אגדת "שני הצדדים אשמים"

נתניהו גולש על הקרח ומפיל בדרכו גולשת אחרת, צילום מסך מתוך הסדרה של עמית סגל "ימי בנימין"
נתניהו גולש על הקרח ומפיל בדרכו גולשת אחרת, צילום מסך מתוך הסדרה של עמית סגל "ימי בנימין"

אני אשים את זה על השולחן אבל לא שמעתם את זה ממני: נתניהו אשם בזה שישראל הולכת שוב לבחירות.

אומר זאת שוב, יונית: נתניהו אשם בזה שישראל הולכת שוב לבחירות.

ולמה זה קרה?

כי בכחול-לבן קיימו את הבטחתם לבוחר והיו עקביים בהחלטתם. הם לא ילכו לממשלת אחדות בראשות נתניהו החשוד בפלילים. נכון מוזר?

אומר זאת שוב, יונית: נתניהו אשם בזה שישראל הולכת שוב לבחירות.
בכחול-לבן קיימו את הבטחתם לבוחר והיו עקביים בהחלטתם. הם לא ילכו לממשלת אחדות בראשות נתניהו החשוד בפלילים. נכון מוזר?

אבל אליה וקוץ בה: מי מקיים הבטחת בחירות? מה הלאה? ראש ממשלה נקי כפיים? לאן נגיע? לראש ממשלה שלא מחזיק בחמישה תיקים וכשהוא דורש שיזמנו אליו את שר הבריאות אומרים לו שהוא שר הבריאות? ראש ממשלה בלי מטוס פרטי? בלי מתנות מחברים שנאנסו להעניק רכבת אווירית של סיגרים, שמפניות ותכשיטים, כולל צמיד וטבעת כי זה סט, וסט לא שוברים?

ראיתם את הסרטון בו נתניהו דורס גולשת סקי וממשיך הלאה כאילו הוא מתחייב לרוטציה עם גנץ? טוב, החלפתי בין הקורבנות אבל איך דומה?

שלוש מערכות בחירות תוך שנה והעיתונות העלובה שלנו עוד מתעקשת על השאלה האומללה: מי אשם, או הקביעה המתחסדת המטילה את אשמת ההליכה לבחירות נוספות על 'שני הצדדים' כאילו מדובר בקטטת בית ספר.
והכותרת הראשית בידיעות נוני מוזס תיק אלפיים: "בושה", והכותרת ב'ישראל ביביתון היום': "הקרקס".

איזה עיתונות לוחמת! היינו כחולמים.

שלוש מערכות בחירות תוך שנה והעיתונות העלובה שלנו עוד מתעקשת על השאלה האומללה: "מי אשם", או על הקביעה המתחסדת שהמטילה את האשמה על "שני הצדדים" כאילו מדובר בקטטת בית ספר

מהסקרים עולה כי רוב מכריע בציבור, 41%, סבור שנתניהו הוא הסיבה ללופ הבחירות, ומיעוטו, רק כ-5% תולה את האשם בגנץ. אבל התקשורת, מבצר מאוזן ועיקש שהיא, נאלמת לנוכח הבריון של הכיתה וגוזרת גזירה שווה בין נוכל ששלושה כתבי אישום תלויים מעל ראשו ובין הבחור החדש בבלוק, שעדיין לא דבק בו רבב מלבד הרפש שהטילו בו כאילו הטריד מינית ילדה (גנץ תבע את 'ישראל היום' וניצח, לא שהעיתונות עסקה בניצחון הקטן הזה כמו שעסקה בהרחבה בפייק ניוז אודותיו.)

בזה אחר זה עולים ח"כים של כחול-לבן לראיונות באולפני החדשות ונורים כמו ברווזים במטווח כשהם נאלצים להשיב לשאלה המטומטמת על סירובם למתווה הנשיא, שמאז מתה עליו אשתו מתה בו גם היושרה.

מהסקרים עולה כי רוב מכריע בציבור, 41%, סבור שנתניהו הוא הסיבה ללופ הבחירות, ורק כ-5% תולה את האשם בגנץ. אבל התקשורת, מבצר מאוזן ועיקש, נאלמת לנוכח הבריון של הכיתה וגוזרת ביניהם גזירה שווה

ומולם חברי ליכוד שמדקלמים באין עוצר את אותו דף מסרים של הבוס אליו מתייחסים המראיינים בנימוס שאינו במקומו, במקום לומר שוב ושוב את המשפט האפשר היחיד: לנתניהו שלושה כתבי אישום.

זה אולי חוקי להעמיד עצמו שוב לבחירה, החוק הרי לא צפה רעה חולה כזו של ראש ממשלה נאשם בפלילים שמגייס את המערכת שהוא עומד בראשה כדי להשתלח בה עצמה, ובעוצמה מטורפת חסרת בלמים. ובכן, חוקי אבל מסריח, כל כך מסריח.

ובכן, לא מבחינת העיתונות שנאלצת לרצות את בעליה המקושרים כך או אחרת לעומד בראש הפירמידה המיטיבה שיש בכוחו גם להעניש. הוא כבר ניסה לסגור ערוץ (ערוץ 1) ואף יעמוד לדין על אי אלו נוכלויות העוסקות בשיעבוד תקשורת כזו ('ידיעות') או אחרת ('וואלה') למטרותיו.

בזה אחר זה עולים ח"כים של כחול-לבן לראיונות באולפני החדשות ונורים כמו ברווזים במטווח כשהם נאלצים להשיב לשאלה המטומטמת על סירובם למתווה הנשיא, שמאז מתה עליו אשתו מתה בו גם היושרה

נותרנו עם תקשורת חנפנית או מתגוננת ברובה. זו אינה עיתונות אלא עיתוזנות. מספיק להקשיב לפאנלים זהירים מדי ולצפות בקידום האגרסיבי לסדרת הכתבות של עמית סגל על 'ימי נתניהו' כאילו העיתונאי אינו מייצג את תפיסותיו נאמנה גם מכיסא הפרשן הפוליטי, שההבעות המתחלפות על פניו כשמצלמת ערוץ 12 מתמקדת בו הן הברומטר המדויק ביותר למצבו הפוליטי של נתניהו. מה שאיילה חסון עוד משתדלת לרסן, הרי היא ותיקה ממנו.

אתה קורא את רוח הימים האלה על פני עיתונאים לא מעטים. גם מי שמנסים לשמור על מראית עין של יושרה עיתונאית משתדלים להיות ענייניים בבואם לחשוף את הנוכל רב הכוח במערומיו, שמא ייחשדו בהטייה פוליטית בתוך תקשורת שכולה הטייה פוליטית אחת גדולה ומאושרת.

עד שהשליט רב העוצמה יתחלף, שאז יותר הרסן עד שיצבור כוח להשחית כמו ביבי.

בינתיים אנחנו בכף הקלע, נודדים מבחירות לבחירות על פי גחמת לבו של נתניהו שמאז 2015 כשיצא לבחירות בגלל 'ישראל היום', ומאז עוד שלוש מערכות בחירות, שלושתן באותה שנה ולא הבנתם, רבותי ביציע העיתונות הקורס שמטרתו היחידה בטרללת הבחירות שהוא כופה עלינו היא להישאר על הכיסא ולחמוק ממשפט, ואתם, שפני השמירה של הדמוקרטיה יודעים אבל זורמים.

האיש שצעק מעל כל במה 'לא היה כלום' פוחד מהאמת: היה גם היה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 698 מילים
סגירה