שרפות הפסולת החקלאית הורסות את איכות החיים במרחב הכפרי

תושבים באזורים כפריים רבים בארץ מדווחים על זיהום אוויר כבד ועל מפגעים קשים של ריח ועשן ● הסיבה: מכת שרפות של פסולת חקלאית, הכוללת את הפלסטיקים של החממות, חומרי דישון והדברה ● את רוב השרפות מציתים חקלאים מהשורה, אך הרשויות מתקשות להילחם בתופעה ● "חלק גדול מהבעיה מתחיל בצניחה של מחירי הפלסטיק"

26/12/2019 13:56
פסולת חקלאית באזור השרון

א', תושב קדימה-צורן, יצא השבוע להליכה בשטחים החקלאיים של המושבים הסמוכים בשרון. הוא נדהם מכמות הפסולת החקלאית שראה שם, שאריות מהצומח לצד ערימות של יריעות פלסטיק ופולתילן.

"זה מצטבר בעיקר ליד החלקות של התותים", הוא אומר, "כי שיטת הגידול היום מתבססת על יריעות פלסטיק שמותחים על האדמה, ואחר כך מותחים עוד יריעות על התותים. על כל קילו תותים יש שני קילו פלסטיק".

פטריית עשן שעלתה מחלקה סמוכה, וסימני שריפה בהם הבחין על הקרקע, הבהירו לו מה צפוי להיות גורלו של כל הפלסטיק הזה. מאוחר יותר, בשעות הערב, ניחוח הפלסטיק השרוף הגיע לביתו ולבתיהם של אלפי תושבים באזור.

זה לא רק בשרון. תושבים באזורים רבים בארץ מתלוננים לאחרונה על מכת שרפות של פסולת חקלאית, שגורמות לזיהום אוויר ולמפגעים של ריח ועשן.

המשרד להגנת הסביבה כבר הכריז על שרפות בשטחים פתוחים כמכה לאומית, אבל התייחס בעיקר לשרפות שמתרחשות באתרי פסולת פירטיים, שמופעלים על ידי גורמים עברייניים, לעתים בניסיון לחלץ מתכות בעלות ערך כלכלי.

גל השרפות הנוכחי נגרם ברובו על ידי חקלאים מהשורה, ולמרות זאת רשויות האכיפה השונות מתקשות למגר את התופעה.

יואב, תושב מזכרת בתיה, נתקל במוקדי השרפות כשהוא יוצא לרכיבת אופניים בשטחים החקלאיים של המושבים הסמוכים. "כשאתה מסתובב בשדות אתה כאילו מטייל בפרובאנס, הכרמים יפהפים עכשיו, העלים נעשים אדומים והנופים מדהימים", אמר השבוע בתכנית "יהיה בסדר" בגלצ (שהח"מ נמנה עם מגישיה).

"אנחנו סובלים כל ערב ואני יודע ממה אנחנו סובלים כי אני אני רואה אותם תוך כדי הרכיבה בשטח. יש חקלאים שפשוט עורמים את כל מה שיש להם, כל השאריות של הגזם הישן והפירות הרקובים שלא נאספו, מוספים לזה גם את כל הפלסטיקים של החממות, חומרי דישון עם האריזות שלהם, וחומרי הדברה עם הגולגולת המוצלבת – משליכים את הכל ושורפים.

"בנקודה אחת ראיתי ממש אתר שריפה עם שרידים של המוני מדורות. אנחנו מרגישים את זה בבתים לקראת ערב, כשהבית מתמלא בריח מצחין ורעיל. פניתי לכל גורם אפשרי אבל הרשויות לא עושות שום דבר".

טרור אקולוגי

גבי גאון, ראש מועצת מזכרת בתיה, הביע הזדהות עם מצוקת התושבים: "בואו נדבר תכלס. זה מצב לא נורמלי של טרור אקולוגי. אלפי תושבים שלא ישנים בלילה. בלילות שבהם נעים לפתוח חלון אתה נאלץ לסגור הכל ולהתכנס בבית.

"אני מרים טלפון למנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה, אומר לו 'גידי, מה קורה' – הוא אומר 'אני לא מכיר את זה'. אני אומר לו 'גידי אתה מנהל המחוז!'.

"מרים טלפון לשרון, מפקד תחנת משטרת רחובות – אומר לי 'אני לא מכיר'.

"כולם לא מכירים, כולם לא יודעים. העיקר שיש סיירת ירוקה, סיירת אדומה, צוללת צהובה, משטרה כחולה, אף אחד לא מצליח לעשות כלום. זה לא נורמלי".

גאון הודיע על כינוס "שולחן עגול" בתחילת ינואר, שבו יישב על המדוכה עם כל הגורמים הרלוונטיים וינסה לגבש תכנית פעולה. הכוונה טובה, אבל ספק אם היא תניב תוצאות מידיות, אם בכלל.

היתרים לשרפה מבוקרת

חשוב להבין שחלק מהשרפות נעשות באישור: משרד החקלאות נותן היתרים להיפטר מגזם ומצמחייה (למשל, כשיש מזיק שמתפשט במהירות) באמצעות שריפה מבוקרת. ההיתר תחום לשעות ספורות וכמובן לפסולת מהצומח בלבד.

רוב החקלאים כמובן שומרי חוק, אבל יש כאלה שלוקחים טרמפ על ההיתר ומצרפים ציוד שסיים את תפקידו, במקום לשלם לקבלן שיפנה את הפסולת.

התוצאה היא שישראלים רבים, שחלקם עברו להתגורר באזורים כפריים בתקווה לנשום אוויר נקי וליהנות מהסביבה הפסטורלית, מוצאים את עצמם סובלים מריחות רעילים שבעיר כלל לא מכירים.

יהודית, שמתגוררת במושב קדמת צבי ברמת הגולן, טוענת שהשרפות בקרבת המושב נמשכות לעתים 3-4 ימים שבמהלכם אופף את הבתים עשן מחניק.

יורם רוקח, ראש המועצה האזורית גולן, טוען שברמה כמעט שאין שרפות פירטיות, וכי מדובר בשרפות מאושרות שנובעות ממחלות בכרמים או במטעים.

לטענתו, כל דיווח על שריפה לא מאושרת מטופל במהירות וביעילות. הפער בין החוויה של התושבים לבין המציאות שמתאר ראש המועצה מטריד, וזה לא המקום היחיד בישראל שבו מתקיים פער כזה.

"מדובר בתעשייה שלמה. לפי ההערכות משתמשים בחקלאות בישראל בכ-30-40 אלף טונות פלסטיק ורובו נשרף. במו עיניי ראיתי איך אחרי השרפה לוקחים שופל שפותח את האדמה וקוברים את השאריות"

גורם בתחום הסביבה אומר שצירוף של כמה נסיבות הופך את מה שהיה עד לא מזמן מפגע מקומי בקנה מידה מוגבל, למכה לאומית שאנחנו רק בתחילתה. "חלק גדול מהבעיה מתחיל בצניחה של מחירי הפלסטיק", אומר הגורם.

"פעם החקלאי היה עורם את הפסולת שלו, סוחרי פלסטיק היו מגיעים ולוקחים הכל כדי למכור כחומר גלם למיחזור ולתעשייה. זה הפסיק להיות כדאי.

"עכשיו החקלאי עורם ערימות, ואף אחד לא בא לקחת אותן. הוא מתקשר לקבלן ומקבל הצעת מחיר של אלפי שקלים, ברשות המקומית זה אפילו עוד יותר יקר. אז הוא נותן לתאילנדי שלו שטר של 100 דולר, ומבקש ממנו לעשן ליד הערימה.

"לאחרונה נוצרו ממש מתחמי שריפה באזורים חקלאיים. ההצתות נעשות לקראת סוף השבוע, כשכבר כמעט אין פקחים והרשויות לא עובדות. עושים את זה לקראת השקיעה, כשקשה לראות ולאתר את המקור, ובעיקר קשה לצלם ולתעד.

"מדובר בתעשייה שלמה. לפי ההערכות משתמשים בחקלאות בישראל בכשלושים-ארבעים אלף טונות פלסטיק ורובו נשרף. במו עיניי ראיתי איך אחרי השרפה לוקחים שופל שפותח את האדמה וקוברים את השאריות.

"ומה שעוד יותר מזעזע – אחר כך עוברים עם מחרשה, הופכים את האדמה, וכל השאריות מתערבבות באדמה שעליה מגדלים את האוכל שלנו. אם תצא לשדות, תראה בכל רגע נתון הרים של פסולת ופלסטיק שפשוט מחכים לתורם להישרף".

פסולת חקלאית באזור השרון

פסולת חקלאית באזור השרון

נוכחות דלה בשטח

לאור חומרת המצב, נדרש פתרון מערכתי בהתערבות המדינה. למשל, מנגנון שיחייב את יצרני/יבואני הפלסטיק לאסוף ולמחזר אותו, על פי עיקרון 'אחריות היצרן' שהסדיר את תחום מיחזור הפסולת האלקטרונית ופסולת האריזות.

ברוב מדינות המערב יש מנגנונים כאלה ונקודות מסודרות לאיסוף פסולת מהשדות, שמהן היא נלקחת למיחזור. לאחרונה נשמעים דיבורים במשרדי הממשלה על הכיוון הזה, אבל הם נמצאים בשלב ראשוני מאוד.

בינתיים, השרפות חוגגות, והאכיפה כמעט לא קיימת.

רוב השרפות שמציתים החקלאים מתרחשות בשטחי המועצות האזורית, והשילוב בין כוח אדם דל לאזורים נרחבים (לעתים פקח אחד אחראי על מאות קילומטרים ריבועיים) מניב נוכחות אפסית בשטח

רוב השרפות מתרחשות בשטחי המועצות האזורית, והשילוב בין כוח אדם דל לאזורים נרחבים (לעתים פקח אחד אחראי על מאות קמ"ר) מניב נוכחות אפסית בשטח. המשרד להגנת הסביבה מבהיר, כי הוא כלל לא עוסק בשרפות חקלאיות, שכן אלה מבוצעות בהיתר של משרד החקלאות, ואילו ממשרד החקלאות נמסר:

"שרפת גזם מותרת אך ורק באישור משרד החקלאות. היתרים מעין אלו ניתנים במשורה תוך הקפדה על המינימום ההכרחי, ונסמכים על חוות דעת של מדריך חקלאי ושל מטאורולוג המתמחה במשטר הרוחות כדי למנוע נזקי עשן וריח.

"בחודשים האחרונים ניתנו מספר רישיונות לשרפת גזם של חקלאים במזכרת בתיה ובקדמת צבי, כשהאחרון שבהם ניתן בחודש שעבר. התקבלה תלונה אחת מצד התושבים שנבדקה. מעבר לכך, לא נמצאו תלונות נוספות שטרם טופלו.

"משרד החקלאות מבקש מהציבור לפנות אליו על כל חשד לשרפה שאינה חוקית, למוקד יחידת הפיצו"ח של המשרד, הפתוח 24/7, 9096*. בכל תלונה שתיבדק ויימצא כי השרפה אינה באישור, ינקטו הליכים משפטיים כנגד המבצעים".