"פחד, זאת המילה"

"אני לא אדם אמיץ, אבל ראיתי מישהו מחזיק בסכין גדולה, תפסתי שולחן וזרקתי אותו לכיוון הפנים שלו" ● כתב זמן ישראל פגש את ניצולי הפיגוע בבית הרב במונסי, ניו יורק ● הם סיפרו לו מדוע הם מעדיפים לחיות כחרדים בארצות הברית ולא בישראל, והזכירו לו את השנים שבהן חי באזור - ולא פחד מכלום

30/12/2019 10:55
מונסי, ניו יורק, דצמבר 2019, לאחר פיגוע המצ'טה במסיבת חנוכה (צילום: לוק טרס)

בבוקר שאחרי התקיפה האלימה בביתו של רב בצפון מדינת ניו יורק, תושבים מתאספים בחוץ, מעשנים סיגריות ומנסים לעכל את שאירע. בערב, רבים מתושבי מונסי היהודים כבר רקדו בהתרסה ברחוב בטקס קבלת ספר תורה.

יותר מ-100 אנשים התכנסו בביתו של הרב חיים רוטנברג לחגוג את חנוכה בליל שבת, כאשר התוקף הסתער פנימה עם מצ'טה ופצע חמישה מהם – שניים אנוש.

השורדים והשכנים חזרו בשבת בבוקר, מתאספים סביב בית הכנסת נצח ישראל הסמוך. אחד מהם נאבק בתוקף, אחרים ברחו, וכולם הכירו את מי שהיה בפנים.

ילדים עמדו על גג של רכב מעבר לכביש כדי לצפות במתרחש, בזמן שהמשטרה הסיטה רכבים מהדרך. התושבים שוחחו איתי במיקס של אנגלית, יידיש ועברית.

אחרי שסיקרתי תקריות אלימות בישראל, התמונה הרגישה לי מוכרת, והזכירה מתקפות טרור בירושלים ותקיפות טילים באשקלון.

תושבי מונסי תיארו את תחושותיהם לאחר התקיפה. רוב חברי הקהילה המנותקת היו להוטים לדבר, אך לא רצו ששמם או תמונתם יפורסמו.

"הייתי בבית עם שני ילדיי ושמעתי צעקות. תוך שתי דקות ראיתי אנשים חוסמים את הדלת לבית הכנסת. שמעתי ילדים צורחים", אומרת אישה המתגוררת ליד בית הכנסת

"הייתי אומר פחד – זו המילה", אומר ג'וזף גלוק, שנאבק בתוקף. גלוק התעמת עם התוקף, ומאוחר יותר השיג את רישיון הנהיגה שלו, ובכך הוביל למעצרו.

"הסתובבתי, ראיתי מישהו מחזיק בסכין גדולה", סיפר לי. "ראיתי מישהו מדמם בחדר האוכל, ראיתי אדם זקן חסר הכרה במסדרות. הוא התחיל לחזור. קיוויתי שהוא ירדוף אחרי ויעזוב את הזקן. תפסתי את השולחן וזרקתי אותו לכיוון הפנים שלו. אלוהים נתן לי אנרגיה לעשות את זה, אני לא אדם אמיץ".

ג'וזף גלוק (צילום: AP Photo/Julius Constantine Motal)

ג'וזף גלוק (צילום: AP Photo/Julius Constantine Motal)

לא ברור מדוע התוקף התפרץ לבית הרב, אבל התושבים חושבים כי הוא התכוון להגיע לבית הכנסת הסמוך, שהיה ריק יחסית. אנשים הלכו מחוץ לבית הרב לאחר טקס הדלקת נר שביעי של חנוכה, מה שהפך את הבית ליעד, הם אומרים.

שכנים ונוכחים תיארו כאוס ובלבול עם השתלשלות התקיפה, כשחלק מציינים את שיעור הפשיעה הנמוך מאוד במונסי. "הייתי בבית עם שני ילדיי ושמעתי צעקות. תוך שתי דקות ראיתי אנשים חוסמים את הדלת לבית הכנסת. שמעתי ילדים צורחים", אומרת אישה המתגוררת ברחוב פורשיי, ליד בית הכנסת.

"ראיתי אנשים שמנסים להיכנס לבית הכנסת", הוסיפה. "המחשבה הראשונית שלי הייתה שאנשים נלכדו בפנים. לא היה לי מושג שהצעקות מגיעות מתוך הבית. נעלנו את הדלת כי לא ידענו מה לעשות. אמרתי לילדים שלי להיכנס פנימה". כאשר כוחות הביטחון הגיעו, היא יצאה וצילמה את האירוע הכאוטי בטלפון שלה.

"זה מוזר. למה הבית הזה? אני לא מבין", אמר תושב שביקש להזדהות בכינוי שלו, הרשי. "אלו השאלות, אני לא שומע תשובות בינתיים", הוא הוסיף.

החשוד בפיגוע במונסי (צילום: AP Photo/Julius Constantine Motal)

החשוד בפיגוע במונסי (צילום: AP Photo/Julius Constantine Motal)

התקיפה השנייה בשבועות האחרונים

עוברי אורח דנו האם הם, או הבניין, היו היעד. הם ציינו כי יהודים חרדים כמותם בולטים במראה שלהם, אבל תקיפות נגד יהודים בפוויי, קליפורניה ופיטסבורג, פנסילבניה, היו נגד בתי תפילה של יהודים לא-חרדים.

זו הייתה התקיפה השנייה נגד יהודים במונסי בשבועות האחרונים, והיא מגיעה על רקע זינוק במתקפות נגד יהודים באזור ניו יורק סיטי. ב-10 בדצמבר, שני תוקפים ירו בסופרמרקט כשר בג'רזי סיטי, ניו גרזי.

התגובות לתקיפה במונסי היו מעורבות, כאשר חלק קראו ליותר נשקים בבתי כנסת, אחרים אמרו כי הם עומדים לעבור לישראל, והאופטימיים יותר אמרו שגל התקיפות יסתיים.

"אם היית יודע מה קורה בקולג'ים, היית מופתע מזה שאתה עדיין חי", אמר יעקב גרינברג, בהתייחס לסנטימנט האנטי-ישראלי בקמפוסים בארה"ב. "זה מתחיל עם יהודים, ומסתיים עם כולם. היהודים הם הראשונים לספוג את המכה".

"זה יוצא משליטה, זה כמו לפני מלחמת העולם השנייה", אמר תושב אחר.

"אני שולח את הילדים שלי לבית הספר, זה גורם לחשש היום", אומר חיים כהן, ומציין כי אם המתקפה הייתה מתרחשת בשבת, לאף אחד לא היה טלפון סלולרי להתקשר לעזרה

"אני שולח את הילדים שלי לבית הספר, הם צריכים לחכות 5 או 10 דקות לאוטובוס. זה גורם לחשש היום", אומר חיים כהן, ומציין כי אם המתקפה הייתה מתרחשת בשבת, לאף אחד לא היה טלפון סלולרי להתקשר לעזרה.

לא היה שומר מחוץ לבית הכנסת נצח ישראל, אבל המאמינים ציינו בביטחון את המנעול הכבד והמצלמה, הדומים לאלו שהצליחו לעצור את התוקף שרצה לירות בבית הכנסת בהאלה, גרמניה, באוקטובר.

יהודים חשודים לאחר הפיגוע במונסי (צילום: AP Photo/Ted Shaffrey)

יהודים חשודים לאחר הפיגוע במונסי (צילום: AP Photo/Ted Shaffrey)

מעולם לא נעלתי את בית הכנסת

בתור מי שגדל בצפון מדינת ניו יורק, ביטחון אף פעם לא היה במחשבה שלי. אני לא חושב שאי פעם נעלתי את שערי בית הכנסת כשאנשים היו בפנים.

הדיונים מחוץ לבית הכנסת נצח ישראל העלו זיכרונות לא נעימים של חיילים צרפתיים חמושים בכבדות מחוץ לבתי הכנסת ומוסדות יהודים אחרים בפריז.

התקיפות האחרונות נגד יהודים בארצות הברית הגיעו מכל הצדדים, מה שמקשה על יכולת התגובה. רוברט באוורס, שהרג 11 בני אדם בבית הכנסת Tree of Life בפיטסבורג באוקטובר 2018, וג'ון טימותי ארנסט, שהואשם בהרג של אדם אחד בחב"ד של פוויי בקליפורניה, היו אנשי "עליונות הגזע הלבן".

היורים בסופרמרקט הכשר בג'רזי סיטי היו קשורים לקהילת השחורים העבריים. רבות מהתקיפות נגד יהודים בניו יורק סיטי בוצעו על ידי מיעוטים אחרים.

"קשה מאוד לתאר במדויק את המניע. התוצאה הנפוצה היא שיהודים מותקפים או נהרגים", אמר במונסי הקונסול של ישראל בניו יורק, דני דיין. "אני מקווה שאף יהודי בשום מקום בעולם ולא במדינה הזו יחביא את היהדות שלו".

"קשה לתאר במדויק את המניע, אבל התוצאה היא שיהודים מותקפים או נהרגים", אומר הקונסול של ישראל בניו יורק, דני דיין. "אני מקווה שאף יהודי לא יחביא את היהדות שלו"

ראש העיר ניו יורק סיטי ביל דה בלסיו אמר ביום שישי כי השלטונות יתגברו את נוכחות המשטרה בחלק מהאזורים היהודים של ברוקלין בתגובה למתקפות.

לאחר הדקירה במונסי, המשטרה בניו יורק סיטי עצרה חשוד, שזוהה בתור גרפטון תומאס, 37. הוא כפר באשמה של חמישה סעיפי אישום של ניסיון לרצח וסעיף אחד של פריצה.

חלק מתושבי מונסי ציינו סלידה נגד החרדים בישראל בתור סיבה לכך שהם נשארים בניו יורק. כהן אמר כי במהלך שהות בתל אביב החילונית, "כולם מסתכלים עליי". במנהטן, הוא הסביר, "אף אחד לא מסתכל לכיוון שלי".

"אנחנו מאוד חזקים כאן. אין שנאה כאן", הוא הוסיף, בעברית, וציין כי לדעתו איכות החיים והיכולת להתפרנס טובות יותר בארצות הברית.

קומץ תושבים אחרים מהאזור הביעו תמיכה בקהילת החרדים של מונסי, עם שלטים עליהם כתוב "אהוב את שכנך" ו"לעמוד יחד מול שנאה".

"אלימות ושנאה צריכים אהבה ותשומת לב, לא משנה נגד מי הן, וזה כל כך קרוב אלינו", אמר דניאל בייבר, יהודי חילוני מהאזור.

בייבר אמר כי "לא הייתה הרבה תקשורת" בין היהודים החרדים באזור לתושבים אחרים, אבל "מעצם היותנו שכנים, אנחנו מחוברים, בכל מקרה".

רוקלנד כוללת את הקהילה היהודית הגדולה ביותר לנפש בכל מחוז אחר בארצות הברית, עם 31.4%, או 90 אלף תושבים יהודים. חלק מהנהגים שחלפו ליד הבית הביעו תמיכה במפגינים על מפגן התמיכה שלהם.

תוך הבנה כי רק מעט יהודים לא-חרדים הביעו תמיכה בקהילה, אומרת אליזבת' הול כי "אני לא יכולה לדבר בשם אחרים אבל זה חשוב לי לבוא ולהראות את התמיכה שלי בקהילה".

חוגגים את חנוכה לאחר הפיגוע במונסי (צילום: AP Photo/Craig Ruttle)

חוגגים את חנוכה לאחר הפיגוע במונסי (צילום: AP Photo/Craig Ruttle)

מצעד אורות

באמצע אחר הצהריים, לאחר שהקהל מחוץ לבית התדלדל, מצעד בהובלת מתנדבים של ארגון "חברים", המספק תגובה לאירועי חירום, וניידות משטרה עם אורות מהבהבים התקדמו באטיות במורד רחוב פורשיי, בגשם קל.

בית כנסת סמוך, אור חיים, שינה את המסלול המתוכנן של מצעד לקבלת ספר תורה לכיוון ביתו של הרב רוטנברג כדי להביע תמיכה. הקהל, על רקע מוזיקה רועשת וריקודים עם ספרי תורה בידיים, התאסף סביב הרב בכניסה לביתו.

החוגגים עשו סיבוב מסביב לבית הכנסת הסמוך, וחזרו במורד הרחוב לאור חיים. נשים צפו מהצד, וילדים חבושים כתרי קרטון מילאו את המדרכה, כשהם מחזיקים חבל כדי ללכת בטור ביד אחת, ולפידים קטנים ביד השנייה. הגברים, ממספר בתי כנסת שונים, רקדו בכל הדרך חזרה, עם הרב רוטנברג במרכז.

גלוק, שנאבק בתוקף, אמר כי ביום ראשון בבוקר הוא היה "עייף, בהלם, אבל שמח, אם אפשר להגיד כזה דבר. שרדנו. זה גורם לי לרצות ללכת הביתה ולחבק את הילדים שלי"

"זה מראה שאפילו אחרי מה שקרה, אנחנו עדיין נמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים", אמר חבר קהילה בבית הכנסת שהזדהה בשם חיים. "זה כל יום".

גלוק, שנאבק בתוקף, אמר כי ביום ראשון בבוקר הוא היה "עייף, בהלם, אבל שמח, אם אפשר להגיד כזה דבר. שרדנו".

"אנחנו חוגגים את הכוח של האור על פני השחור", הוא אמר על חנוכה. "זה גורם לי לרצות ללכת הביתה ולחבק את הילדים שלי שוב".

החוגגים, עדיין בריקודים ומחיאות כפיים, מילאו את בית הכנסת, וחגו סביב ספר התורה החדש. מחוץ לבית הכנסת, ילדים עם בלונים בצורת חיות אכלו שערות סבתא, בזמן ששוטרים חמושים הביטו בהם מעבר לחניון הבוצי.