדל של המשרד להגנת הסביבה או של רשויות אחרות מצליח להביא את העבריינים לדין, המשפט נמשך שנים ומסתיים ברוב המקרים בקנס שרחוק מלהוות הרתעה.

פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו. השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת

דומה ששופטים רבים עדיין לא הפנימו שעבירה על חוקי הסביבה היא לא פגיעה בגורמים ערטילאיים כמו "הטבע" או "כדור הארץ". מדובר בפגיעה בזכויות היסוד של הציבור לנשום אוויר נקי, לשתות מים נקיים ולא לסבול ממפגעי ריח ועשן.

השופט פלח מנער את התפיסות האנכרוניסטיות האלה עם טקסט שכל פעיל סביבה היה שמח לחתום עליו.  אגב, השופט ציין כי הוא נמנע מלפסוק עונשי מאסר בעיקר בגלל שהתובע – המשרד להגנת הסביבה – לא ביקש זאת.

תופעה נרחבת

המשפט המדובר עוסק בתופעה שמעיבה על חייהם של ישראלים רבים בכל רחבי הארץ – אתר להטמנת פסולת שהפך למפגע סביבתי.

האתר בעברון התנהל באופן בעייתי במשך חמש שנים, בין 2010 ל-2015, שבמהלכן תושבים ביישובים הסמוכים הרבו להתלונן על ריחות קשים.

במשרד להגנת הסביבה רואים בפסק הדין הישג והוכחה לכך שבניגוד לטענות שמופנות לעתים קרובות כלפי המשרד, הוא פועל בנחישות בשטח ומבצע פעולות שיטור ואכיפה בכל פינה של המדינה. אך לא כולם רואים את זה ככה.

עו"ד ג'מילה הרדל ואכים, מנכ"לית עמותת "אזרחים למען הסביבה", שנאבקת נגד מפגעי סביבה בגליל, סבורה דווקא ש"פסק הדין הוא דוגמה לחוסר האפקטיביות של אכיפת המשרד להגנת הסביבה, שנעשית באטיות ולאורך תקופות ממושכות בצורה בלתי סבירה, עד כדי כך שהיא מאבדת את יכולת ההרתעה שלה".

"מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות מ-2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב אישום ורק כעת ניתן גזר דין"

לדבריה, "מדובר בעבירות שהיו ידועות למשרד לפחות משנת 2010. העמותה פרסמה דוח על הליקויים בניהול המטמנה כבר בשנת 2011, והתריעה על כך בפני המשרד. למרות זאת, רק ב-2016 הוגש כתב האישום ורק ב-2020 ניתן גזר הדין".

אבל מעבר לוויכוח האם "מדינת ישראל נגד מטמנת עברון" הוא דוגמה לאכיפה סביבתית מופתית או למריחת זמן רשלנית, השאלה הגדולה היא אם הדברים של השופט פלח מסמנים שינוי מגמה ביחס של בתי המשפט לעברייני סביבה.

השופט הבטיח בגזר הדין ש"הסבלנות שהפגינו בתי המשפט כלפי מבצעי עבירות אלה – פקעה. מעתה והלאה, מדרג הענישה יעלה". הבטחה חשובה, אבל מי שצריכים לקיימה הם עמיתיו השופטים – בכל הערכאות.

עוד 565 מילים

העליון הוא כת סגורה. הפרקליטות מקולקלת

ראיון בלעדי מצד אחד: נתניהו יכול להמשיך לכהן גם כשיעמוד לדין, אהרון ברק הרס את מערכת המשפט וחייבים להקים ועדת חקירה לבדיקת מחדלי הפרקליטות ● מצד שני: אנחנו חיים במשטר אפרטהייד ורק אסון בקנה מידה היסטורי יגרום לנו לעשות מה שנחוץ: להוסיף בית בערבית להמנון וסמלים מוסלמיים לדגל ● פרופ׳ מנחם מאוטנר, מבכירי המשפטנים במדינה, לא משחק לפי הכללים

עוד 5,304 מילים

למקרה שפיספסת

בפי השופר הנכון, גם כישלון הוא ניצחון

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו.

משיכת בקשת החסינות של נתניהו היא הודאה בכישלון ואיתות ברור של מצוקה אסטרטגית. המסע לסיכול העמדתו לדין, או למיצער עיכוב ומסמוס התהליך לאורך חודשים ושנים, הגיע ככל הנראה לקיצו

נראה כי נתניהו מיצה את 'מרחב-החסינות' שלו, והברית הקוניונקטורלית בין כחולבן לליברמן השכילה לאלץ אותו למשוך את בקשת החסינות ולהתמודד עם 'התמונות הקשות' של קביעת מועד למשפט ואולי אף פתיחתו. הנסיון להיאחז בתוכנית טראמפ ולרוממה למעלת רגע היסטורי הוא אמנם בבחינת מגה-פעלול, אולם השפעתו על החלטות ההצבעה של הישראלים מוטלת בספק.

השעות שאחרי משיכת בקשת החסינות מספקות המחשה כואבת למידת העיוות וההשחתה של השיח התקשורתי והציבורי בישראל של פוסט 13 שנות שלטון נתניהו.

אקט משיכת הבקשה שעות ספורות לפני תחילת הדיון במליאת הכנסת, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך מיד בפיהם של תומכי נתניהו לעוד צעד 'גאוני' של 'קוסם'.

הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, שאם לשפוט לפי רמת הפיזור הרחבה שלו הושתל ע"י נתניהו במסורת 'דף-המסרים', ממש במקביל להעברת המכתב של עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד.

אקט משיכת הבקשה לפני תחילת הדיון, שאמור להתפרש כמיזעור נזקים ונסיון להסטת השיח לוושינגטון, הפך בפי תומכיו לצעד 'גאוני' של 'קוסם'. הנראטיב הכוזב-בעליל הזה, במקביל להעברת מכתב עורכי דינו ליו"ר הכנסת, היה הפעם פתלתל ולא אמין במיוחד

כך, עמית סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראתו של גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות".

סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, האם מישהו מהצייצנים והמהדהדים לא טורח לשאול את עצמו שאלות בסיסיות של אמינות והיתכנות? באיזה עולם גנץ היה משנה את תוכניותיו ומצטרף לטקס בבית הלבן שכל כולו מיועד להעצמת נתניהו? הוא הרי הוזמן לטקס הזה ועשה שמיניות באוויר כדי לדחות את ההזמנה.

ואותם שופרות הרי לחשו באוזני הציבור בגאווה כי הסיבה היחידה להזמנת גנץ היא… בקשה אישית של נתניהו מטראמפ… כלומר בתוך ימים ספורים נוכחותו של גנץ בטקס הפכה מ-Win ל-Lose עבור נתניהו? בפי אותם דוברים ממש? ללא שום הסבר? מה קורה כאן?

סגל ואחרים תיארו כיצד נתניהו "המתין להמראת גנץ מוושינגטון, כדי להבטיח שלא יוכל לקחת חלק בטקס בבית הלבן, ורק אז שחרר את משיכת החסינות". סליחה? גם אם ציפיה ל-Fact Checking היא מוגזמת, באיזה עולם גנץ היה מצטרף לטקס להעצמת נתניהו?

האם נתניהו מפעיל באופן ישיר ועקיף מערך דיסאינפורמציה, יחסי ציבור ומניפולציה על דעת הקהל, בקנה מידה כמעט פוטיני? תיקי 2000 ו-4000 מציגים חלק מהתמונה, 'פרוייקט הבוטים הגדול' האיר פינה נוספת, והסחבת שנוקטת חברת פייסבוק למול תביעותיו של עו"ד איתי לשם עשויה לכאורה להעיד על מימד נוסף, חמישי לפחות, של הפעילות הזו.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן.

ביום שאחרי נתניהו יהיה צורך לבצע רפורמה כוללת באופני פעולת התקשורת בישראל. בסוגיית הרשתות החברתיות יידרש כמובן טיפול ברמה הגלובלית, והוא כבר החל, הן באירופה והן בצד הדמוקרטי של המפה הפוליטית בארה"ב.

כל ביקור בטוויטר או בפייסבוק מחדד מחדש את התחושה. הרשתות הללו מוצפות בגלים גלים של מסרי-נתניהו, מתוזמנים, מלוטשים, מסוגננים וחדים. משתלטים על סדר היום כהרף עין ומכתיבים אותו רוב הזמן

אין מדובר בצנזורה פוליטית של צד כזה או אחר, אלא בפיתוח ויישום סטנדרטים מינימליים של עובדתיות, מהימנות ושקיפות. כך, מייסד טוויטר הודיע כי הפלטפורמה שלו לא תאפשר יותר פרסום מודעות פוליטיות בתשלום, אולם למרבה הצער חזר בו במידת מה.

