תחילת שנות ה-90 בירושלים, שעת לילה מאוחרת במסעדת "אוקיינוס" של אייל שני, לפני שנהיה האייל שני המוכר לכל, שני הפרה-טלויזיוני, טרום עידן הכרובית האפויה.
המנות שהוציא ממטבחו היו חדשניות ונועזות, בטעמים וגם בתימחור שלהן. אל מסעדת הדגים הירושלמית הגיעו מי שלחיך המתוחכם שלהם היה כיס עמוק ומלא.
תחילת שנות ה-90 בירושלים, שעת לילה מאוחרת במסעדת "אוקיינוס" של אייל שני, לפני שנהיה האייל שני המוכר לכל, שני הפרה-טלויזיוני, טרום עידן הכרובית האפויה
זהו שני שיצא מהמטבח הקטן כשהוא מותש בסוף היום, האיש שכבר אז תינה אהבים עם עגבניות וניסח להן ולחצילים שירי אהבה בתפריט, בשפה חדשה שמפרקת את המנה למרכיביה ומזהה בחומרים תכונות אנושיות.
אחרי זמן פשט רגל, עזב את העיר, סגר מסעדות, פתח מסעדות, צבר חובות, החזיר חובות, מצא את הפורמטים ואת הטלוויזיה, והטלוויזיה מצאה אותו, תקע יתד בפריז, ניו-יורק, קידם את מעמדה של הכרובית בעולם, והיה לשף שמוכר מטבחים, גבינות, משקפיים, מגדלי דירות.
איל יצהר הוא צלם שמלווה ומתעד מזה שנים את צדדיה ומרכיביה השונים של ההוייה הישראלית. במהלך השנים עבודותיו התפרסמו ב עיתונים שונים בינהם " מוניטין ", " כותרת ראשית ", רשת שוקן, מוספי "ידיעות אחרונות", עיתונות חוץ, "גלובס" ובתערוכות. והוא אינו אופטימי כלל
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם