החוק קובע שעל שר המשפטים למנות את ממלא מקום פרקליט המדינה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה וכן עם נציב שירות המדינה.

מאחר שמדובר במשטר דמוקרטי, ראוי שנציג הדרג הנבחר ימנה ממלא מקום בתפקיד כה בכיר. עליו לעשות כן לאחר התייעצות עם 2 הגורמים הבכירים ביותר בנדון מקרב הדרג המקצועי: ראש התביעה הכללית שהוא היועץ המשפטי לממשלה ומי שמופקד על מכלול עובדי שירות המדינה שהוא נציב שירות המדינה. ההחלטה נתונה בסופו של דבר בידי נציג הדרג הנבחר. כלומר: שר המשפטים.

בנסיבות הנוכחיות, אין להעלות על הדעת שהשר ימנה ממלא מקום או ממלאת מקום לפרקליט המדינה בלא הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. הנימוקים לכך חדים: מדובר בשר משפטים זמני במסגרת ממשלת מעבר שאיננה עוד ממשלה נבחרת. לכן היה ראוי שאוחנה ימנה מועמד שמקובל על היועץ המשפטי לממשלה.

בנסיבות הנוכחיות, אין להעלות על הדעת שהשר ימנה ממלא מקום לפרקליט המדינה בלא הסכמת היועמ"ש. מדובר בשר משפטים זמני במסגרת ממשלת מעבר, שאיננה עוד ממשלה נבחרת, שמונה בידי רה"מ שנאשם בעבירות פליליות חמורות

חמור מכך: מדובר בשר משפטים זמני שמונה בידי ראש ממשלה שנאשם בעבירות פליליות חמורות שבוצעו לכאורה בתקופת כהונתו כראש ממשלה ובהקשר לתפקידו כראש ממשלה.

ראש ממשלה זה העלה טענות קשות, חמורות ואף מופרכות נגד היועץ המשפטי לממשלה בפרט ונגד מערכת אכיפת החוק בכלל, לרבות הטענה המסוכנת והמסיתה בדבר נסיון דמיוני להפיכה שלטונית.

קיים חשש עמוק שהחלטות שר המשפטים מושתתות על רצון עמוק לרצות את ראש הממשלה בו הוא תלוי לחלוטין לצורך קידומו הפוליטי.

קיים חשש עמוק שהחלטות שר המשפטים מושתתות על רצון עמוק לרצות את ראש הממשלה בו הוא תלוי לחלוטין לצורך קידומו הפוליטי

בנסיבות הללו, אפוא, גובר עוד יותר הצורך למנות מועמד שבו תומך גם היועץ המשפטי לממשלה. היועמ"ש תומך במינויו של פרקליט מהדרג הבכיר ביותר (כלומר: המשנה לפרקליט המדינה או פרקליט מחוז לכל הפחות) לממלא מקום פרקליט המדינה, מפני שרק הבכירים הללו יכולים להבטיח רציפות מקצועית, ניהולית וארגונית.

פרקליטה מדרג נמוך יותר (אורלי בן ארי-גינזברג היא המשנה לפרקליטת מחוז המרכז. תפקיד בכיר למדי אך לא מהבכירים ביותר) עלולה לחוש מחויבות לשר שמינה אותה כדי להישאר בתפקיד, אליו זינקה לפתע, בתום תקופת מילוי המקום. אי לכך ברור מדוע קיים קושי במינויה של עורכת הדין אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה.

פרקליטה מדרג נמוך יותר (אורלי בן ארי-גינזברג היא המשנה לפרקליטת מחוז המרכז) עלולה לחוש מחויבות לשר שמינה אותה כדי להישאר בתפקיד, אליו זינקה לפתע, בתום תקופת מילוי המקום

מכלול ההיבטים דלעיל (ובראשם חובת הבטחת עצמאות ממלא מקום פרקליט המדינה ואי תלותו בדרג הפוליטי) היה אמור להניח תשתית למינויו של עורך הדין שלמה למברגר שמכהן כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.

הוא המנוסה ביותר מבין שורת המועמדים. הוא גם כיהן כפרקליט מחוז ת"א וכן כפרקליט מחוז הדרום (זאת לעומת עורכת הדין אורלי בן-ארי שהיא פרקליטה מוערכת אך תפקידה הבכיר ביותר עד היום הוא תפקידה הנוכחי: המשנה לפרקליטת מחוז המרכז).

למברגר הוא משפטן פלילי מעולה, הגון, ישר ומקצועי מאין כמוהו.

ההחלטה לבחור בעורכת הדין אורלי בן ארי בניגוד לדעתו של ד"ר מנדלבליט אפוא מצטיירת כהחלטה שנועדה להעמיק את העימות בין השר ליועמ"ש ולצייר את השר אוחנה בעיני ראש הממשלה ותומכי הליכוד כמי שנלחם במערכת שנגדה הם יוצאים בתקיפות.

ההחלטה לבחור בעו"ד בן ארי-גינזברג בניגוד לדעת מנדלבליט, מצטיירת כהחלטה שנועדה להעמיק את העימות בין השר ליועמ"ש, ולצייר את השר אוחנה בעיני רה"מ ותומכי הליכוד כמי שנלחם במערכת שנגדה הם יוצאים

ולאחר שאמרנו כל זאת – ועל אף שהשר אוחנה עצמו הוא מינוי בעייתי ביותר – ראוי להדגיש שעורכת הדין בן ארי עצמה, היא פרקליטה מוערכת, מעמיקה מאד, יסודית, ישרה וראויה. אם מינויה יעמוד על כנו, הלוואי שהיא תעמוד במכלול הלחצים. הלוואי שהיא תפעל באופן מקצועי. תפקידה הוא לפעול למען שלטון החוק וזכויות האדם. לא למען שום דבר אחר.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.