הפגנה נגד אלימות נגד נשים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בעלך לא מרשה לך לבדוק את חשבון הבנק? זאת אלימות

אחת מתוך חמש

"הן לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק" ● כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית - אך הממשלה לא מקצה משאבים לטיפול בתופעה ● יוזמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסייעת לחלק מהנפגעות

"רק כאשר הבן הגדול שלי היה בן 4 וחזרתי לעבוד, ראיתי איך אנשים אחרים חיים והבנתי שמשהו מאוד לא בסדר בחיים שלי. אנשים נוסעים לנופש פעם בשנה, יוצאים לבלות, קונים בגדים. אני חייתי מ-50 שקל בשבוע שבעלי הקציב לי", מספרת עינת (שם בדוי), בת 48, ממרכז הארץ.

לדבריה, התופעה החלה כשהיא נכנסה להריון ראשון בגיל 23, ופוטרה מהחנות בה עבדה. לאחר שלא מצאה עבודה אחרת, בעלה, שהפך למפרנס יחיד, החל להשתלט על התנהלותה הכלכלית.

"בתקופה שלא עבדתי, לא הייתה לי גישה לחשבון בנק ולא ידעתי כמה הוא מרוויח. שמעתי רק שאין לנו מספיק כסף ואנחנו צריכים להצטמטם. קיבלתי תקציב שבועי להוצאות אישיות במזומן, ולא יכולתי אפילו להעז לחשוב על כרטיס אשראי. בהמשך כבר ידעתי שיש לנו הכנסה טובה, אבל כשהייתי מבקשת לקנות משהו, הוא היה צועק עלי ליד הילדים וטוען שאמא לא בסדר. פחדתי, אז לא ביקשתי".

למרות שהבינה שהמצב בבית לא תקין, עינת התקשתה לשנות אותו. רק כעבור 21 שנות נישואים היא עזבה את בעלה, וגם היום היא מתנהלת בעולם כאילו מבקשת סליחה על עצם היותה.

"לאחר שחזרתי לעבוד, בעלי היה מונע ממני לצאת לעבודה בימי שישי, בטענות שונות. אני גרושה כבר ארבע שנים, ואני עדיין לא מסוגלת לצאת מהבית בימי שישי.

"אני נתקפת חרדה איומה, כאילו יקרה משהו לי או לילדים שלי אם אצא לעבוד בשישי. ובתור מי שעובדת עם לקוחות, זה ממש חשוב, כי זה היום עם הכי הרבה ביקוש. בטיפול הפסיכולוגי ביקשו ממני לצאת מהבית לשעה, אחר כך לשעתיים. עד היום אני בטראומה, וזו רק דוגמה קטנה למצב שלי".

"רוב הנשים שמגיעות אלינו כלל לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות. 'בעלי לא הרביץ לי אף פעם', הן אומרות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק"

חוסר מודעות

בעלה של עינת מעולם לא הרים עליה יד. עם זאת, במשך שני עשורים היא סבלה מאלימות על כל המשתמע מכך. "אלימות כלכלית היא אלימות מהסוג החמקמק ביותר", אומרת עובדת סוציאלית תמר שוורץ, מנכ"לית העמותה "רוח נשית".

"רוב הנשים שמגיעות אלינו כלל לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות. 'בעלי לא הרביץ לי אף פעם', הן אומרות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק".

את יכולה לאפיין את הנשים שנפגעות מהתופעה?

"זה קורה לנשים בכל מעמד סוציו-אקונומי ובכל רמת השכלה. עורכות דין, דוקטוריות, נשות הייטק ואפילו עובדות סוציאליות. הן מגיעות אלינו כשהן בכלל לא בטוחות שהן מקרה קלאסי של אלימות, כי לא הרביצו להן. השאלה הראשונה שאני שואלת נשים כאלה – האם יש לך אפליקציה של הבנק שלך בטלפון, ואם לא, האם מותר שתהיה לך? אם התשובה היא 'לא', נדלקת נורה אדומה".

תמר שוורץ
מנכ״לית "רוח נשית" תמר שוורץ

לדבריה, "המודעות לאלימות הפיזית והמינית עלתה פלאים בשנים האחרונות בגלל קמפיינים שונים.  השליטה הכלכלית, לעומת זאת, למרות שהיא הדרך הכי אפקטיבית של הבעל לשלוט באשתו, הרבה פעמים כלל לא מזוהה עם אלימות. להערכתי, כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית.

"השאלה הראשונה שאני שואלת נשים כאלה – האם יש לך אפליקציה של הבנק שלך בטלפון, ואם לא, האם מותר שתהיה לך? אם התשובה היא 'לא', נדלקת נורה אדומה".

"על פי ההערכות של ויצ״ו וארגון הבריאות העולמי יש בישראל 800 אלף נשים שסובלות מאלימות פיזית. אני מעריכה שלפחות 90 אחוז ממקרי האלימות פיזית מלווים באלימות כלכלית. תוסיפי לזה מקרים של אלימות כלכלית שמתקיימת ללא אלימות פיזית – ותקבלי מספר גבוה אף יותר.

בסקר שנערך על ידי חברת המחקר סי. איי מידע שיווקי עבור העמותה בשנת 2018, התברר כי שליש מהאוכלוסייה מכירים מישהו שסובל מאחד או יותר מהיבטיה השונים של אלימות כלכלית.

אבל לדברי שוורץ, אחת הבעיות שעלו בסקר היא שרוב האנשים שנחשפו לאלימות כלכלית, לא ידעו לקרוא לתופעה בשמה. רק 16% מהנשאלים הודו שהם מכירים מישהו שסובל מ"אלימות כלכלית" בסביבתם. המספר גדל ל-36% כשהם נשאלו האם מכירים מישהו שסובל מאחד המאפיינים הבאים:

  • מניעת מידע מבן/בת הזוג על המצב הפיננסי המשותף.
  • רק בן זוג אחד מחליט לגבי השקעות, ביטוח, פנסיה וכו' ללא שיתוף האחר.
  • סירוב לכך שלבן/בת הזוג יהיה פנקס צ'קים או כרטיס אשראי.
  • רק בן זוג אחד משלם חשבונות ועורך קניות לבית לפי ראות עיניו.
  • הסתרת נכסים מבן/בת הזוג.
  • יצירת חובות על שם בן/בת הזוג.
  • מניעיה או הפרעה יציאה לעבודה של בן/בת הזוג.
  • מניעת השכלה של בן/בת הזוג.
  • גניבת כספים של בן/בת הזוג.
  • כפייה על בן הזוג לוותר על שליטתו בנכסים.

מחסור בתקציבים

חוסר המודעות לנושא לא מפתיע, כאשר לוקחים בחשבון שהאלימות הכלכלית לא מוזכרת בספר החוקים של ישראל ואין לגביה אחריות פלילית. החוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א 1991 מכיר באלימות פיזית וגם פסיכולוגית, אך לא מזכיר אלימות כלכלית. זאת, לעומת מדינות כמו צרפת, בריטניה, ספרד ואוסטרליה, שבהן האלימות הנפשית והכלכלית מוכרת כעבירה פלילית.

מירב שמואלי
מירב שמואלי

"גם בפסיקה המשפטית, האלימות הכלכלית תמיד הייתה חלק נלווה מהאלימות הפיזית ואף פעם לא עמדה כתופעה בפני עצמה", מציינת ד"ר עו"ד מירב שמואלי, מנהלת תחום שינוי מדיניות וחקיקה ב"רוח נשית". "לכן מאוד חשוב לחוקק חוק בנושא".

ואכן, בכנסת ה-20 יזמה יו״ר מרצ דאז זהבה גלאון, בשיתוף "רוח נשית" והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, הצעת חוק ממשלתית: תיקון לחוק מניעת אלימות כלכלית.

חוק למניעת אלימות במשפחה מכיר באלימות פיזית וגם פסיכולוגית, אך לא מזכיר אלימות כלכלית. זאת, לעומת מדינות כמו צרפת, בריטניה, ספרד ואוסטרליה, שבהן האלימות הכלכלית מוכרת כעבירה פלילית

מדובר בחוק אזרחי שלא אמור היה להכיר בתופעה כעבירה פלילית, אבל הוא מאפשר לאישה לתבוע תביעת נזיקין את בן הזוג אשר ממנו ספגה את הפגיעה הכלכלית. החוק גם צפוי היה לתת לבית המשפט סמכויות להוציא צו ולמנוע מאדם מעשים שמוגדרים בחוק כאלימות כלכלית, כגון מניעת כרטיס אשראי, ולגרום לו למסור מידע בקשר לנכסים שבהם יש לבן המשפחה המבקש זכות.

אבל, "החוק נתקע בויכוחים שבין משרד האוצר למשרד הרווחה על הקצאת תקנים, וברגע שכבר הגיעו להבנות הגיעו הבחירות", מציינת ד"ר עו"ד שמואלי.

זהבה גלאון (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
זהבה גלאון (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

"לדעתי זו ממש הפקרות", אומרת היום גלאון. "אני התחלתי לקדם את ההצעה בשנת 2015, ועד היום לא קרה עם זה כלום. ניסיון להפוך תופעה למושג באמצעות חקיקה תמיד קשה לגופים שמרניים, ומשרדי ממשלה נופלים לקטגוריה הזו. פשוט קשה להם לתפוס שיש דבר כזה אלימות כלכלית. פעם גם הטרדה מינית לא הייתה בספר החוקים. קיוויתי שגילה גמליאל ואיילת שקד ידחפו את החוק, אבל זה לא קרה".

מה לדעתך יקרה עכשיו, כשאת לא בכנסת, לחוק הזה?

"אני ביקשתי מהחברות שלי במרצ שיקדמו את זה. ביקשתי מגילה גמליאל שתקדם את זה. זה נושא חוצה מפלגות שחייבים לטפל בו, וישראל נמצאת בפיגור לעומת העולם. אבל מכיוון שזה נשים ולא רואים את הפצע, אז חושבים שהוא לא קיים".

״זה נושא חוצה מפלגות שחייבים לטפל בו, וישראל נמצאת בפיגור לעומת העולם. אבל מכיוון שזה נשים ולא רואים את הפצע, אז חושבים שהוא לא קיים״

במשרד העבודה והרווחה אמרו השבוע כי "המשרד הינו הגורם המפעיל של החוק, אך ללא תקציב, אין לו אפשרות לטפל בנושא. כדי להתחיל את הטיפול בנושא של אלימות כלכלית נדרשים להתקיים תנאים נוספים, כמו הגדלה משמעותית של תקני העובדים הסוציאליים ודיוק הצעת החוק בשל החשש לשימוש לרעה בסכסוכי גירושים". עוד נמסר, כי המשרד לשוויון חברתי – שהניח את הצעת החוק – אמור גם לתקצב אותה.

ממשרד האוצר נמסר, כי "תופעת האלימות הכלכלית במשפחה מטופלת במסגרת סדרי העדיפויות הממשלתיים ובמסגרת התכנית למניעת אלימות במשפחה. תקציבי התכנית הורחבו בשנת 2019 בעשרות מיליוני שקלים בהתאם להחלטת הממשלה ובמסגרת תכנית זו ניתן מענה מקצועי גם לתופעת האלימות הכלכלית".

המשרד לשוויון חברתי טרם הגיב בנושא.

נקודת אור

בהיעדר פתרון חקיקתי כולל, מרבית הנשים נותרות ללא מענה. נקודת אור בודדה כמעט בנושא היא הליווי שמעניקה המערכת הבנקאית לנשים מוכות – שרובן סובלות גם מהתעללות כלכלית.

לאושר (שם בדוי), בת 28 ואם לשניים, זה שינה את החיים. אושר הוחתמה על ידי בעלה על הלוואה של 80,000 שקלים בתקופה שלא הייתה לה שום הכנסה ויכולת להחזיר את ההלוואה. "ברחתי מהבית כי הוא התחיל לאיים עלי שהוא יפגע בי ובילדים", היא מספרת, "והגעתי למקלט כשחשבון הבנק שלי מעוקל. לא יכולתי להתפרנס, כי כל סכום שהייתי מכניסה היה מעוקל, הייתי מיואשת".

"ברחתי מהבית כי הוא התחיל לאיים עלי שהוא יפגע בי ובילדים, והגעתי למקלט כשחשבון הבנק שלי מעוקל. לא יכולתי להתפרנס, כי כל סכום שהייתי מכניסה היה מעוקל, הייתי מיואשת"

במקרה של אושר, הבנק עשה לה "תספורת" – צמצם את החוב ל 20,000 שקלים וביטל עיקול על חשבונה. אושר החלה לעבוד ולשלם את החוב בתשלומים. כיום היא מתגוררת עם ילדיה בדירת מעבר – דירה שניתנת לנשים אחרי היציאה מהמקלט ללא דמי שכירות, ובתנאי שיהיו מסוגלות להתפרנס ולשלם חשבונות.

אושר, כמו מאות נשים מוכות נוספות, קיבלה את הסיוע הזה משום שעמדה בקריטריונים של אמנת ״הזמינות הבנקאית", ביוזמת בנק ישראל. במסגרת האמנה הוולונטרית מ-2016, התחייבו הבנקים לשורת צעדים, כגון מינוי איש קשר בכל בנק שייסע לאישה להתנתק מהתלות הכלכלית בבן זוגה.

"נחשפתי לבעיה כשהסגנית שלי התנדבה במקלט לנשים מוכות", מספרת המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר. "בנוסף לכל הצרות שהנשים האלה חוות, הן נתקלות בבעיות בהתנהלות מול הבנקים".

בר מספרת כי אחת הבעיות השכיחות היא ניסיון של הבעל למנוע מהאישה נגישות אל הנכסים המשותפים. בתוך ימים ספורים עשויה האישה למצוא עצמה במצב של חנק פיננסי, שיוביל אותה, מתוך מצוקה, לרצות להשיב לעצמה את "החיים הישנים" לצד הבעל המכה.

ד"ר חדווה בר (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
ד"ר חדווה בר (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

על פי האמנה, אנשי הקשר בבנקים ינסו ככל האפשר למנוע מהבעל לפעול בחשבון בדרך של ניצול לרעה את המצב הרגיש. כמו כן, ינסו לחסוך מהאישה סיבוכים בירוקרטיים מיותרים.

"נקודת הזמן שהאישה בורחת מהבית היא קריטית", מציינת ד"ר בר. "הבעל יכול לרוקן את החשבון המשותף, ולעתים זה בלתי הפיך. לכן, מיד עם כניסתה למקלט, שואלים אותה באיזה בנק היא מנהלת את החשבון, מחברים אותה לנציג שבאותו הרגע מבין את המצב ומנהל אותו לפי צרכיה".

במצב רגיל, כשאחד מבני הזוג רוצה למשוך סכום גדול, הפקיד יתקשר לשותף השני בחשבון על מנת לאשר את הפעולה. במקרה של אישה מוכה, הבנק חורג מהנוהל – כל עוד הפעולה היא חוקית.

"הגיעה אלינו גם אישה בסוף שנות ה-30 לחייה, ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יחסית, שסבלה במשך שנים מהגבלות כלכליות קשות", מספרת מירי בנשלום-דור, מנהלת מקלט "אישה לאישה".

מירי בנשלום-דור
מירי בנשלום-דור

"לא הייתה לה שום נגיעה לחשבון הבנק, כי הכל התנהל דרך בעלה. הוא החליט מה קונים ופיקח על כל ההוצאות, אבל היא ידעה שהחשבון משותף, רשום גם על שמה ויש בו כסף. מיד הפנינו אותה לנציגת הבנק שלה, והיא הנחתה אותה להגיע לסניף בשעה 16:00 ולמשוך חצי מהסכום. מעולם לא היה עולה בדעתה לעשות דבר כזה, אבל פתאום היו לה ביד 90,000 שקל לפתוח חיים חדשים".

עצמאותן הכלכלית של הנשים המוכות היא היא קריטית. על פי הערכה של בנשלום-דור, כשליש מהנשים שיוצאות מהמקלטים חוזרות אל הבעל האלים, כי אינן מצליחות לפרנס את ילדיהן.

ועדיין, לעת עתה הסיוע הזה זמין רק עבור מאות בודדות של נשים ששוהות ב-14 המקלטים הפעילים ברחבי הארץ.

"אנחנו מודעים לכך שהאלימות הכלכלית קיימת גם מחוץ למקלטים ונשים רבות זקוקות לעזרה. אני מאוד מקווה שבזמן הקרוב נצליח להרחיב את אמנת הזמינות הבנקאית גם על נשים בתוך הקהילה, והן יוכלו לקבל סיוע והדרכה ולצאת לעצמאות כלכלית", מסכמת ד"ר בר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
7
ככה נראית אלימות, עושק גזל ונישול כלכלי אמיתי....של גברים - בנישאין וללא שידברנו על ההתעלות ושוד הגירושין. אז מי באמת האלים ומי המדוכא כאן? נשים חולשות על יותר מ 60 אחוז של העושר האישי... המשך קריאה

ככה נראית אלימות, עושק גזל ונישול כלכלי אמיתי….של גברים – בנישאין וללא שידברנו על ההתעלות ושוד הגירושין. אז מי באמת האלים ומי המדוכא כאן?

נשים חולשות על יותר מ 60 אחוז של העושר האישי (למרות שהן מרוויחות פחות

נשים קונות 50% מהמוצרים הגבריים

נשים קונות בין 70 ל 80 אחוז ממוצרי הצריכה (בממוצע)

כ 75 אחוז מהנשים הודו שהן הכוח הקונה והקובע לגבי הקניות במשק הבית

נשים קובעות את 70% מההחלטות לגבי ההוצאות בטיולים ונסיעות

יותר נשים מטיילות לבד מגברים

נשים מקבלות 90 אחוז מההחלטות במשק הבית לגבי הוצאות בריאות

נשים מקבלות כ 65 אחוז מן ההחלטות בנוגע לקניית רכבים

כנ"ל לגבי 61 אחוז בתחום האלקטרוניקה.

בנוסף לשליטתן של נשים בכשני שליש מהעושר הלאומי והאישי – משפחתי נשים יחלשו בשני העשורים הקרובים על כשני שליש מהעושר הצרכני.

הסטטיסטיקה המלאה לרבות ההפניות למקורות נמצאת בלינק פה:

https://girlpowermarketing.com/statistics-purchasing-power-women/

אני מציע לכלל המקטרגות והמסיתות כנגד גברים בחוסר הבנה לשים במקום המילה גבר את הבן/האח/האב/הדוד שלהן. במקום רק אלימות כלכלית גם בריונות נפשית ורגשית בכית ובכלל כולל אלימות פיזית כלפי הגב... המשך קריאה

אני מציע לכלל המקטרגות והמסיתות כנגד גברים בחוסר הבנה לשים במקום המילה גבר את הבן/האח/האב/הדוד שלהן. במקום רק אלימות כלכלית גם בריונות נפשית ורגשית בכית ובכלל כולל אלימות פיזית כלפי הגבר/הבן ומיד הפרופורציות מסתדרות. אלימות והשלכותיה אינם מובנות עד שאין מגע ישיר עם הצד הנפגע. אח שסובל מבריונות של בת משפחה, בן שעבר התעללות בידי האם, תינוק שהוכה בידי המופלת בגן או בבית, עובד שסובל ממנהלת או קולגה מתעללת בתלונת שווא וכן גם גברים שעוברים נישול כלכלי, ניכור הורי, גניבת זרע, אבהות כפויה ועוד. אני פוגש יום יום מקרים כאלו ויש לזה אין ספור השלכות קשות. צניעות, מוטיבציה להבין וחמלה אלה הצעדים הראשונים. וגם מחשבה תחילה לפני שמשלשלים מילים לכתבות השחרה ותגובות ברשת! נא לקחת אחריות למילים יש כוח. בריאות לכולם

אני מציעה לכלל המקטרגים והמגיבים בחוסר הבנה לשים במקום המילה אישה את הבת שלהם במקום אלימות כלכלית בריונות בכיתה ומיד הפרופורציות מסתדרות. אלימות והשלכותיה אינם מובנות עד שאין מגע ישיר ע... המשך קריאה

אני מציעה לכלל המקטרגים והמגיבים בחוסר הבנה לשים במקום המילה אישה את הבת שלהם במקום אלימות כלכלית בריונות בכיתה ומיד הפרופורציות מסתדרות. אלימות והשלכותיה אינם מובנות עד שאין מגע ישיר עם הצד הנפגע אחות שסובלת מבריונות של בן משפחה, עובד שסובל ממנהל מתעלל, וכן גם נשים שעוברות אלימות כלכלית. אני מלווה מקרה כזה ויש לזה אין ספור השלכות קשות. צניעות, מוטיבציה להבין וחמלה אלה הצעדים הראשונים. וגם מחשבה תחילה לפני שמשלשלים מילים למקלדת! נא לקחת אחריות למילים יש כוח. בריאות לכולם

נשים חולשות על 70 אחוז מההון הלאומי, על שבעים אחוז ויותר מהתקציב המשפחתי, אחראיות ל 70% אחוז מהקניות וההוצאות למרות שהן מרוויחות פחות ובעיקר הן לא משאירות לבעל שום מקום או מילה בהחלטה. ... המשך קריאה

נשים חולשות על 70 אחוז מההון הלאומי, על שבעים אחוז ויותר מהתקציב המשפחתי, אחראיות ל 70% אחוז מהקניות וההוצאות למרות שהן מרוויחות פחות ובעיקר הן לא משאירות לבעל שום מקום או מילה בהחלטה. כך שגם רוב המתעללים אם בכלל הם לא גברים אלא מתעללות נשים.

והסיפור של 25 אחוז נשים הוא עוד מאותו השקר של 25 אחוז נפגעות אלימות במשפחה שהנתון זה לא אחת לארבע או חמש נשים אלא אחת ליותר מעשרים וחמש שנים שנפגעות מאלימות במשפחה כמו שחשפה כריסטינה הוף סאמרס. אותו דבר גם כאן. מעין נתון גנרי ללא הוכה ששונאוצ הגברים מפיצות כדי להסיט נגד מחצית האוכלוסיה. בשורה התחתונה, בעוד גברים נפגעים בסיטונות נשים בקושי נפגעות ומציגות בחוצפה את התמונה ההפוכה. גברים, פשוט אל תתחתנו ואל תהיו בקשר עם נשים, ככה תשמרו על כספיכם וגם תמנעו מתלונות שווא ואלימות כנגדכם.

עוד 1,646 מילים ו-7 תגובות
כל הזמן // שבת, 25 בינואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ נענה להזמנת טראמפ, ייפגש איתו ביום שני

מפקד חיל האוויר לשעבר, אמיר אשל, מייעץ לגנץ ● נתניהו ייפגש עם טראמפ בשני ובשלישי ● גנץ: בתום הפגישה אשוב לישראל לדיוני החסינות ● נתניהו: עסקת המאה, הזדמנות שלא תחזור ● עמיר פרץ: טראמפ מתערב בבחירות ● טיבי מאשים את עיריית ירושלים במות הילד שנמצא מת בבור מים ● ליברמן: עיתוי פרסום העסקה קצת חשוד

עוד 17 עדכונים

השמאל חייב להציע חלופה לפתרון שתי המדינות כדי לחזור לשלטון

השמאל כבר עשרות שנים לא מקדם תהליך מדיני כי הוא לא בעמדת כוח. הוא השאיר את המלאכה בידי החברה האזרחית. זו עוסקת בפועל רק בקידום המימוש של פיתרון 2 המדינות ואיך לארגן ולנהל את הנסיגה/ההיפרדות/החלוקה – ולא בדרכים לגיבוש ולהשגת הרוב הפוליטי הנדרש למימוש פיתרון מדיני כלשהו.

במקביל לכך, הפיתרון התורן (והבודד) של השמאל לסכסוך, חלוקת הארץ ל-2 מדינות, נפרם מכמה סיבות: יישוב הגדה המערבית שנמשך עשרות שנים; עקשנות פלסטינית שמונעת התקדמות לעבר הסכם; מאמצים בינלאומיים לא יעילים לגרום לסיום הכיבוש; וחוסר החלטיות של ארה"ב לקדם הסכם באופן נחרץ. כל אלה הובילו לכך שפיתרון שתי המדינות כבר לא רלוונטי.

