זירת הבלוגים

לשכתם של אדונים: מי צריך את לשכת עורכי הדין?

ובניגוד לאיגודים אחרים, החברות באיגוד הזה אינה וולונטרית כי אם חובה, כדי להיות חלק מן הלשכה

30/12/2019 15:45
אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בימים האלה של לקראת תחילת השנה האזרחית החדשה, עשרות אלפי אנשים בישראל מקבלים דרישת תשלום של בין כמה מאות למעט יותר מאלף שקלים. העילה: תשלום דמי חבר ללשכת עורכי הדין. תשלום דמי החבר מקנים למשלם אותם רישיון לעשות אחת מן הפעולות אשר ייוחדו בחוק לעורכי דין.

אני אישית איני עובד כעורך דין כבר מספר שנים. עם זאת, אני נאלץ לשלם אלף שקלים בערך עבור האפשרות לאמת את חתימתם של בני משפחתי כאשר הם צריכים זאת.

אני אישית איני עובד כעו"ד כבר מספר שנים. עם זאת, אני נאלץ לשלם אלף שקלים בערך עבור האפשרות לאמת את חתימות בני משפחתי כשהם צריכים זאת. לשכת עורכי הדין אחראית לשימור המצב האבסורדי הזה

לשכת עורכי הדין אחראית לשימור המצב האבסורדי הזה: דרישות לחתימה מאומתת על ידי עורך דין, קיימת באלף ואחת בקשות שונות שמוגשות למדינה ולמוסדות פיננסיים שונים. הדרישה הזאת קיימת רק כדי שעורכי דין יוכלו לגבות כסף על אימות חתימה, או לחילופין כדי שעורכי דין ישלמו ללשכת עורכי הדין את דמי החבר. נשאלת השאלה: מי צריך את הקשקוש הזה, שנקרא לשכת עורכי הדין?

מצדיקה את קיומה על ידי הצדקת קיומה

לשכת עורכי הדין פועלת כאיגוד מקצועי עבור חבריה. בניגוד לאיגודים אחרים, החברות באיגוד הזה אינה וולונטרית, כי אם חובה כדי להיות חלק מן הלשכה (פעם חשבנו, שעורך דין הוא ״מקצוע חופשי״). אחת ממעט המטרות של לשכת עורכי הדין, כפי שהן מנויות בחוק לשכת עורכי הדין, היא הסמכת מתמחים משפטיים על ידי קבלתם ללשכה. כלומר: הלשכה אחראית על מבחני הלשכה, הקובעים אם מועמד כלשהו מחזיק בידע המשפטי הנדרש להפוך לעורך דין, חבר מן המניין בלשכת עורכי הדין.

לשכת עורכי הדין פועלת כאיגוד מקצועי עבור חבריה. בניגוד לאיגודים אחרים, החברות באיגוד הזה אינה וולונטרית, כי אם חובה כדי להיות חלק מן הלשכה (פעם חשבנו, שעורך דין הוא ״מקצוע חופשי״)

בפועל, מדובר במבחנים הדורשים ציון מעבר נמוך מאד, במענה על שאלות שהקושי העיקרי בהן הוא ניסוחן המבלבל, והקושי לשלוף מזיכרון פרטי מידע עבשים וחסרי חשיבות להחריד, כמו תוך כמה ימים ניתן להגיש ערעור מסוג אל״ף, מהן העילות להגשת בקשה מסוג בי״ת, ובפני כמה שופטים תידון בקשה מסוג גימ״ל. עורך דין בפועל יידע את התשובות לדברים הנוגעים לו ממילא, ללא קשר לדרישה הפיקטיבית של ״ידיעה״ במבחן. אם המבחנים הללו היו באמת חשובים, עורכי דין היו נדרשים לעשות אותם אחת לתקופה (נניח פעם בשנתיים).

אולם ברור שעורכי דין אשר בחרו תחום התמקצעות ספציפי, כמו נזיקין, פלילי או נדל״ן לא יוכלו לעבור את המבחן הזה בלי ללמוד כמה חודשים, מה שמצביע על כך שהידע בהם אינו חשוב כדי להיות עורך דין פעיל. אולם, גם אם נניח והמבחנים הללו אכן הו כה חשובים, אין שום סיבה שהלשכה תחבר אותם: יתכבד משרד המשפטים ויערוך את המבחנים הללו בעצמו.

בפועל, מדובר במבחנים הדורשים ציון מעבר נמוך מאד, במענה על שאלות שהקושי העיקרי בהן הוא ניסוחן המבלבל, והקושי לשלוף מזיכרון פרטי מידע עבשים וחסרי חשיבות להחריד

הבעיה עם עריכת המבחנים הללו על ידי לשכת עורכי הדין היא, שהלשכה החליטה, בחוסר צדק משווע, להעלות את הקושי במבחני הלשכה, ואכן בשנים האחרונות אחוזי הנכשלים במבחני הלשכה עלו ועלו (בנתונים שהתפרסמו השבוע, מתברר כי יותר ממחצית הנבחנים נכשלו בבחינה האחרונה).

מדובר במדיניות של הלשכה להילחם בהצפת מקצוע עריכת הדין. המלחמה הזאת של הלשכה שגויה משתי סיבות. הראשונה, מדובר בחוסר הוגנות כלפי סטודנטים שלמדו משפטים, עשו התמחות, ועכשיו מבקשים לעשות את הקילומטר האחרון, ודווקא אז מערימים עליהם קשיים, על ידי מי שהאינטרס שלהם הוא שהמתמחים לא יעברו בשערי הכניסה.

הסיבה השנייה לשגיאה היא, שהקרב הזה שהלשכה מנסה לנהל הוא ממילא מלחמת האתמול: המקצוע בלאו הכי מוצף. גם אם לא יתקבלו יותר עורכי דין ללשכה, עדיין אין מקום באמת לכל כך עורכי דין בינוניים-מינוס לנהל קריירה רווחית וטובה.

הקרב הזה שהלשכה מנסה לנהל הוא ממילא מלחמת האתמול: המקצוע בלאו הכי מוצף. גם אם לא יתקבלו יותר עורכי דין ללשכה, עדיין אין מקום באמת לכל כך עורכי דין בינוניים-מינוס לנהל קריירה רווחית וטובה

ההצפה לא נגרמה בגלל הקלות של מבחני הלשכה בעבר. ההצפה נגרמה משום שחלקים גדולים מתוך דור שלם של צעירים לא ידע מה ללמוד, והחליט באופן שגוי ללמוד משפטים מטעמים הוליוודיים-רומנטיים מחד, וטעמים של חוסר נכונות ללימודים ריאליים מאידך.

המכללות ללימודי משפטים מצידן שיתפו פעולה, וקיבלו כל אחד שידע ללעוס מסטיק וללכת בו זמנית, וכך הגיעו למקצוע אלפים שאין להם מה לחפש בו. אותם אנשים יעזבו ממילא את המקצוע תוך כמה שנים, ברגע שיבינו שזה לא בשבילם. לא צריך ״לדפוק״ אותם עם מבחני לשכה חסרי הגינות. תנו להם לעבור את המבחנים, כדי שלפחות יוכלו לאמת חתימות מדי פעם.

מעגל הכוח הנסתר

הדבר הכי מקומם בלשכת עורכי הדין, הוא הייצוג שלה בוועדה לבחירת שופטים. פרשות אפי נוה השונות מצביעות על כך שפונקציונרים של ועדי עובדים חזקים לא צריכים לשבת בעמדות כוח גורליות כל כך. חברות של נציגי הלשכה הביאו לבזיונות כמו מין תמורת מינויים, ועסקאות מפוקפקות נוספות (רוצים לדעת מהן? חפשו פשוט Efi Nave באנגלית, ותעקפו את צו איסור הפרסום המיותר, שחל רק בישראל).

הדבר הכי מקומם בלשכת עורכי הדין, הוא הייצוג שלה בוועדה לבחירת שופטים. פרשות אפי נוה מצביעות על כך שפונקציונרים של ועדי עובדים חזקים לא צריכים לשבת בעמדות כוח גורליות כל כך

בסוף שנת 2018, מיד אחרי שאפי נוה ״התפרק מנשקו״ והחלו להיחשף החשדות נגדו, מיהרה שרת המשפטים דאז איילת שקד לתת הקלות לאלו שנכשלו בבחינות ללשכת עורכי הדין. שהרי, הכול היה אינטרסים בלאו הכי: נוה חסר האידיאולוגיה קידם את האינטרסים של שקד על ידי תמיכה במועמדים הטובים מבחינתה, ושקד מצידה תרמה לאינטרסים של נוה בלשכה, כך שהוא יוכל להציג בפני הקהל שלו ״הישגים״. עם זאת, כפי שאמרה שקד, היחסים ביניהם היו מעבר לאינטרסים, אלא ממש חברות. מעניין אם סיפר לחברתו הטובה איזה קומבינות הוא עושה בוועדה לבחירת שופטים.