מארק צוקרברג מסרב בעקשנות אפילו להתחיל לצעוד בכיוון דומה, בטענה מזויפת של "נייטרליות", משום ש"פייסבוק היא רק פלטפורמה", אבל הוא עומד תחת לחצים הולכים וגוברים מצד ממשלות, פרלמנטים ורגולטורים באירופה, וגם בארה"ב.

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור – אדם אינו רשאי לקיים יחסי 'תן וקח' חשאיים עם גורם פוליטי, עסקי או בעל עניין אחר, ולהציג עצמו כעיתונאי/פרשן/שדרן/מוביל דיעה נטול פניות. אחת משתיים – עליו לחדול מיחסי התן וקח, או לחשוף אותם בשקיפות בפני הציבור ("גילוי נאות").

בישראל, הטיפול בהטיות התקשורת והשיח הציבורי צריך להתחיל בחשיפת וחיסול תופעת ה'שופרות' בתקשורת המיינסטרימית ובתקשורת בכלל. כמובן שאין לפגוע בחופש הביטוי, אבל יש להסכים על כללי מותר ואסור

יתירה מכך, מי שיעסוק בהפצת 'דפי מסרים' של בעלי עניין, מבלי הבהרה בזמן אמת כי מדובר במסרים-מטעם, צריך לתת על כך את הדין. את החקיקה והתקנות בנושא זה יש לבצע ברגישות רבה, ולמנוע כל פגיעה בחופש הביטוי או העיסוק של מאן דהוא. אבל זכות הציבור לדעת היא זו שצריכה לתת את הטון, במסגרת של 'דמוקרטיה מתגוננת'.

הטיית והשחתת השיח הציבורי היא חבלה אנושה בדמוקרטיה, שאת תוצאותיה אנו רואים כיום בארה"ב, בהונגריה, בטורקיה ובדמוקרטיות רבות אחרות. החלפת שלטונו של נתניהו היא הזדמנות הסטורית לביצור הדמוקרטיה הישראלית וחיסונה מפני השחתה, וזירת התקשורת והשיח הציבורי היא המקום להתנעת המערכה.   

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 771 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יומן וושינגטון גנץ קיבל מתנה, אבל נתניהו בונה על כל הקופה

בני גנץ שיעשע את טראמפ וקיבל בתמורה תמונה של יו״ר כחול לבן יושב מחויך עם נשיא ארצות הברית ● בנימין נתניהו לקח פיקוד בבית הלבן ויקבל היום עסקה שיכולה לשנות את עתידו הפוליטי ● מי צריך חסינות כשעל הפרק אפשרות לסיפוח חד צדדי ● פרשנות

עוד 774 מילים

יוצר הסרטים דיוויד שולמן ניגש בחיל וברעדה לפרויקט המדובר של צביעת צילומים ממחנות ההשמדה הנאציים, כדי להנגיש אותם לדור הצעיר ● אבל אחרי שהתגבר על החששות שלו, הוא משוכנע כי יצר פרויקט רלוונטי מתמיד ● "עליית הלאומנות סביב העולם והמורכבות של האנטישמיות בימינו הפכה את הסדרה שלי לאקטואלית" ● ראיון

עוד 950 מילים

החסכונות של הישראלים הגיעו לשיא של 1.8 טריליון שקלים ● המוסדיים שמנהלים את הכסף, מעבירים יותר ויותר להשקעות אלטרנטיביות, שלא נסחרות בבורסות ואינן מפוקחות ● הטרנד הלוהט הוא קרנות השקעות פרטיות ונוצצות, עם מנהלים סלבריטאים שמשוחררים מהגבלות שכר ולא מחויבים בדין וחשבון לציבור ● איך קרה שבכירי עולם העסקים עברו לקרנות האלה, ואיזה תחום מתלקח במיוחד

עוד 2,279 מילים

אבא רצח את אמא. הילדים נותרו עם הבירוקרטיה

ילדי נשים שנרצחו מתקשים למצות את זכויותיהם מול המדינה ● נטל רב נופל על כתפי סבים או דודים שמכניסים את היתומים לביתם ● והילדים מתקשים לקבל את הטיפול והמענה הדרוש - נפשית וכלכלית ● "רק פעם בשנה מגיעה נציגה של משרד הרווחה, ממלאה מסמכים ויוצאת" ● משרד המשפטים: "רואים הבדל עצום בין המשפחות שמקבלות את הסיוע לאלה שלא"

עוד 1,700 מילים

גנץ ונתניהו נפגשו עם טראמפ בנפרד לקראת פרסום עסקת המאה מחר

גנץ: "אפעל ליישום תכנית טראמפ לאחר הבחירות" ● נתניהו: "הזדמנות גדולה" ● היועמ"ש דחה עתירה לפסילת היבא יזבק ● בליכוד תוקפים את נוכחות רונן צור במשלחת של גנץ ● יו"ר בל"ד מעריך שהמשותפת לא תמליץ לנשיא על גנץ ● אבו מאזן סירב לקיים שיחת טלפון עם טראמפ ● המליאה תצביע מחר על הקמת ועדת הכנסת; חברי הבלוק של נתניהו צפויים להיעדר

עוד 33 עדכונים

יומן וושינגטון נתניהו מבטיח לעשות היסטוריה, אבל בימין לא יקבלו פחות מסיפוח

נוכחותם של ראשי הרשויות ממועצת יש״ע בשדה התעופה הבהירה לראש הממשלה כי בלי לפחות ריבונות על הבקעה או על מעלה אדומים, אין מה לדבר ● ״ביום שלישי נעשה היסטוריה״, הבטיח להם נתניהו ● היום הוא יקבל מטראמפ שעה וחצי של טקסי קבלת פנים ופגישות רשמיות, לפני שנשיא ארה״ב יקדיש לבני גנץ 45 דקות אישיות ● פרשנות

עוד 758 מילים

כל תכנית שלום שמציג גורם בעל השפעה היא חדשות טובות ● זה נכון אפילו כאשר ברור שהתכנית בעייתית מאוד, ושהיא חלק מתרגיל פוליטי שנועד לסייע לשני מנהיגים פופוליסטים המסכנים את הדמוקרטיות בארצותיהם ● החלופה היא לחכות לאסון או סתם לחכות עשרות שנים, בזמן שהכיבוש מפורר את הדמוקרטיה הישראלית ● פרשנות

עוד 1,118 מילים

הישראלים משלמים אגרות ב-7 מיליארד שקל בשנה

אין תמורה לאגרה על האגרה שמושתת על יתומים ואלמנים טריים שמעתם? אגרה על הגשת תלונה על הטרדה מינית? או 22 אגרות הנדרשות כדי לעבוד כחשמאלי? וזוהי רק ההתחלה ● הישראלים משלמים אגרות שרבות מהן כפולות ומיותרות, אחרות נגבות ברגעים קשים במיוחד בחייהם ● ואי אפשר להתעלם מאגרות הרכב המנופחות ● רגע לפני הבחירות, נתניהו הכריז על רפורמה בנושא, שבו לא התערב שנים ● האם יש סיבה לאופטימיות, או שמדובר בעוד ספין מבלפור? ● הרשימה המלאה בכתבה

עוד 1,194 מילים ו-1 תגובות

בניגוד להנחיות: חומרים רעילים ונדיפים יישלחו מלוויתן לכבישי הארץ

פרסום ראשון המשרד להגנת הסביבה התיר לשותפות לוויתן להוביל חומר נדיף ורעיל במיכליות כביש למשך חודש בלבד ● אך בחברה צפויים לעשות זאת לאורך זמן ● המיכליות יעמיסו את הקונדנסט שהוזרם מהאסדה לאתר אחסון באזור רמות מנשה, ומשם ייסעו כ-140 ק"מ דרומה, לאשקלון ● שומרי הבית: "ההובלה בכביש כדבר שבשגרה מנוגדת להוראות"

עוד 1,053 מילים

יממה לפני פגישתו עם טראמפ מבהיר גנץ: מימוש תוכנית הנשיא ייעשה אחרי הבחירות

היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את חבר הכנסת דוד ביטן באשמת שוחד, מרמה והלבנת הון ● מסתמן שהליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה יחרימו את דיון החסינות שיתקיים במליאת הכנסת מחרתיים ● נתניהו חייב לעורכי דין שייצגו אותו כמיליון שקלים וחצי; ראש הממשלה מסר שישלם את חובותיו

עוד 52 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה