השנה היה לנו רוב יהודי מוחץ בחג המולד שלנו.

את החג העברנו כרגיל בביתם של דייגו ואליסיה. דייגו, חברי הטוב מזה שנים, ויהודי כשר, נשוי לאליסיה – בוגרת בית ספר לנזירות והבת של קרלוס ונלי, מעמודי התווך של הכנסיה בפלורס, השכונה בה הם מתגוררים.

מסכנים קרלוס ונלי. לא רק ששתי הבנות שלהן התחתנו עם יהודים, עכשיו גם על חג המולד אנחנו משתלטים להם.

מה הטעם ללבוש את החליפה האדומה המחניקה, להסתובב עם שק המתנות על הגב בחום ארגנטינאי של 35 מעלות כשאתה מוקף ביהודים רעשנים שחוגגים מכל הסיבות הלא נכונות את החג שלכם, החג שהיה פעם שלכם.

הם דוקא משתדלים קרלוס ונלי, החיוכים שלהם קצת מאולצים אבל פליטות פה כמעט שאין להם כבר. אני חושב שעברו איזה חמש שנים מאז ששמעו את נלי אומרת בפעם האחרונה "יהודי מחורבן" אולי זה התרופות שעוזרות לה לא לפלוט את מה שכולם רואים לה בעיניים.

מה הטעם ללבוש את החליפה האדומה המחניקה, להסתובב עם שק המתנות על הגב בחום ארגנטינאי של 35 מעלות כשאתה מוקף ביהודים רעשנים שחוגגים מכל הסיבות הלא נכונות את החג שלכם, החג שהיה פעם שלכם.

כשאליסיה  נבחרה לפרלמנט העירוני, נלי ניסתה לרמוז לה בעדינות שאולי עכשיו, כשהקרירה הפוליטית שלה נוסקת (בזכות הכסף היהודי של דייגו בעלה שהושקע במסע הבחירות כמובן) היא תוכל להפטר ממנו ולמצוא לה איזה חתן נורמאלי, שיסכים להתחתן בכנסיה כמו שצריך, כמו שהיא חלמה כל השנים. אבל השנים חולפות, והחגים רק נהיים יהודים יותר ויותר.

השנה החג היה יותר קשה. מילא את דייגו קרלוס ונלי כבר הצליחו לעכל. בכל זאת איש עסקים מצליח, התמונה שלו מתפרסמת מדי פעם בעיתון. גם מהיהדות שלו הוא לא עושה עניין כזה גדול. ההורים שלו, יהודים מתקדמים, אפילו לא עשו לו ברית מילה בזמנו. היום זה לא נראה עניין גדול אבל לפני 42 שנה זה דרש אומץ לא מועט. מה תגיד הסבתא, מה יגידו בהבראיקה…
אבל השנה היהודים השתלטו על חג המולד לגמרי.

כי לדייגו הם התרגלו. עכשיו עם הנכדה קשר הדם נעשה לעובדה בלתי ניתנת לערעור. לקרלוס ונלי הקתולים יש נכדה חצי יהודיה, מי היה מאמין. השמועות אומרות שיום ראשון אחד במקום לגן השעשועים לקחו אותה סבא קרלוס וסבתא נלי לכנסיה, לטקס הטבלה. כמו שאני מכיר את דייגו, זה הסוף שלהם אם הוא ישמע על זה. אז אני שותק, דייגו חבר טוב שלי, אבל מה אני צריך צרות? קצת "מים קדושים" לא עשו רע לאף אחד.

השמועות אומרות שיום ראשון אחד במקום לגן השעשועים לקחו אותה סבא קרלוס וסבתא נלי לכנסיה, לטקס הטבלה.

אבל כשדייגו הכיר לקרולינה, אחותה של אליסיה, את חבר הילדות שלו מרטין, קרלוס ונלי פשוט סירבו לקבל את המצב החדש. מרטין הוא לא איש עסקים, והתמונה שלו לא מתפרסמת בעיתון אף פעם. גם המצב הכלכלי שלו הוא לא מי יודע מה.

בשנים האחרונות מרטין דווקא ניסה לפרוש כנפיים, אחרי שנים ארוכות כמנהל משמרת במפעל טקסטיל, הוא החליט להתחיל לייצר בעצמו בגדים. זה לא הלך. אחר כך, בעזרתו של דייגו הוא ניסה עוד שורה של פרויקטים כושלים במידה כזו או אחרת עד שמיצב את עצמו כסמל לבינוניות אפורה שמכסה על תסכול מטריד עד כאב.

מילא חתן יהודי, אבל חתן יהודי בלי כסף? זה כבר היה יותר מדי בשביל קרלוס ונלי.

מילא חתן יהודי, אבל חתן יהודי בלי כסף? זה כבר היה יותר מדי בשביל קרלוס ונלי.

באירועים המשפחתיים בשלוש השנים מאז שמרטין וקרולינה הפכו לזוג היה אפשר לחתוך את האוויר בסכין. כל התרופות שבעולם לא הצליחו להסתיר את התיעוב שחשה נלי כלפי מרטין. רק ראתה אותו נכנס לחדר והשפה העליונה שלה היתה מתחילה לרעוד ללא שליטה. קרלוס, שתמיד שלט בעצמו טוב יותר, פשוט התעלם לחלוטין מנוכחותו של החתן החדש שלו. אבל כל מי שעיניו בראשו יכול היה לראות איך התחפושת שלהם, זו של אנשים שקולים, תרבותיים ונאורים, נמתחת עד קצה גבול היכולת, והאנטישמיות הבסיסית, הפרימיטיבית והאפלה מאיימת להתפרץ בכל רגע.

כבר בשנה שעברה חג המולד היה מוזר. אנחנו שהזמנו את עצמנו כי רצינו לראות איך חוגגים חג מולד כהלכתו, קצת התאכזבנו. במקום עץ אשוח מפואר, דייגו בנה עץ מלגו ירוק. מין אקט של מרד אלגנטי נגד המסורת הנוצרית שהשתלטה לו על הבית. קרלוס אמנם קיפץ בתחפושת האדומה לבנה, עם הזקן המודבק והכריות התחובות בחגורה, אבל משהו בקול הרועם של סנטה נתן לנו את ההרגשה שהוא היה מעדיף לקפץ במקום אחר, עם משפחה אחרת. גם הקטנה שהיתה בת שנה לא נדבקה בשמחת החג ופרצה בבכי כל פעם שסנטה ניסה להצחיק אותה או לתת לה מן המתנות שבשק. הגנים היהודיים כנראה עשו את שלהם.

משהו בקול הרועם של סנטה קלאוס נתן לנו את ההרגשה שהוא היה מעדיף לקפץ במקום אחר, עם משפחה אחרת

השנה לעומת זאת פוטנציאל הפיצוץ היה גדול הרבה יותר. רק חודשיים עברו מהחתונה הצנועה של מרטין וקרולינה, ועכשיו, למורת רוחם של קרלוס ונלי, שתי בנותיהן נשואות כחוק ליהודים כשרים. קרלוס ונלי כבר לא יכולים להתעלם ממרטין, אבל השפה העליונה עדיין רועדת.

לא ברור רעיון של מי זה היה,  אבל הפעם הוזמנו לביתו של דייגו לחגוג את חג המולד לא רק כל משפחתו היהודיה המתקדמת, אלא גם כל משפחתו של החתן החדש, בהרכב מלא.

המשפחה של מרטין זה כבר משהו אחר, לא כמו המשפחה המתיוונת של דייגו. אף אחד לא הופתע כשבאיזשהו שלב של הערב שמענו את אביו של מרטין נותן הרצאה תיאולוגית על יחס היהדות לחג המולד, על אנטישמיות, ועל הסתירות בסיפור הנוצרי על הולדת ישו.

השפה העליונה של נלי איבדה שליטה, וסנטה קלאוס מעולם לא הזיע כל כך, למרות מזג האוויר הנוח יחסית.

התבוללות, רבותיי, זו לא שואה שקטה. זה שפוך חמתך על הגויים.

חג שמח!

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.