מחזקים את כחול לבן, מצביעים עבודה-גשר

אורלי לוי-אבקסיס ועמיר פרץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
אורלי לוי-אבקסיס ועמיר פרץ

אם אתם מגדירים את עצמכם כמי שרוצים להחליף את השלטון הקיים, את השיטה ונמאס לכם מכל מה שקורה כאן. ייתכן מאוד שאתם שייכים למחנה "המרכז שמאל" ולכן אני גם מניח כי בשתי מערכות הבחירות האחרונות הצבעתם לאחת משלש המפלגות: כחול לבן, העבודה-גשר או למחנה הדמוקרטי.

מדינת ישראל תקועה כבר מעל שנה, ולא בכדי. הפלונטר הפוליטי שנקלענו אליו הוא תוצאה של אימוץ ציבורי של תיאוריית המפלגה הגדולה. הסיבה שאנחנו הולכים לעוד מערכת בחירות בזבזנית ומיותרת היא, שאנשים מצביעים למפלגה הגדולה ביותר. המערכת שלנו מאופיינת בשתי מפלגות גדולות משני צידי המפה הפוליטית ולצידן עוד מספר מפלגות קטנות שמייצגות אידיאולוגיה וערכים.

אבל בעוד שבעידודו של הליכוד, בגוש הימין אימצו את המושג "לחזק את הליכוד מימין" והכירו בנחיצות של הכוח אלקטורלי מימין אליו, בגוש השני מתקשים להבין זאת. מכך יש להסיק שאולי כחול לבן לא רוצים באמת לנצח; אלא פשוט להישאר המפלגה גדולה.

אם גם הפעם גנץ ואנשי כחול לבן יסרבו להפנים את האסטרטגיה הגושית ולאמצה, וימשיכו לזרוק לאוויר בעידודו של לפיד ושאר חברים קריאות לאיחוד מפלגות הגוש, הוא שוב יתקע למפלגתו מקל בגלגלים ויוביל את כל המדינה לסבב בחירות נוסף או להשארת המצב הקיים.

ההיגיון הבריא אומר שאחרי שתי מערכות בחירות בהן לא הצליחו כחול לבן להביא את הישועה ולהקים ממשלה, עליהם להתפכח עכשיו ולנקוט בבחירות אלה באסטרטגיה גושית שתנסה למשוך אליהם את קולות שלהם וחלקם מימין, תוך הפסקת הפמפום הנדוש של מיתוס המפלגה הגדולה ביותר, זה פשוט שגוי ובלתי אחראי.

כדי שגוש אלטרנטיבי יגדיל את כוחו בבחירות הקרובות, עליו ללכת בחיזוק של שתי  מפלגות לצד כחול לבן ולא בתחושה תבוסתנית שמוותרת מראש על חילופי שלטון. אם נביט במבט היסטורי על כל מערכות הבחירות נגלה שבכל הפעמים שממשלת ימין לא נבחרה, נוצרה מולה קואליציה אלטרנטיבית במניפה רחבה של מפלגות. כלומר, ללא איחודים. כאן טמון סוד ההבנה של המערכת הפוליטית שלנו;

קיים הבדל תהומי בין איחוד שנעשה בין מפלגות משני גושים שונים לבין איחוד בין שתי מפלגות מאותו הגוש. וזה מה שלא מספרים לציבור: לאיחוד הראשון פוטנציאל משמעותי להגדלת הגוש בעוד שהאיחוד השני רק סותם את הגולל על האפשרות להביא מצביעים חדשים. כוחו של איחוד כזה הוא מקסימום למחזר את קולות הגוש ותו לא.

בצד הימני של המפה מבינים את כללי המשחק, שם הפנימו את העובדה כי המערכת הפוליטית מתגמלת פיצול. מסיבה זו הקימו בבחירות הקודמות בנט ושקד מפלגה נוספת מימין שתכרסם בקולות הליכוד, החלטה זו הוכיחה עצמה מתוקף מטרתה לאפשר לבוחרים שרוצים "לחזק את הליכוד מימין", לעשות זאת.

ניכר שגם בבחירות הללו ירוצו מנהיגי הימין בשני ראשים; פרץ ובן גביר לצד בנט ושקד. טרם ברור מה יעשה סמוטריץ', אבל מה שבטוח זה שאפשרות הריצה כמפלגה אחת ימנית גדולה ירדה מהפרק בדיוק בגלל שאיחוד כזה צפוי להקטין את גוש הימין.

האיחוד בין העבודה לגשר הוא בהחלט אחד האירועים החשובים של מערכת הבחירות האחרונה. באמצעות המצרף הזה נוצרה אלטרנטיבה חברתית חוצת מגזרים וגושים. החיבור האמיץ הזה, שזכה לביקורת לא מעטה, מאפשר לעבודה-גשר להרים בגאווה דגל חברתי עוצמתי ובטוח, ולהקל על משיכת קולותיהם של מאוכזבי הליכוד בערי הפיתוח ופליטי כחלון החברתיים. בניגוד לשאר המפלגות שהתאחדו לריצה משותפת בבחירות ספט', העבודה- גשר הוא האיחוד היחיד שרק התחיל להוכיח את עצמו שכן בפריפריה ובערים ליכודיותהיה גידול של מאות אחוזים, אבל זו רק ההתחלה הפוטנציאל לא הסתיים – במרכז ובפריפריה החברתית והגיאוגרפית של מדינת ישראל וגם בהחזרה של המצביעים המסורתיים שהלכו אחרי ספינים של האצבע ה61 של ביבי וכו.

עמיר פרץ ואורלי לוי הם מנהיגים חברתיים יוצאי דופן והבשורה שהביאו רק תלך ותגדל – לטובת השירותים האזרחיים והציבוריים ומאבק על דמותה החברתית של המדינה – ברפואה , בחינוך, בדיור, בתחבורה ובמערך השירותים הממשלתיים לאזרח.

אז אם נמאס לכם מההקפאה של המדינה, אתם מאמינים בערכים חברתיים ואתם באמת לא רוצים מערכת בחירות רביעית או השארת המצב הקיים, עשו טובה לעצמכם ולכל המדינה, והפעם תעשו מעשה ראוי; תחזקו את כחול לבן כאלטרנטיבה. והצביעו לעבודה-גשר!

חגי רזניק היה מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, והיום הוא מנכ״ל גשר. הוא חבר קיבוץ רביבים בנגב ואב לשניים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 592 מילים
סגירה