האם עלינו לבקר או לגבות את המשטרה והפרקליטות?

מימין: פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן, שר המשפטים אמיר אוחנה והפרקליטה אורלי בן-ארי גינזברג, בשבוע שעבר (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
אוליבייה פיטוסי, פלאש 90
מימין: פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ממלא מקום המפכ"ל מוטי כהן, שר המשפטים אמיר אוחנה והפרקליטה אורלי בן-ארי גינזברג, בשבוע שעבר

הלב נחמץ למקרא דברי השופט רוזן שמכהן כנציב הביקורת על מייצגי המדינה בבתי המשפט.

הוא מדבר על כך שנציגי המשטרה משקרים בקביעות לשופטים כדי להביא להארכות מעצר חשודים שלא קיימות נגדם ראיות של ממש. הוא מדבר על חשודים רבים שמצויים בעצם במעצר לא חוקי. והוא קובע שפרקליטות המדינה אינה מסייעת לפתור את ההפרה הבוטה הזו של זכויות אדם ואזרח.

לדברי רוזן, נציגי המשטרה משקרים בקביעות לשופטים כדי להביא להארכות מעצר חשודים ללא ראיות של ממש, ופרקליטות המדינה אינה מסייעת לפתור את ההפרה הבוטה הזו של זכויות אדם ואזרח

לאורך עשרות שנים קוראים ארגוני זכויות האדם להפסיק לשלול בשיטתיות את זכויות הפלסטינים בגדה. לאורך עשרות שנים קוראים ארגוני זכויות האדם להפסיק לפגוע בזכויות אדם ואזרח של חשודים ישראלים.

נתניהו מבזה את הארגונים הללו במשך עשור. רודף אותם. מנסה להצר את פעילותם. מסית נגדם. טוען שהם משקרים. עושה להם דה לגיטימציה. הופך אותם לבוגדים דמיוניים.

אבל עכשיו – על סף משפטו הפלילי – הוא נזכר לדבר על הפרת זכויות חשודים. עכשיו נזכר האיש הכי חזק במדינה להתבכיין על דרכי גיוס מפוקפקות של עדי מדינה.

לאורך שנים קוראים ארגוני זכויות האדם להפסיק לשלול את זכויות הפלסטינים בגדה ולהפסיק לפגוע בזכויות אדם ואזרח של חשודים ישראלים. נתניהו מבזה ורודף את האירגונים האלה במשך עשור

אז הנה מושכלות היסוד: יש לגבות את הפרקליטות והמשטרה כאשר הן נאבקות בחורמה בפשע. יש לבקר אותן בתקיפות כאשר הן מפרות זכויות אדם או מעלימות עין מההפרות הללו. יש להעניק לכל חשוד ונאשם הליך הוגן. לרבות נתניהו. לא יותר מאחרים. לא פחות. ויש לזכור: לא זכויות החשודים והנאשמים מעניינות אותו. לא זכויות האדם והאזרח. מה שמעניין את נתניהו הוא נתניהו.

כשפרופסור דוד ליבאי מונה בידי ראש הממשלה רבין לתפקיד שר המשפטים, הוא לא קשקש דברי הבל על פרקליטות בתוך פרקליטות. הוא לא התעמת בכוונה עם היועץ המשפטי לממשלה. הוא לא ראה לנגד עיניו אך ורק אינטרס של נאשם בכיר בפלילים בו הוא תלוי. הוא ראה מול עיניו את זכויות האדם והאזרח של הישראלים ואת שלטון החוק. לכן החל לפעול במרץ להקמת הסנגוריה הציבורית הארצית בראשות פרופסור קנת מן. בזכות פרופסור ליבאי ובזכות פרופסור קנת מן קמה הסנגוריה הציבורית הישראלית.

יש לגבות את הפרקליטות והמשטרה כשהן נאבקות בחורמה בפשע, ולבקר אותן בתקיפות כשהן מפרות זכויות אדם או מעלימות עין מההפרות. יש להעניק לכל חשוד ונאשם הליך הוגן. לרבות נתניהו. לא יותר או פחות מאחרים

כך מגנים על זכויות האדם והאזרח. כך מגינים על כולנו: מגבים את המשטרה והפרקליטות כשהן לוחמות בפשע למעננו. מבקרים אותן בתקיפות כשהן מפרות זכויות יסוד. ומפנימים שישנם חלקים רקובים במשטרה שבהם יש לטפל מהשורש.

וחוץ מזה, דואגים שבראש הממשלה לא יעמוד נאשם מסית שכל מעשיו זועקים ניגוד עניינים. ניגוד עניינים בינו לבין טובת אזרחי מדינת ישראל. דואגים שבראש ממשלת ישראל לא יעמוד בנימין נתניהו.

כך אולי נזכה גם למינויים סבירים וענייניים של שרים בכירים. כולל שר המשפטים. כך אולי נזכה לשינויי עומק חשובים. כך אולי נזכה בהגנה אמיתית על זכויות האדם והאזרח של כולנו.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 455 מילים
סגירה