מותו של פיתרון 2 המדינות נקלט היטב בציבור. בעוד הפוליטיקאים בשמאל חוזרים על הדוגמה של שתי מדינות, ללא קשר למציאות בשטח, התמיכה בפתרון בקרב הציבור, הן הישראלי והן הפלסטיני, ירדה מתחת ל-50%. בנוסף, רוב של 2/3 בשתי האוכלוסיות מסכים כי לא ניתן ליישם את פיתרון שתי המדינות בעתיד הנראה לעין.

מותו של פיתרון 2 המדינות נקלט היטב בציבור. בעוד הפוליטיקאים בשמאל חוזרים על הדוגמה של שתי מדינות, ללא קשר למציאות בשטח, התמיכה בפתרון בקרב הציבור, הן הישראלי והן הפלסטיני, ירדה מתחת ל-50%

במצב זה, להמר על היפרדות ופתרון 2 המדינות בלבד מבלי לשקול חלופות זו גישה לא ראויה, אך זה בדיוק מה שהשמאל בכנסת עושה.

השמאל צריך לשאול את עצמו ביושר, איך הפכה הפרדת העמים על בסיס אתני/דתי – המרכיב המרכזי בפתרון שתי המדינות – למטרה העיקרית של השמאל הפרלמנטרי בישראל?

איך הפכו לאום יהודי ופלסטיני נפרד לחזון פוליטי חשוב הרבה יותר מאשר חלוקה שוויונית של הזכויות האזרחיות הפוליטיות והכלכלית עבור כל תושבי ארץ ישראל/פלסטין?

איך זה שהשמאל לא מהסס לדרוש השקעת סכומי עתק על מנת להפריד בין שתי אוכלוסיות, שבפועל השתלבו פיזית וכלכלית במהלך 52 השנים האחרונות ואף יותר? איפה עוד יש שמאל כזה?

איך הפכו לאום יהודי ופלסטיני נפרד לחזון פוליטי חשוב הרבה יותר מאשר חלוקה שוויונית של הזכויות האזרחיות הפוליטיות והכלכלית עבור כל תושבי ארץ ישראל/פלסטין?

היום אנחנו לכודים בין שמאל מוחלש שדבק בדוגמה של שתי מדינות/הפרדה שאינה ניתנת ליישום, ללא חזון לטווח הרחוק – לבין ימין, שיש לו את כל האנרגיה שמגיעה עם תנועת המתנחלים המשיחית שהיא חלק ממנו, ונציגיו הפוליטיים בכנסת יודעים להשיג את מבוקשם, אך גם לו אין כל חזון ארוך טווח אמיתי.

המשותף לשניהם הוא התביעה לשליטה בטחונית על כל האזור שבין נהר הירדן לים התיכון, ללא קשר להסדר הקבע הפוליטי שיושג, אם יושג.

הציבור הישראלי מעדיף מידה של הפרדה מהפלסטינים, אך מתעקש על שליטה ביטחונית על האזור כולו. הוא דוחה במידה רבה את הרעיון של מדינה פלסטינית עצמאית ולא רוצה לאבד גישה לארץ אבות בגדה המערבית. הוא בהחלט לא רוצה לחזור על הטראומה של נסיגה כפויה, שבמסגרתה יוחזרו מאות אלפי מתנחלים מהשטחים. נסיגה כזאת תהיה חלק מכל תרחיש מציאותי של פיתרון שתי המדינות.

הציבור הישראלי מעדיף מידה של הפרדה מהפלסטינים, אך מתעקש על שליטה ביטחונית על האזור כולו. הוא דוחה במידה רבה את הרעיון של מדינה פלסטינית עצמאית ולא רוצה לאבד גישה לארץ אבות בגדה המערבית

הימין, לעת עתה, אינו מוכן או אינו מסוגל לעצב חזון פוליטי שאינו אתנוצנטרי ומדיר, חזון שיכול להכיל את כל תושבי האזור ולספק להם זכויות אזרח והזדמנות כלכלית שווה.

השמאל, לו רק היה מגלה עניין בכך, בהחלט יכול. נדרשת חשיבה מחוץ לקופסה יחד עם חזרה להצעות מדיניות היסטוריות שנדונו ברצינות על ידי התנועה הציונית בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת, כולל גישות פדרטיביות המכילות את השטח בין הים לירדן במדינה פדרלית אחת.

פירוש הדבר הוא שינוי פרדיגמה של ממש, אימוץ מדיניות שקרובה הרבה יותר לזו שנשקלה על ידי מקימי המדינה, אשר הבינו תמיד שבישראל תווצר מציאות דו-לאומית ועל כן נמנעו בכוונה להקים כאן מדינת לאום יהודי. זאת בניגוד להנהגה הפוליטית הנוכחית שרק לאחרונה עמדה על חקיקת חוק מדינת הלאום .

פירוש הדבר הוא שינוי פרדיגמה של ממש, אימוץ מדיניות שקרובה הרבה יותר לזו שנשקלה על ידי מקימי המדינה, אשר הבינו תמיד שבישראל תווצר מציאות דו-לאומית ועל כן נמנעו בכוונה להקים כאן מדינת לאום יהודי

המשמעות היא להחזיר את ערכי השמאל ואת האידיאולוגיה שהיא חלק מהחשיבה הציונית שהובילה להקמת המדינה וקראה בהכרזת העצמאות, לפתח את המדינה לטובת כל תושביה; לבסס אותה על חירות, צדק ושלום כפי שנחשבו על ידי נביאי ישראל; להבטיח שוויון מוחלט של זכויות חברתיות ופוליטיות לכל תושביה ללא קשר לדת, גזע ומין; להבטיח חופש דת, מצפון, שפה, חינוך ותרבות; לשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ולהיות נאמן לעקרונות מגילת האומות המאוחדות.

למה הציבור לא יתחבר להצעה שמסיימת את הכיבוש, קובעת את גבול הביטחון לאורך הירדן, מונעת היפרדות/הפרדה, שומרת על רוב יהודי של 2/3, נותנת אזרחות שווה לכל אזרח ותוביל לכך שישראל תחזיר לעצמה את צדקת דרכה?

עמנואל שחף הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 714 מילים
ששה מהמועמדים הדמוקרטיים המובילים בעימות האחרון ביניהם בחודש ינואר. מימין: איימי קלובישר, פיט בוטיג׳ג׳, ברני סנדרס, ג׳ו ביידן, אליזבט וורן, טום סטייר

היום שאחרי טראמפ? מה חושבים המועמדים הדמוקרטים על איראן

שבעת המועמדים המובילים של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב מסכימים על דבר אחד: יש לעשות הכול כדי להימנע מעימות צבאי עם איראן ● אבל בנוגע להסכם הגרעין וללחץ שיש להפעיל על הרפובליקה האסלאמית, יש ביניהם הרבה חילוקי דעות ● מצאו את ההבדלים

עוד 885 מילים

הקצין הנאצי ששלף אותי מהטרנספורט והציל את חיי

40 שנה לאחר מותו, הלמוט קלייניקה, ששמר בסוד את העובדה שנתן מחסה לעובדי כפייה יהודים וסייע להם להימלט מגירוש למחנות המוות, קיבל את אות חסיד אומות העולם ● כתב זמן ישראל נכח בטקס המרגש

עוד 575 מילים

בשביל זה יש "חברים": המשמר האזרחי החרדי במונסי, ניו יורק, התמחה עד כה בתיקון פנצ'רים ובהשבת תשמישי קדושה אבודים ● אחרי הפיגוע הרצחני בבית הרב שם, הם מתמקדים בניסיונות להציל חיים של יהודים

עוד 982 מילים

למקרה שפיספסת

"אדם הוא תבנית נוף מולדתו"

בכל פעם שאני מטייל בארצנו הקטנטונת, אני נדהם מהגיוון הגאוגרפי הבלתי יאמן. אמנם היא לא גדולה בכלל, אבל הארץ שלנו מהווה גשר בין שתי יבשות וגבולותינו משתרעים מהמדבר הצחיח בדרום עד להרים המושלגים בצפון.

אך כמה שגיוון השטח מרתק, הגיוון היפה ביותר שלנו נמצא בין הגבולות. בין ההרים ומישורים ישנו גיוון של חיים יהודיים כפי שלא היה בהיסטוריה. כל עיר וכל כפר מציעים דרך אחר להיות יהודי.

כשאני הגעתי עם חבריי לארץ הזאת כעולה חדש לפני שנתיים וחצי, התברכנו למצוא בית בקיבוץ אורים שבעוטף עזה. אורים, אשר הוקם ב-1946 כאחת מאחת עשרה נקודות הנגב, נברא, ככל קיבוץ, על מנת להחזיר את עמנו לאדמה.

על פי חזון מנהיגי הזרם הסוציאליסטי של הציונות, אשר שנאו את החולשה וחוסר ההגנה של יהודי הגטו, הקיבוצים נועדו להפוך את תושביהם ליהודים חדשים, חזקים, ובריאים דרך חיים של צניעות ועבודה חקלאית.

אף כי רוב הזמן שביליתי בקיבוץ אורים היה בשבתות בין זמן השירות הצבאי שלי בבסיס, אורח החיים היפה שם מצא חן רב בעיניי.

הקיבוץ העיר בתוכי, בן אדם אשר נולד וגדל בפרוור חומרני בטקסס, אהבה עמוקה לפשטות. כשהלכתי הביתה כל שבוע, עם השמש השוקעת על השדות בנוף, ראיתי ילדים יהודיים רצים על הדשא הרחב ללא דאגה בעולם, ראיתי תיכוניסטים מתאספים במועדון שלהם, ומבוגרים חוזרים אל משפחותיהם מעבודה. לקיבוץ יש את היכולת לקשר בין ילדיו ופועליו לטבע אשר סביבם ולאיכרים היהודיים אשר עמלו גם הם על אותה אדמה לפני דורות רבים.

אחרי שנה וחצי בקיבוץ האהוב שלי, עברתי לתל אביב, הפריז המזרח תיכוני שלנו. בשעות צהריים האביכות אשר אפיינו את זמני בעיר הזאת עד עכשיו, ראיתי את התושבים הצעירים והשזופים של תל אביב נוהרים אל השדרות הרחבות ומתהלכים בין האוסף העצום של הבניינים הטמפלריים, האקלקטיים, הבאוהאוסיים, והברוטליסטיים בעיר.

תל אביב, עם מגדליה הגבוהים, החיי לילה הבלתי פוסקים, ומצעדי הגאווה הראוותנים, הביאה את המדינה כולה לתוך המאה ה-21. במדינה של היסטוריה ואידאולוגיה, אמונה ומאבק, תל אביב מתריסה בנהנתנות שלה.

כי העיר הזאת, החלון שלנו למערב, מציעה למדינה היהודית אורח חיים אוניברסלי, קוסמופוליטי, וליברלי. היא מקשרת אותנו לעולם אשר מעבר לגבולותינו ומחיה אותנו עם תקווה לעתיד שלפנינו. זה מה שתל אביב מציעה לתושביה, חיים אשר מוגדרים פחות על פי העבר היהודי, מאשר העתיד היהודי.

אך עם כל האהבה שלי לקיבוץ ולתל אביב, רק עיר אחת חרוטה לנצח בלבבי. כשאני הולך בסמטאותיה הצרות, בין ההריסות ואתרי בנייה, בין ארמונות עות'מאניים לשכונות חצר, נשמתי עפה לשמיים.

בעיר הזאת, הכל כך מבוקשת והכל כך אהובה, שלושים מאות של היסטוריה מוטלות על כל אחד מאתנו, ודורשות כבוד. כל נשימה בירושלים היא קרב וברכה.

כל שבוע כאשר אני עולה ברכבת דרך הגבעות המיוערות של יהודה אל עירנו הזהובה, הדאגות היומיומיות שלי נעלמות ואני מכושף מהסיפור של המקום הזה, סיפור של ארץ ועם משוחרר וכבוש ומשוחרר שוב פעם. לחיות בירושלים, בעדות החיה לקשר הקדוש בין עם, ארץ, ואלוקים, זה לחוות את הציביליזציה היהודית בכל תפארתה.

הגיוון הזה של אורחות החיים היהודיים, בין אלה של הקיבוצים, תל אביב, וירושלים בין היתר, הוא לא רק תוצר של התפתחות אקראית של מדינתנו. כל חלק של ישראל הוא פרי של תנועה אידאולוגית שונה: ציונות סוציאליסטית, תרבותית, דתית, ועוד רבות המציעות דרכים שונות להיות יהודים במולדתנו, חזונות אשר משקפים את כל חלקי הנשמה היהודית אשר הומיה בנו.

העבודה נותרה לנו, לבנות ולהיבנות, לעצב ולהתעצב על ידי הארץ אשר אליה שבנו.

מתן הוא עולה חדש מטקסס ומשרת כחייל בודד. הוא ציוני, מסורתי, ואוהב קרמבו בכל ליבו

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 508 מילים

תגובות אחרונות

עודכן לפני 5 שעות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

העולם הערבי מתחיל להכיר בהתרחשות השואה ● בישראל מדברים על סיפוח - בירדן מאיימים בביטול השלום ● שש שרות חדשות מככבות בממשלת לבנון, כולל שרת ביטחון ● ובלוב מצאו דרך מקורית להילחם בהטרדות המיניות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 828 מילים

סודות האפיפיור שלא פצה פה בשואה נחשפים

רגע לפני שהוותיקן יחשוף 17 מיליון מסמכים הנוגעים להתנהגותו בתקופת השואה, סרט תיעודי חדש שופך אור על האפיפיור פיוס ה-12, שלא עשה דבר כדי למנוע את השמדת יהודי אירופה ● לדברי המומחים, לאפיפיור לא הייתה השפעה על מנהיגי הנאצים - אך הוא בהחלט יכול היה לנסות לפנות ללבם של אזרחי אירופה הקתולית ● במקום זאת, הוא דאג יותר לגורלן של יצירות האמנות

עוד 1,354 מילים

כמה זה עולה לנו כינוס פורום השואה בירושלים עלה לציבור 20 מיליון ש״ח

בדיקת זמן ישראל: אירוע 75 שנה לשחרור אושוויץ ביד ושם מומן מכספי ציבור בעלות של כ-20 מיליון שקלים ● ממשלת ישראל לא מימנה את אירוח המנהיגים הזרים ● התרומה של משה קנטור לא עברה דרך גופים ציבוריים ישראליים, אך גורם המעורה בפרטים טוען כי היא סייעה באירוח המנהיגים הזרים

אירוע 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שהתקיים אתמול (חמישי) ביד ושם בירושלים, מומן כולו מכספים של גופים ציבוריים ישראליים בעלות כוללת של 20 מיליון שקלים. כך עולה מבדיקת זמן ישראל.

מדובר בעלות צנועה יחסית להפקת ענק מושקעת, בהשתתפות עשרות אישים בכירים מישראל והעולם – כולל מספר חסר תקדים של ראשי מדינות בישראל.

בבית הנשיא מבהירים כי המימון לאירוע התקבל מבית הנשיא, משרד החוץ, השב"כ, רשות שדות התעופה, המשטרה ועיריית ירושלים.

עוד עולה מבדיקת זמן ישראל כי קרן פורום השואה הבינלאומי, בראשותו של יוזם האירוע, איש העסקים היהודי-רוסי משה קנטור, לא השתתפה במימון האירוע. גורם בבית הנשיא מבהיר כי "לא ניתנה תרומה או מעורבות של כסף שלא קשור להוצאות תקינות ממשרד האוצר".

אירוח המנהיגים הזרים בבית הנשיא, לעומת זאת, לא נעשה, ברובו הגדול, על חשבון ממשלת ישראל, מאחר שלא מדובר בביקורים ממלכתיים. משרד החוץ והשב"כ השתתפו בחלק קטן מהעלויות, בעיקר עלויות האבטחה, כמקובל בביקורים בלתי-ממלכתיים של מנהיגים זרים. הנוהל בביקורים כאלה הוא שממשלות המדינות המתארחות מממנות את הביקור של עצמן.

גורם המעורה בפרטים טוען כי התרומה של קרן פורום השואה הבינלאומי בראשות קנטור "סייעה בחלק ממימון האירוח של המנהיגים הזרים". אותו גורם לא ידע, או לא רצה למסור, איזה מנהיגים זרים התארחו במימונו של קנטור ובאיזו עלות.

מקרן פורום השואה הבינלאומי לא נמסרה תגובה ובקרן סירבו למסור פרטים ולענות לשאלות בנושא.

מיד ושם נמסר כי נושא המימון לא נמצא באחריות המוזיאון.

מבית הנשיא נמסר כי האירוע ביד ושם מומן כולו על ידי ממשלת ישראל בהתאם להקצאות תקינות ושקופות של משרד האוצר, וכי אירוח המנהיגים הזרים לא התבצע במימון ממשלת ישראל.

עוד 242 מילים

מפעלי ים המלח משנים את הטבע

הדיווח המדובר על ״הנהר הסודי״ בים המלח חידד: ספק אם יש עוד מקום בעולם שבו הטבע נכנע כה מהר להתנהלות אנושית ברוטלית ● לפנטזיות על תיירות בולענים הצטרף עכשיו הגרנד קניון החדש שלנו, שהוא בעצם תעלה תפעולית של מפעלי ים המלח ● הגאולוגים כבר נתנו לזה שם: עידן ה״אנתרופוקן״, שבו האדם משנה את פני הפלנטה

עוד 744 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
חֲסִינוּת

אל מול מנהיגי אומות העולם אשר הגיעו לירושלים, בירת הנצח של ישראל, על מנת לציין את זכר השואה, לשחרר את נעמה ולחשוף את עסקת המאה, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת חסינות בארץ ישראל, היא מדינת בנימין

ברחוב בלפור קמה משפחת נתניהו, שם עוצבה דמותה הרוחנית, הכוחנית והמלוכנית, שם חיה חיי נוחות מרבית, יצרה סרטוני רשת ויראליים והורישה לעולם כולו את דף המסרים הנצחי.

לאחר שהוגלתה המשפחה מביתה בכוח הזרוע, שמרה לו אמונים גם מן הווילה שבקיסריה, ולא חדלה מתפילה ומתקווה לשוב אל בית ראש הממשלה ולחדש שם ימיה כקדם.

מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרה המשפחה לשוב ולהיאחז בביתה העתיק, ובעשור האחרון שבה אל מעון ראש הממשלה עם פטרונים, טייקונים, מממנים ובני דודים, שהביאו את ברכת הקידמה לכל יושבי הבית שנושאים נפשם לעצמאות כלכלית.

השואה המשפטית שנתחוללה על המשפחה בזמן האחרון, במהלכה הוגשו כנגדה כתבי אישום מזעזעים, הוכיחה מחדש את ההכרח בפתרון בעיית המשפחה המלכותית, על ידי חידוש מוסד החסינות בארץ ישראל, אשר תעניק לאבי המשפחה מעמד של מנהיג נשגב בתוך משפחת העמים.

בכ"א בנובמבר 2019 קיבל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ימ"ש, החלטה המחייבת הגשת כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים. הכרזה זו של היועץ המשפטי לממשלה כנגד המשפחה המלכותית – אינה ניתנת לביצוע.

זוהי זכותה הטבעית של משפחת נתניהו להיות מורמת מעם ופטורה מהטרדות משפטיות במולדתה.

לפיכך נתכנסנו אנו חברי מועצת הביביסטים, נציגי הליכוד והימין, בדיון מליאת הכנסת על בקשת החסינות, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית על השלטון בישראל ועל יסוד הבוז שלנו לשמאל, לכחול לבן, לערבים, לפרקליטות, לתקשורת, לג'ורג' סורוס, לקרן לישראל חדשה, למערכת המשפט ולכל מי שביבי אומר לנו, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת חסינות בארץ ישראל, היא מדינת בנימין.

אנו קובעים שהחל מרגע זה ועד להקמת הממשלה בתום הבחירות שייערכו ב-2 במרץ 2020 ועד בכלל – ינהיג בנימין נתניהו את עם ישראל כראש ממשלה קבוע ונצחי, ויהיה פטור מכל ניג'וס, הטרדה, הצקה, ביקורת וחקירה כראש מדינת בנימין.

מדינת בנימין תהיה סגורה לחקירה משטרתית ולבדיקה משפטית.

מדינת בנימין תשקוד על פיתוח ההון המשפחתי לטובת כל ילדיה.

מדינת בנימין תהא מושתתת על יסודות התיחמון, הספין והמניפולציה, לאור חזונם של מלכי ישראל. תנהיג שיטת הפרד ומשול בין אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש שימוש ברגשות דת, העדר מצפון, לשון פוגענית וחינוך קלוקל; תשמור על הנכסים הקדושים לכל בני המשפחה; ותהיה נאמנה לזלזול בעקרונות האומות המאוחדות.

מדינת בנימין לא תהיה מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של הפרקליטות, המשטרה, העיתונות והחברה האזרחית ותפעל להרחבת השפעתה החברתית והכלכלית על ארץ ישראל בשלמותה.

מתוך ביטחון בנתניהו בנימין הננו חותמים בחתימת ידנו על הכרזה זו, במושב מועצת החסינות הזמנית, על אדמת המולדת, בעיר הקודש ירושלים, ערב שבת,
כ"ז בטבת תש"פ, 24 בינואר 2020.

רגב מירי / ביטן דוד / אמסלם דודו / אוחנה אמיר / זוהר מיקי / ריקלין שמעון / סג"ל אראל / מגל ינון / ציפר בני / טאוב גדי, ד"ר / ברדוגו יעקב / ביסמוט בועז / הביביסטית רונית / נתניהו יאיר / נתניהו אבנר / נתניהו שרה

עוד 452 מילים

דיווח: גנץ נוטה שלא להיענות להזמנת טראמפ להגיע לבית הלבן בשבוע הבא

היועמ"ש מנדלבליט צפוי להודיע על העמדה לדין של ח"כ ביטן ● יושב ראש כחול לבן ימסור מחר בערב הצהרה לתקשורת ● הקרמלין: שחרור נעמה יששכר מתעכב כי טרם הוגשה בקשת חנינה רשמית ● הפרקליטות ערערה על ההחלטה שלא לאפשר חיפוש בטלפונים של שלושה מיועצי נתניהו

עוד 21 עדכונים

עוד לא ירד המסך על אירועי פורום השואה הבינלאומי ופרשת נעמה יששכר, וכבר עולה מסך חדש, על תכנית מדינית דרמטית שתהפוך לנושא מרכזי בבחירות הקרבות ● זו לכאורה ההצגה של נתניהו, אך ראש הממשלה יצטרך לגייס את כל הכוחות השיווקיים שלו כדי למכור את תוכנית טראמפ למחנה הימין, בעוד שראשי כחול-לבן, שעבדו בתיאום עם הבית הלבן בחודשים האחרונים, יתמכו בה כאיש אחד ● פרשנות

עוד 895 מילים

צינור הגז לא יסופח

סיבוב התעמולה שעשה ראש הממשלה על הפיכת ישראל למעצמת אנרגיה צפוי להסתיים כמו מסעות תעמולה שערך בעבר: בכלום ● ישראל מחזיקה בפחות מחצי אחוז מעתודות הגז הטבעי בעולם, וסיכויי ההקמה של צינור הגז לאירופה קלושים ● היה עדיף בהרבה אם נתניהו היה יכול להתגאות בהישגים בתחום האנרגיה המתחדשת

עוד 943 מילים

ישראל יודעת כיצד להתמודד עם ההצפות, אך לא עושה דבר

ד"ר סיניה נתניהו הובילה דוח בין-משרדי לממשלה על היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים, ובו המלצות לתכנית פעולה אסטרטגית לאומית ● הדוח אושר על ידי השרים כבר ב-2018, אך ההחלטות האופרטיביות לא יושמו עד היום ● החודש היא הביטה בכאב בתוצאות השיטפונות, וידעה שניתן היה למנוע חלק ניכר מהנזקים ● טור מיוחד

עוד 721 מילים

העירייה קונסת בעלי כלבים שכבר חוסנו או עזבו את העיר

עיריית רחובות שיגרה יותר מ-3,000 דוחות, בטענה כי כלבים לא חוסנו ● בין מקבלי הקנסות: בעלי כלבים שחוסנו, וגם תושבים שעזבו את העיר ושינו את כתובתם בתעודת הזהות ● בשירות הווטרינרי מסבירים שמערכת רישום הכלבים "ישנה ולוקה בחסר" ולא מעדכנת שינויי כתובת מהארנונה ● אבל בעירייה מטילים את האחריות דווקא על המתלוננים: "לא מדובר ב'תקלה׳, אלא בחוסר עדכון של בעלי הכלב״

עוד 1,141 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה