חיילות ישראליות, ארכיון, למצולמות אין קשר לנאמר בידיעה (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)
AP Photo/Ariel Schalit

חיילות מספרות כי נאסר עליהן לגעת בחברותיהן. וגם חיילים

פקודות צה"ל אינן אוסרות על מגע פיזי בין חיילים, אבל קצינים ומפקדים "מגדילים ראש", מודיעים לחיילים "אסור לגעת באף אחד" ומספרים להם שאלה הפקודות ● "בדרך מהבקו"ם אמרו לנו: אין יותר מגע" ● "הפחדים מפגיעה ברגשות חיילים דתיים ומהטרדות מיניות יצרו היסטריה"

"באוטובוס מהבקו"ם לטירונות עלתה מפקדת המחלקה שלנו, ואמרה לנו: 'שלום, הגעתן לצה"ל, אלה החוקים כאן, והתחילה לדקלם לנו את כל הדברים שאסור לעשות בצבא. אחד הדברים שהכי הודגשו בנאום שלה היה האיסור על מגע גופני", כך אומרת החיילת ל', ששמה המלא שמור במערכת.

"היא אמרה שאסור לנו להתחבק בפרהסיה עם אף אחד. שאסור לגעת בכלל, ושצריך לעמוד בתור לאוכל בטור מסודר, כדי שלא ניגע האחת בשנייה, וגם ללכת בצורה מסודרת כדי לא לגעת אחת בשנייה.

"היא הזהירה אותנו שיהיו מסדרים והם יבדקו את זה. היינו בשוק".

ידעתן שמה שהיא אומרת לא מבוסס על פקודה צה"לית? מישהי ענתה לה?
"ברור שלא ידענו. הבנו שככה זה בצבא, וזהו. כמובן שגם לא ענינו לה. טירונית לא תענה למ"מ במפגש הראשון ביניהן, היא עוד מפחדת מהצל של עצמה".

ובאמת לא נגעתן האחת בשנייה כל השירות?
"מחוץ למגורים הקפדנו לא לגעת באף אחת, גם בטירונות וגם בקורס. בהתחלה גם בתוך המגורים נמנענו ממגע, אבל אחר כך הבנו שאף אחד לא יגיד לנו מה לעשות בתוך המגורים".

"המפקדת אמרה שאסור לנו להתחבק בפרהסיה. שאסור לגעת בכלל, ושצריך לעמוד בתור לאוכל בטור מסודר, כדי שלא ניגע האחת בשנייה, וגם ללכת בצורה מסודרת כדי לא לגעת אחת בשנייה. היינו בשוק"

אמה של ל' מאזינה לשיחה בינינו ומוסיפה זיכרון מימי הצבא שלה. "זה דבר שאף אחד לא היה מעלה על דעתו להגיד לחיילים כשאני שרתי בצה"ל", היא אומרת.

"לדעתי, הפחד מפגיעה ברגשותיהם של חיילים דתיים והפחד מהטרדות מיניות התחברו יחד להיסטריה שהגיעה למקום לא נורמלי.

"אני יכולה להבין את הצבא שרוצה לייצר הגנות כאלה ואחרות מפני הטרדות מיניות, אבל הניסיון לפקוד פקודות לא הגיוניות, במקום לתת חינוך, משיג את המטרה ההפוכה.

"אם הצבא מסתובב בתחושה שחיילות הן טמאות ומסוכנות, שמגע אנושי הוא טמא ומסוכן, התוצאה תהיה אווירה לא נעימה ולא אנושית שמעודדת הטרדות, ולא מפסיקה אותן".

גם חיילים בנים מדווחים על הנחיות דומות

ההנחיות האלה אינן נחלת נשים בלבד. גם חיילים שהתגייסו ב-15 השנים האחרונות דיווחו על הוראות דומות שקיבלו ממפקדיהם בטירונות, ושהוצגו להם כמדיניות הרשמית של צה"ל.

לדברי אותן חיילים, הוסבר להם באותם מקרים שהאיסור הגורף על מגע גופני מחוץ למגורים מבוסס על פקודת השילוב הראוי.

"הסבירו לנו שלפי פקודות השילוב הראוי אסור שיהיה מגע בין חיילים מעבר ללחיצת יד", אומר ס', ששירת בעבר בחיל האוויר, "אמרו לנו שצריך לשמור על מרחק מינימלי של כ-30 ס"מ בין חיילים, כלומר המרחק בין המרפק לכף היד לפחות. הייתה גם שמועה שבביקור של המשפחות בשבת, היו כמה טירונים שהתחבקו והתנשקו עם החברות שלהם, ומפקדים שראו את זה הענישו אותם".

במסמך שחיבר בשנת 2011 ראש אכ"א לשעבר, האלוף אבי זמיר, מפורטים מקרים הדומים לאלה שסיפרו חיילים ששוחחו אתנו.

בין השאר מתואר במסמך, אירוע שבו נאסר על הורים לחבק את בתם החיילת במהלך יום הורים רשמי שהתקיים בבסיס ההדרכה.

מקרה נוסף שמופיע במסמך מספר על "חיילת שניסתה להרגיע במגע יד את חברתה, שנתקפה בפרץ היסטריה במטווח הראשון שלה, והוענשה בריתוק שבת בגין עברה על פקודת 'השילוב הראוי".

קצין ישראלי וחברתו מתנשקים בחברון, ארכיון, 2002, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Enric Marti)
קצין וחברתו מתנשקים בחברון, ארכיון, 2002, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: AP Photo/Enric Marti)

"חשש ממגע גופני או מייחוד"

פקודת השילוב הראוי חוברה ב-2003 במטרה להסדיר את שירות החיילות בתפקידי לוחמה ובתפקידים נוספים שנפתחו בעשורים האחרונים לשירות משותף של חיילים וחיילות בצה"ל.

מטרתו המוצהרת של המסמך היא למנוע מהשירות המשותף להכשיר עבירות הלכתיות ולפגוע ברגשותיהם של חיילים דתיים. הפקודה הוחלפה ב-2017 ב"פקודת השירות המשותף" שאופיה דומה.

בפקודת השירות המשותף ובפקודת השילוב הראוי אין כל איסור על מגע בין חיילים לחיילות או בין חיילים וחיילות עם בני מינם.

"אמרו לנו שצריך לשמור על מרחק מינימלי של כ-30 ס"מ בין חיילים, כלומר המרחק בין המרפק לכף היד לפחות. הייתה גם שמועה על כמה טירונים שהתחבקו והתנשקו עם החברות שלהם, ומפקדים שראו את זה הענישו אותם"

הפקודות הכתובות אינן אוסרות על חיילים להתחבק, לאחוז ידיים או אף להתנשק במהלך שירותם, למעט האיסור על הטרדה ותקיפה מינית, שאינו מיוחד רק לצה"ל.

מדוע, אם כך, כל כך הרבה קצינים בצה"ל ממציאים פקודה שאינה קיימת ואוכפים אותה על חיילים? נראה כי הסיבה לכך היא שהפקודה מזהירה פעמים רבות מפני מצבים "העשויים להביא למגע גופני או לייחוד בין החניכים, או בינם לבין המדריכים והמפקדים", או אף "חשש ממגע גופני או לייחוד" בין חיילים.

כוונת האזהרות היא לפטור חיילים דתיים ממצבים כאלה, אך נראה כי מפקדים רבים "הגדילו ראש" והחליטו למנוע אותם, ליתר ביטחון, מכל החיילים.

במסמך שחיבר האלוף זמיר, הוא מסביר כי:

"מטרת הפקודה הייתה להגן על החייל או על החיילת הדתיים ולייצר עבורם סביבות עבודה נוחות יותר לשירות משמעותי…. ואולם, "הפקודה הפכה בדיעבד למנוף לעיצוב נורמות ויחסים מגדריים בלתי מתקבלים על הדעת בצה"ל כולו".

מחקר נוסף, שחיברה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, גילה קליפי אמיר, קבע כי:

"פקודת השירות המשותף מגבילה הלכה למעשה את תפקוד הנשים בצבא. הפירוש המחמיר שניתן לכללים מדיר נשים והופך את שירותן במקרים רבים לבלתי אפשרי, תוך 'כפיית קיצוניות דתית'".

"אני יכולה להבין את הצבא, שרוצה לייצר הגנות כאלה ואחרות מפני הטרדות מיניות. אבל אם הצבא מסתובב בתחושה שחיילות הן טמאות ומסוכנות, שמגע הוא טמא ומסוכן, התוצאה תהיה אווירה שמעודדת הטרדות"

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "פקודת השירות המשותף הנוהגת בצה"ל נועדה להבטיח את מימוש ייעודו ולאפשר לכלל החיילים לשרת ולתרום, תוך שמירה על אורח חייהם. פקודות הצבא אינן אוסרות על כל מגע פיזי בין חיילים; עם זאת, מצופה מהחיילים לנהוג באופן הולם ומכובד".

עוד 790 מילים
סגירה